ליקוטי חבר בן חיים ז· רבי חזקי' פייבל פלויט
דרוש לז' ב פ' ואתחנן תרמ"ה
ובו הספד על הגאון המפורסם מו"ה מנחם פאנעטה אב"ד בקהל דעעש, והרב המאור הגדול מו"ה ישראל מרדכי ארנשטיין אב"ד בקהל באדראג קערעסטור, והרב המופלג מו"ה יחזקאל שלמה קראסמאנן תושב קהל ווייצען:
ברבות פ' זו ה' אלקים מהו' ה' אלקים אמר ר' יהושע בן קרחה בשני מקומות דימה משה את עצמו לאברהם ולא הועיל לו כלום אברהם אמר ה' אלקים מה תתן לי אמר לפניו רבש"ע אם מתבקש לי בדין שיהיו לי בנים תן לי ואם לאו ברחמים תן לי א"ל הקב"ה חייך בדין מתבקש לך והנה דבר ה' אליו לא ירשך זה אף משה כך אמר אם מתבקש לי בדין שאכנס לא"י אכנס ואם לאו אכנס ברחמים א"ל הקב"ה כי לא תעבור את הירדן הזה:
ונבאר תחלה תפלת אאע"ה אחרי שאל השוי אל תירא אברהם שכרך הרבה מאוד אמר ה' אלקי' מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר ומה ענין זה לכאן ובלא"ה כבר עמד הרמב"ן למה לא פתר אברהם השכר על עוה"ב ועיי"ש ואמר עוד הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי ומה זו צרה ואמנם אמר דהע"ה תהלים ל"ט הנה טפחות נחת ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה אמר ימי חיי האדם אינם הולכי' במדה אחת כ"א כמ"ש רז"ל פ"ה אבות בן עשר למשנה בן י"ג למצות בן ט"ו לגמרא בן י"ח לחופה בן עשרים לרדוף וכו' והנה בכל חמש או עשר שנים לב האדם פונה למטרה אחרת ולא כמחשבתו בעשר זו מחשבתו בעשר הבאים וזה לו למוקש כי יגיע בכל עשר לפרשת דרכים ועי"ז ימעטו מעשיו הטובים בימי חייו ואם גם יצטרפו כל המע"ט מכל ימי חיי האדם ה"ז דומה לאדם אשר חייב לנדיב אלף רוב' ומשלם לו עליהם פרוטה וז"ש הנה טפחות נתת ימי בטפח אותם מדדת להפסיק בין שנים לשנים כמו שבארנו ומה נוכל לעשות ובלא זה וחלדי כל ימי חיי כאין נגדך לפי רבוי הטובות שהרבית עלינו ולזאת אך כל הבל כל אדם אפי' הצדיקי' ימי חייהם הבל לפניך נצב סלה אמת מוצב והנה בעת אמר השי"ת לאאע"ה שכרך הרבה מאוד הבין אברהם כי השי"ת ראוהו דואג על אשר יעשו לו נסים גדולים כאלו שכבש ארבעה מלכים גדולים ומתיירא שינוכה לו מזכיותיו לעוה"ב ולזה א"ל אל תירא אברהם אם כי אנכי מגן לך שכרך הרבה מאוד ולא יניכה לו מאומה פתח אברהם ידעתי כי חיי קצרים הרבה מאוד מלסשות חיל להרבות לי שכר לעוה"ב אמנם לו הי' לי זרע והייתי מדריכו בדרך ה' ובעת מותי הוא יוסף לעשות חיל על הדרך אשר:
הוריתיו ויתקיים בי המניח בן כמותו כאילו לא מת וברא מזכא אבא הייתי מתנחם אבל מה תתן לי איזו שכר יגיע ל' ואנוכי הולך ערירי וכשאני לעצמי מה אני אמר הילל ואם תאמר הרי אליעזר תלמידי הדולה ומשקה מתורת רבו לאחרים כמו שדרשו רז"ל על תיבת דמש"ק לו הי' זה פרי בטני אשר ידעתיו כי לא בא משורש פורה ראש ולענה הייתי מתנחם בו אבל ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר מארץ ארם אשר תלאו מקדם והיאיך אבטח בו וכפל עוד הפעם ואמר הן לי לא נתת זרע ובן משק ביתו יורש אותי הכוונה על ירושת תורתו וע"ז אמר אם באמת מצאת את לבבי באמן לפניך ולזאת אמרת שכרך הרבה מאוד למה תמנע ממני פרי בטן שיהיה כיוצא בי ואם לא אראה נאמן ושלם לפניך רחם עלי אשר ע"י בנים אזכה לשלימות והבטיחו ה' ית' אשר יצא ממעיך באמת הוא יורשך והנה לכוונה זאת נתכווין גם מרע"ה בתפלתו במ"ש רז"ל ספ"ק דסוטה מפני מה נתאוה משה ליכנס לא"י וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא אמר משה הרבה מצות תלוין בה ויתקיימו על ידי הכוונה ע"ד שהביא רשי' בקהלת ע"פ אוהב כסף לא ישבע כסף אוהב מצות לא ישבע מצות ואפי' עשה אדם כמה מצות ולא עשה מצוה הקבועה לדורות מה הנאה יש לו ומי אוהב בהמון לא תבואה גם זה הבל הכוונה ג"כ על דרך הנ"ל כי אין חיי אדם מספיקי' להשיג בהם שלימות וצריך למצוה הקבועה לדורות למען גם אחרי מותו ילך מחיל אל חיל והנה אחרי כי בכבוש א"י תלויין כל המצות התלויות בא"י נתאוה משה לכיבוש זה כי אין לך מצוה הקבועה לדורות יותר ולזה אמר ג"כ אם מצאתי חן בעיניך בדין הוא שתיעשה המצוה הזאת על ידי ואם לא הגעתי לשלימות רחם עלי למען אשלים אח אשר חסרתי ואמר ויתעבר ה' כי למענכם הכוונה כי רשי' פי' החטא של משה הי' שהש"י צוה לדבר והוא הכה והק' הרמב"ן מה לי דבר ומה לי הראה ויל"ד עוד השי"ת אמר והשקית את העדה ואת בעירם ואח"כ ותשת העדה ובעירם הענין באמת סלע זה הלך עמהם כל ארבעים שנה בזכות מרים וכמ"ש וממדבר מתנה וממתנה נחליאל וגי' ואמנם כאשר תם זכות הצדיקת נתהוה קטרג למעלה להמנע מהם וע"ז צוה ה' את משה ודברתם ע"ד שאמר ר"פ בן יאיר גינאי חלוק לי מימך אחרי שנוצרת לתת מים לישראל מה לך אם אין דרכם סלולה ועוד זאת אם אדם חטא בהמה מה חטאה וע"ד שפי' רז"ל במדרש קרא אדם ובהמה תושיע ה' וז"ש ודברתם אל הסלע הידוע ונתן מימיו אף כי יביא קטרג ואמנם והשקות את העדה ואת בעירם ואמנם ע"י שאמר משה שמעו נא המורים הגדול הקטרוג ולא רצה הסלע לתת מים עד שהיכה פעמים ואם הי' משה עושה כדבר ה' כבר ידעו ישראל כי אינם כדאי למים רק זכות הבהמה עמדה להם וזה רמז להם ג"כ במ"ש נוציא לכם כלומר לבהמה נוציא ולא לכם בזכותכם ואמנם אם לא הגדיל משה הקטרוג והי' הסלע שומע בקולו היו ישראל בושים ושבים בתשובה משא"כ עכשיו וזה ענין יען לא האמנתם בי ואמנם אלמלא בלא זה לא הי' קטרוג לא באת המד' הזאת וז"ש ויתעבר ה' בי למענכם:
סיומא בפתיחתא למ' איכה אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה וקראתם בעצם היום הזה ועכשו שלא זכיתם אתם קוראי' קראתי למאהבי ארז"ל במ' ר"ה את צום השביעי זה ג' בתשרי שבו נהרג גדלי' בן אחיקם ולמה נמנה כאן ללמדך ששקולה מי"צ כשריפת ב"א ונבאר קצת אמר דהע"ה ע"י בני קרח מה ידידות משכנותיך ה' בל' שאלה ומדוע נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה' והתי' ע"ז לבי ובשרי ירננו אל אל חי הכוונה בעת תפלתינו בביתינו איש איש על מכונו אם גם הנפש תעבוד את ה' אבל הגוף יפרד מזה לא כן בעת בואינו לבית מקדשינו בעזרה מה היו אומרים כל הנשמה תהלל ר"ל הן הנפש החיונ' הרגשת הגוף הן הנשמה האלקי תהלל וז"ש לבי ובשרי נפשי וגופי ירננו אל אל חי ואמר גם צפור הכוונה האדם המאמין כי ה' יזון האדם ואמנם תנאי התנה הקב"ה בכל אשר תעשש ולזאת אם בטחונו בה' ישתדל להביא טרף לביתו אבל נח הי' לו אם לא הוצרך לכך כ"א אם הי' נזון כאבותינו במדבר מיד ה' לבדו זה נדמה לצפור בית אשר יתענג על ליל שהכינו לו רק שיתנו לו טרף חקו ובהגיע הנרמה לצפור בית לבית ה' ידמה בעיניו כאלו לחם חקו ערוך לו והיינו גם צפור מצאה בית ואמנם הדרור הן הן בני אדם אשר יבטחו בככחם ויאמרו כחי ועוצם ידי משה לי חיל וישכחו מאמר הכ' וזכרת כי ה' אלקיך הוא הנותן לך כח לעשות חיל ואמנם נתקיים בכיו"ב ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרועו ואמר ירמי' כי רע ומר עזביך את ה' אלקיך כי בעת יקשה עליהם היום ישלחו יד בנפשם ובראותם מעמדם הרוע הלז ע"י חסרון האמונה יתאוו אשר לכה"פ בניהם אחריהם יחזיקו באמונה ולתכלית זה מוליכין אותן לבית המקדש למען יערה רוח טהר' עליהן וע"ז אמר כי בנו האדם הנמשלים לדרור אשר לא יניח ולא ישקט אלו בני אדם ימצאו בבית המקדש:
קן להם אשר שתו אפרוחי' את מזבח ה' צבאות כלומר ילדיו ישתדל מיהת להכניס בהם ע"י בית המקדש בטחון בה' ואמר אשרי יושבי ביתך הכהנים המשמשים שם כי אלו עוד כלומר בכל עת יהללוך סלה ואמר אשרי אדם שא"צ אפי' למקדש להיטיב כ"א עוז לו בך בטחונו כ"כ חזק אשר מסילות בלבבם האמונה יש לה דרך סלולה בלבם והוא ע"ד שאמר במקום אחר כל אורחות ה' חסד ואמת לנוצרי בריתו ועדותיו וכן אמר המסלות המה עד עוברי בעמק הבנה שיתנסו בעשר נסיונות והכל מעין ישיתוהו ולא יתרעמו ח"ו על ה' כ"א גם ברכות יעטה מהם מורה המייסר אותם ובעת חרב בית קדשינו חשכו עינינו כמ' המקונן על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם ואמנם מיום שחרב ביהמ"ק אין להקב"ה בעולמו כ"א ד' אמות של הלכה הד' אמות הם פרד"ס פשט רמז דרוש וסוד והענין ע"ד שארז"ל במ' סוטה מיום שחרב ביהמ"ק אין יום שאין קללתו מרובה מחבירו ועלמא אמאי קאים אקדושא דסדרא ואיש"ר דאגדתא הכוונה כשם שתכלית קדושא דסדרא שיבינו ההמון פי' קדוחא שאומרים כך אם הת"ח יבאר בד' אגדה כוונת כתבי הקדש ועם ה' יטעמו מנופת תוה"ק ואז יהא שמי' רבא ואמנם ע"י מי"צ בעו"ה גם הד"א של הלכה יחרבו וכן צדיק וצדיק שימות דומה לחורבן ביהמ"ק וזה ששקולה מי"צ כשריפת ב"א והנה בכל ימים טובים נצטווינו על איזה מצוה בפסח מצה ומרור בר"ה שופר ביוה"כ התעני' בסכות סכה ולולב לבד משבועות ושמיני עצרת שאין לנו בהם שום מצוה והטעם כי שבועות קבלת התורה ושמיני עצרת שמחת התורה וזה לבד כדאי שיהי' לנו באותן הימים מקרא קודש וז"ש אילו זכיתם הייתם קוראים בשבועות וקראתם בעצם היום הזה בלי שום מצוה מקרא קודש יהי' ואמנם עכשו שלא זכינו בעו"ה אנו אמרים בעת יבאו מנהיגי ישראל המאהבים אותנו הדרך הטובה נאמר כי הכל רמאוה גם המה בלבם לא יאמינו ואמנם זה חקם מזה להם טרפם וז"ש עכשו שלא זכיתם אתם קוראים קראתי למאהבי המה רמוני כי כהני וזקני בעיר גועו כאלו אין בהם רוח חיים כך אין דבריהם נשמעים יען אומרים כל מה שאומרים הוא רק כי בקשו אוכל למו וישיבו את נפשם ואמנם בטחונינו במ' ישעי' וחכיתו לה' המסתיר פניו וקויתי לו לרחם עלינו ועל תוה"ק בב"א: להקמת מצבת הרב מו"ה חיים זאננענקלאר בנ"ה יום א' דסליחות תרמ"ה: זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב אמר צדיק ל' זכר וברשעי' שם הפי' החילוק בין שם לזכר השם הוא בחיים של אדם והזכר הוא לאחר מיתה והנה השם יכול להיות ע"י עושר וע"י גבורה וע"י מע"ט והחילוק כי השם של עושר אינו כ"א מחיים כמו שפי' הגאון בעל חיי אדם בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו כסף וזהב כי אחר המיתה אין זאת מעלה וה"ה בגבור' משא"כ שם של מע"ט אדרבא אחר מיתה הוא גדול מבחיים דבחיי' קנאי' פוגעי' בו משא"כ לאחר מיתה וז"נ פי' הכ' ושבח אני את המתים שכבר מתו ויש להם מנוחה מן הקנאים מן החיים אשר המה חיים עודנה ועד"ז יתבאר הכ' טוב שם משמן הטוב ר"ל בשמן הטוב המע"ט כמ"ש במק"א ושמן על ראשך אל יחסר וע"ז שם עושר וגבורה איננו טוב כ"א שם משמן הטוב וראה כי שם העושר והגבורה עם בעל השם ימות משא"כ השם משמן הטוב אדרבה ויום המות מיום הולדו הוא עדיף לאחר יום המות ממה שהי' ביום הלדת השם וזה פי' הצדיק מחיים שייף ועייל שייף ונפיך ואין לו שם אבל אחר המות זכרונו לברכה אבל הרשעים בחייהם אומתן על הבריות ויש להם שם אבל השם הזה עמהם ירקב:
תנן כמ' שקלי' מותר המת ליורשיו ר' נתן אומר בונין לו נפש על קברו ובירושלמי עלה דההיא רשב"ג אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונם:
ונבאר תחלה ענין שקראו רז"ל למצבה הכ' בתורה נפש הענין נ' דכל אדם צריך רחמים שיתפללו אחרי מותו עליו להקל מעלי' דינו ולזה קראו את המצבה נפש מענין נפשי בשאלתי ולזה אר"נ למה ניתן מותר המת ליורשיו הלא ראוי לו לעצמו שיבקשו על נפשו וע"ז ארשב"ג אם המת צדיק ות"ח הי' מודה ר"נ דא"צ נפש דע"י ד"ת שאומרי' מפיו דובב שפתי ישני' ומעלין אותו לג"ע והיינו דברי' הן הן זכרונם:
ואמנם יל"פ ד' ר"נ ע"ד אחר דעני שהוצרכו לבקש לו תכריכין הרי הי' ביתו ריקם ואם נותן המותר ליורשיו מה תועלת להם בדבר מועט כזה ומוטב נבנה לו נפש על קברו ועי"ז לא ישכח מפונו ולגמול חסד עם זרעו ואמר דהע"ה נער הייתי וגו' ולא ראיתי צדיק נעזב מן העולם וזרעו מבקש לחם: כי אחרי מות הצדיק בני ישראל ירחמו על זרעו ואמר שהע"ה פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אמר כי הפרי שהשאיר הצדיק המה עץ חיים לכל מחזיקים בהם ולוקח נפשות כאלו ותומכם ומסעדם הוא החכם שנוחל עי"ז שני עולמות:
בע"ה דרוש לחינוך ס"ת של קהל נ"ה שבת קודש פ' נצבים וילך תרמ"ה: בגמ' סנהדרין פ' כ"ג אמר רבא אעפ"י שהניחו לו לאדם אבותיו ס"ת מצוה לכתוב משלו שנ' ואתם כתבו לכם את השירה וביאר הרמב' ב"ה ס"ת הפי' מאחר דקיי"ל תורה חתומה נותנה ואסור לכתוב התורה מגילות ע"כ הכוונה דכל התורה נקראת שירה וצ"ע א"כ תיפשוט הש"ס בגיטין מהכא דאין כותבין מגלה ומס' התם פ' הנזקין אי חתומה נותנה תיפוק לי' מדרבא דאי מגלה נתנה מנ"ל דמצוה ליכתוב ס"ת ודנימא דרבא פלוגתא הוה א"כ לא שתק הש"ס מנה והוה אמר כמ"ד חתומה ניתנה ולזה נ' דאפי' למ"ד מגילה ניתנה ר"ל דקר' דא אכילא ס"ת קאי דכ' וענתה השירה הזאת לעד וכן דרשו רז"ל כי לא תשכח מפי זרעו אכל התורה:
ועלינו לעיין מאחר כי מצוה זו מוטלת על כל א' מישראל אם ציבור צוו ליכתוב ס"ת משל ציבור אם היהודים השייכים לאותו צבור קיימו מצות כתיבת ס"ת בזה או לא והי' נ' דמאחר דכ' לכם בל' רבים רמז לנו הכ' דשותפין שכ' בשותפות ס"ת שני' יוצאים אלא שק' מלולב דכ' ג"כ לכם וקיי"ל דאין יוצאין באתרוג השותפון אא"כ הקנו זל"ז ויש לדחות דהתם כ' תחלה ולקחתם ודרשינן שתהא לקיחה לכל או"א וא"כ לכם משל כל א' מכם קאמר משא"כ בכתיבת ס"ת ואם באמת כן הוא כי היהודים קיימו מצות כתיבת ס"ת ע"י שכ' ס"ת משל צבור מצותם גדולה משל יחוד וכמש"כ רשי' פ' בחקותי עמ"ש ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו וכ' רשי' דבמאה רבבה ירדופו משום דאינו דומה מרובין העושין את המצוה למיעוטין וה"נ דכוותא:
ואמנם מ"ט ביקשה תוה"ק שאעפ"י שהניחו לו לאדם אבותיו ס"ת מצו' ליכתוב משלו נ' הענין ארז"ל פ' הקומץ אר"ג א"ר הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק כתבו מעלה עליו הכ' כאילו קבלו מהר סיני א"ר ששת אם הגיה אפי' אות א' מעלה עליו כאילו כתבו:
הענין ע"ד שכ' החו"ה כ"א גם הקבלה עיקר מ"מ אם האדם אין לו הבחנת עצמו ע"ד שאמר ישעי' ע"ה הלא ידעת אם לא שמעת אמר ידעת על ידיעת עצמו ואמר שמעת על הקבלה והחסר ידיעת עצמו אין אנו בטוחין בו שהאמונה אצלו יתד שלא תמוט והנה זה שהניחו לו אבותיו ס"ת ומה יעשה זה מאחרי דארז"ל אסור למכור ס"ת כ"א להשיא בתו ואין זה מופת כי התורה יקרה בלבו לא כן האיש אשר יש לו ס"ת מאבותיו ומצוה ליכתוב משלו הוא האיש אשר אהבת התורה עשתה שורש בלבו וז"ש הלוקח ס"ת מן השוק שהי' סתם ס"ת למכור ונזדמנו עליה קונים הרבה ומאחר שראה כי קופצים לקנותה גם הוא קפץ וקנה לאמור למה אבוא אני באחרונה ועדן אין זה מופת וכ"ש הניחו לו אבותיו אבל כתבה וטרח בה כאלו קבלה אנו בטוחים שאין ספק אמונה בלבו וכאלו קבלה מסני:
ואמנם אמרם הגיה בה אות אחת כאלו כתבה הכוונה ע"ד שארז"ל פ' הקומץ שם כשעלה מרע"ה למרום מצא להקב"ה שהי' קישר כתרים לאותיות וכ' רשי' כגון התגין דס"ת אמר לפניו רבש"ע מי מעכב על ידך א"ל תלמיד א' עתיד לעמוד ועקיב' בן יוסף שמו ועתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תלי תלין של הלכות:
נ' הכוונה כי מרע"ה הבין כי התגין מרמזין על כמה דרשות והנה שומע ד"ת מפי המדבר ורוצה ליכתוב בעת הדיבור אי אפשר לו ליכתוב תיבת שלימות כ"א רמזים כנהוג עתה בבית הוועד פמרלאמענט ליכתוב סטענמגראפיש ולזה אמר לפניו ית' הלא עתה כותב מעצמך ומי מעכב על ידך מלכתיב תיבות שלימות ולמה ליכתוב ברמז אמנם תוה"ק ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וכמ"ש דהע"ה רחבה מצותיך מאוד וכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש מרומז בתוה"ק ולו הי' בתוה"ק נתקיים בנו ראמות אויל חכמות ע"ד שפי' רז"ל כי האויל כשרואה ספרים הרבה בביה"מ אומר מי יוכל ללמוד כל אלו ופורש ואינו לומד מאומה ולזה רמז הקב"ה בתגין לאמור כאן יש לדרוש ודרוש וקבל שכר והתורה בעצמה אינה ארוכה שלא להבעית האוילים והתוס' יו"ט הביא בשם התישבי ביאור ל' הגיה על ב' פנים מל' הגו סגים מכסף או מל' נוגה ונ"מ דלפי' הראשון הגיה אות אחת היינו שהי' כ' בה ג' תמורת נ' וכיו"ב ול"ל ב' ר"ל שהי' חסר החג או העוקץ והוא הפוך נוגה על האות ועשה התגין ולל' זה שפיר קאמרו רז"ל הגי' בה אות אחת שהראה כי אות זה:
אינה בשלימות עד שיהי' עלי' התגין כאלו קבלה מסני ושמע מפי הקב"ה כך צריך לכותבה מפני הדרשות שיוצאין ממנה והרי הוא ממילא כאלו כתבה: אמנם יש עוד טעם אחר למה שחייבה תוה"ק ליכתוב לו ס"ת אעפ"י שירש ס"ת מאבותיו ע"ד שכ' רשי' בס' קהלת ע"פ אוהב כסף לא ישבע כסף כ' רשי' אוהב מצות לא ישבע מצות וכ' עוד ומי אוהב בהמן לא תבואה גם זה הכל אפי' עשה אדם כמה מצות ולא עשה מצוה הקבועה לדורות כגון ס"ת מה הנאה יש לו ובארנו במק"א הטעם כי כ"ז שהאדם בחיים אף כי עושה חבילות ממצות עושה בעו"ה ג"כ עבירות ועדן לא הגיע לשלימות והרוח תשוב אל אלקים אשר נתנ' דד' רז"ל תנהה לו כמו שנתנה לך ואמנם אם הניח מצוה לזכות את הרבים כס"ת וכיו"ב והמצוה תעשה פירות אף בעת שהוא לא יחטא אזי הנאה לו בבריאתו וא"כ לענין זה מה הועיל לו ס"ת שהניחו לו אבותיו הלא אין המצוה נקראת אלא על שם אבותיו וה"ט דלא סגי אם הגיה אות א' בס"ת שהניחו לו אבותיו אבל לטעם הראשון כתב' לאו דווקא כי הגיה כאלו כתבה וז"נ ביאור הכ' במשלי עץ חיים היא תוה"ק למחזיקים במי שקיים מצות כתיבת ס"ת בשלימות היא עץ חיים שיאכל ממנה הפירות לדורי דורות אבל גם ותמכיה שהגי' בה אות א' ג"כ מאושר דמעלה עליו כאלו כתבה:
קיצור תוכן עניני כל החמשה החלקים "ליקוטי חבר":
חלק ראשון תופס 17 באגען תוכן ענינים:
תולדות המחבר:
הערות בה' שבת וגיטין:
דרוש להצלת אדונינו הקיסר יר"ה:
חי' אגדה והערות על ס' בראשית מהגאון ח"ס זצוק"ל ומהמחבר הערות על משניות ס' זרעים:
ליקוטי מס' ברכות:
והגהות על הרא"ש ותר"י:
והל"ק:
ורמב"ן הל' בכורות:
ליקוטי ירושלמי ס' זרעי':
ליקוטי הרמב"ם מנין המצות וס' המדע וס' זמנים:
ליקוטי טור או"ח:
ליקוטי שו"ע או"ח עד סי' ר"מ:
ליקוטי מחה"ש, פמ"ג או"ח:
אלי' רבא עד סי' קל"א:
ליקוטי חיי אדם:
ליקוטי נוב"י מה"ק ותניינא חאו"ח:
ליקוטי ח"ס
חאו"ח:
ליקוטי יהודא יעל' חאו"ח:
סוגי' דהרהור כדבור:
סוגי' דמצ"כ:
סוגי' דאומן:
סוגי' דחזקה אין אדם פורע תוך זמנו:
סוגי' דשליש:
סוגי' דתנ"כ סוגי' דצינור:
סוגי' דריחא מילתא:
הספד על הגאון מו"ה וואלף האמבורגר והג' מו"ה אברהם וועקסלער והג' מו"ה אברהם בעק והג' מו"ה שמעון קרומענוי:
הספד על הג' מו"ה ליפמן אב"ד בס"ה והמה"ג מו"ה יעקב שלום סופר:
הספד על הג' מו"ה מאיר א"ש והג' מו"ה געץ שווערין והמה"ג מו"ה ישראל וואהרמאן והמה"ג מו"ה שמעון אופ"ה:
הספד על הג' מו"ה יחזקאל בנעטה והמה"ג מו"ה יוזעף פלעש והמה"ג מו"ה שמואל עוזר כ"ץ והגאון מו"ה ישעי' אב"ד במאדע:
הספד על הג' מו"ה משה פערלס והמה"ג מי"ה שאול לאנדא:
הספד על הג' מו"ה שמואל זאממער והג' מו"ה מאיר באס קאוויטץ והתה"ג מו"ה ליפמאן נייזאטץ והמה"ג מו"ה יוסף בער רעבענוואורצעל:
הספד על הג' מו"ה ישראל ט"ש והג' מו"ה דוד אופ"ה:
דרושי' לחינוך ביהכ"נ:
דרושי' לחינוך ס"ת:
חלק שני תופס 24 באגען. תוכן ענינו:
תולדות הגאון ח"ס:
דרוש ליום ניתן הכתר על הקיר"ה:
חי' אגדה על ס' שמות מהגאון ח"ס ומהמחבר:
דרשה נפלאה מהגאון ח"ס לפ' בשלח:
ח"א על מגלת אסתר מהגאון ח"ס ומהמחבר:
ביאור על הגדה ש"פ:
דרוש לשבת הגדול:
ליקוטי משניות ס' מועד:
ליקוטי ירושלמי ס' מועד:
ליקוטי תלמוד בבלי עם נו"כ התלמוד ועל הרי"ף עם נו"כ סדר מועד:
סיומא למס' מגילה:
ליקוטי רמב"ם ס' נשים:
ס' קדושה:
ליקוטי שו"ע או"ח מסי' רמ"ב עד סוף:
ליקוטי אלי' רבא מסי' קל"ד עד רפ"ח:
ליקוטי מס' מגילה סוגי' דדבר שא"מ:
סוגי' דכבתה:
סוגי' דהרצאת מעות לנ"ח:
סוגי' דפרסומי
ניסא:
סוגי' דמאי מברך:
סוגי' דשמן שריפה סוגי' דכל ששהה ל' יום:
סוגי' דחפצי הפקר:
סוגי' דבריר':
סוגי' דחשדא:
סוגי' דשבות ל"ג ביה"ש:
סוגי' דבר טביא:
סוגי' דחמץ נוקשה:
סוגי' דהרהינו:
סוגי' דהמשכיר בית לחבירו:
סוגי' דהואיל:
סוגי' דזוז"ג:
סוגי' דתופס
לבע"ח:
סוגי' דמכשירי או"נ:
סוגי' דרוב וקרוב:
סוגי' דעירוב
תבשילין:
סוגי' דח"ע וחב"ח בראיית פנים:
סוגי' דמלאכת מחובר במועד:
סוגי' דשמא יעבירנו:
סוגי' דנשים סומכות:
סוגי' דחצי שיעור:
סוגי' אין מערבין שמחה בשמחה:
הספד על הג' מו"ה מרדכי זאב בעל מפ"י:
הספד על הג' מו"ה יודא אסאד והמה"ג מו"ה יעקב ביטש והמה"ג מו"ה זינדל ומו"ה נחום בירושלים:
הספד על הרבני מו"ה גבריאל שווארץ:
הספד על חמותי מ' פראדל זיידל:
הספד על הג' מו"ה מנחם א"ש והמה"ג מו"ה אברהם זוטרא והתה"ג מו"ה יחזקאל גו"ו:
הספד על הג' מו"ה זלמן או"ד והתה"ג מו"ה גרשון יודא קערעסטור:
הספד על מ' אסתר ברוין:
דרוש לחינוך ס"ת:
חלק שלישי תופס 25 באגען. תוכן ענינו:
מנהגי הגאון ח"ס:
מכתב בענין זה מהמחבר להגאון מו"ה הלל ל"ש:
מכתב מהגאון מו"ה הלל ל"ש בענין נסיעה לאה"ק להמחבר:
דרוש ליום עברו להקיר"ה כ"ה שנים מיום חתונתו:
ח"א על ס' ויקרא מהגאון ח"ס ומהמחבר דרוש לפ' ויקרא, צו, תזריע, מצורע, אחרי אמור, בהר, בחקותי,: ח"א על מגלת שה"ש מהגאון ח"ס ומהתחבר. דרוש לשבועות ליקוטי משניו ס' נשי': ליקוטי ירושלמי סדר נשים:
ליקוטי תלמיד בבלי עם נו"כ ס' נשים:
ליקוטי הרמב"ם ס' הפלאה:
וס' זרעים:
וס' עבודה:
ליקוטי טיו"ד:
ליקוטי שו"ע יו"ד:
ליקוטי ס' ח"א ליקוטי נוב"י מה"ק ומה"ת חיו"ד:
ליקוטי ח"ס חיו"ד ליקוטי יהודא יעלה חיו"ד:
ליקוטי אמרי א"ש או"ח ויו"ד:
ליקוטי מנ"י עם תוה"ש ליקוטי פמ"ג יו"ד:
ליקוטי תב"ש:
סוגי' דמסיח לפי תומו:
סוגי' דקטן או"נ:
סוגי' דתרי ותרי:
סוגי' דחק"א:
סוגי' דשליחו':
סוגי' דסבלונות:
סוגי' דרבה ורבא:
סוגי' דשמא יחפה:
סוגי' דשי"מ סוגי' דנודר':
סוגי' דק"פ:
סוגי' דמטמא ומדמע:
סוגי' דעד א' נאמן באיסורין:
סוגי' דהיזק שא"נ:
סוגי' דכותבין מגלה להתלמד:
סוגי' דאמתלא:
סוגי' דבי"ש וב"ה:
סוגי' דחניפי אי"נ:
סוגי'
דחזקה שע"ש:
הספד על הג' גרשון כ"ץ אדלער:
הספד על הגאון מו"ה משה גראס והמה"ג מו"ה שמעון ווינר והמה"ג מו"ה דוד א"ש והרב מו"ה נתן יודא ה"פ:הספד ראשון על הג' כתב סופר והג' מו"ה יעקב עטלינגער והמה"ג מו"ה יעקב עהרליך והמה"ל מו"ה אברהם ארנשטיין והתה"ג מו"ה אברהם צבי אבעלעס:
הספד שני על הג' מו"ה וואלף פיכס והגאון מו"ה וואלף ט"ב והגאון מו"ה אנשיל טשענגער הספד על הג' דברי ירמיהו: הספד על הג' מו"ה צבי ליסקא:
הספד על הג' מו"ה יוסף שאול סג"ל נאטאנזאהן בעל מפ"י והגאון מו"ה שמעלקי בסילוש והג' מו"ה אלי' גרעדיץ: הספד על ה' מאיר פייש כ"ץ:
הספד על הרב מו"ה וואלף רייכארד:
דרוש ליציאה מביהכ"נ הישנה בקהל יראי' בנ"ה:
דרוש לכניסת ביהכ"נ החדשה בקהל יראי' בנ"ה:
דרוש לחינוך ס"ת:
חלק רביעי תופס 25 באגען. תוכן ענינו:
הקדמה:
כלל ש"ס מהגאון ח"ס:
דרוש על ענין החירו' עמאנציפאציאן במדינתנו:
ח"א על מגל' רות מהגאון ח"ס ומהמחבר:
דרוש לשבועות:
ח"א על ס' במדבר מהגאון ח"ס ומהמחבר:
דרוש לפ' במדבר, נשא, שלח, קרח, חקת, בלק, פנחס, מטות, מסעי:
ליקוטים מס' הזוהר: