ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין המשכיר בית פ' השואל
מה שכ' הירושלמי דדווקא אם העני המשכיר רשאי למכור ביתו נ' הטעם אף דהשוכר עומד בשכרתו מ"מ איכא שינוי דעת בעלים ויש לו תרעומת על המשכיר למימר ממך שכרתי ולא מאחר:
וע' במ"ל פ"ו מהל' שכירות שתמה על המביט למה נסתפק אם המשכיר יכול להשכיר לאחר על אחר זמן השכירות הרי מירושלמי זה מוכח דאפי' למכור בידו וכן מהא דאמרי' בכתובו' שדה זו שמשכנת לך לכשאפדנה ממך תקדוש ולי ל"ק מידי דבשלמא במכירה והקדיש מוכר ומקדיש גוף הקרקע וגוף הקרקע אינה קנויה לשוכר ושפיר יוכל למכור ולהקדיש משא"כ להשכיר דאין משכיר כ"א הנאת הקרקע והנאה זו אינה ברשותו ושפיר מסתפק המביט:
בענין בימות החמה ע' ה"ה בפלוגת' רש"י ורשב"א ור' רש"י בהנך ל' יום קודם החג טעמא משום שגם בימות החמה בעי' ל' יום וד' הרשב"א משום דאחר אותן ל' יום שוב לא שכיח למיגר משום דהוה ימות הגשמי' ולעולם בימות החמה אין צריך להודיע ונ' ראי' לדברי רשב"א מדאמר ר' אסי אם נכנס יום בגשמי' וכו' והנה כוונת ר"א לאשמועי' דלא אמרי רובו ככולו א"כ לאיזה צורך נקט ימות הגשמי' הול"ל אם נכנס יום אחד בל' יום ולהרשב"א ניחא דדווקא בימות הגשמי' איתא להאי דינא ולא זולת: