ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · עוד להנ"ל
ע"ד העלמה אשר הרה לזנוני' וילדה ונתנה בנה למינקת נכרית והיא הלכה למינקת בבית אחר ועתה יאיצו הקרובי' להמציא לה היתר להנשא תוך כ"ד חדש למען לא תצא לת"ר ומרן בספרו ח"ס חלק אה"ע ח"ר סי' ל"א ל"ג ל"ה ל"ו ל"ז כ' בענין זה באר היטב והמעיין ישתומם מגודל חרדת מרן מלכנס בהיתר בענין זה ומה גם אחרי שהפ"י בק"א לכתובות קילל כנגד המקילין ותמצית דברי קדש מרן שם כי משום לתא דידה אין לחוש ולא נימא ניעבד חבר אי' זוטא דלא ליעבד ע"ה אי' רבא ונפסק רמ"א ביו"ד סי' של"ד וגם להטו"ז החולק שם יישב מרן הענין אבל החיוב על הקרובים להציל הילד מידה שלא תמשכנו עמה אם תמיר אבל לא עלינו ליכנס בעובי הקורה ולסבול על שכמינו קללת חכם ח"ו ולעבור על ובשדה יתומים אל תבא. עוד להנ"ל
אודות איש השותה סתם יינם בפרהסיא אם ראוי להעבירו לפני התיבה בימים נוראי' מאורן של ישראל הרמ"א בסי' תקפ"א וידקדקו אחר ש"ץ היותר גדול בתורה ובמעשים טובים שיתפלל בימים נוראי' וכ' עליו הגאון רא"וו כי ימים נוראי' דינם כדין ת"צ בא"י המבואר בה' תענית ואל יטעון המתאוה לשמוע שירי עגבי' בימי' הקדושי' כי שתיית סתם יינם איננו מאיסורין החמורי' אדרבא חומר בד"ס מד"ת שכל העובר על דברי חכמי' חייב מיתה והרי הוא בכלל הרשעים הקרוים מתים כדכ' אם אחפוץ במות המת יאמר הכ' לא המתים יהללו יה ועוד אמרו אין לך קטנה בעבירות עם ההתמדה כמ' הכ' הוי מושכי העון בחבלי שוא וע"י ההתמדה וכעבותות העגלה חטאה וארז"ל מד' היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתי' זה ש"ץ שאינו הגון הכוונה אם האדם ימרוד במלך יבוש מלהראות מול פניו וזה שיעיז פניו אחרי עברו לעמוד למליץ בין ישראל לאביהם שבשמים שתים רעות יעשה כמ' הכ' גם בוש לא יבושו וזה על כן שנאתי'. לזאת אם לא יקבל עליו האיש הזה בתקיעת כף לפרוש לעולם מסתם יינם ויעמד נאמן בבריתו שלשה חדשים טרם בא ימים הנוראי' המעמידו לפני התיבה ה"ז מנאץ ה'. וב"ס ישראל קדושי' יטו אזן לדבר שהשכל מחייבו כי אם יהיה לאדם משפט אצל המלך לא יעמוד למליץ איש אשר המלך שנא ישנאהו:
ואמנם על מ"ש ממשמרת בלגה תמהתי הכי קנסו משמרת בלגה שלא לעבוד עבודה הא לא קנסוהו כ"א שקבעו טבעתה וסתמו חלונה כדי שיהא צריך להשתמש בשל אחרים. גם מ"ש מברכת כהני' וכי הכהן הנו"כ שלוחא דידן הוא מצוה דנפשי' עביד שמקיים ג' מ"ע ואין בידינו למונעו ממצותיו כ"א בפנים המבוארי' בשו"ע והפמ"ג הוסיף עליו מחלל שבת בפרהסי' לא זולת: