אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ו ו › דרוש לז' אדר ראשון פ' תצוה תרמ"ג

ליקוטי חבר בן חיים ו· רבי חזקי' פייבל פלויט

ו · דרוש לז' אדר ראשון פ' תצוה תרמ"ג

דרוש לער"ח אלול פ' שופטים

ובו הספד על הרב הגאון מוה' מרדכי ברודא אב"ד בקהל מיאווא והרב הגאון מוה' יוסף שמואל סג"ל אב"ד בטרענשין והרב המאור הגדול מוה' יששכר בער אב"ד בקהל יאקע והמאור הגדול מוה' פנחס לינקזיין בקהל ט"ש והרב מוה' ליב פריינד מורה הוראה בשאללא והרבני מוה' איצק הרש פאשקעס בכפר מאצעהאז והרב המופלג מוה' פנחס צבי המכונה זעליג הרעש מורה הוראה בקהל גאלאנדא והרבני מוה' יעקב אדלער בפעסטו:

בתנחומא ע"פ ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך אמרו ישראל לפני הקב"ה רבש"ע באורך נראה אור ואתה מצוה שנדליק לך נרות א"ר יצחק בית מלא פנסר (לאנטערנא) אמר בעה"ב לעבדו הדלק לנו בתוך החצר נרות א"ל כל הבית מלא אורה ואתה אומר שאדליק בו נרות א"ל הדלק בשביל העבדים שיהי' מאורין להם וכך הוא אומר אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות אמר הקב"ה לא שאני צריך לאור ב"ו הזהרתי אתכם על הנרות אלא שתדעו מה חבתכם לפני תדע שהרי כ' ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שוכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן אלא בשביל חבתכם אמרתי לכם: במ' רבות קהלת ע"פ גם במדעך מלך אל תקל' ע"פ היטיבו אשר דברו תרי מ"ד ח"א הטבה כהטבת נרות כמה שנא' בהיטיבו את הנרות וח"א כהטבת קטורת שנאמר הדק היטב וכו' נ' לפ' דתחלת דברי ה' אל משה בהר סיני היה ועתה אם תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש:

ביאור דברים כי כל אומה ואומה שבעולם לולא נגלה לה השם ית' בכבודו היתה מקבלת התורה מפיו אבל היתה התורה רק מנת כוסה ואמנם האומה ישראלית יש להן ב' מעלות יתירות האחת שהנבוא' ירושה אתם מאבותיהם ולא יסתפקו בה כלל יכולין לספר שמו ית' בגוים כמ' דהע"ה ספרו בגוים את כבודו וזה ענין ממלכת כהני' כי כל אחד מישראל צריך להיות כהן לה' להגיד אמונתו לבני אדם וזאת שנית אחרי כי זרע אברהם מוכתר בג' מעלות טובות בושה רחמנות וגמי"ח והיה כאשר יתנהגו במעלות אלו יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליהם ויראו מהם כלומר על ידיהם יראו מה' כך פי' הטל אורות פסוק זה ויראו ממך וז"ש אמת כי לי כל הארץ ויכלתי לבחור גם שאר אומות אמנם אם אתם תשמעו בקולי והייתם לי סגולה יותר מכל העמים כי אתם תהיו לי ממלכת כהנים ע"י דברי פיכם תפרסמו אמונתי בעולם וגם גוי קדוש ע"י מעשיכ' ידבקו האומות ועד"ז שיבח שהע"ה בשה"ש אותנו אמר נפת תטופנה שפתותיך כלה מתוקים כנפת תשובותיך שתשיב לאומות העולם ולא תהי' צריכה להתבונן להשיב אמרים כ"א דבש וחלב ר"ל מתוק וחיות כי החלב הוא חיות להיונק תהי' תחת לשונך ומעשיך הטובים יריחו שמך מרחוק וז"ש וריח שלמותיך מלבושיך מדותיך שתתנהג בהם כריח לבנון והנה לשנים אלו צוה הש"י על המנורה ועל הקטרת המנורה היא להאיר בחכמה לבני תבל והקטרת הוא כנוי על המע"ט כמ' רש"י ז"ל ע"פ מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן ואמרה תורה בשני' ל' הטבה כי החכמה לא תאיר אם לא בהשכל ודעת ידובר בה וכן רוח המע"ט צריכין להיות שקולין זה מול זה וחזרה התורה אותם יחדו ואמרה בהטיבו את הנרות יקטירנה לומר כי כל שחכמתו מרובה ממעשיו אין חכמתו מתקיימת וצריך הת"ח להיות נאה דורש ונאה מקיים והנה נ' כי מטעם זה שיבח הש"י את ישראל על שאמרו קרב אתה ושמע ואת תדבר אלינו כי אם ישראל יקבלו כלם התורה מפי הש"י לא יהיו מוכשרים כל כך להורות גם לאו"ה כי אינו דומה מי שראה את החדש למי שלא ראה והאמת שראה אדם בעיניו אינו מייגע בו להבין טעמו וסודו משא"כ אם ילמדו מפי מרע"ה והוא נצטווה מפי הגבורה אלה המשפטים אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך כפי' רש"י שם תהיה התורה ערוכה ושמורה אצלם ויוכשרו ביותר להביע אמריה לאו"ה והיינו ושמענו ועשינו ע"ד את הנפש אשר עשו בחרן והיינו הטבה כהטבת נרות ואמנם יש עוד דברים בגו כ"א הש"י ילמד תורה לעמו ישראל ישפוך רוחו על כל בשר וכדכתיב כי כלם ידעו אותי מקטנים ועד גדולים וא"צ הכנה לקבלה משא"כ אם המלמד ב"ו צריך התלמיד להכין עצמו לשמוע כמ' רז"ל כך היא דרכה של תורה חיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואמרו אין התורה מתקיימת בגסי הרוח וכיו"ב כל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו אין חכמתו מתקיימת והיינו הטבה כהטבת קטורת ופליגו במלת ועשינו דלמ"ד נרות קאי על ועשינו:

לאחרים ולמ"ד קטורת קאי אאומה ישראלית והנה זה תו"ד המ' הקב"ה בעצמו יש בכחו להאיר לכל העולם כמו שהבטיח לעיל וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר אבל מחמת אהבתו אותנו צוה אותנו להיות ממלכת כהנים להאיר ליושבי תבל ולתכלית זה נתן לנו תוה"ק ע"י מרע"ה וכמו שבארנו אבל לעומת זה אנו צריכין להכין לבנו לקבל ממלמד ב"ו תוה"ק וז"ש ואתה תצוה את ב"י אחרי שאתה המלמד אותם תורה ומצות כאשר שאלו בעצמם קרב אתה ושמע לזה ויקחו אליך שמן זית זך שיהיה שכלם צלול לקבל אמרותיך וכתית למאור שילמדו תורה ע"י ייסורין ועי"ז יזכו להעלות נר תמיד לבני תבל: בגמ' כתובות פ' הנושא אר"א בשעה שהצדיק נפטר מן העולם שלש כתות של מלאכי השרת יוצאות לקראתו א' אומרת לו יבא בשלום וא' אומרת הולך נכחו וא' אומרת לו יבא שלום ינוחו על משכבותם ארז"ל ת"ח מרבים שלום בעולם שנא' וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרא בניך אלא בוניך העני' ארז"ל במ' תענית כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח הענין כמ"ש העקידה ע"ד מעשה שאירע בימים שפרצו אנשי הדור לזנות עם בתולות ובאו אליו לתקן בבתי זונות שומרות שישמרו הזונות נדתן להציל החוטאי' מאי' כרת ולעג להם העקידה ואמר להם ימותו החוטאי' האלה ואלף כיו"ב ואל יבטל אות אחת מן התורה שאם נציב להם יד בבתי זונות מחזי כאלו ח"ו התירו ב"ד לעבור על לאו דלא תהיה קדישה וזה ראש כל חטאת אם יתפתו ח"ו חכמי הדור להתיר אפי' איסור קל שלא יבאו בני הדור לחטוא באיסור חמור כי כל איסור ואיסור שיתירו ב"ד הרי הרסו ופרצו גדר התורה וכרם שנפרץ גדירו מוטלים על כל ב"י ראו עד היכן הגיע פרצת הדור בימינו התחילו לבנות בתי כנסיות כאו"ה ועברו על לא תלכו בחקות העמים והגיע הדבר עד שנפרץ ונעשה כהיתר לחלל שבת בפרהסי' וע"ז אמר ישעי' ע"ה המתקדשי' והמטהרים בגנות אחר אחת בתוך יאכלו בשר החזיר השקץ והעכבר יחדו יסופו לא כיון הכל בזה על אלה שהיתר להם חזיר ושקץ ועכבר ואמר הכ' לגר תתנה או מכור לנכרי כ"א על פישעי ישראל שאוכלים בשר חזיר ושקץ ועכבר ואמר על הצבועים האלו המתירים לעם דברים האסורים לאמור עי"ז לא יפרקו מעליה עול תורה לגמרי ובאמת בלבם הם כופרים בתוה"ק וידוע כי בנין התפעל שרשו על דבר שנר' ובאמת איננו כמו מתעשר ואין כל ולני' בגנות כוונתו על יושבי ביה"מ כמ"ש רש"י בשה"ש ע"פ היושבת בגנים ואמר המתקדשים והמטהרים שדומים לקדושי' וטהורים בגנות אחר אחת בתוך לאמור נברור לעם דרך התוך דרך האמצעי והמה אשר הביאו לעם ב"י לאכי' בשר חזיר והשקץ והעכבר ואלו המתקדשים גם תלמידיהם אוכל' חזיר יחדו יסופו שלא יהי' תלמידיהם בגיהנם והם בג"ע והנה ידוע כי הברזל כל יותר שנאן תוך עוד יבדלו סוגי' ועפרורותיו ויחזק אח"כ וכל הת"ח כל יותר שהדור נפרץ ומבקשים להתיר להם איסורים צריך יותר לעמוד על משמרתו והיינו קושה כברא והנה מאחר שע"י הפרצת הגדרים באים להפרצת תורה עלינו להחזיק בגדרי חז"ל שלא ישנו כמו התורה שניתנה בסיני שאנו אומרים עלי' לא יחליף הוא ולא ימיר דתו ואמנם הפורץ גדרות חז"ל מביא להפרצת התוה"ק וז"ש ישעי' או יחזק במועדי הת"ח המחזיק במועדי של הש"י ולא ישנה דתו לפי שנות סדר הזמנים יעשה שלום לו ורוצה שלא יכעיסו בני אותו ושלום יעשה לו אני אעמוד ימינו שיהא דבריו נשמעי' ולא יפרצו בני דורו בתוה"ק וז"נ ענין מ' רז"ל בפ' אלו קשרים איזהו ת"ח המדקדק בחלוקו ללובשו כדרכו שלא יהי' מלבושיו של היום משונים משל אמש כ"א יעמוד על תכונה א' ימי חייו אשר יתן לו ה' ית' וזה ענין מ' הכ' לו עמי שומע לי ישראל בדרכי יהלכו כשם שאני לא אחליף חק ולא אשנה דת כן הם לא יחליפו הוראתם אזי עי"ז לבד יתקיים בכם ברצות ה' דרכי איש אם השי"ת ירצה דרכי המנהיגי' הנקראים איש גם אויביו משלים ויתקיים בכם כמעט אויביהם אכניע וגו' אשיב ידי ואם גם בלב שונאי' מ"מ משנאי ה' יכחשו לו וארז"ל אם הרב דומה למלאך ה' צבאות יבקשו תורה מפיהו הענין כי אם הרב דומה למלאך אזי יירא ויחת התלמיד מלחלוק על רבו כי הוא בעיניו דומה למלאך ממילא יבקשו תורה מפיהו ואמנם אם הרב אין אימתו על תלמידו ותלמידיו יחלוקו על דבריו ויבא מזה הירס התורה נוח שאל יבקשו תורה מפיהו ולזה אמרו תלמידי חכמים התלמידים שלמדו אצל חכמים ואימת רבן עליהם המה מרבים שלום בעולם כי הרב דומה בעיניו למלאך וכשם שלא יעלה ע"ד אדם לחלוק על מלאך ומכ"ש לחלוק על השכינה כך לא יחלוק האדם על רבו וז"ש וכל בניך למודי ה' שדומה בעיניו כאלו:

למדו מפי הגבורה ואחרי דבריו לא ישנו אזי ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך והנה כ"ש צדיק זה נפטר מן העולם אומרים לו כ"א א' של מה"ש יבא בשלום שהרבה בעולם והכ' השנייה תאמר לו הולך נכוחו אחרי כי לא פרץ גדר הדור יקוה כי הולך נכוחו ע"ד שעזב את עמו ככה ילכו גם הלאה והכת השלישי כלפי מי שפרץ גדר התורה וכל אשר יוסף העם לחטוא העון תלוי בראשו ולא ינוח על משכבו אבל זה אשר יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו הש"י יגדור פרצת עמו ישראל וירם קרן משיחו בב"א: בע"ה להקמת מצבת המנוח ה' בנימן זאב סג"ל שפיטצער ביום א' פ' נשא תרמ"ג:

ארז"ל במ' סנהדרין אבעי' להו הספידא יקרא דחיי או יקרא דמותא למאי נ"מ דאם אמר אל תספדוני שומעין לו דמצוה לקיים ד' המת אמנם דווקא אם הכבוד שלו אבל אם הוא יקרא דחיי אין המת יכול לצוות בשל אחרים ונהוג עלמא דשומעין לו וכן ראיתי ממורי שצוה חמיו הגאון ר"ע איגר שלא לסופדו והיה מורי מצטער ע"ז ובכל זאת שמע לו ואמנם ד' האבעי' צ"ע כיון דעכ"פ איכא יקרא דחיי ג"כ למה נשמע לו וכי אם יצוה אדם על שלו ושל חבירו נשמע לו אמנם הענין הוא כך ההוא יקרא דחיי הוא לראות בין צדיק לרשע מה אומרים אחרי הרשע ומה אומרים אחרי הצדיק והנה זה שמצוה שלא יספדוהו טעמו יוכל להיות שמתירא מ"מ רז"ל דאם הספדן מרבה בשבח הנפטר נפרעין מן הנספד והשתיקה טובה לו ועד"ז אין כאן יקרא דחיי אבל יוכל להיות כי המצוה ברוב ענותנותו שלא היה נחשב בעיניו למאומה חשב אם יספידו איש כערכו הרי זה בושה לחביריו הטובים ממנו ומשום יקרא דחיי הוא שצוה כן ועד"ז שפיר שומעין לו דעל כבודו מחל ויקרא דחיי איכא צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאוד נפלאת אהבתך לי מאהבת נשים הכוונה כי אהבה בין הדומי' אבל לא בין עבד לאדון המושל עליו ובבחינה זאת האשה ג"כ שגזר עלי' הש"י והוא ימשל בך ובכל זאת תאהב אותו ואמנם יוכל להיות מחמת קבלת הטובה ממנו אמנם יונתן היה היורש עצר והיה יודע כי המלוכה תהיה לדוד כמו שאמר לו אתה תהיה למלך על ישראל ע"ז אמר דהע"ה נפלאת. אהבתך ע"י יותר מאהבת נשים ובזה יפלא אהבת המחזיק ת"ח עם ת"ח המקבל טובה ואמנם יש לפרש יקרא דחיי בניו של הנפטר אשר ברבות הימים לא ידעו מי היה אביהם ולא ידעו בדרכיו הלוך ואמנם לתכלית זה בונין נפש על קברו למען אבן מקיר תזעק ותאמר לבני המנוח ראו הדרך אשר הלך בו אביכם ובאותו הדרך תלכו וממנו לא תסורו ואין כאן חשש משום יקרא דחיי כמו זה:

והנה זה טעם א' להקמת מצבה אשר הנהיג אותנו בו יעקב אבינו ע"ה שהעמיד מצבה על קבורת רחל אבל כבר אמרנו במקום אחר כי נ' עיקר טעם הקמת מצבה לחזק בלבנו אמונת תחית המתים כי במה שאנו מסמנין מקום הקבורה בסימן זה אנו מעידין כי אנחנו מאמינים כי הקבור ספון פה עוד יגלה ברבות הימים לעינינו כי על דבר האבוד אין אדם עושה סימן והנה ענין תחית המתים נתקשה בו הרמב"ם במאמר ת"ה אף כי מקרא מלא בדניאל ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אבל הצורך לזה נעלם מאתנו הכי אין די בתענוגי גן עדן והרמב"ן בשער הגמול השיב כי אחרי שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ואפי' הכלבים במצרים קבלו שכרם על שקיימו גזירות הש"י לא יחרץ כלב לשונו למה לא יקבל גם הגוף שכרו שהיה כלי מעשה לנשמה לקיים על ידו כל המצות בפועל ועד"ז יש להבין ד' אנשי כה"ג שתקנו בתפלת י"ח מחיה מתים ברחמים רבים הענין הגוף הזה צריך השגחה מהש"י לקיים בריאותו ושלימותו בקרבו ובכל עת ובכל שעה אנו אומרים רופא כל בשר ומפליא לעשות ומה שכר עוד יבקש אחרי כל הטוב והחסד שעשה הש"י עמו משך ימי חייו וז"ש מחיה מתים ברחמים רבים לא עפ"י שורת הדין כי הש"י סומך נופלים ורופא חולים ומה לו לגוף עוד לבקש וזה ג"כ אמרינו בפיוט יגדל מתים יחיה אל ברוב חסדו אף שרבו חסדיו עם הגוף בכל זאת מתים יחיה אל:

ואמנם עדיין ק' מ"ש לדניאל ורבים יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפת ולדראון עולם לחרפת ולדראון למה יחיו וכי לא די להם בעונש גיהנם ואמנם ישעי' ע"ה ביאר ענין זה יותר בסוף ספרו באמרו ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תועלתם לא תמות ותולעת לא שייך כ"א בגוף ואשם לא תכבה היינו אש של גיהנם וסיי' והיו דראון לכל בשר הענין כי החוטאים במזיד שני כתות הכת האחת שנלכדה ברשת היצר ולא תוכל להמלט מרשת:

זו והכת הזאת לא תשנא את ההולך בדרך ה' ואדרבא על הרוב תקנא אותו והכת השנית שנקראו פושעים המה המורדים ועושים להכעיס הוא מתלוצץ על הצדיקים ההולכים בתורת ה' ותשתדל בכל עוז להסיר ממנו כו' ומדה כנגד מדה יחיה הש"י אותן הפושעים כמו שביאר ישעי' למען יראו הצדיקים בעונשם הקשה חלף אשר נצטערו מהם בעוה"ז:

וצריכין אנחנו עוד לבאר מאמר א' בכתובות פ' שני דהיינו אמר ר"א ע"ה אינן חיים ומסיק מקרא אחד אני דורש כי טל אורות טליך ר"ל תחילת הפסוק הקיצו ורננו שוכני עפר מי שיש לו טל תורה טל תורה מחייהו המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו כיון דחזיי' לר' יוחנן דקא מצטער א"ל ר' מצאתי להם תקנה מן התורה ואתם הדבקי' בה' וכי אפשר לידבק בשכינה אלא כל המשיא בתו לת"ח והעושה פרקמטיא לת"ח והמהנה ת"ח מנכסיו מעלה עליו הכ' כאילו נדבק בשכינה:

הביאור הנה הע"ה אשר עיקר עסקיו בעניני העוה"ז אם גם שעה א' ביום יעבוד הש"י אבל כ"ג שעות יעסוק בצרכי הגוף ה"ז דומה לאדם שהיה חייב לחבירו כ"ד זהובים ופרע לו זהב אחד הכי יבקש עוד שכר על הזהב אשר פרע אם קבע לחבירו כ"ג זהובים וכל איש הזה שחייב לפרוע להש"י בכל יום כ"ד שעות והוא יקבע מהם כ"ג שעות בכל יום ויבקש עוד שכר ת"ה זאת לא כן הת"ח אשר לא זה שיעסוק רוב היום בתורה גם אכילתו גם שינתו לש"ש כמ' הרמב"ם אם כוונתו להוסיף לעסוק גם על אכילתו יקבל שכר וזה כוונת ר"א אמנם כ"ז בע"ה אשר כל מסחרו רק להרבות בתענוגי הגוף לא כן הע"ה העומל למען על ידו יעסוק ת"ח בלי דאגה בתוה"ק כזבולון עם יששכר ושמעי' אחי עזריה עליו אמר שהע"ה מתן אדם ירחיב לו ולפני גדולים ינחנו והטעם כי אם אין קמח אין תורה וז"ש אם הע"ה מהנה ת"ח מנכסיו ועושה פרקמטיא לת"ח עליו נאמר ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כלכם היום:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ו

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה