ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
כללי ש"ס · אות ס
א ספק עונשו יותר מן הוודאי וראי' דאשם תלוי דמיו מ"ח מעין וחטאת מעה א' והטעם עיין תר"י ברכות גבי ס' ביה"ש.
ב דבר שהוא משום סכנה אין מברכין עליו וזה טעם ק"ש שעל מטתו ונטילת מים אחרוני' הג"א ברכות פ"א סי' א'
ג סמוך מיעוטא לחזקה ד' הרשבא במ"ה בסוגי' דרו"מ דף ז' דווקא היכא דלא נעשה מעשה לסלק החזקה משא"כ בשחיט' וכן דווקא דהמיעוט מגרע הרוב כמו מיעוט מפילות לא זולת וע' רא"ה שם ופמ"ג יו"ד ש"ד סי' א' או' ד' ורא"ש יבמות קי"ט סי' א' דכ' במיעוטא דלא שכיח ל"א סמוך והפמ"ג הסביר דהוה כמו מיעוטא דמיעוטא:
ד' סמוכין כ' הרמבם בפי' המשנה פ"ד דסנהדרין משום שכולם היו מורשין להורות איש מפי איש עד יהושע שסמך משה ידיו עליו נקראו כולם סמוכין וע' סמ"ע וש"ך חו"מ סי' א' ס"א .
ה ספק ספיקא במקום חזקה ד' הפמ"ג בי"ד משבצות זהב סי' א' ס"ק ו' דלהטו"ז לאו כלום הוא:
ו ספק שאינו בא ע"ד הקרי וההזדמן ואוסר מטעם חזקה הנמשכת בהדי' אם נגרר מאיסור זה עוד איסור ושם איכא חזקה להיפך נסתפק הפ"מ ס"ק הנ"ל אי הב' כראשון:.
ז ספק בפלוגת' הל' כמאן בכה"ת לא אמרי' אוקמא אחזקה כגון בהמה בחיי' וכיוצא פמ"ג יו"ד מ"ז סי' ד' ס"ק ב'
ח ספק בפלוגת' בהיזק יכול לומר הניזק למזיק קום לי כהאוסר וחייב לשלם לו אמנם אם לא כיון להזיק כ"א שטעה בדין כגון בשוחט פטור פמ"ג יו"ד סי' ד' בש"ד ס"ק ה' מש"ך וצ"ע בנה"כ שם שסיים דדווקא היכי דהוה זה נהנה וזה ל"ח לא זולת דאי לא מצי המזיק לומר קים לי:
ט סדר כל הפמ"ג א"ד סי' ו' ש"ד ס"ק א' ב' תב"ש דהא דאמרי' כל מה ששנה כסדר המוקדם קודם דווקא היכא דאיכא סברא לאקדומי כמן גבי מרור בפסחי' וע"ש דמד' שאר אחרוני' בפרט הב"ח ל"מ כן אלא שהפמ"ג קלסי'.
י ס"ס כ' פמ"ג ש"ד סי' י"ג ס"ק י"א אם נמצא בבהמה וולד והבהמה ס' טרפה והוולד ס' אם כלו לו חדשיו הוה ס"ס ומותר הוולד בשחיטת עצמו ולא מקרי דשיל"מ ר"ל דלשה' ח' ימי' דאין המתיר עתיד לבא בוודאי:
יא ס' דרבנן ד' הפמ"ג דא"א ס' דרבנן להקל בדבר שהוא לפנינו וא"א לעמוד על שיעורו ביו"ד ש"ד סי' י"ד ס"ק י"ב דלא כש"ך שם.
יב ספק מוציא מידי וודאי בדרבנן לרש"י פסחי' ט' ע"א ובתוס' שם ד"ה כדי שתהא ב' תירוצי' בזה וע' מ"ש שם .
יג ס' טומאה ברה"ר ס' טמא אפי' ס"ס ומ"מ בס' ביאה לא אמרי' הכי תוס' פסחים ט' ע"א ד"ה את"ל וכ"מ מרש"י שם ועמ"ש.
יד ס' טומאה ברה"י דאפי' ס"ס טמא אם ס' שני ס' הרגיל ד' תוס' דבור הנ"ל דמהני.
טו ע' ב"ש א"ע סי' נ"ב ס"ק וי"ג היכא מוציאין ממון בס"ס