ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · לישוב מעדיער יצ"ו
ע"ד השאלה בנידון המרכולת של בע"ב שנעשה אונן והוא איננו בביתו הנה זה הוא למעליותא טובא כי כ"ז שלא חל עליו האבילות מותרת האשה לישא וליתן בחנות כאו"נ אך מ"מ תמהר למכור הן החנות הן כל פרקמטי' שלה וגם הקאנטראקט על החמץ תגמור עוד היום אך יהא כ' בו כי הקנין מתחיל בע"פ הבע"ל אום 9 אאוהר פ"מ והיא תחתום עליו בל' זה אין אבוועזענהייט של בעלה זוגתו..
ובכל זאת מה טוב אם יאמרו להקצין הנ"ל בבאו לביתו כי אחותו מסוכנת וטרם יודיעוהו יסכים על המכר וגם יחתום על הקאנטרחקט של החמץ ולאחר ידיעתו אף כי נמכרה המרכולת לא תפתח בפרהסי' רק לאיזו צורך גדול ימכרו בצנעא בהפסד מרובה והאומנים האחרי' ימסרו ג"כ מקנה משאם ומתנם ליד אחר וגם הקאנטראקט על החמץ מהקצין אשר אין ביתו המה בכ"ז יחתום שמו עליו וישלחנו לאשתו למקום מושבו טרם הקבורה למסור להגוי להקנותו כי מדינא אין מכירת האשה מועלת לגמרי כ"א כאן משום השבת אבדה כמבואר בא"ח תל"ז גבי ביטול ותמ"ג גבי מכירה ובמג"א שם וכן כבוס על יו"ט ותיקון החדרי' בסיד וקרקע הבית במים אם הוא מחופה בנסרים הכל צריכין במעדימר לעשות טרם ידע הבעה"ב ובמקום האחר טרם תדע האשה ה' יהפוך לששון:
מעשה בא לפני בבר אווזא שנמצא לו סמוך לבית הרעי שלחופי' מלאה מים כעין כיס השתן ולא מצאתי מענין זה כי אם בב"ח בתשו' ס' קנ"ז הביאוהו האחרוני' כ' דתרנגולת אין לה כיס השתן וסי"ס וכדומה דאין לשום עוף כן וע"ז העיר הרב מהר"ש לאנדא בהגהותיו לנו"ב מה"ת חי"ד סי' כ"ה בד' הרמב"ם שלא כ' מזה בה' שחיטה פ"ו וי' כשחילק בין עוף לבהמה ואני אומר דאדרבא כיון שהב"ח לא כ' כן בבירור כ"א בתרנגולת וודאי יש להכריח מד' הרמב"ם דשאר עופות יש להם וא"כ מספיקא אין להוסיף על הטרפות ואם נימא דהוה מים בחלל הגוף הרי אדרבא כה"ג כ' הב"ח בהדי' להכשיר בעוף ואם באנו לחוש כי בא מן הכליות הרי אפי' בבהמה הכשיר רמ"א כ"ש בעוף שסתם המחבר דאין טרפות בכוליא דעוף וכל מן דין אחרי שבדקתי ולא מצאתי בעוף זה שום ריעותא אחרת ונוסף ע"ז כי הי' לעני א' ועל ש"ק הכשרתי:
והנה אחר ימי' הובא אותו מעשה עצמו לפני בתרנגולת ובכ"ז לא חזרתי מהוראתי והכשרתי ע"ד לא ראינו שכ' הב"ח אינה ראי' ואולי רובא דרובא המה קטני' ביותר עד שאינם נראי' לעין ומ"מ יש להם ואם א' הי' משונה אין כאן טרפות עכ"פ.
מעשה בא לידי שנתנו בכירה שקורין רעהר של ברזל והי' בשריי קדרה של בשר גם בשר בלא כסוי והניחו אצלה קדרה חלביי' ג"כ בלא כסוי והי' בתוכה פירות לא זולת והיתה אב"י והכירה סגורה והטרפתי הקדרה החלביי' מחמת זיעה העולה מקדרה של בשר ודמיתי זה למחבת ססי' צ"ב וע' בדג"מ שם:
ודברתי עם הגאון מוה' יחזקאל בנעטה אב"ד בנייטרא פא"פ ודעתו להשהותן יב"ח ואח"כ להגעילן ולסמוך על הח"צ בסי' ע"ה וע"ו בתשובותיו ודעתו להל' להגעילן אז ג"פ:
שאלה באה לפני בז' של פסח ע"ד מלח שטחנוהו בעי"ט אחרון על אבן העשוי לכך והוא מלא גומות וזה איזו שבועות טחנו עליו דייסא ולא נקרוהו ודמיתי הענין ממש למ"ש המג"א תנ"א ס"ק ל"ה גבי ריעב אייזין דבדיעבד בתוך הפסח אסור וע' בפמ"ג שם שצידד בשם הא"ר אפי' אם נקרו הריב אייזן ואפי' במצה נפוחה אם לא ניקר מחמיר והנה אסרתי כל התבשילין ויען הי' ז' של פסח צוויתי להשליך לנהר ע"י עכו"ם כמ"ש המג"א סי' תמ"ו ס"ק ב' והכלים צוויתי להשהות עד לאח"פ כמסקנת המג"א תמ"ז ס"ק א' ומ"מ אסרתי אפי' הכ"ש אף כי לא בא הבשר רותח על השולחן משום הקנידל שהי' בתוך הרוטב והם ג"כ דבר גוש וכמסקנת מג"א תס"ז סס"ק ט':
שאלה באה לפני מתולעים שנמצאו בחלל הגוף ולא מצאתי בהדי' מדין זה אך למדתי להכשיר מתולעים בכבד ובריאה דבכבד אם נשתייר כזית כשר ובריאה מועילי' אפי' להקל והטעם נ' דדווקא בקוץ ומחט דע"כ נקבו חיישי' שמא נקבו באברי' הפנימיי' משא"כ בתולעים דמני' קרבי ל"ל לאחזוקי ריעותא ולא גרע מנוצות בחלל הגוף באווזות שהכשירו האחרוני':
אח"ז בא בגבולי הרב הגאון אב"ד מפנ"ד מהו' שבתי ז"ל ופקפק על הוראתי זאת לאחר ימי' שאלתי פי הגאון מוה' יוסף שאול אב"ד בק"ק לבוב והסכים עמי כ"ז שלא נמצא נקב בשום מקום:
ואחר זמן אירע בביתי שנמצא תולע על הבני מעי' ממש ודמיתי זה לנמצא במוח חוץ לקדרה שהחמיר הטו"ז ואף דיש לחלק מ"מ הטרפתי ושאלתי פי הגאון בלבוב והכשיר ועיי' לעיל בא לידי בש"ק פ' מטות תרי"ז בבית מדרשי בס"ת שלי שנמצא בשעת הקריאה טעות שהי' כ' אחר תבאו אל המחנה תמורת ואחר והנה לכאורה נידון זה תלי' בפלוגת' הח"צ סי' נ"ד עם הצמח צדק סי' קי"ט רוב' בח"צ שם דלד' הצ"צ כיון דגם כאן מצאנו כמה פעמים בתורה אחר בלי ויו במקום הראוי להיות בויו כמו וסעדו לבכם אחר תעבורו ימים או עשור אחר תלך אחר תאסף אל עמיך ש"מ לא הקפידה תורה בכך והו"ל כחסרות ויתרות דלא מפקינן ס"ת אחרת לדידן. משא"כ לד' הח"צ שם כל טעות הנרגש במבטא מפקי' ס"ת אחרת עליו א"כ גם כאן צריך להוציא אחרת והנה מלבד כיון שהגאוני' אחרוני' חלוקי' בדבר מסתברא שלא להוציא אחרת מאחרי דרובא דקמאי דפסקי בכל ענין שלא להוציא אחרת מסייעא להו אף גם זאת מה שהחליט הגאון ח"צ כי טעם הרמ"א משום דלא בקיאינן בחסרות ויתרות לחוד א"כ בהני דבקיאינן (ע' נוב"י מה"ת חלק או"ח סי' י"ב) כגון כפת תמרים דצ"ל חסר דילפי' מני' לולב א' סכות אם הי' כלם מלאי' או כלם חסרי' דצ"ל שנים חסר וא' מלא וכיוצא בזה אין מספר תיבות מלאי' וחסרי' הנזכרי' בהדי' בש"ס למילף מניי' למה לא מוציאין ס"ת אחרת עליהם אלא ש"מ דהעיקר משום דענין הקריאה עכ"פ לא נשתנה ואף דגם עד"ז לכאורה הדין עם הח"צ והכל תלוי בחסרון הניכר במבטא אמנם הלא יתקשה מדוע ולמה יהא תלוי ענין זה בהיכר מבטא ואדרבא מסתבר טפי שיהא תלוי בשינוי הענין ע"י הקריאה וכיון שכן בנ"ד וודאי א"צ להוציא אחרת והנה בפמ"ג קמ"ג לא הביא כ"א ד' צ"צ ואף שפקפק עלי' מ"מ הביא למסקנא ד' הא"ר דאין מוציאין בכה"ג וכן הוריתי הל' למעשה. ובפרט שכן כ' הפמ"ג לכלל מוסכם במ"ז סי' קמ"ג דבכל מחלוקת הפוסקי' אין להוציא אחרת מטעם הנ"ל:
ומדי דברי אזכיר מ"ש הפמ"ג שם להשיג על הא"ר בענין תיבה כפולה שלא להוציא ולי נ' לחלק כמו כן אם הענין נשתנה ומעשה בא לידי זה כמה שנים בבית מדרשי בפ' חיי שרה בת אחי אחי אדוני והוריתי להוציא אחרת דיש להבין שלא היתה בת אחיו כ"א בת אחי אחיו והכוונה אחיו מצד א' וכה"ג וודאי הדין עם הא"ר הנ"ל.
שאלה באה לפני בכבש א' שלא הרגישו בו ריעותא מחיים והי' בחדש מרחשוון שאין מים במוח שכיחי' ושחטו אותו בע"ש וצלו ממנו הכבד וטגנו אותה על מחבת ואח"כ מיד נתנו על המחבת שומן אווז והריקו השומן הזה לשומן אחר ואח"כ ביום א' כשפתחו הראש נמצאו מים במוח ולא הי' אפשר לבדוק והנה לפי ד' מהר"ם מלובלין שהביא הש"ך בסי' נ' דאפי' בריעותא שהי' ע"כ מחיים י"ל נשחטה הותרה כפשט ד' תוס' פ' ד' אחין והסכים הש"ך שם דבה"מ יש להקל הי' נ' כאן ג"כ להקל אלא שכ' שם הפמ"ג כי האחרוני' נחלקו על הש"ך ואפי' בה"מ אין להקל אמנם לפמ"ש הש"ך בקיצור כללי ס"ס בשם יש מתירין אם לא נודע הס' עד לאחר שנתערב וסיים הש"ך ויש להקל בה"מ ויש צורך סעודת מצוה ג"כ ובפ"ח החליט להחמיר אמנם בפמ"ג שם הסכים להקל בה"מ לחוד אלא שראיתי שם שערורי' שהביא בשם מהריב"ל בשור ס' טרפה ובשלו בכלי' ולאחר מעל"ע וזה אין לו שחר וצ"ל ובשלו תוך מעל"ע ונודע לאחר מעל"ע וגם זה אינו מספיק ובפ"ח הביא בהדי' בשם מהריב"ל לאסור לבשל לאחר מעל"ע ומד' מהריב"ל נסתייע לחלוק על הש"ך אמנם לענינייו יש לנו עוד לסמוך דאפי' למ"ד חתיכה נ"נ בכל אי' מ"מ לא הוה כ"א דרבנן וא"כ אי לאו דאמרי' חנ"נ הי' הבלוע עכ"פ בטל בס' ומ"מ לא מלאני להקל עד שמצאתי הענין כמות שהוא וחמור ממנו בנוב"י מה"ת חי"ד סי' מ"ט עיי"ש ועיקר סמיכתי דבלח בלח לא אמרי' חנ"נ ובהצטרף דיעה הנ"ל דבלא נודעו וכן הוריתי.