ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · להרב המאוה"ג אב"ד בקהל א"ש יע"א:
הנה קראתי שבוע זו בעלה האיזראעליט אודות הציגארי אשר לפי ד' האקאדעמיא יוקח לתקנו שומן חזיר ואין ששים לבטלו כי יקחו בשומן פונט לכל צענטנר ציגארי ואמנם הרב המאה"ג במיינץ חקר ע"ד התווכחות בפאבריק סמוך למיינץ ואמרו לו ע"ד מסל"ת כי יקחו רק שמן והלוקחי' שומן חזיר לא יקחו כ"א 0.5 פונט לצענטנר זה תוכן הויכוח והנה לדברי שניהם יפלא בעיני אחרי כי עכ"פ לכה"פ שמן יוקח לתקן הציגארי האיך יתנו הב"ד בעיר ברין מדי שנה הכשר על הציגארי של פסח המתוקן שמה וכי מאין להם שמן עשוי בהכשר לפסח ויעיי' מג"א סי' תנ"ג ס"ק ב'
ועוד אחרת דברי הרב ממיינץ אינם מספיקים ראשונה אחרי כי לפי ד' האקאדעמי יש חשש אי' דאוריי' דהיינו שאין כאן ס' נגד השומן חזיר א"כ באי' דאוריי' הלא אין גוי מסל"ת נאמן ותי' הש"ך רסי' צ"ח אינו מספיק בזה דהיינו שיתברר לבסוף ע"י ישראל אם יש בו טעם כי ב"ס ינוקה השומן חזיר תחלה (טעסטאלירט) שלא יהא בו ריח ובלא"ה לכאורה לא דיבר הש"ך כ"א בטעמי' שישראל רגיל בהם כבשר וכיוצא לא זולת וודאי אלו הי' אפשרות לתקן הציגארי בלי שומן כלל הי' עומד להתברר אח"כ ע"י הישראל אבל מאחר דאיזו שומן צריך להיות עכ"פ מאן מפיס גם מה דפשיטא להרב דחקירה דרך התווכחות מקרי מסל"ת לא ידענא מהיכן פשיטא לי' יעיי' אה"ע סי' י"ז סעי' ט"ו ועוד יש כאן ס' אם מועיל ס' אחרי כי צריך השומן למתק מרירות שורש הציגארי אם לא מקרי לטעמא עבידא ולח בטיל ובמס' ע"א פ' א"מ גבי גבינות לחד מ"ד אסרום משום שמחליקין פני' בשומן חזיר ואולי דומה ג"כ לנידון דידן ע"כ מן הראוי לתקן בהסכמת גאוני זמנינו שלא להשתמש בשום ציגארי בלי הכשר אפי' אם הפאבריקאנטען ב"י כי בזמנינו בעוה"ר אין חילוק ואולי גרע עוד משום מבטל אי' לכתחלה.
ויש לי ספק אודות הצוקער ראפפינאטה שאינם יכולי' לתקנו לפי מאמר האומני' בלי דם בהמה אם מותר ללוקחו מיד האומני' ישראלי' בעצמם משום מבטל אי' לכתחלה וטוב יותר ללוקחו במרכולת שאינו ידוע ממי הוא:
ויש לעיי' ג"כ אודות הצוקער של פסח המתוקן רק לצורך ישראל אם אין בו חשש מבטל אי' לכתחלה אחרי כי לפי אמרם ע"כ יצטרכו דם לתקנו ואולי הי' זה א' מן הטעמי' אשר מורי הגאון ח"ס זצוק"ל לא נשתמש בפסח באותו צוקער אף כי היו מתקנין אותו בפ"ב אלא שביום אחרון ש"פ הי' משתמש ולדברי אין חילוק ומ"מ גם אני נוהג כן אחריו.
להרב המאוה"ג מוה' איציק גליק אב"ד בפעלעדייאס יע"א.
מה שרצה לדמות שותה אי' לאוכל שלא כדרך אכילתו לד' יק' א"כ בחמץ דמרבי' מנפש שותה יהא שלא כדרך אכילתו אסור מה"ת והא ליתא ותו חלב אמאי לתסר משום אבר מה"ח אטו אבר מה"ח שלא כדרך אכילתו אסור.
מ"ש להק' על המדמי' מוסק לדם שבשלו הרי כ' תוס' דבעי' בשלו באור דווקא אבל הסריח בחמה לא עדיף מדם שבשלו באור ובמוסק הוה פירשא בעלמא:
מה שהק' על המגן גבורי' שכ' דחלב מלתא אחרינא אי' בי' דחוזר ונעשה דם והק' הרי החלב שפי' מן הבהמה אינו נעשה דם כוונת המ"ג כי התינוק שיונק החלב נעשה בו דם ככל הזנה שאדם לוקח.
להרב המאוה"ג מוה' איציק גליק אב"ד בקהל ש' ס"פ יע"א:
אודות המעשה שאירע בקהלתו שקברו לב"מ אחד בקבר שקנתה אשה בשכונת בעלה המנוח מיד בני ח"ק וקברוהו שם אחרי שהיה ע"ש סמוך לחשיכה ע"ד לפנותו אם יסכימו כן חכמי הזמן וכבר ראו עיני הדר"ג בס' ברכי יוסף סי' שס"ג ביו"ד דלית דין צריך בששא אם האשה לא תרצה כ"א לפנותו משם ואני אוסיף אולי ימצא מקום אצל בעלה מצד אחר או לראשו או לרגליו והיורשי' חייבי' לבזבז על זה שלא יחרידו המנוח מקברו אבל אם לא תרצה האשה אין פקפוק בהל' זאת ולענין אבילות הדין מבואר סי' שע"ה לא זולת.