ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · להנ"ל.
מה ששאל אם לומר יה"ר שאחר תהלי' בחנוכה ופורים וכיוצא לא מבעי' בימי' שאין אומרים בהם למנצח וודאי אין לאומרו אפי' בימים שאין אומרי' בהם רק תחנון מנהגי בביהמ"ד שלא לאומרו ואמנם בבית מדרשו של מורי הגאון ח"ס זצוקלל"הה לא היו אומרים שום תהלי' בימים שאין אומרי' תחנון אבל שמעתי מפיו הקדוש כי לא הי' ישר בעיניו אבל מפני שהגאון מוה' משולם זצ"ל הנהיג כן לא רצה לשנות:
והנה ע"ד מה שכ' רש"י פ' וירא חלילה לך לעוה"ב כ' בש"ח כי אברהם התפלל אשר גם לעוה"ב לא ימית צדיק עם רשע והכוונה לדעתי כי באמת הצדיק חייב בדמו של רשע על שלא הוכיחו כראוי אמנם אין דינם שוה וזה להמית צדיק עם רשע.
בפ' ויצא וחגר מתניו הוא ל' תפלה כדאמרי' בפ' יציאות השבת דצריך לחגור מתניו משום הכון וכ' תוס' שם טעמא דידן שאין אנו מקפידין ע"ז
בפ' וישלח שמך יעקב הכל מבואר פ"ק דברכות ואמנם מה שסיים עוד ויקרא שמו ישראל משום שהשם ישראל מרמז עוד על ישר אל כי בגלות אין שייך עם תמים תתמם לזאת שמינו יעקב כמו שאמר עשו ויעקבני זה פעמי' ואמנם כשאנו מקובצים אזי שארית ישראל לא ידברו כזב א' בפה וא' בלב והיינו ויקרא שמו עוד מטעם אחר ישראל:
בענין ד' רש"י פ' וישב צדיקי מבקשי' לישב בשלוה ע"ד שארז"ל במ' סוטה כל ששהה מ' יום בלא יסורין קיבל עולמו:
וע' רמב"ן ויגש ע"פ ויאמר יעקב יעקב ודע כי מרגניתא נפל בפיו של עשו שאמר הכי קרא שמו יעקב ר"ל למה לא קראו שמו עוקב ולמה יעקב א"וו ע"ש העתיד ויעקבני זה פעמים הש"י ישים שמינו ב"ב ישראל וישורין.