ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · עוד להנ"ל
ע"ד. שאלתו בנידון להתפלל קצרה מחמת שיוכל לענות קדושה תמהני על שאלת חכם כמותו וכי היכן ראה מ' אשר עניני קדושה שקולים יותר משינוי ברכה א' בתפלת י"ח אשר כל ברכה וברכ' מנויי' וספורה ויעיין בטור או"ח ה' תפל' האיך מספר פ' תיבו' מנויי' ומה"ט אני נוהג לומר ראה נא בענינו דלא כמהרש"ל שהביא המג"א סי' קי"ו יען בכל בו כ' דבברכה זו יש י"ח תיבות ואמנם בברכת על הצדיקים אין אני אומר יהמו נא משום דבטור כתב דיש בה מ"ג תיבות ולא יותר וצר לי מאד בברכת ולמלשינים ששינו אותה מפני דרכי שלום ועכ"פ היה להם להקפיד שיהיה בה כ"ט תיבות כמו שכ' הטור נגד כ"ז אותיות עם מנצפ"ך ונגד תורה שבכתב ובע"פ וגם שמעתי מהגאון מו"ה דניאל פרויסטיץ זצ"ל שכעס על האומר וכל עושי רשעה דהיינו כל העובר על איזה לאו שבתורה והרי ארז"ל יתמו חטאים חוטאים לא כ'.
ובגוף הענין מה לעשות מבואר בתוס' סוכה ל"ח ע"ב ובברכו' כ"ו ע"ב וברא"ש דהמנהג כרש"י לשתוק ולכוין דשומע כעונה ולא גרע מחשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה דהקב"ה מעלה עליו הצער כאלו עשאה ומכ"ש כאן לדברי רש"י באמת עשאה וה"ז דומה לר' יושע במס' זבחי' מותר לעבור על בל תגרע ולא לעשות מעשה בידים מבל תוסיף ולעשות מעשה בידים וה"נ כן הוא אם משנה ממטבע הברכות עושה מעשה בידי' ואורח חיים פן תפלס ואמנם זה ראיתי מיחידים המתפללים ע"ד האר"י זי"ע שממשיכין בב' ברכות הראשונות עד שיגיעו הש"ץ לקדושה ואז מתפללין עם הש"ץ כל הנוסחא כמ"ש תוס' שם בברכות ג"כ ומ' בס' גם קדושה בב"א וכמ"ש ויותר נוח לי הדרך הראשון והנה מ' מצטער על קדושה שי"ל תקנה ומה יעשה בק"ש שיחסרו לו ג' תיבות ה' אלקיכם אמת אם הש"ץ יתחיל טרם שסיים מ' ק"ש וכ' הב"י בשם הזוהר כי ע"י תיבות אלו נשלמו רמ"ח אברים שבאדם ערב ובוקר עיי' בב"י שם אם לא שיסמוך על תקנת מלת אמת וכיו"ב והכלל רחמנא לבא בעי ואונס רחמנא פטריה ואין אונס גדול מזה שכ' מ' כי גדול השלום:
ובענין היזכור שכ' מ' הענין כי באותן מקומות שנקברים שם קדושים שנהרגו על קידוש השם המנהג להזכיר מהם בפרוטרוט ואני נוהג לומר סתם יזכור אלקים כל קרובי וקרובותי שנהרגו על ק"ה ומ"מ גם אני אומר יזכור מיוחד בעד נשמת אדומ"ו הגאון חת"ס כי כן מצאתי לפענ"ד בס' חסידים כי יש על התלמיד להזכיר נשמת רבו וידע מ' כי חפשתי ימים רבים ולא מצאתי מאין באו מנהגינו להזכיר נשמות בג' רגלי' ובשו"ע לא הובא כ"א ביוה"כ ועי"ז מחללין בשמיני עצרת המון עם י"ט מדאוריי' ואמרתי כי אדרבא כלפי שאמר הכתוב ואחריתה שמחה תוגה מנהגינו להזכיר בי"ט אחרון נשמות כדי שלא יאונה כל און ונפקיע עצמו בהתעוררות הזה אמנם זה ימים מצאתי לענ"ד בס' נועם מגדים להגאון פמ"ג שהביא מד' הראשוני' אשר גם בג' רגלים יש להזכיר נשמות ולע"ע הס' איננו ת"י לעיין בו:
ובענין שאלתו אם לשתות מכוס של אלי' חפשתי בפוסקי' ולא מצאתי מבואר מנהג זה של כוס אלי' אלא שבס' יעבץ כ' מכינין כוס גדול וקורין אותו כוס של אלי' אבל לשתות ממנו מאן דכר שמי' וכמה פעמי' הייתי על הסדר אצל מרן הגאון חת"ס זצוקללה"ה והכוס של אלי' היה גבוה משאר כוסות לכבוד ולתפארת ומעולם לא שתה אדם ממנו ומנהגי להניחו כל הלילה על השולחן אבל מכוסה ובשחרית אני לוקח אותו לקידוש היום ע"ד שארז"ל הואיל ואתעביד בי' חדא מצוה לתעביד בי' מצוה אחרת ובבא אלי' זכור לטוב בב"א יעלה לנו טעם זה ומה דינו כיה"ר א"ס
להרב מו"ה משה סג"ל עי"ח בירושלים תו"ב:
ע"ד. מה שהק' לד' רש"י בחומש פ' בראשית למה אין אנו סופרין יום ראשון היום יום ראשון לעומר הטעם דא"כ נאמר ג"כ יום שני ויום שביעי והאיך נאמר בהם שבוע אחד וכן מכאן ואף שהיה אפשר למנות שבועות בפ"ע למה נאריך במקום שנוכל לקצר וגם נ' מאחר דספירת שבועות וימי' הוא להורות שהשבע ספירות כאן כלו לי' ואין פירוד ח"ו ממילא צריך להיות עד"ז שאנו סופרין דווקא:
לתלמידי הב' המופלג כ"ה עזריאל ליב כ"ץ לע"ע תושב בק"ק נייטרא תע"א.
מ"ש דכמו דאמרי' ב"ב קמ"ב דאף דמזכה לעובר לא קנה מ"מ לגבי בנו דמקרבא דעתי' מקנה ה"נ במקנה ומקדש דשלב"ל אי ידעי' דגמר ומקנה קנה לא עיינת בש"ך חו"מ סי' ר"י ס"ק א' דהא דאמרי' התם דמהני היינו דאמרי' דמקנה באופן המועיל וא"כ הכא כיון דאין בידו להקנות ובהקדש מאן דס"ל הכי יליף מקרא דמה ביתו ברשותו ומאי גמר ומקנה:
ומ"ש דר"נ לא פליג אר"ה אלא דקאמר דלא גמר ומקנה לא היא כ"א ר"נ ה"ק כיון דעכשיו לא קנה ולכשיבא לעולם אזל ליה קנין ואביא לך ראיי' דלא שייך גמר ומקנה מגמ' ב"ב קכ"ו ע"ב דאמרי' לרבנן יכיר ל"ל פי' הא אית לי' מגו ומשני לנכסי' שנפלו לו לאחר מיכן הרי דבשלב"ל לא שייך מגו אף דהתם אמר שהוא בנו ודעתו קרובה אליו ש"מ.