ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
שאלות ותשובות · להנ"ל
ע"ד שאלותיו אשיב א' לא' מ"ש בענין העברת תער על המפרקת שלא הוזכר בש"ע לאי' לא ידענא שותא דמר הרי כ' בהדי' ביו"ד סי' קפ"ב סעי' א' ומותר להעביר שיער שאר איברי' במספרים בכל מקום וכ' הש"ך ע"ז ס"ק ג' כעין תער (דאל"כ פשיטא) אבל לא בתער ואמנם מאחר שאי' זה נפרץ בעווה"ר אולי טעמם דהמפרקת עדו בכלל הראש וכיון שמותר לגלח הראש בתער גם במפרקת מותר וח"ו להורות כן אבל מ"מ לא עדיף דין זה מתוס' יוה"כ ומי שיודע שלא יקבל ממנו מוטב להניחו שוגג כמבואר בשו"ע או"ח בה' יוה"כ.
ומש"כ כי לא מצא דין מבואר שיש איסור לגדל שער הראש ארוך כמו שעושים המתפרצים בעו"ה אני תמה עליו דז"ל המחבר ביו"ד סי' קע"ח ס"א ולא יגדל ציצת ראשו כמו ציצת ראשם וכ' הטו"ז דגם זה בכלל מגדלי בלורית ובש"ך כ' פי' אחר מ"מ מסכים שהוא אי' בפ"ע וכ' המחבר עו"ש ולא יגלח השער מכנגד פניו מאוזן לאוזן ויניח הפרע והגי' הטו"ז ס"ק ב' ויניח הפרע מלאחריו והנה להרמב"ם כל עניני' אלו אסורי' מדאוריי' מטעם ולא תלכו בחקות הגוי הביא הטור שם לשונו הזהב וסיים וכל העושה א' מאלו לוקה ומעניני' כאלו יבין מ' מדוע מיאנו שונאי תוה"ק על הקאנגרעס להסכים על כי כל מעשיו המה נגד השו"ע ואם העושה כן הוא שו"ב תלי' בפלוגת' הרמב"ם והפוסקי' ביו"ד סי' ב' ס"ו אם מומר לדבר א' צריך לבדוק לו סכין ואם הש"ץ יש בו יראת שמים יעשה בערמה מפני הרמאי' ויאמר כי מפאת כבדות השער יחוש בראשו ועל כרחו צריך לגלח ויקוים בו אני ה' נאמן לשלם שכר:
וע"ד הקריאה לס"ת בלי שם הנה הקריא' בשם מנהג מבואר בשו"ע או"ח סי' קל"ה בל' המחבר שכ' דאם קראו לכהן ואינו שם לא יקראו לאחר בשם ש"מ דגם אצל הספרדיי' קורין בשם וכן שמעתי באזני בביהכ"נ שלהם אלא שאין קורין בשם אביו כ"א בשם עצמו לבד (יעמוד הנגיד אברהם אדוטה למשל) וברמ"א סי' קל"ט מבואר מנהגינו באר היטב אלא שבד"מ סי' קל"ה כ' ורמז עליו בד"מ סי' קל"ט דמדינא דגמ' אין כאן חיוב עיי"ש ואמנם כל המשנה בענין זה עובר על לא תסג גבול עולם וגם על אל תבוז כי זקנה אמך:
ופעם א' נשאלתי מאיזו טעם נהגו לקרות לכל א' בשמו ושם אביו והשבתי לו ע"ד דאי' במ' במעשה דר"ע שהעלה לרשע מגיהנם בשעה שעלה בנו לקרות בתורה ואמר ברכו את ה' וגו' וידוע כי כל ענין צריך התעוררות ע"כ מזכירין שם אביו לעורר הזכות מברכת התורה לאביו ואמנם שלא לצער את מי שאין לו אב תיקנו דאפי' מי שיש לו אב יקראוהו בשם אביו ולדברי אותן ששינו מנהג זה גזלו את המתים ומי יודע אם ישוב עמלם בראשם. אמנם כ"ז למי שמסכים לשנות מנהג כזה ובהלל זה אולי ג"כ הקונה לעצמו עולה אבל אם מביאין לו לוח אולי הוי כנותן לו ס"ת לקרות ח"ו וצריך ליזהר בזה.
והנה זה השנה נדפס באוהעל ע"י מוה' אברהם קעלנער ס' צרור החיים על כל עניני' המתחדשי' מא' מגדולי האחרוני' ונפת תטופנה שפתי' וחיוב על כל ירא ה' להיות ס' זה בתוך ביתו מחירו זהב א' וב"ס אשר יש ת"י מ' ס' מחולת המחנים חשר כמו כן חיוב לקבלו בבית יראי ה' ובסוף הס' האריך בענין קריאה לתורה בשם בטוב טעם ודעת: