אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה שאלות ותשובות › שנית להנ"ל לירושלים תובב"א

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

שאלות ותשובות · שנית להנ"ל לירושלים תובב"א

להרב המאוה"ג הנ"ל אב"ד בקהל נ' ברעזנא.

ע"ד מה שכ' להק' ע"ד המג"א סי' תקפ"ו מנ"ל אחריות דגזלה בעכו"ם הרי בגוי לא כ' והשיב את הגזלה ועיי' בש"ס פ' השוכר את הפועל גבי ב"נ נהרג וכו' ולא ניתן להישבון דשקיל וטרי הש"ס מאי ולא ניתן להישבון ולמה לא מפ' כפשיטות דלא ניתן להישבון דאינו בכלל והשיב את הגזלה הן אמת דוודאי מסתבר דעשה דוהשיב את הגזלה לא קאי אגוי חדא דהאי קרא באשם גזלות כ' ואשם גזלות לא קאי אגוי ועוד דקרא גם אתשומת יד קאי והתם כיון דבהיתירא אתא לידי' לכ"ע בגוי שרי ומ"מ ל"מ לרבא דאמר אי עביד לא מהני א"כ ממילא כיון דגזל גוי דאוריית' ממילא לא קנאו הישראל ואמנם אפי' לאביי למה לא יהא בכלל והסרותי בלעו מפיו ובכלל תשובה ומצינו שהעיד הכ' על אנשי ננוה ומן החמס אשר בכפיהם ואז"ל אפי' גזל מריש וכו' ומאי דאצטריך בישראל והשיב את הגזלה היינו דבעי' הגזלה עצמה כב"ש דאמרי מקעקע כל הבירה ואפי' ב"ה לא נחלקו כ"א מפני תקנת השבי' ומ"מ לא נ"ל ד' המג"א תקפ"ו שם אזדו דווקא למ"ד גזל גוי אסור דהרי מהש"ס מייתי לה כ"א נ' כוונתו דהעכו"ם אם יהי' לאל ידו להוציא מהגזלן הרי עכ"פ יוציא ממנו ואפי' לא יהא הגזלה בעולם ישתלם ממנו והיינו אחריות אונסין ומכ"ש לפי' הרמב"ם בחמירא דבני חילא דזה מקרי אחריות אבל כאן אין צורך לזה.

ומ"ש. עוד מנ"ל למדרש כעין שגזל ואם לאו ישלם דלמא ואם לאו פטור לא הבנתי וכי עדיף מתשומת יד דמיירי בי' קרא דוודאי אינו בעין דניתן להוצאה וכי משום דבאיסור אתי לידי' עדיף.

ומ"ש להק' למ"ד גזל עכו"ם מותר ל"ל בשומרי' רעהו ב' תשובות בדבר חדא דאצטריך לכ"ע האי קרא אהקדש ועוד משום דאהכא דרשי' דעכו"ם דכיון דלאו בר שבועה הוא חייב אפי' שו"ת באונסין וה"נ דרשינן בניזקין בעכו"ם אפי' שור תם חייב נ"ש.

ומ"ש להק' אד' הר"ן בביצה שכ' דגיבול טיט דמי להבערה הרי הר"ן כ' הבערה מקרי או"נ משום דמחמם אדרבא גם כאן נשמר הר"ן מזה וכ' דע"י הטיח שומר החום וא"כ כי היכי דעצים מקרי או"נ משום דמתחמם אצלם ה"נ כיון דע"י הטיח הזה התנור שומר חומו אף לאחר שכבו הגחלים כאשר עינינו רואות א"כ הו"ל או"נ עצמו.

לכבוד מחותני הרב הגאון המפורסם כקש"ת מוה' ידידיה פישער נ"י אב"ד בקהל ווייסענבורג:

הגיעני יקרת מחותני הגאון נ"י ולא ידעתי מה זה בא הדר"ג לבקש ממני עזר וסיוע על הוראתו בקדושה כיהודה ועוד לקרא ואמנם אחרי כי אין הענין נוגע בדברים העומדים ברומו של עולם נעניתי לו ראשי לחוות דעתי דעת פעוט.

בראשונה ע"ד האילן שנטעו גוי והרכיבו ולע"ע קנאו ישראל ומרן הגאון ח"ס זצוק"ל בחי"ד סי' רפ"ח התיר שלא ע"י מעשה לקיים הרכבת האילן והנני מוסיף על ד' מרן כי אם גם נאמר דשלא ע"י מעשה ג"כ אסור לקיים היה נ' לכאורה דווקא אם עכ"פ בשל ישראל נעשה האיסור אבל אם קנה ישראל מגוי גן ובתוכו אילן כזה מאחר דהפירות לכ"ע מותרין למה יהי' הקיום בלא שום מעשה אסור ור"ע דאוסר מכלאי' שדך לא דריש והתם עכ"פ כ' שדך לא תזרע ודרשי' אף בלא זריעה כגון שנזרע מאלי' כדרך הספיחי' אסור לקיים משום דעכ"פ על שדך נעשה הכלאי' אבל כה"ג מאן מוכח דר"ע אוסר ואמנם הדר"ג בא אלינו מטעם אחר משום מראית העין עכ"פ יהא אסור והתימא על מרן זצוק"ל בחלק ו' שם שנתקשה על הפוסקי' מנ"ל דאסור לקיים כלל ולמה לא ר"ל משום מראית העין מאחר דלמסקנתו היכא דליכא מראי' העין לכ"ע מותר אם נתאחדו וצ"ע ואמנם נחזי אנן מאחר דפשט ד' הפוסקי' מ' דלרבנן דפליגי אר"ע אפי' מדרבנן שרי לקיים ואמאי וכי לא חשו חכמי' למראית עין:

והיה נ' למ"ש לעיל מאחר דרבנן לא דרשי כלאי' שדך לא וא"כ מה"ת ספיחי כלאי זרעי' מותרי' וידוע דספיחי זרעי' שכיחי טובא ולמה יחשדו שקרע זה כלאי' וודאי ידונוהו לזכות שזה מן הספיחין וא"כ כל זה בשדה לבן דשכיחי ספיחין בשעת קצירה אבל באילן היכא דנראה להדי' באילן א' ב' מיני ענפים גם רבנן מודו דמשום מראי' העין אסור לקיימו ומ"מ ליישב ד' מרן זצוק"ל נ' דמ' לי' מאחר דרוב גנות בחו"ל ע"י גוי נטעו דמיא הך מלתא לספיחי שדה שיאמרו הגוי נטעו לעצמו ולא היה מעולם כלאים שדך לא וכמ"ש לעיל ואפי' משום מראי' העין לא שייך. אבל מאחר שבגן זה של ה' מיכאל מיללער נעשו בו שינויי' הרבה כמ"ש הדר"ג מעת שהוא ת"י שוב איכא למיחש שיאמרו ת"י הורכב אילן זה ואני מוסיף עוד לומר מאחר דבזה"ז כלנו בני בשכר ובתוה"ק לא כ' כ"א שדך וידוע ומפורסם דכלאי זרעי' מותר לזרוע אם יראו אילן מורכב בגן ישראל הכל יאמרו כי זה הוא ככלאי זרעי' שמותר בחו"ל ויבאו ח"ו להתיר אי' דאוריי' ע"כ הדין עם הדר"ג לקוץ הענפים שנרכבו אמנם מאחרי שכ' הרמב"ם כי היחור המורכב מותר לנוטעו יהי' זהירים לנטוע כל אותן הענפים שיקצצו שלא לעבור על בל תשחית:

וע"ד השאלה השניי' באילן שנעקר בגושיו אם יכולין לסמוך על ס' ערלה בחו"ל ולהתיר ראיתי בענין זה שערורי' גדולה הנה הרא"ש בפי' שם כ' אומדין אותו עובדי אדמה אם יכול לחיות ומדמה הרא"ש הענין לכאורה לקפילא ארמאי דסמכי' עלי' לענין טעם ולהרמב"ם אפי' פחות מס' משום דאומן אינו מרע אומנותי' ומסתברא דאם הגוי עושה כן וודאי הוא נזהר אם יכול כי אם אינו יכול לחיות מעפר זה מי יודע אם יקלוט בעפר שמיישבו שם ואתגלי בהתותי' ולא ראיתי לא' מן הפסוקי' שהביא ד' הרא"ש האלו הרמב"ם הביא מתני' דאילן שנעקר והוסיף והאריך אם היה יכול לחיות מאותו אדמה כאלו לא נטע ומה בעי באריכות הזה שאין מדרכו א"וו בא לאורויי דבעי' שידע בוודאי שיוכל לחיות מאותו עפר ואפשר כי דברי' אלו ד' התוס' שהביא הרשב"א בתשו' דצריך לידע בבירור ע"י גומא שיעשה כמדת העפר והאילן ונותנו לשם ואם יצליח וודאי מעפרו הצליח כ"נ בעיני פי' התוס':

ואשר יק' לי' למה חזר בו הרשב"א ממה שרצה להקל בחו"ל מד' התוס' הלא התוס' באו לפ' מתני' ומתני' בא"י מיירי והיה נ' מכאן דלמד הרשב"א מהתוס' הזה מאחר דאיכא לברורי לא שייך כאן ספק כלל ואף דביורד ולוקח וודאי איכא לברורי ע"כ צ"ל דמ' לי' להרשב"א דהכא עשה הספק בידים ע"י עקירתו ודמי למבטל אי' לכתחלה מאחר דהוה יכול לנוטעו בגומא וצע"ג.

והנה הטור והשו"ע שבקו לרישא דמתני' ולא העתיקו כ"א עקרו רוח ושטפו נהר וצריך טעם ונ' דמ' להו דהך דתוס' בחו"ל דווקא בעקרו בידים שייכא וממילא אם הרשב"א לא רצה לסמוך אנן נסמוך אתמהה אבל בשטפו נהר ועקרו רוח סמכי' אד' הרשב"א דסגי אם יוכל לחיות איזה ימים ולזה א"צ בקיאות גדול כך נ' לפי דבריו ואם יש את הדר"ג פי' אחר בד' הפוסקי' הנ"ל אל ימנע ממני:

נמצא דכאן שהנגיד צוה לעקור האילנות בידים לא תהא ידי עמו להתיר הפירות כ"א דעתי היה עד"ז אחרי שילקוט ה' מיכאל הפירות לצורך ביתו ימכור ג' שני' הראשוני' הפירות משאר אילנות בכלל ויפרש לו כי מאילן זה לא ימכור לו כדאמרי' ביי"נ חוץ מדמי יי"נ שבו והגוי יעשה מה שלבו חפץ ואם ימכור אח"כ לישראל לא גרע מיורד ולוקח וכדאי הני אמוראי דספוקי מספקי להדדי לסמוך עליי' ע"ד הפוסקי' דמפ' כפשוטו במקום הפסד ממון ישראל ובתנאי שהדר"ג יסכים לזה בלב שלם.

וראיתי בד' הטו"ז שם בההוא אילן שנעקר שכ' ואין בזה משום זו"ז גורם והוא דבר תמוה בעיני ואם היה זוז"ג הלא ג"כ דיעבד מותר ואם אי אתה מתיר לו לתתן בקרקע אחרי ששטפו נהר הו"ל דיעבד ואמנם בדינא דמתני' באילן שנעקר יש מקום לד' הטו"ז ואולי אפי' תי' צ"ע מאחר דגם בקרקע יש בה לחיות האילן בלי העפר הו"ל בזה כדי לחמץ ובזה כדי לחמץ דלא מקרי זוז"ג וצ"ע כתבתי כל הנ"ל בחולשת הצום והדר"ג יברר קורט סולת מתוך הפסולת. פה שוראן יום א' צום הרביעי יהפך ב"ב לששון תר"מ לפ"ק.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה