ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בענין בועה סימן לו
תוס' ד"ה העלתה צמחי' והנה לכאורה מד' תוס' אילו יש להכריח ד' הראב"ד דסירכ' תלוי' היוצאת מן הבועה טריפה דכשם דסריכה לדופן אם יוצאת מן הבועה טריפה ה"נ ל"ש אמנם כ"ז תוס' לטעמיי' דס"ל סתם סירכ' דכשרה משום דעדן אין בה נקב משא"כ ביצאת מן הבועה דיש בה נקב אין טריפו' חוזר להכשירו משא"כ לרש"י דכל סירכא הי' בה נקב וא"כ היכא דכשירה ע"כ נקב אינו מפסיד וא"כ ע"כ הא דבסירכא לדופן והעלתה צמחי' טריפה שני' היא וליכא למגמר מנה וא"כ צ"ל ע"כ מאחר דגם הראב"ד ס"ל כרש"י דאין סירכא בלא נקב וכסדרן דווקא משום דרבעי אהדדי לא יליף למלתי' מהכא ח"נ י"ל דגם בדופן ס"ל להראב"ד דאורחא בהכי.
אף אני אומר כן יל"ד מאחר דלא ידע לתרץ דרב מתנא מהי"ת עלה ע"ד לומר כן ונ' דבמ"ש הרא"ש דמדריאה כקיתון כשרה ש"מ דלא בעי' מים זכי' בבועה דווקא וא"כ מהא דאמר ר"י רבי' דנשפכה כקיתון כשר דייק לי' רבב"ח דגם בועה כשר אלא דמ"מ לא ידע לתרץ הא דרב מתנא:
לקמן גבי כולי' תוס' ד"ה והרי מים זכי' כוונת דברי' דהנה יש ללמוד כולי' מכולי' להחמיר במוגלא ויש ללמוד מריאה להקל ומעתה בשלמא אי הוה מוגלא בכולי' ל"ד כ"א אפי' מים זכי' א"כ ממוגלא אין ללמוד משא"כ עכשיו דמי' זכי' כשר בכולי' ודווקא מוגלא טריפה וע"כ משום דמוגלא לקותא גדולה וא"כ אם בריאה כשר אין ללמוד ממנה.
ע' ברמב"ן מלחמות מה שתי' בשיטת הרי"ף על הא דלא אמרו להו ועדן ק' לאיזו ענין הביא הרי"ף זה לעיל ונ' דקו' זו הביאו לאו"ח שהביא ב"י לפ' דלהרי"ף בעי' אסרח מבחוץ וכ"מ ל' הרי"ף לעיל שכ' וה"מ דלא אסרח מ' ג"כ דר"ל הבועה:
והנה הב"י הבין מ"ש הרשב"א בחי' לקמן ומוגלא נמי דלא היא בעינא ר"ל דמוגלא צולא טריפה ובעינא מל' בעי ואמנם המעיין בד' הרשב"א יראה דה"ק ומוגלא נמי מצ"ע היא צולא והיינו בעינא ר"ל בעצמה ולתרץ קו' הרא"ש דאין לדמות עכורין וסרוחי' למוגלא:
והנה הפמ"ג נתקשה מאין להטור דלהרי"ף והרמב"ם גם בנשפכה כקיתון בעי' זכי' דווקא ונ' דדייק לי' להטור מקו' הרא"ש אטו בועה מי גרע מריאה שנשפכה כקיתון וא"כ ע"כ דגם בנשפכה כקיתון הכי ס"ל
הני תרתי בועי וכו' דייק רש"י מל' לית להו בדיקותא דהטעם דוודאי יש שם נקב ולהכי לא ק' להרשב"א ארש"י אמאי לא דדווקא להרמב"ם ק' דס"ל דהוה רק ס' נקב משא"כ לרש"י אמנ' לרש"י ק' שוב מאי שיעור סמיכו' וזה ל"ק להרמב"ם דלהרמב"ם השיעור אם אינו יכול לבדוק בגדפא או רוקא ביני':
אפשר ד' הש"ך דב' בועי פגעי בהדדי דלא ימלט דא' מהם מתפשטת לרוחב משא"כ בבועא וטינר' אמרי' הטינרי עומדת בפני הבועא ואינה מנחתה להתפשט כ"א בגובה ולא ברוחב ומ"מ צ"ע:
גמ' מייתי סילו' יש קצת ראי' מכאן או לד' הרמב"ם או למ"ד דמי' זכי' כשר דמשו"ה בעי' סילו' דהוא קוץ דע"י ברזל נעשה עכורי' כמ"ש בפמ"ג ויהא טריפה על מגן לרמב"ם משום בועא דמי' עכורי' ולשאר פוסקי' משום דתרי בועי דמי' עכורי'.
נ' פלוגתת המחבר ורמ"א מה נקרא שיפול' תלי' בטעם דא בה"ג המחבר ס"ל הטעם משום דסופו ליפסק ע"כ בין אונא לאונא ל"ש שיפול' משא"כ רמ"א ס"ל הטעם דמתחזי' כתרי בועי וא"כ ל"ש ורחי' דרמ"א הכי ס"ל מדכ' דטינרא בשיפול' כשר ואמאי הרי סופו ליפסק ותו שכ' דלמאן דמכשיר במי' זכי' בתרי בועי ה"נ בשיפול' ומה ענין זה לזה אלא ש"מ דעיקר טעמא משום דמתחזי' כתרי וא"כ לא עדיף מתרי בועי ממש . ובזה תלי' נמי מ"ש רמ"א דבעי' מראה ריאה להאי חוט בשר משום דמדמי לה לגמרי לתרי בועי וה"ה דבעי' נמי ב' חוטין: