אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ט בענין האי רעיא פ' שנים אוחזין

ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט

בענין האי רעיא פ' שנים אוחזין

בענין הילך פ' שנים אוחזין

תוס' ד"ה אם איתא בסנ"ד וטעם הדבר נ' דבאמת בכל העדאת עדי' כיון דכופר הכל אין כאן אשתמיטי מעליא כדאמר ר' חייא גופא לעיל אלא דמ"מ אמרי' דחייב א"כ ל"ש:

גמ' השתא נמי דליתא ע' ברא"ש שכ' דמ' מזה לכאור' דליתא לדר"ח ונ' די"ל דכולא מלתא דאם איתא היינו מכח קו' תוס' דבאמת היכא דהוחזק כפרן ול"ש אשתמוטי לא אמר ר"ח והיינו דאמר ר"ז אם איתא אפי' בכה"ג דהוחזק כפרן וע"ז קאמר ג"כ השתא נמי דליתא לדר"ח דבכה"ג ליתא:

גמ' ותוקף בטליתו וכו' לכאור' לד' רש"י לעיל דבארגתי' אמרי' יהא מונח א"כ ע"כ לא חיישי' כ"מ שיאמר לקחתי' וא"כ לד' רש"י שהמוכר אי לא נקט זוזי כ"א מחד לעולם א"כ מאי איכא למיחש וצ"ל דלמא לא יהא המוכר קמן ולעיל דלא משני הכי משום דא"כ ליתא לצריכות' דעביד לעיל דאם מפסי' מעותי' לא מורי היתיר':

רש"י ד"ה לא אמרי' נ' מדבריו דמשום דלאינשי חמור משו"ה מקרי חמור ולא מצד עצמו וכדקיי"ל ביו"ד סי' קי"ט ואין כן ד' תוס' כ"א דמצד עצמו חמור משום לא ינקה ועי' מ"ש לעיל בסוגיא דר"ח קמייתא בענין זה ע"ש תוס' ד"ה דחשיד בסו"ד וה"ט דכופר בפקדון וכו' ר"ל אף דמיירי שבאו עדי' וא"כ ע"כ ישוב הפקדון אעפי"כ פסול:

תוס' ד"ה ההיא שעתא וכו' כתב הד"מ חו"מ סי' צ"ב דתוס' מחולקי' בענין זה על הג"מר שהביא הב"י שם שכ' דאפי' נשבע אמלוה כשר ולי נראה דאין כאן ראיה דתוס' קאי כאן ללי"ק דטעמא משום אשתמיטי ושפי' כתבו דמשו' אשתמיטי הרי אינו יכול לשבע עכ"פ ומדנשבע פסול אבל הג"מר בשם הרי"ף קאי למסקנא דטעמא משום מלוה ישנה וא"כ אפי' כי נשבע לא יפסול ואמנם א"כ יקשה שוב על הרא"ש שכ' דליכא נ"מ בין לי"ק למסקנא הרי שפיר נ"מ אי מפסיל לאחר שבועה או לא ונ' דהא תליא אי אמרי' דע"כ וודאי מלוה אין לו עלי' דאי הו"ל וודאי מלוה הוה טעין הכי כ"א ספק מלוה וא"כ שוב אין לו רשו' לשבע משא"כ אי אמרי' כד' הרז"ה דאפי' כי טעין לא מהימן וא"כ לעולם בוודאי מלוה מיירי ושפיר נשבע וא"כ ד' הרא"ש דדוקא לספק מלוה חיישי' וכ"כ בהדיא לקמן ושפיר כ' דליכא נ"מ:

תוס' ד"ה בלא דמי נראה הא דפשיטא להו דהאמת כן הוא דלא תחמוד בלא דמי מ' היינו משום דחמסן לא פסול כ"א מדרבנן. ובתי' יש ליישב קו' תוס' איזהו נשך ד"ה לעבור עלי' בב' לאווין כיון דבלא"ה בגזל איכא ב' לאווין תלתא ל"ל:

רש"י ד"ה נימא מגו מבואר מדברי' שבאו ליישב קו' תוס' דגם בכו"ה שייך אשתמוטי וה"ק כיון דעכ"פ ההעזה גדולה מאשתמיטי דמכח אשתמוטי הו"ל לאודועי מיהת במקצת וכיון דמ"מ מעיז נימא דלאו לאשתמוטי בעי ולא נמסור לו שבועה:

תוס' ד"ה אלא הא בסו"ד וי"ל כיון וכו' וי"לד מנ"ל להש"ס הא דפריך בפשיטות ונ' דר"נ קאי אמתני' דשבועות דתנן פטור והאי פטור ע"כ בכ"ג דכ"ש היכא דל"ש אשתמוטי ואכולא מלתא קאמר ר"נ ומשביעין אותו היסת:

תוס' ד"ה דתני ר"ח י"ל עוד בענין אחר דאר"ח גופא בעי להק' דהש"ס מסיק לעיל דלר"ח קמייתא ע"כ צ"ל סברת אשתמוטי דאל"כ לא איצטריך ק"ו והיינו דפריך מר"ח אר"ח הרי בחנוני ל"ב אשתמטי:

רש"י ד"ה אביי אמר עי' בדרישה סי' צ"ב שביאר דלהרי"ף והרא"ש אביי ליישב קו' הש"ס ונימא מגו אתא ולא לאפלוגי אדר"ח ולדברי' ל"ק קו' רש"י טלית מאי עבידתי' גבי':

והנה בפלוגתא של רש"י והרי"ף נחלקו כמו כן הרז"ה והרמב"ן דד' הרז"ה כרש"י דאביי לאפלוגי אדר' יוחנן אתא ולית לי' כולא סוגי' דלעיל ולא ג"כ הא דלא תחמוד בלא דמי מ' וא"כ ליתא לתי' הרמב"ן, והרמב"ן בשטת הריף שפיר כתב. והנה סו"ד הרמב"ן ביישוב התוספתא לטעמי' אזיל דס"ל דטענו מלוה והודה פקדון פטור כמ"ש הרא"ש בשמו פ' השואל, בסוגיא דשאולה ושכורה ע"ש ומ"מ הרז"ה אי לית לי' הך סברא שפיר ק' לי' מהתוספתא:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ט

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה