אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה שאלות ותשובות › להגאון הנ"ל

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

שאלות ותשובות · להגאון הנ"ל

להגאון הנ"ל.

מעשה בא לפני באווזא שיצאו בני מעים דרך בית הרעי ולא חזרו וראיתי ועיינתי בדין זה וזה מה שנתעוררתי הנה במתני' אלו כשרות בעוף יצאו בני מעים תנא תנא דידן סתמא דיצאו בני מעים ולא ניקבו ומענין הוחזרו לא הוזכר במתני' כ"א בגמ' ל"ש אלא שלא היפך בהן מ' דהש"ס מפ' מתני' דהא דכשרה היינו כשחזרו דמשו"ה לא מדכר הש"ס מידי מחזרו תחלה אלא דס' להש"ס דאם לא חזרו ודאי אינה יכולה לחיות וטרפה אף דאפשר שהיו חוזרין ע"י פחד וכיו"ב כדמייתי הש"ס אולי לאו כל אנפין שוין ודלמא יצאו כ"כ שלא היו ראוין לחזור וטרפה מס' ומ"מ אין הדין מבואר ול' דמתני' ק' דהו"ל למתני וחזרו ותו דאי אם לא חזרו טרפה הו"ל למתניי' באלו טרפות ולא באלו כשרות:

והנה הרמב"ם פ"ו מה' שחיטה כ' בני מעים שיצאו לחוץ ולא נקבו מותרות ואם נתהפכו אעפ"י שלא ניקבו טרפה שא"א שיחזרו כמות שהי' אחר שנהפכה ואינה חיה עכ"ל הנה לא זה שכ' סתמא כל' דמתני' שיצאו כשר הוסיף עוד גבי נתהפכו שא"א שיחזרו מ' דיצאו לחוד כיון שאפשר שיחזרו כשר אמנם ל' הטור יצאו הדקין לחוץ והיפך בהן והחזירן טרפה אפי' הן שלמים אבל אם החזירן ולא היפך בהן כשר ל' זה מורה לכאורה דכולא מלתא דכשרה בהחזירן מיירי דאל"כ עיקר חסר מן הספר ולמה החליף ל' הרמב' והמחבר שרגיל להציע ל' הרמב"ם דגם כאן בחר בל' הטור אלא שהחליף סיפא לריש' וכ' הוחזרו מאליהן ועכ"פ מ' ג"כ דבכוון נקט המחבר הכי שלא יהא פ"פ לבע"ד לומר דלא הוחזרו ג"כ כשר ומ"מ יק' מנ"ל להטור והמחב' הך חומר' ועכ"פ בעובדא שבא לפנינו דלא הוחזרו לד' המחבר והטור נ' לאסור:

והנה הפמ"ג הביא נוסף לזה בשם רש"ל בא"ו שלו תרנגולת שיצאו בני מעים שלה דרך נקב בית הרעי והוחזרו טרפה כיון שיצא דרך מקום צר א"א שיוחזרו כסדרן מ' לי' דמתני' דכשרות בעוף ביצאו דרך דופן וכיו"ב ואמנם דרך בית הרעי טרפה אבל ג"כ דייק והוחזרו מ' בלא הוחזרו י"ל דכשר או אולי מעשה כך הי' מאחר שהביא כן בשם מהר"א ספרדי אבל בס' חכמת אדם הביא ג"כ ד' רש"ל אלו ולא די שהשמיט תיבת והוחזרו כ"א כ' ג"כ דא"א שיוחזרו למקומן דרך נקב צר מ' אפי' מאלי' א"א ומה שכ' ממתני' כ' ליישב ע"א שכ' לעיל והנה וודאי תרנגולת לאו דווקא וא"כ ובהאי עובדא הטרפתי משום שנ' בעיני מכל הנ"ל יותר צדדי' לאסור מלהתיר:

לכבוד הרב הגאון המפורסם כקש"ת מו"ה יודא אסאד נ"י אב"ד ור"מ בק"ק ס"ה והגליל יע"א.

אל נא יחר לרופ"מ ע"ד אשר באתי להלאות מע"ק בדבר הלכה אחרי כי נטל עטרת ראשי הגאון אשר בגבולי ז"ל הכ"מ מעלי אין לי על מי להשען יותר כ"א על מ"כ ובזה אני בא ע"ד נערה שנתפתתה בגבולי וילדה בכור פטר רחם ושני' מודים בדבר היא והעלם אשר עשה העול ולא דיימא ג"כ מעלמא ובכל זאת לבי נוקפי בזה בב' דברים אחרי כי המחבר בא"ע סי' ד' הביא ד' הרמב"ם לפסק הלכה דאפי' בלא דיימא מעלמא אמרי' בפ' ע"י דלמא מדאפקרה נפשה לגבי' אפקרה נפשה לגבי עלמא ואף כי הח"מ השיג שם על המחב' בזה מ"מ די' הבי"ש דבאו"ד יש לחוש לד' הרמב"ם ובזה בשנים אני דן הא' אם יש בידנו לכוף את האב לפדות את בנו הרי הוא יכול לומר קים לי כהרמב"ם ומדאפקרא נפשה לדידי' אפקרא נפשה לגבי אחרינא ואף כי לענין הכסף הוא בידינו להועיל כי אחרי כי תוכל לסמוך שהכהן יחזור לו המעות כנהוג בנקל ילוה לו א' את הכסף אף כי אין בידו ואמנם מאחרי דזילא בי' מלתא יסיג אחור בדבר ואמנם יותר מזה על השני אני בא אחרי כי לד' הרמב"ם אין הדבר ברור כי הוא האב א"כ פדייתו אינה כלום דאפי' למאן דס"ל מותר לפדות ע"י שליח היינו אם האב עשאו שליח אבל הכא מאן שווי' ומה גם דבמ"ע וודאי לכאורה ספיקא חמירא כמפורסם בשם הגאון בעל חוות דעת והכי מסתברא דדמי לא"י אם פרעתיך.

והנה ראיתי בס' חכמת אדם דמ' מדבריו בה' פדה"ב דהאב חייב לפדות בכה"ג ואולי דע"ע כהח"מ בא"ע וזולת זה לא ידעתי מנא פשיטא לי' והן אמת כי ל"ל המחבר שם ס"ב בה' פדה"ב שכ' אף האשה חייבת והוא מל' הרמב"ם הי' מ' דגם האב אם רוצה יכול לפדות ואמנם לא ידעתי מאיזו צד ואדרבא לכאורה אפי' אי מצי האב לשוויי' שליח בד"ז יש לפקפק הואיל ואינו בר הכי ודנימא שיפדוהו בי"ד מלבד כי רבו דעות האחרוני' בזה אי פדיית בי"ד מהני גם לא ידעתי ענין בי"ד בדבר זה אם יהי' הכסף משלהם מי שם עליהם ואם מקופת הקהל גם הקהל לא יאבו לשמוע בוולד פגום אשר הוא להם לחרפה ולדעתי יעשו הבי"ד את האב שליח בדבר ויקנו לו הממון אחר שהקנה הממון להם ויפדה ממ"נ אם הוא האב פודה משלו ואם לאו הוא שליח ב"ד ומע"ק דעת קדשו יודיעני וכדבריו עלי לעשות:

הגיעני תשובת הרב ולא נתבררו לי מקצת דבריו והנה קבלתי קנין מיד הבע"ד בפני עדים כי עשאני שליח ולקחתי ה' סלעי' וזכיתים ע"י אחר לכל מי שמחויב לפדות בן זה הן אב זה או אם הוא אחר או ב"ד וכגון דא וודאי זכין לאדם שלא בפניו דהאב עשאני ואם אחר הוא מאי אכפת לי' וקבעתי בשעת פדיון ב"ד של ג' ולקחתי פרי חדש לשהחיינו כמבוא' בח"ס ופדיתי הילד בפני' בברכה לדעתי אליבא דכל הדעות ואחר הפדיון בירך הכהן בפה"ג ואמנם סעודת הפדיון לא עשיתי כ"א לי ולכהן וה' יפדה עמו ישראל בב"א:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה