ליקוטי חבר בן חיים ט· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה סיומא למס' סוכה ל"ג באומר תרמ"ז.
מתני' שלהי סוכה הנכנסין חולקין בצפון והיוצאי' בדרום ובג' ת"ר הנכנסי' חולקין בצפון כדי שיראו שהן נכנסין והיוצאי' חולקי' בדרום כדי שיראו שהם יוצאי' נ' לפ' דאמרי' במ' יומא הרוצה להעשיר יצפין את עצמו להחכים ידרים את עצמו וסימנך משלחן שהיה משפיע עושר בצפון מנורה שהיתה משפיע חכמה בדרום ואמר הכ' ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך ברך ה' חילו וילפי' מזה כי הקטורת היתה מעשרת ומה"ט לא שנה בה כהן מעולם וקטורת הוא העוקר אבל פשטא דקרא קאי גם על וכליל על מזבחך ומעתה כשהכהנים נכנסי' מחשבתם לזכות לעושר ע"י עבודתם אבל שבתם בבית ה' יקיים בהם אשרי תבחר ותקרב ישכון חצירך נשבעה מטוב ביתך קדוש היכליך מיחזה בנועם ה' ולזה בצאתו לא יבקש עוד עושר כ"א חכמה והיינו הנכנסי' חולקי' בצפון כי עדן מצפונים עצמם לזכות לעושר וחולקי' בצפון מקום השלחן בצפון שידעו שהם נכנסי' והיוצאי' בדרום מקום המנורה כי בעת שיוצאי ובקשו חכמה ולא עושר והיינו שיראו שהם יוצאי' והאיך קני השלימות הנפש במשך היותם בבית ה':
אא"כ מה זה דסיים תנא דידן בלגה לעולם חולקת בדרום דאמרי' בגמ' תרי טעמי' חד אמר שדרסה אשה ממשמר בלגה על המזבח ואמרה עד מתי עתה מכלה ממונם של ישראל וח"א משמרתה שהה לבא והשתא לולא האמינו בני בלגה כי עבודת המקדש מעשיר לא קראי על המזבח עד מתי אתה מכלה ממונם של ישראל וכן לא היו שוהים כי כשהאדם הולך להרויח עושר לא ואחר כמ' שלמה בשירו אשר לשלמה משכימי קום מאחרי שבת וע"כ חסרה אמונות זו אצלם ע"כ לא הניחם מעולם לחלוק בצפון כי מי שאינו מאמין בענין לא ישיגנו כמה דתנן ואלו שאין להם חלק לעו"הב אומר אין תחיית המתים ואמרי' עלה תנא היא כפר בתחיות המתים לפיכך לא יהיה לו חלק בתח"מ וה"נ דכוותא והיה המשמר לעולם חולק בדרום ואמנם פן יטעו העולם ויאמרו מעליותא היא לגביי' אשר מיד בהכנסם יבינו תכליתם ולכך חולקין בדרום לזאת קנסוהו כמו כן שיהיה טבעתה קבוע וחלונה סתימה שתהא צריכה להשתמש בשל אחרים והאחרים ישפיע עליהם מחלקם במקדש והיינו טוב לצדיק טוב לשכינו והנה בתחלת המס' נחלקו ת"ק ור"י אי סוכה דירת ארעי בעי' והכי ס"ל לת"ק ולזה אמר סוכה שהיא גבוה למעלה מכ' אמה פסולה ור"י מכשיר דס"ל סוכה דירת קבע בעי' וכוונת ת"ק דכשם שהכהנו' שעמדו שבוע א' בבי"המק כשיוצי' חולקי' בדרום לומר כל קנינו העו"הז הבל המה מרבה נכסי' מרבה דאגה אבל מרבה חכמה שהיא בדרום מרבה חיים ככ' כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים כן אנחנו ב"י לאחר שזכינו לחוג את ר"ה ואחריו ימים הקדושים ובאחרונה יום צום כפור נשים כמו כן אל לבינו אף כי נתקיים בנו באספך מגרנך ומיקבך לא נבטח על כזאת וכמאמר דהע"ה על תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב והיינו חג הסכות תעשה לך באספך וגרנך ומיקביך צא מדירת קבע ושב בדירת עראי זה ד' ת"ק אמנם ר"י דעתי' כי הסוכה מצד עצמה אחרי כי און לה גג דירתה עראי והיא רק לצל יומם מחרב אבל לא למחסה ומסתיר מזרם וממטר ואם הוא עשויה מבפנים כמו כן עראי נראה כאלו המקיים מתאבל על שיחוג חגו בדירת עראי כזאת ולזה קאמר ר"י אדרבה אף שהוא דירת עראי ישמח האדם בתוכה ויתקנה בגובה וכיו"ב כאילו הוא דירת קבע ואמנם יש בד' ת"ק עוד ענין אחר אמר הכ' על הבי"המק העבר ויהי בשלם סכו ומענתו בצוין הענין הבי"המק שהיה בנוי ע"י אדם אמר עליו הש"י כי על אפי ועל חמתי היה לי הבית הזה ומאת הבנאו נגזר עליו החרבן והיה רק דירת עראי לא כן הבית העתיד להבנות ב"ב שנ' עלי' מקדש ה' כוננו ידיך ואמר בו ה' ימלוך לעולם ועד וזה מ' עמוס ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת אף שהיה בי"המק עד' קים בימי עמוס קראו סכת דוד כלומר כי אדם בנאו ועי"ז הוא נופלת ואמר הכ' ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שוכן בציון הכוונה דאין השם שלם ואין הכסא שלם עד שימחה זרעו של עמלק וע"ז אמר עובדיה ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו ואז והיתה לה' המלוכה וז"ש ונקיתי דמם לא נקיתי דהיינו מלחמה לה' בעמלק ואז וה' שוכן בציון וז"ש ויהי בשלם בירושלים היה רק סכו דרת עראי שנותשין אותה אבל ומעונתו דירתו הקבועה תהיה בציון בעת שיתקיים וה' שוכן בציון והנה עד אשר יבנה ה' ביתו דיו לעבד להיות כרבו אף סוכתינו ראוי להיות דירת עראי והנה נראה רמז גדול למנינינו אמר דניאל והאר פניך על מקדשך השמם למען אד' והק' בגמ' מ' ברכות למענך מבעי' לי' ואמנם בעת יבנה ה' ביתו שיאר פני' על מקדשו יתקיים ה' אחד ושמו אחד ופי' בגמ' אלו עוברי' דבז"הז לא כשנכתב נקרא נכתב י"ה ונקרא אחד משא"כ לע"ל והיינו למען אדני שלא יקראיך עוד בשם המשותף גם לבו"ד כ"א בשמך יקראיך והנה בכתבי קדש כ' סכה חסר ויו ובש"ס היא מלא וי"ל מחחיל בס' ומסיים בה' שיהיא כי גמ' של שם א"ד ובאמצע כ' ויו היא יה"ה ית' וכה יהיה לע"ל בב"א: