ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · שנית להגאון הנ"ל:
מעשה בתרנגולת א' שפרחה לאויר מוסק עד שנקדחו אגפי' ואמנם בגופה אין מחזה מאומה מהאש והוא בריאה כבראשונ' וכשבאה לפני בכל זאת הוריתי כד' הפמ"ג שמחמיר לכה"פ בנפלה לאור בעוף כאו"ה שלא לסמוך אבדיקה ואמנם נשאלתי מהאשה אם הוא רשאה להשהות עדן כי הוא אם מגדלת אפרוחי' ואם ימותיה הרי יפסידו כל האפרוחי' והוריתי כזה להשהות עד אז וזה מטעם דהרי לרוב הפוסקים התרנגולת עצמה כשירה אך שצריכה בדיקה ולא סמכינן מ"מ מידי ספק לא נפק וכ"ת דהא גרע דחיישינן כי אפי' מבדק לא יבדקוה לאחר זמן חדא דלא שכיח שיהי' שינוי בבני מעים ולא יראו לחכם ועוד דאין זה זמן מרוב' בלא"ה כל מן דין הוריתי להשהות' אלא ששאלתי פי הגאון נ"י
וזה תשובתו אלי יפה הורה להתיר להשהותה כי דווקא י"ב חודש שהוא זמן ארוך חיישינן לקילקולא והראי' משיחלא בתרא וכמו שכ' תוס' דף נ"ג ד"ה את לחד תי' ואף שכתבו ממהרת לטעון כי מיד לאחר נ"א תטעון אלא כוונתם כי לא תאחר לטעון זמן מרובה וזה פשוט א"כ גם בנידון זה ג"כ לא תצטרף לגדל האפרוחי' חצי שנה או רביע שנה וא"כ למה נחוש לקילקולא ולהפסיד ממון של ישראל ובאמת בקראי מכתבו דמר נ"י עלה בלבי להביא ראי' לזה מדברי הש"ך ס"ס נ"ז בעובדא דתה"ד שכ' כי אין ללמוד לספק טריפות אחרים להתיר למכור לנכרי כי דווקא בספק דרוס' חדא דיש לו היתר בבדיקה מדינא ועוד לד' רש"י יש לו בדיקה מבחוץ יעו"ש וא"כ כתי' קמא ניחא לי' להש"ך בזה כיון דמדינא יש לו בדיקה יש להקל למכור לנכרי וזה פשוט בעיני דחששא דשמא יחזור וימכרנו לישראל הוא חמור מחששא דקילקולא ואעפי"כ הותר הש"ך למוכרו לנכרי וכש"כ בנידון דידן דג"כ יש לו בדיקה מדינא שלא לחוש לקילקולא וטעיתי בזה דשם לא איירי רק בספיקא דרבוותאי כי הרבה פוסקים סוברים דאין לדוב דרוסה כלל אבל בספיקא בגוף המעשה אף התה"ד מודה כמבואר שם להדי':
אך מ"מ יש לי ראי' משם כי לכאורה דברי הש"ך צריכין פירוש שכ' בתי' קמא מפני דמדינא יש בדיקה לדרוסה אף מבפנים יש להתיר ולכאורה צ"ע כי התה"ד מתיר למכור השור שנדרס מהדוב למוכרו לאחר שחיטה דלאחר שחיטה וודאי דליכא למיחש לשמא יחזור וימכרנו לישראל וכיון דעדן לא בדקו לשור אם האדים הבשר מה יועיל זה דמדינא יש לו בדיקה הרי לא בדקו עדן וליישב אמרתי כי לכאורה בכל ספק אנו הולכים אחר החזקה ובהמה יש לה חזקת היתר אפי' נולד הספק מחיים ואין מחזיקי' מאיסור לאיסור כמו שכ' התוס' גבי ישב לה קוץ בוושט וכן דעת כמה פוסקים וא"כ תו למה מצריכים בדיקה אלא וודאי הוא כל היכא דאיכא לברורי אין סומכין על החזקה וק"ו מרוב דעדיף מחזקה ואין סומכין באיכא לברורי ופשוט ומעתה אם היינו בקיאים הי' צריך בדיקה מטעם דאיכא לברורי ועכ"פ מכח החזקה אמרינן אלו היינו בודקים הוי נמצא להכשיר אם אנחנו אינם בקיאים ואנו חוששים שמא באמת נמצא סימן טריפה ואין לומר כיון דאנו אינם בקיאים א"כ להוי כמו ליכא לברורי ז"א כי מחומרא אין אנו רשאי' לעשות קולא ולומר דליכא לברורי ומעתה עולים דברי הש"ך נכון כי מטעם חזקה אנו אומרים אלו היינו בקיאים בבדיקה הוה נמצא להתיר ומותר למוכרו לנכרי אך מחומרא דאין אנו בקיאים אנו מטריפין ואין סומכין על הבדיקה עכ"פ מותר למוכרו וא"כ גם בנידון דידן רשאי להשהותו מק"ו כאשר כתבנו לעיל כי חששא דשהוי הוא מיעוט מחששא דשמא ימכרנו ע"כ: