אור ברסלב

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

כללי ש"ס

הסכמת הגאון מהור"ר נפתלי הכהן מהודענא

אות א

א אביי ורבא ה' כרבא כ' המ"מ פ"ק דברכות סי' ה' אולי ליתא לכלל זה היכא דלא פליגי בסברתם כ"א הל' כמאן כגון פ' ת"ה גבי תפלת ערבית.

ב אין הולכין בממון אחר הרוב טעמא כ' תוס' ר"פ המניח משום סמוך מיעוטא לחזקה וע' פמ"ג יו"ד ש"ד ס"א או' ד' שהק' מחו"מ ש"ו דטבח אומן צריך לשלם דאין הולכין אחר רוב מצויין הא אי' לי' גם חזקה וכ"ש דק' למ"ד דמיעוט א"מ הוה מיעוטא דמיעוטא:

ג אלי' הנביא ד' הרמב"ם סוף ה' מלכים דהנה אנכי שולח אלי' ל"ד אלי' ע"ש וע' בתומים סי' א' ס"ק ב' דבר נפלא לדינא בזה:

ד אלי' הנביא הכריח בתומי' סי' א' ס"ק ב' מדאיתא בתחומי' דחי הוא דלא כמהר"י בי רב ע"ש ולדידי תמיהא דלא מייתי מש"ס דמו"ק כ"ו ע"א דאמרי' בהדי' אלי' חי הוא וכן מסוף עדיות דאמרי' אין אלי' בא לא לטמא וכו' דק' פשיטא לא בשמים היא ומ"ש מסמיכה שכ' מהר"י בי רב וכי עדיף מבת קול בב"מ גבי תנור של עכנאי וצ"ע.

ה אפיקורסי' ומוסרי' דמורידין ולא מעלין צדדו בתוס' ברכו' ז' ע"א ד"ה ההוא אם מותר לקללו וע"ש.

ו אל הוא מדת הרחמים רמב"ן ממכילתא פ' בשלח פ' זה אלי

ז אימה שייך מרחוק ופחד מקרוב רש"י בשלח פ' תפול עליה'

ח ארבע רוחות השמים כ' רמב"ן תרומה פ' קדמה מזרחה כי קדם אחור ימין ושמאל שהוא מזרח מערב צפון דרום הוא משל מאדם הפונה אל השמש שהארבע רוחות אלו בתבנית זה ונקרא צפון ע"ש שהשמש צפון שם ולא תראה ודרום ע"ש דר רום כי השמש ברוח זה דר ברום דלכך הוא חמה מאוד ונגב ע"ש שהוא מנוגב מחמימות השמש ומערב ים ע"ש שהים מערב לא"י ותימנה לא זכר בטעמם כי הוא ל' ימין

ט אין עונשין מה"ד ד' ה"ה פ"ב מה' מאכלו' אסורו' דהיכא דהאי' מבואר בהדי' לוקין מה"ד וע' רא"מ פ' שמיני י"א פ' ח' שיישב בזה קו' הרמבן שם ומבואר שהרמבן לא ס"ל כה"ה

י ארנבת מין הארנבת אנדרוגינוס ויש להם כלים לזכר ולנקבה ומולידי' ויולדי' ולכך הוזכר הל' נקבה בחיי שמיני פ' הארנבת:

יא אומדן דעתא עי' תוס' כתובות מ"ז ע"ב ד"ה שלא כ' כלל גדול בענין אומדנא וע' ברמבן במלחמות שם דאין חילוק באומדנא בין להחזיק או להוציא ונ' דר"ת פליג. וד' טו"ז א"ע סי' נ"ב דהיכא דמחוסר מעשה דווקא אמרי' אומדנא מד' ב"ש שם ס"ק י' דדווקא היכא דמת זה שנעשה המעשה עבורו וע' בטו"ז שם בד' המגי' ועיי' מ"ל ה' זכיי':

יב אלו ואלו ד' א' חיים ע' רש"י כתובות נ"ז ע"א בענין אלו ואלו ד"א חיים פי' נכון מאד.

אות ב

א בא השמש ברכות ב' ע"ב פלוגתת רש"י ותוס' אי מ' דווקא שקיעה או ה"ה זריחה וע' רז"ה בס' המאור וילקוט ישעי' ס"א ע"פ קומי אורי כי בא אורך מפסקתא כי לזה נ' שכיוון הרז"ה וע' ח"ר שתי' בע"א וחילק ג"כ בין אור לשמש.

ב בן פקועה כ' רמב"ן בשלח פ' נשפת שהוא כמין בקועה שנבקעה אמו ומצאו הבן בתוכה.

ג ברכות בהמ"ז תקנו בשם אלקינו בזימון משום דמזון בדין ניתן משא"כ התורה שנתנה בחסד לפיכך תקנו ברכו את ה' מדת הרחמי' תיו"ט פ"ז דברכות משנה ג'.

אות ג

א ג' קולות הולכין מסוף העולם ועד סופו היום והגשמי' והנפש ש"ר פ"ה ובב"ר וע' פייט מוסף ליה"כ

אות ד

א דינא בלא דינא ברכות ה' ע"ב וע' תוס' שם.

ב דברי חכמי' כל העובר על ד"ח חייב מיתה ברכות ד' ע"ב וע' תר"י דאפי' בדבר שהוא משום סייג

ג למדתך תורה ד"א שהנשבע בפני חבירו לא יתירנו אלא בפניו שלא יחדשנו ש"ר פ"ה וע' סוגי' דנודרת:

ד ד' חשובין כמתי' סומא עני מצורע ואין לו בנים ש"ר פ"ה וע"ז ה' ע"א וע' ר"ן בנדרי' בענין זה.

ה ד' כוסות כנגד ד' לשונות גאולה שהן כנגד ד' גזרות שגזר פרעה ש"ר ס' וארא פ"ו וע' רש"י פסחי' פ"י במתני' דערבי פסחי' והד' גזרות פי' מ"כ עבודת פרך השלכת זכרי' ליאור שחיטת הילדים לרחוץ בדמן תבן לא ינתן.

ו דינא בלא דינא כ' תוס' ברכו' ה' ע"ב דבצדיקים ל"ש מי עביד הקב"ה דינא בל"ד ע"ש.

ז דבור לטובה מפי הקב"ה אפי' ע"ת אינו חוזר ברכות ז' ע"א ךז

ח ד' בני אדם משה יתרו שלמה נבוכדנאצר אמרו ד' דברים אלו אמרן אחר היו שוחקין עלי' הצור תמים וגו' גדול ה' מכל האלקים וגו' הכל עשה יפה בעתו וגו' וכל דיירי ארעא כלא וגו' ילקוט יתרו רמז רס"ט:

ט דרבנן כל דתקון כעין דאוריי' תקון בגיטין ס"ה ע"א פלוגתא אי הוא אפי' במלתא דלית לי' עיקר מה"ת:

י דורון בהג"א פ"ק דברכות י' ע"ב נסתפק אם מי שיש לו מאתים זוז מותר לקבל דורון דרך כבוד ולי צ"ע וכי אלישע לא היה עשיר והא אמרי' אין שכינה שורה כ"א על חכם גבור ועשיר:

אות ה

א היכא דאיכא לברורי כ' הפמ"ג יו"ד ס"א או"ד ב' מ"י דבס"ס וחזקה ל"צ לברורי דהוה כמו מיעוטא דמיעוטא ובשם שמ"ח דה"ה בתרי רובא והיינו דבעילוף א"צ לשואלו דרוב ב"א אין מתעלפין ורוב מצויין מוחזקין וה"ה בודק טריפות דרוב מצויין אצל בדיקה מומחין ורוב בהמות כשרות.

ב היכא דאיכא לברורי בקל הוא דמבררינן לא ע"י טורח בין ברוב בין בחזקה ולזה ל"צ למרדף בתרא ברוב מצויין פ"מ יו"ד ש"ד ס"א או"ה:

ג הל' פסיקתא דקתני תנא גבי הדדי דהל' נינהו כ' הראש ברכות פ"ק דף ט' דדווקא דברי' שאין דומין זה לזה כך הגי' בד"ח שם וכן מסתבר.

ד הלכה אין למדין לא מן ההלכות ולא מן האגדות ולא מן התוספתות אלא מן הגמר' תוי"ט פ"ה דברכות וירושלמי פאה פ"ב ה"ו:

אות ח

א חושד בכשר לוקה בגופו ממרע"ה שנלקה בצרעת ש"ר פ"ג

ב חולם בשורש ישתנה במקף לקמץ חטף רש"י יתרו על פן יפרץ בם.

ג חנון כ' רמבן פ' משפטי' ע"פ כי חנון אני שהוא מל' חנם לומר כי הש"י מרחם אפי' חנם וכמז"ל אעפ"י שאינו הגון

ד חמשה עשר כ' יוסף לקח ע"פ ע"כ היהודים כי כל יו"ט לישראל בט"ו פסח וסוכות ט"ו שבט ואב כ' הטעם משום שנמשלו ללבנה עיקר שמחתם במלוי הלבנה:

ה חלב רחיצה בחלב טוב לחולי העינים ר"ל עקידה שה"ש ע"פ רוחצות בחלב:

ו' חכמה כ' רש"י כי תשא פ' ואמלא אותו רוח חכמה מה ששומע מאחרי' תבונה מה שמבין מלבו דעת רוה"ק ומפי מרן הגאון זצק"ל שמעתי כי במוח ב' חדרי' חדר ימין הוא מקבל החכמה ומשם לחדר שמאל שם יתבוננו בה בינה והיינו שאומרי' בל"א איבער לעגען ומה שהאדם מסכים אח"כ בדעתו נקרא דעת והיינו שאז"ל בינה יתירה יש בנשים כלומר כי הנשי' לא ישימו לב לקבל החכמה כהוגן ומה שקורין בל"א איבערשפיציג ג"כ ומענין החדרי' מצאתי ג"כ בס' שע"ש ס' נחמד על חכמת הטבע וכ' עוד שם כי הם בפני המוח לצד המצח וכנגדם מאחורי המוח חדר הזכירה ולזה הושם בטבע כשאדם מעיין זוקף הראש ועי"ז פותח חדרי החכמה וכשאדם רוצה להזכר דבר ישחה הראש ועי"ז פותח חדר הזכירה:

ז חתן הי' רגיל לבצוע המוציא ברכות מ' ע"א רבב"ח וכו' ע' רש"י שם.

אות כ

א כוכבים עיי' תר"י ריש ברכות דלדידן בעי' בין לענין ק"ש בין לענין שבת קטנים דווקא.

ב כתיבה חד לא מכתבן מילי' כס' הזכרונו' ברכות ו' ע"א וע' תוס' ומרן זלל"ה אמר דלענין פלפול מיירי:.

ג כוכבים בשחרית לאו מלתא היא רשב"א בשם הירושלמי וע"ש הטעם.

ד כבוד חמיו בילקוט יתרו מוישתחו וישק לו ובטור י"ד ר"מ מאבי ראה וע' ש"ע רא"וו.

ה כלל מד' הטור חו"מ סי' ע"ב מ' דפסקי הראש הם יותר עיקר משו"ת וע' ב"י יו"ד סי' ר"א דלאו כללא הוא.

ו כח ביד חכמים אף דאין כח ביד חכמי' לעקור ד' מה"ת בקום ועשה היכא שיש טעם לדבר יש כח תוס' נזיר מ"ב ד"ה מת מצוה וע' ב"י או"ח סי' תי"ח:

אות ל

א לשון הקודש ד' הרמב"ם במו"נ הטעם משום שלא נמצא בו כנוי לאבר הבעילה והרמבן כי תשא פ' בשקל הקודש נחלק עליו ואמר כי כנוי הבעילה משגל ולכך נקרא ישכבנה ודעתו משום שהקב"ה דבר עמנו בהר סיני ועם הנביאי' בל' זה נקרא כן וע"ש עוד:

ב לשון כ' תר"י ברכות פ"ג גבי צואה כחרס דהא דהל' כלי"ב דווקא בד"מ או באי' דרבנן אבל בדאוריי' אזלי' אחר המחמיר וע' רשב"א שם מ' דחולק בשם הראבד:

ג לימוד אין למדין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספתות כ"א מן הגמרא ירושלמי פ"ב דפאה ה"ו בתוי"ט ברכות פ"ה מ"ד:

עו"ש ולא מן ההוראות ולא מן המעשה וע' בע"ח מ' הנ"ל.

אות מ

א מלתא אגב אורחא ברכות ב' ע"א וע' תוס' דבקוצר אשמועי' אף מלתא דשמעני' בהדי' במקום אחר וע' ח"ר ועיי' תוי"ט ס"מ א' פ"ק דברכות דאפי' מה שמפורש בקרא שונה התנא בקוצר.

ב מסר הכ' לחכמי' ע' כ"מ ה' ק"ש פ"י ה"י שכ' דזמן שכיבה אימת מסר הכ' לחכמי' וע' מלחמות להרמב"ן בענין זה

ג מורא רבך כמורא שמים מואתה תהי לו לאלקים ש"ר פ"ג וע' הר"ב אבות שם.

ד מיעוט כ' הפמ"ג יו"ד ס"א א"ד היכא דע"כ הדבר ממיעוט כגון טבח שקלקל דרוב שחיטות אינן מקולקלות אמרי' טפי דהטבח מהמיעוט אילן מומחין מדנימא דהוא מרוב מומחין ושחיטה זו ממיעוט שחיטות מומחין דמקולקלין ג"כ וע' מ"ש אות א' סי' ב'.

ה מזל אדם אי' לי' מזלא פי' רש"י ב"ק ב' ע"ב דעת לשמור עצמו וע' ש"מ שם שכ' צד או טבע וע' חולין מ"ב ע"ב תוס' ד"ה ואר"י א"ש:

ו משומד כ' הרמב"ן פ' בא גבי בן נכר שהוא מל' אשתמודע כמו מתנכר וע"ש.

ז מלוי בעין כ' רש"י ברכות ו' ע"א משום שהעין בדבר מועט הוא מלא נקרא נתינה בעין מלוי.

ח מזיקין מידי דצייר וחתום וכייל ומני לית להו רשותא חולין ק"ה ע"ב:

ט מלאפום בד' רש"י הוא חולם בכמה מקומות וחד מניי' בשלח פ' תהומות יכסיומו:

ו מצח כ' הרמב"ן תצוה פ' ולא יזח כי הוא מל' נצוח ע"ש שהוא נצוחו וחזוקו של ראש:

י מלח כ' רש"י כי תשא פ' ממלח טהור שנקרא כן ע"ש שמערב את המים במשיטות כשמנהיגים את הספינה והרמב"ן כ' כי נקראו כן עבור שיודעי' בטיב הים מליחותו ומתיקותו.

יב מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני כ' הדג"מ יו"ד סי' י"א דדווקא היכא שבאיסור נעשה המעשה דווקא משא"כ כגון שחיטה שאפי' בחול יכול לשחוט ולכך בשבת לא אמרי' לא מהני וע' ש"ך סמ"ע טו"ז חו"מ סי' ר"ח בזה וע' שו"ת מהרי"ט שכ' דדווקא אי אמרי' לא מהני לא עביד איסורא.

יג מציאה ג' מציאות מצא הקב"ה אברהם ומצאת את לבבו ישראל כענבים במדבר מצאתי דוד מצאתי דוד עבדי ב"ר ע"פ ונח מצא (וע"ד).

יד מתנות ה' שנאמר בהם מתנה מאורות ויתן אותם. תורה ויתן אל משה גשמים ונתתי גשמיכם. ישועה ותתן לי מגן ישעך שלום ונתתי שלום ילקוט בראשית פ' ויתן אותם אלקי' ברקיע וכו' (וע"ד).

טו מגו במקום רוב ע' הפלאה כתובות נ"א ע"ב ועמ"ש שם.

אות נ

א נץ החמה הרז"ה פ"ק דברכות ד"ה תניא רשב"י וכו' בשם הירושלמי כשהחמה מטפטפת על ראשי ההרים וע' רמבן במלחמות דמ' דמפ' ד' הירושלמי לאו אל' נץ החמה כ"א אמתני' קאי וע'.

ב נשיקה כל נשיקות של תפלות חוץ משל גדולה כשמואל לשאול של פרישות כערפה לחמותה של פרקים כאהרן למשה ש"ר ס"ה ותנחומא שם ובש"ר שם די"א נשיקה של קריבות אין בה גנאי מיעקב לרחל וע' רמבן שם פ' ויצא בשם הראב"ע וע' שבת פ"ק גבי עולא מנשק לאחוותי'. נעורת כ' רמב"ן בשלח פ' נשפת שנקרא מה שמנער מן הפשתן

אות ס

א ספק עונשו יותר מן הוודאי וראי' דאשם תלוי דמיו מ"ח מעין וחטאת מעה א' והטעם עיין תר"י ברכות גבי ס' ביה"ש.

ב דבר שהוא משום סכנה אין מברכין עליו וזה טעם ק"ש שעל מטתו ונטילת מים אחרוני' הג"א ברכות פ"א סי' א'

ג סמוך מיעוטא לחזקה ד' הרשבא במ"ה בסוגי' דרו"מ דף ז' דווקא היכא דלא נעשה מעשה לסלק החזקה משא"כ בשחיט' וכן דווקא דהמיעוט מגרע הרוב כמו מיעוט מפילות לא זולת וע' רא"ה שם ופמ"ג יו"ד ש"ד סי' א' או' ד' ורא"ש יבמות קי"ט סי' א' דכ' במיעוטא דלא שכיח ל"א סמוך והפמ"ג הסביר דהוה כמו מיעוטא דמיעוטא:

ד' סמוכין כ' הרמבם בפי' המשנה פ"ד דסנהדרין משום שכולם היו מורשין להורות איש מפי איש עד יהושע שסמך משה ידיו עליו נקראו כולם סמוכין וע' סמ"ע וש"ך חו"מ סי' א' ס"א .

ה ספק ספיקא במקום חזקה ד' הפמ"ג בי"ד משבצות זהב סי' א' ס"ק ו' דלהטו"ז לאו כלום הוא:

ו ספק שאינו בא ע"ד הקרי וההזדמן ואוסר מטעם חזקה הנמשכת בהדי' אם נגרר מאיסור זה עוד איסור ושם איכא חזקה להיפך נסתפק הפ"מ ס"ק הנ"ל אי הב' כראשון:.

ז ספק בפלוגת' הל' כמאן בכה"ת לא אמרי' אוקמא אחזקה כגון בהמה בחיי' וכיוצא פמ"ג יו"ד מ"ז סי' ד' ס"ק ב'

ח ספק בפלוגת' בהיזק יכול לומר הניזק למזיק קום לי כהאוסר וחייב לשלם לו אמנם אם לא כיון להזיק כ"א שטעה בדין כגון בשוחט פטור פמ"ג יו"ד סי' ד' בש"ד ס"ק ה' מש"ך וצ"ע בנה"כ שם שסיים דדווקא היכי דהוה זה נהנה וזה ל"ח לא זולת דאי לא מצי המזיק לומר קים לי:

ט סדר כל הפמ"ג א"ד סי' ו' ש"ד ס"ק א' ב' תב"ש דהא דאמרי' כל מה ששנה כסדר המוקדם קודם דווקא היכא דאיכא סברא לאקדומי כמן גבי מרור בפסחי' וע"ש דמד' שאר אחרוני' בפרט הב"ח ל"מ כן אלא שהפמ"ג קלסי'.

י ס"ס כ' פמ"ג ש"ד סי' י"ג ס"ק י"א אם נמצא בבהמה וולד והבהמה ס' טרפה והוולד ס' אם כלו לו חדשיו הוה ס"ס ומותר הוולד בשחיטת עצמו ולא מקרי דשיל"מ ר"ל דלשה' ח' ימי' דאין המתיר עתיד לבא בוודאי:

יא ס' דרבנן ד' הפמ"ג דא"א ס' דרבנן להקל בדבר שהוא לפנינו וא"א לעמוד על שיעורו ביו"ד ש"ד סי' י"ד ס"ק י"ב דלא כש"ך שם.

יב ספק מוציא מידי וודאי בדרבנן לרש"י פסחי' ט' ע"א ובתוס' שם ד"ה כדי שתהא ב' תירוצי' בזה וע' מ"ש שם .

יג ס' טומאה ברה"ר ס' טמא אפי' ס"ס ומ"מ בס' ביאה לא אמרי' הכי תוס' פסחים ט' ע"א ד"ה את"ל וכ"מ מרש"י שם ועמ"ש.

יד ס' טומאה ברה"י דאפי' ס"ס טמא אם ס' שני ס' הרגיל ד' תוס' דבור הנ"ל דמהני.

טו ע' ב"ש א"ע סי' נ"ב ס"ק וי"ג היכא מוציאין ממון בס"ס

אות ע

א ע"א אי נאמן במוחזק בכשרות כד' המרדכי פ"ק דחולין נגד החזקה או היכא דבידו דנאמן לכל הפוסקי' אי נאמן ג"כ נגד הרוב וכ"מ מדמהני א' עע"ג בחש"ו אף דרוב מעשיו מקולקלים פמ"ג מ"ז סי' א' או' א':

ב עופרת יורד במצולת ים בנקל יותר מאבן רש"י בשלח פ' בתהומות יכסיומו.

ג עשה אינו דוחה ל"ת אא"כ כ' בצדה כ"כ רד"ק יהושע ה' גבי ויאכלו מעבור הארץ וע' תוס' קידושין ל"ח ע"א ד"ה אקרוב שתי' בשם הירושלמי משום דהוה עשה דקודם הדבור וגם זה נ' דמספקא להו לתוס' ע"ש:

ד עבודה כ' רמב"ן יתרו פ' ששת ימים כי עבודה היא מה שאינה להנאת הגוף ומלאכה הוא להנאת הגוף.

ה ערבות אשה אם כבר יצאה נסתפק הפמ"ג או"ח אשל אברהם סי' תרפ"ט ס"ק ד' אם היא בכלל ערבות להוציא ע"ש.

אות פ

א פתח בל' רש"י סגול בכמה מקומות ומהם בשלח פ' ה' ימלוך.

ב פריעת המילה לאברהם אבינו ע' רש"י ורד"ק יהושע ה'

ג פקד כ' הרמב"ן יתרו כי פקודה בעל אינו ל' זכירה בפ' פוקד עון.

ד פעם פלוגתת הרמב"ן והראב"ע פ' תרומה לראב"ע הוא רגל ולרמב"ן פסיעה.

ה פרחי כהונה יומא י"ט ב' ע' עקידה שער ס"ו טעם לשם זה. פרקדן כ' תר"י ברכות פ"ב גבי פרקדן לא יקרא ק"ש דל' פרקדן הוא פורי ר"ל מטה קדקד או קדן והוא קדן ר"ל עורף שהקדקוד הוא מטתו ששוכב עלי'.

ז פטור ועושה נקרא הדיוט מירושלמי פ"ק דשבת וד' ט"ז ורש"ל כ' בכ"מ אמרי' כן ובאר שבע כ' דצריך להתיישב בדבר במג"א סי' תע"ב ס"ק ו'.

ח הפירכא כ' הש"מ כתובות מ"ז ע"ב ד"ה ואיפוך כ"מ דפריך הש"ס פרכא קו' פי' ע"ד בשלמא ע"ש.

ט פרכא ע' תוס' יבמות נ"ח ע"ב ד"ה רב אמר דאפי' אם לאחר שתלמוד ק"ו שייכא פרכא פרכא וע' מ"ש ע"ז בשעה"מ חופת חתנים סעי' ג'.

אות צ

א צדיק ורע לו ברכות ז' ע"א לחד תי' דווקא בן רשע ולאידך צדיק שאינו גמור וע' בחו"ה שער הבטחון.

אות ק

א קולא תרי קולי דסתרי אהדדי ד' ר"ת דתפלה הקילו ור"י ורא"ש נחלקו עליו ברכות ב' ע"א ורא"ש ורשב"א שם.

ב קנסא ד' רש"י ב"ק פ"ד ע"ב ד"ה והרי בשת דבר שאין דמיו קצובין לא הוה קנסא וע' סמ"ע חו"מ סי' א' ס"ק ו'.

ג קים לי כהאי ע' ב"ש א"ע סי' נ"ב ס"ק י"ד כללים בענין זה.

ד קושי' דרך הש"ס להק' ממתני' דסוף וריש פרקין שהם מסויימי' אף דמצי להק' אמשנה שנשני' מקמא הך רשב"א פ"ק דחולין בסוגי' דלחלופי ד"ה אשת חבר.

אות ר

א רשע וטוב לו ברכות ז' ע"א בס"ד בן צדיק ובמסקנא רשע שאינו גמור ולר"מ אין לנו שום טעם וע' חו"ה שער הבטחון.

ב רשע שהשעה משחקת לו ברכות ז' ע"ב לחד תי' במילי דשמיא מותר להתגרות בו ולאידך דווקא צדיק גמור ולתי' ג' אפי' צדיק גמור ובמילי דשמיא לא יתגרה אם השעה משחק' לו

ג רוב היינו חכמי בבל שלא היו סמוכי' ורבי היינו חכמי א"י הסמוכי' רש"י כתובות מ"ג ע"ב:

ד רוב כ' הש"ך יו"ד סי' א' ס"ק ח' בשם ד"מ דיש חילוק בין רוב שהוא בכל העולם כמו רוב בהמות כשרות דכה"ג הוה חזקה דאתי' מכח רובא לרוב מצויין א"ש דעכ"פ רוב ב"א אינם מומחי' ול"ש לומר דהוה חזקה וע' פמ"ג שם:

ה ביטול ברוב בדבר שבא לעולם בתערובות ב' דעות אי מהני ביטול פמ"ג יו"ד ש"ד סי' י"ד ס"ק י"ב.

אות ש

א שתי שלחנות ברכות ה' ע"ב לאו כל אדם זוכה וע' תוס' שם

ב שכיר אי דיינינן לי' כשוגג או כמזיד פלוגתת הריף והרז"ה ברכות פ"ק ד"ה תניא רשב"י לענין ק"ש:

ג שמות הקב"ה אלקי' דיין צבאות כשעושה מלחמה אל שדי כשתולה על חטאי' הויה רחמים ש"ר פ"ג:

ד שבועות היסת לא נתקנה על טענת קנס כ"א על תביעת ממון מרדכי פ' החובל וש"ג פ"ק דסנהדרין

ה שתי שולחנות כ' תוס' ברכות ה' ע"ב דיש צדיקים זוכין לב' שולחנות ע"ש.

ו שמא גרים דכ' אשר שם שמות ברכות ז' ע"ב.

ז שאר כ' רמב"ן משפטים ע"פ שארה כסתה שהוא מל' שאר ור"ל הבשר השייך לו מלבד גופו והמה הקרובי' כעניןך. עצמי ובשרי ואשתו מוהיו לבשר אחד והבשר שיהפך לבשרו

ח שוקל כ' רש"י משפטי' פ' שלשים שקלים שהוא ד' זהובי' והוא חצי אונקיא דהיינו לוט ושמעתי מאמ"ו זללה"ה כי ד' זהובי' הוא ד' צוואנציגער ובאמת עולה חשבון איינער פיינן מארקט ששה עשר זהב כסף שהם ס' צוואנציגער ולדברי מרן הוא א' מי"ו בס"ד צוואנציגר.

ט שויא חד"א ד' הפמ"ג יו"ד ש"ד ס"ק ל"ט דהוא מד"ת והטעם משום דנאמן על עצמו יותר מק' עדים.

י שאילת שלום המשיב מהפך ואומר עליך שלום כן הוא ברי"ף פ"ק דברכות גבי תניא ר' יוסי פעם א' הייתי מהלך ע"ש ואמר מרן זלל"ה הטעם כדי שידע העובר עלי' שהי' זה תשובה שאם יסבור שהוא שאלה וחברו אינו משיב יחשדהו שעובר על גזילת העני.

יא שקל של תורה הוא סלע ושל משנה הוא ב' דנרין חצי סלע והטעם כ' הרמב"ן כי תשא פ' בשקל הקדש שהעם היו קורין למחצי' השקל ששוקלין במקדש שקל וכן הורגל גם במשנה ודחה שם ד' האומר משום דמנה של קודש כפול הי' ע"ש.

יב שרד ע' רש"י ורמב"ן תשא ומרן זצוק"ל אמר כי הם הבגדים שלבשו הזרי' שהיו מסייעי' במשכן לאהרן ובניו בעבודות המותרי' לזרי' כי איך יוכלו אהרן ובניו להספיק הכל והיינו שלא היה בהם שש כי אינם בגדי כהונה ולא הותר בהם כלאי' והיינו שתרגום אונקלוס לבושי שמושא והוא מן בשרידים כמ"ש הרמב"ן.

יג שליחות ד' המ"ב במג"א סו' תמ"ח ס"ק ד' דעכו"ם לעכו"ם נעשה שליח והמג"א נחלק עליו.

יד שנים עשר אשות ירדו מן השמים ששה לרצון וששה לנקמה בחיי פ' שמיני פ' ותרד האש:

טו שמונה דברי' אסור לעשות בהם סחורה ד' לחשיבותן וד' לגריעותן בחיי שם פ' ואת נבלתם תשקצו.

טז שליחות כ' תוס' גיטין ס"ד ע"ב ד"ה שיתופי דהא דאין שליחות לקטן דווקא במידי דליתא אבל במידי דאיתי' יש שליחות ואפשר דר"ח בגמ' שם פליג וע' בח"ה שכ"כ להדי'

יז שאלה ד' נאמר להם שאל שלמה שאל מה אתן אחז שאל לך אות משיח שאל ממני ואתנה גוים אברהם שאמר מה תתן ע"כ אמר לו שאל ב"ר פ' מה תתן לי

אות ת

א תאומים אם א' מהם חושש בראשו חבירו מרגיש ש"ר פ"ב:

ב תיקו דאוריית' לחומרא כ' דברי חמודות פ"ק דברכות גבי בין פסוקא לפסוקא מהו תיקו שכ' תר"י דהוא תיקו דאוריי' דס"ל תקנת נביאי' כמו דאוריי' לענין זה ובזה יש ליישב קו' המג"א על המחבר ה' מגילה תר"צ ס"ק ד' דמגילה הוה ג"כ תקנת נביאי' כדאמרי' מ"ח נביאי' לא הוסיפו כ"א מגילה וכ"כ פמ"ג תרפ"ו לענין תענית דד"ק א"צ חיזוק ע"ש באשל אברהם ב' ב"ח וכ"כ המחבר סי' תרצ"ו בהדי' כל' דדיני קבלה כד' תורה ע"ש וצ"ע.

ג תרגום של עטרות ודיבון הוא מהירושלמי תוס' ברכות ח' ע"ב ותר"י שם ובתר"י מ' דגם ברכת כהנים אין בו תרגום וע' מגילה גבי ברשת כהני' נקרא ולא מיתרגם:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה