אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה שאלות ותשובות › להרב המאוה"ג מוה' יצחק ווייס אב"ד בגראן יצ"ו

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

שאלות ותשובות · להרב המאוה"ג מוה' יצחק ווייס אב"ד בגראן יצ"ו

שנית להנ"ל לק"ק פיזינג

יקרתו הגעני עם חתיכת הריאה שנתקשה הבשר מבפנים ונעש' לעצם גידין מלא חידודין וקראתי לשוחטי עירי וא' מהם זקן ומעולם לא באה מראה כזה ת"י וגם לא מצאתי דין זה בשום אחרון ולא בס' שחיטה ומה שאומר להלכה בזה הוא רק מה שחנני ה' ית' אם שו"ב א' מעיד שראה כעין בועה מבחוץ ומאחר דכל בועה הוה ריעותא סתמא א"כ שפיר יש לחוש כי ע"י ריחוף הריאה ניקב עצם זה לחוץ והבועה הוה קרום שעלה מחמת מכה בריאה ומעתה אם השו"ב ב השני אינו אומר כ"א שלא ראה אבל אינו מכחיש בבירור שלא הי' בועה לא הוה אפי' כחד לגבי חד דהאי ברי והאי לא ראיתי ולא ראיתי כה"ג לאו ראיי' ואמנם אם גם השני אומר בבירור שלא הי' בועה והוי כחד לגבי חד והי' לנו לומר דלהשוחט לבד שאומר שראה בועה היא אסורה מטעם שוויי' וה"ה לכל דמהימן לי' כבי תרי ולעלמא לא פשיטא לן דנאסרה דאיכא למימר אוקי חד לגבי חד ונשחטה הותרה מ"מ כאן ששנים העידו שהרגישו בבדיקת פנים שינוי וגם העצם גופא אין שינוי גדול מזה הדעת נוטה להאמין לשו"ב שאומר שראה בועה.

ואמנם בר מן כל דין אחרי כי לפי החיפוש הי' העצם סמוך למקום הסמפונות וכן הסכימו עמי שוחטי עירי א"כ יש לחוש דלמא ניקב סמפון לחברי' במקום שאין בשר וטריפה לרוב הפוסקים ומ"מ עולה בנפיחה דאי ס"ד בניקב סמפון לחברי' אינו עולה בנפיחה א"כ מ"ט דהפוסקי' דמכשרי בש"ך ל"ו ס"ק ס' יע"ש ובטו"ז וכיון שהמחבר קבע להל' ל"ו שם דסמפון לחברי' במקום שאין בשר טריפה ולא הביא ד' החולקי' אין לעשות מזה אפי' ס"ס ולומר מאן יימא דניקב סמפון לחברי' ואת"ל ניקב דלמא הל' כאותו פוסקי' דמכשרי:

ותו עלה בדעתי מאחר שאלו העצמות עולין למשך גדול מסתברא לדון מקום עצמות אלו כחסרון מבפני' ואם לחסרון מבפני' נחשבינו ב"ס שעולה לשיעור רביעית שהוא ביצה ומחצה בלח ולד' הרא"ה ביבש סגי בכזית מדאמרי' בשבת דרביעי' אם נקרש עומד על כזית הלכך אם בעירי היתה באה שאלה זאת לפני הייתי מטריפה:

שנית להנ"ל

ע"ד השמש בקהלתו אשר זה עשר שנים החזיק עצמו בכהן וקרא ראשון בתורה אבל מעולם לא נשא כפיו ולא לקח כסף פדיון הבן ובקשו בני הח"ק ליקח להם שמש קובר מתים ועמד האי גברא ואמר כי מעולם לא היה כהן ומה שהחזיק עצמו בכהונה היה משום שהיה ירא שיבקשו בני הח"ק ממנו להיות שמש גם להם ואשתו ממאנת בזה אבל מחמת עוני ודוחק לע"ע גם אשתו תתרצה בזה ולכן יאמר האמת וכ' מ' אל עיר מולדתו וכ' משם ראשי עדת עיר מולדתו בל' אשכנז כי ידעו בבירור אשר האיש ס' וואטיצקי לא הוא ולא אבותיו היו כהני' מעולם זה תוכן השאלה ואמנם טרם נבא לישא וליתן כדבר הלכה אשר אפי' אם ה"ה בידו עדות ברורה אין מן הראוי לבני עדתו להקימו לקובר מתים אחרי שקרא בתוכם עשר שנים בכהונה יאמרו הותרה קבורת מתים לכהני' בא וראה מה שאמרו רז"ל גבי חליצה שלא התירו חליצה שאפשר שהחליצה בקרב הימים יגלה שהיתה פטורה שאם יתירוה אח"כ לכהן יאמרו הותרה חלוצה לכהני' ואם בקהלה שיש שם ב"ד של ג' מומחי' וקבועי' יעשה מעשה כזה אולי יאמרו כי הב"ד חקרו אחרי הדבר אבל במקומו הקולר יהא תלוי בצוואר מ' ואנשי לצון יאמרו כי בגראן כהן קובר מתים על כן בשום אופן לא יתן מ' הסכמתו לזה.

ועתה נבא לדון אלולי היה הפוחז הזה מביא ראיה שלא היה כהן ממה שלא נשא כפיו מעולם ולא לקח כסף פדיון הבן אולי היינו יכולים לידון כי אדרבא השתדל שלא להחזיק עצמו בכהן ואין זה דומה להוחזקה נדה בשכונותיה דלא מהני אמתלא משום שעשתה מעשה שלבשה בגדי נדות אבל כאן לא אמר כ"א שיוכלו לקרותו בכהן ה"ז כמי שאמרה טמאה אני לך דמהני אמתלא אבל מאחרי שהוא לא טען כן טענ' לשופטני לא ילפי'

וע"ד התעודה מה ממש יש בזה שכ' ס' וואטיצקי אם רוצה להביא תעודה צריך לכתת רגליו לעיר מולדתו ושם ישבו ב"ד של ג' מומחי' ויקבלו עדות מפי עדים נאמנים כי מכירים זה האיש אשר ביום נכנס לברית הושם שמו בל' עברית כן וכן ושם אביו היה כן וכן ומעולם לא היה הוא ואביו כהן והב"ד יתנו בידו קבלת עדות לראי' וקבלת עדות הזאת יקיים בעיר פראג ומפראג לוויען עד שיתקיים במדינתו ובזה ילך למקום שאין מכירין אותו ויהיה קובר מתים אבל לא בעיר גראן מקום שהתל באנשי עדתו עשר שנים וקרא בכהן.

להרב המאוה"ג מו"ה מרדכי לעווי בפ"וו יע"א.

ע"ד מ"ש דממה דאמרי' מת האב נתחייבו הנכסי' מוכח דמצי' לפדותו ע"י שליח לדידי לא אריא דענין פה"ב בשני דברי' הא' הה' סלעי' הם מלוה הכ' בתורה כמו שקראו רז"ל והשנית כי על האב רמיא לתת אותן הה' סלעי' בעצמו לכהן וע"ז כ' רמ"א דאינו רשאי לשולחם ע"י שליח ומ"מ כ"ע מודו דעל איזו אופן שבאו ליד כהן מנכסי האב ה' סלעי' בתורת פה"ב הבן פדוי אלא שהאב הפסיד המצוה ומ"מ מורי הגאון בח"ס הסכים ג"כ לדינא עם מ' דאם נותן האב הכסף לשליח סגי ואני לא אבין א"כ מ"ט לא מהני אם השליח מזכה לאב הה' סלעי' דהרי זכין לאדם שלא בפני' אלא דבמצוה ל"ש זה דדלמא לא ניחא לי' למעבד מצוה כ"א בממוני' ואמנם כאן דהוא בעצמו צוה לשליח למה לא מהני וצ"ע.

אמנם מה שכ' מ' דד' מורי בסי' רצ"ה סותרין עם מ"ש סי' רצ"ז לא היא כ"א ברנ"ז מיירי דיש אב והוא מנאו שליח ומה"ט מהני משא"כ בסי' רצ"ה מיירי ביתום די"ל דניחא לי' שימתינו מלפדותו עד שיגדיל ויעשה הוא בעצמו המצוה אי ק' לי הא ק' לי על מה שהחליט מורי שם דמצוה דלא אתי' שוב לידו ל"ש למהוי שליח בגוה א"כ ל"ל קרא למפטר חש"ו משליחות במצות הרי לאו בני מצות נינהו כלל אלא ש"מ דבני ברית הוה סגי וצ"ע.

שנית בענין זה להרב המאוה"ג מו"ה יחזקאל רייך אב"ד בקהל באהן יע"א.

מ"ש מ' להק' טל ד' הפוסקים דמצי האב לפדות ע"י שליח א"כ לפמ"ש תוס' רי"ד פ"ק דקידושין דאיצטרך קרא למפטר אשה ממילה משום דאפשר לעשותה ע"י שליח אף דהוה זה"ג א"כ גם בפה"ב אצטריך קרא למיפטר והיכא אמרי' דת"ת ופה"ב ב' כתובי' דת"ת וודאי אצטריך דס"ד נשי לא בעי חיי בתמיהה ופה"ב ג"כ אצטריך:

לענ"ד לק"מ דהתוס' רי"ד כ' למלתי' על מ"ע שהז"ג וכ' דהטעם דפטרתן תורה משום דאין הזמן ברשותן דאשה רשות בעלה עליה ואמנם אם יכולה לעשות בכל זמן ע"י שליח שוב חייבת משא"כ אי נימא דשלא הז"ג ג"כ נשים פטורות והתם ל"ש הך סברא כלל וע"כ גזה"כ הוא ומהי"ת לחלק בין ע"י שליח או לא.

להרב הגאון מו"ה משה הירש פוכס נ"י אב"ד בקהל סערעד יע"א בעניין קו' מ' ע"ד הש"מ כתובות מ"ה דדייק מד' רש"י ורמב"ם דאין מוש"ר חייב קנס אם לא הודה והק' מ' א"כ הרי מודה בקנס פטור עיינתי בש"מ ומצאתי שכ' בסיום הענין שם שכחש דבריו הראשוני' ולא בעי למימר שדבר שקר עכ"ל ולעיל מהא כ' ג"כ שיכחיש דבריו הראשוני' וכוונתו כי מתחלה אמר שהיה המעשה בא' בשבת ואח"כ אמר בב' בשבת ואין כאן הודאה כלל ומ"ש הש"מ בביאור ד' הרמב"ם שהבעל יודה ששקר דבר נ' לי שהוא ט"ס וצ"ל שקר דברו כלומר העדים וגם לגי' שקר דבר צריך לדחוק בסתום מן המפורש כי ר"ל שהזמן וכיו"ב היה שקר וע"כ מד' הרמב"ם יש ללמוד דבא לרמז ע"ד מה וכל דאיכא למעוטי בכוונת דבריו עלינו למעט:

לאהובי הרב הגדול המופלג כק"ש מו"ה אברהם פאלאק נ"י אב"ד בקהל ב' פורעד יצ"ו.

ע"ד השאלות אשר הציע לפני ראשית דבר אם יוכל הטבח אחר ששהה הבשר לאחר הדחה פ"א שוב ג' ימים עוד לשרותו בסוף ג' ימים דין זה לא נודע לי בבירור מאחרי כי גם בפעם הראשון נחלקו הפוסקי' באמתת הדבר הזה הסברא נותנת הבו דלא לוסיף עלה ופ"א ותו לא וראיתי בד' מכ"ת שנזדנז בפלוגתת הש"ך והטו"ז אם חצי שעה דווקא או לאו דווקא ולא ידעתי מאי ק' לי' ד' הטו"ז נ' כי הטבח צריך לשרות הבשר במים חצי שעה כמו ששורין אותו קודם מליחה וכל החצי שעה צריכה להיות קודם כלות ג' ימים ולזה ס"ל דחצי שעה דווקא להש"ך ס"ל כמו שהוא המנהג רק להדיחו ולא לשרותו כלל א"כ חצי שעה לאו דווקא ומ"מ הסברא שכ' מכ"ת נכונה היא.

וזאת שנית יורה שבישלו בה יי"ש חמץ לפני י"ב חדש וכעת בשלו בה יין של חרצנים וזגים אם מותר להכשירו וראה מכ"ת ד' מורי הגאון בח"ס בחאו"ח מ"ש בזה ולא ידעתי מה בא לשאול עוד ואני אבאר אם הקנים מחוברין ביורה עצמה כאשר ראיתי בכמה יורות קורין אותו (שלאנענגאנו) אפי' ע"י גחלים איני מסכים להגעיל כי מה יועילו הגחלים אם יש לחוש שיהא בפנים איזו בעין ואמנם אם הוא בדאמפף אפאראט יכניסו דאמפף לתוך הקנים וע"י הדאמפף כאשר יצא מהקנים יוודע בנקל אם הקנים נקיים ואח"ז יוכל לסמוך על גחלים ואחר כ"ז מאחר דיי"ש חמץ גמור הוא ולא שייך בו נטלפ"ג וחמץ במשהו היינו דכ' מורי זי"ע שומר נפשו ירחק ממנו וראיתי בד' מכ"ת ד' תימא כופל ומכפיל ד' הגאון ח"צ הרוצה לסמוך אפי' בנשתמש בו רותחין על י"ב חודש וראה מכ"ת ד' הפמ"ג יו"ד סי' ק"ג ולא ראה אשר הביא שם ד' רוב הפוסקי' החולקי' על ד' ח"צ ואפי' בסתם יינם דרבנן אם הרתיחו אותו בכלי לא רצו לסמוך על ד' ח"צ וקורא אני על מכ"ת דומה דודי לצבי כ' רש"י צבי זה עינו אחת פתוחה:

שלישית בענין שדה ערלה על איזו אופן ימכרנו לנכרי לפע"ד הנכון להשכיר השדה לעכו"ם על ג' שנים שיעשה בו מה שלבו חפץ במשך ג' שנים רק שאין לו רשות לעקור האילנות ולענ"ד זה עדיף ממכירת פירות שכ' המחבר וק"ל ויעשה כתב אצל שופטי העיר בענין זה ודי:

והרביעית כהן שעלה לתורה ובעת עלותו היה שם לוי ובירך לאחריו ובעת שרצו לקרות הלוי ושוב לא הי' הלוי בביהכ"נ אם אעפי"כ הכהן צריך לברך לפניו עוד הפעם לא הבנתי שאלתו ובעיר שידוע שאין שם לוי אטו אינו מברך הכהן פעמים תקנת חכמי' קבועות הן וכיון שאמרו אם אין כאן לוי יקרא כהן לא תרע מעיר שאין בה כ"א א' שיוכל לקרות דקיי"ל דמברך ב"פ לפניו ולאחריו וה"נ ל"ש:

והחמישית כהן מחלל שבת אם מותר לישא כפיו יעיי' פמ"ג או"ח סי' קכ"ח שהביא בפי' דכהן המחלל שבת בפרהסי' אסור לישא כפיו ואל יטעה במ"ש שם להכעיס ההוא קאי על ד"א מומר לד"א בעי' להכעיס כמבואר ביו"ד סי' ב' וכן בדין מאחר דיינו יי"נ ויצא מכלל ישראל כיון שמכלל ישראל יצא מי הכניסו לכהונה ואמנם בכל זאת אחרי שאין ידינו תקיפה וגברו בעלי זרוע אין כח בידינו להורידו אם עולה מעצמו אבל לקרותו לפרוש כפיו אתמהה:.

להרב המאוה"ג מו"ה דוד ליב זאלצער נ"י אב"ד בקהל טעוון יע"א.

מה שנתקשה בד' תוס' פסחי' ל"ח ע"ב סד"ה בנוב שכ' שם דבכורי' לא מקרו קבוע להם זמן משום דמי שאין לו פירות אינו מביא בכורי' וא"כ למה פסח יקרא קבוע לו זמן הרי מי שאין לו קרקע פטור מפסח כוונת תוס' דבבכורי' אי אפשר למי שאין לו פירות לקיים בכורי' דבעי' מארצך משא"כ בפסח נהי דפטור מי שאין לו קרקע מ"מ אם רצה לקיים מ"ע של פסח אף שאין לו קרקע לא גרע ממי שקנה בגד לקיים מצות ציצית אף שאינו מחויב:

שנית להנ"ל לק"ק באטאר קעס יע"א:

מה שהק' מ' ע"ד הרא"ם בפ' אמור שכ' ע"ד רש"י בפ' ונפש כי תקרב ואין לומר דאין עונשין מה"ד דבעונש בידי שמים לא שייך אין עונשין מה"ד והק' מ' הרי כולא מלתא דאין עונשין מה"ד מכרת דאחותו ילפי' ונ' דבאמת קיי"ל כר' יצחק סוף מכות דכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן ופסק הרמב"ם פי"ז מסנהדרין אבל בטומאת קדשי' שנאמ' הלאו בפירוש ולא אצטריך למלקות שפיר כ' הרא"ם וכ"ת הרי גם באחותו כ' אזהרה בהדיא אדרבא התם לא אצטריך דנדע דאין מזהירין מה"ד.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה