ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · שנית להגאון הנ"ל בענין זה:
הנה זה ארבע שנים שאלתי פה אדמ"ו נ"י ע"ד כהן א' שנשא אשה שהיתה נקשרה בגוי א' וברחה עמו בהחבא ורצתה להמיר דתה והיתה בבית הכומר איזה זמן והי' לי ה' בעוזרי להוציאה משם ע"י ערכאות והתרתי בשניהם לבל ישאו זה לזו ולא אבו שמוע ולמדן חורגי א' לא ידעתי מי הוא סידר להם קידושין בסתר ושאלתי פי הדר"ג אדמ"ו נ"י אם אעביר אותו מקדושת כהונתו ימי עמדו עם פרוצה זאת והנני שולח להדר"ג פה לוטה מכתבו אז אלי ועשיתי כאשר צווני ואמנם בענין הנולדי' לא רצה להשיב הדר"ג ובאמת קללת חכם עשה רושם ובלידה ראשונה נגפה האשה וכמעט נתיאשו הרופאי' ממנה אבל אחרי בלותי היתה לה עדנה וזה ירח ימים המליטה בן זכר ואחרי כי ירא אנכי לכנס בסבך לחלל זרע אהרן אשאל נא הדר"ג אדמ"ו להוריני מה לעשו' בנער היולד וכהוראת קדשו אעשה:
ומדי דברי ארשה עוד על ענין שם אשה שבוע העברה סדרתי קידושין לכלה א' הי' שמה חיילה ופשפשתי בס' שמות להגאון ר' מיכל ר' יוזפס ובס' טיב גיטין להגאון מהר"ז מרגליות ובס' נחלת שבעה ולא מצאתי שם זה אף כי הוא רגיל מאוד במדינתנו והנה גם בשם חיה פלפל בס' טיב גיטין ואמנם הסכים לכתוב חיה וב"ס כי שם חיילה נגזר מן שם חיה ואמנם בכל זאת לבי נוקף בענין יוד שנייה מה תהא עליה ואם נכתב ביוד א' לא יקראו שם כ"א בחיריק משא"כ בשם חיה אחרי כי היא נמצא בתנ"ך מורגל להקרא כן אף ביוד א' ולומר שישאלו הנשים האיך חותמי' זה ל"ש במדינתנו בעוו"ה כי כלם יחתמו עצמם בשם לעז אשר יקרא להם ואם גם בכתובה הנחתי השם על הרגיל בכל זאת תורה היא וללמוד אני צריך ומי ידע מה יולד יום.
והנני נמנע בכל עת לסדר גט אם יקרה בגבולי מכח שמות לעז כי מלבד שאין לנו ס' שמות על שמות הלועזים ראיתי סתירה בס' הר המור מהגאון מוה' מרדכי בנעטה זי"ע שהחליט לכתוב שם לועז לעיקר ואדמ"ו הגאון בעל חתם סופר בחלק אה"ע החליט להיפך וידעתי כי יש להשוות דעתם אם נדייק בדברי' מ"מ מי יכנס ראשו בענין אשת איש ויסמוך על סברא בעלמא והדר"ג דנהירין לי' שבילין דאוריית' ייטיב בחסדו עמדי בענין שם חיילה הנ"ל:
הגיעני תשובת הרב אשר גם הבנים פסולים:
ושם חיילה נגזר מן חיה וא"צ לכתוב בגט כ"א חיה. וע' בענין שם חיילה בליקוטי חבר חלק ד' הגהות חתם סופר על שו"ע אה"ע:
לכבוד הגאון מו"ה יוסף שאול נ"ז אב"ד בק"ק לבוב יע"א.
הנה בשנה זו כבר בא לפני כמספר עשרה פעמים אשר הי' על בני מעים של תרנגולים כרוכי' תולעי' גדולים במשך רביעי' אמה בקירוב ודקים כחוט השערה ועל הבני מעים לא היה ניכר שום ריעותא אחרת והנה לפום ריהטא נידון זה תליא בד' הב"ח בש"ך סי' ל"ו שכ' דדווקא בריאה אמרי' לאחר שחיטה פריש וכוונתו לכאורה משום סברת הב"י דמחיים הריאה מרחפת ואין להם כח ויכולת לפרוש משא"כ בכרס ודקין אמנם מאחר שכ' הב"ח אי חזי' דנקובי' מ' דווקא משום דחזי' דנקובי' משא"כ כאן דנידון שלפנינו דלא חזי' נקב כלל י"ל מהי"ת נחזיק ריעותא וכ"ת עכ"פ למה יגרע תולעת מקוץ ומחט בחלל הגוף י"ל ע"ד שכ' מורי זצ"ל בס' חתם סופר סי' מ"ד דתולעי' אין דרכם לנקב כ"א כשהם בפני' שרוצים לצאת חוץ לבקש חמימות כך הי' נ' לכאורה מד' הב"ח:
אמנם, ק' לי ממאי דקיי"ל גבי מוח סי' ל"א דאף דלא חזי' ריעותא בקרום לדידן דאין אנו בקיאים בבדיקה טריפה ול"ש לד' הד"מ שהביא הש"ך שם ס"ק ו' שמחלק דבריא' בעי' ב' קרומי' ול"ש לד' הדריש' דמחלק משום דריא' מרחפת מ' דבני מעים דל"ד לא לריא' ולא לקורקבן דמבואר בהג"א דכשר ואמנם הטעם כמ"ש הדרישה משום דקרומא קשא ומבי' בני מעי' של תרנגולי' לפחות דמי' למוח ומאחר דבעי בדיקה לדידן טריפה וד' מרן הגאון הנ"ל צ"ע מד' הפוסקי' האלו ומכ"ש דיק' לד' ממה שנתקשו הפוסקי' שם למה בחוטם כשר דבשלמא בנמצא במוח י"ל שנקבו למצוא מקום לצאת חוץ משא"כ בנמצא בחוטם מהי"ת נימא נקבו כיון שאין מדרכם לינקב ומ"מ הני בני מעים לא ידענ' מאי אדון בהו וגם ד' הש"ך צריכין בירור דיק' לא מ' דנראין לו ד' הדרישה ולכאורה הן הן ד' הב"ח בסי' ל"ו ובסי' ל"ו דוחה ד' הב"ח והנה עד עתה הטרפתי ומה גם שהי' על הרוב בתוך ביתי ואמנם אחרי כי בימי' מועטי' באה שאלה זו כמה פעמים לפני באתי לבקש מה"ג להאר עיני בהל' זו:
וזאת. שנית כי לפעמי' נ' על הבני מעי' של תרנגולי' כעין גרב יבש ואין בו לא שינוי מראה ולא שחין כ"א נ' כאלו הבני מעי' מלאי' דייסא שקורין גריס או גריץ אם נדמה זה לנסמסמס הבשר או לא ולבי נוטה להתיר.
הגיעני תשובת הגאון ומסכים להתיר כפשט ד' הב"ח. ועדין לא שקטה נפשי גם מד' הש"ד בסי' מ"ח שכ' תולעי' בכרס אמרי' מני' קא רבו והרי מיירי דלא חזי' ריעותא ופשיטא דלא חיישי' וצ"ע.