אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בעה"י ליקוטי פ' כי תצא

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בעה"י ליקוטי פ' כי תצא

ליקוטי פ' ראה

ברמב"ן ד"ה והרב אמר ולכבות עוד כצ"ל.

באו"ד כמו שהזכירו רבותינו בממזרים צ"ל במ' נדרים בבני תשע מדות.

שם ד"ה ותלית הוא התלוי צ"ע וכי הב"ד תלו אותו הלא סקלו אותו ואולי משום מראית העין קאמר וצ"ע.

שם ד"ה כי יקרא מלבד שכרן מאת המצוה כצ"ל.

שם באו"ד ואפי' הזכר כצ"ל. דיק

שם באו"ד ורבו פשעיך מה תעשה לו ע"כ ל' הירושלמי:

שם באו"ד ואינך שבעת ימי כצ"ל.

שם באו"ד לענין גדול ובזהר בארו הענין כי ע"י שהאם מנהמת על בניה נזכרת השכינה על בניה עם ישראל ונמצא ע"י מצוה זו קירוב הגאולה לכך שכרה גדול

שם ד"ה ונשמרת וכאשר נעלמה מעיני רואה צ"ע הרי קיי"ל צואה בעששית מותר לקרות כנגדה דבכסוי תלי רחמנא ולא בראיי' משא"כ בערוה.

שם ד"ה זכור את אשר עשה ה' כשהוא אומר שמור כצ"ל.

שם באו"ד לא תהיה בו בתורה ל"ת צ"ע פ' ע"פ קי"ח לא תשא שמע שוא אזהרה לל' הרע וע' רש"י שם.

סנסן ממרן זצוק"ל בילקוט ראובני ע"פ שלח תשלח בזמני דקיימו ברית מילה ומעברין מנייהו מילה ופריעה בדחילו ורחימו אתמר בהון לא תקח האם אל הבנים ואם לאו שלח תשלח את האם והוא פלאי וביאר מרן זצוק"ל עפ"י מה שצידד בתשו' חו"י אם לפי תומו נזדמן לו קן צפור ואינו רוצה לא באם ולא בבנים אם מחויב לשלח את האם וליקח הבני' או לא ונ' דזה תליא אם טעם המצוה כמ"ש בזוהר לעורר צער השכינה המגורשת מבניה וודאי מחויב לקיים המצוה אבל אם הטעם כמ"ש הרמב"ן שלא נלמוד מדת אכזריות א"כ כיון שאינו נוטל הבנים פטור והנה ל' דקרא משתמעי לתרי אנפי בתחלה אמר לא תקח האם על הבני' מ' דאם אינו נוטל הבנים פטור משילוח ובתר הכי קאמר שלח תשלח מ' דמצוה לשלוח וליקח הבנים ובאמת לק"מ דבזמן שישראל עושין רצונו של מקום והשכינה קמה על מקומה ולא שייך טעם הזוהר דווקא לא תקח האם על הבני' אבל לעזוב שתיהן שרי חבל כשאין עושין רצונו ושייך טעם הזוהר שלח תשלח האם עכ"פ וברית מילה ופריעה דנקט הילקוט משום שהיא עיקר המצוה להקים השכינה בישראל:

עוד סנסן ממרן זצוק"ל כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע הכוונה הרוצה ללחום נגד מכחישי התורה יהא זהיר בדבריו כמ"ש ודע מה שתשיב לאפיקורס והיינו ונשמרת מכל דבר רע (וע' מ"ש רש"י בשיר השירים ע"פ וחכך כיין הטוב בזה).

עוד סנסן ממרן זצוק"ל כי תחבוט זיתיך לא תפאר חחריך התעניתי' הממרקי' את הגוף נקראו חביטת זתים כמ"ש רז"ל ברבה פ' תצוה מה זית זה חובטין אותו וצריך שלא יתפאר בתעניתו וזה לא תפאר אחריך

עוד סנסן ממרן זצוק"ל בהפטרה נפ' זו רני עקרה לא ילדה ר"ל על הת"ח שלא זכו להעמיד תלמידי' הרבה בראותה בעו"ה בכלל היוצאין מביה"מ תלמידי' שאינם הגונים והיינו כי רבים בני שוממה מבני בעולה רבים יותר התנמידי' שאינם הגונים מהגונים.

סנסן ממני כי תצא למלחמה כ' החוה"ב חסיד א' פגע בשבים ממלחמה ח"ל שבתם מן המלחמה הקטנה התעתדו למלחמה הגדולה ר"ל מלחמת היצר כמו שהאריך שם וכיו"ב חרז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יה"ר ואמרו יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ואלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ואם יכול לו אז בתשובה מאהבה זדונות נעשו לו כזכיות וז"ש כי תצא למלחמה נגד היצה"ר תבטח כי נתנו ה' אלקיך בידך ואז ושבית שביו אפי' מה שכבר שבה ממך תשבה ממנו כי זדונותיך יחשבו לך לזכיות.

כי הוא ראשית אונו ביאר הכ' למה ציותה תוה"ק לתת לבכור פי שנים כי כל עמל האדם הוא בעבור בניו ובנותיו לו ה' הטוב הבן הראשון כבר התנחם על עמלו נמצא עיקר יגיעתנו היה בעד הבכור והשאר בנים הם רק טפלים לו. וכ' תורה דין ירושת הבכור באהובה ושנואה לומר דאף שהוא בן השנואה יטול פי שנים עאכ"ו אם הוא בן אהובה.

וכי יהי' באיש חטא וגו' פי' מרן זצוק"ל בשם האר"י הקדוש ע"ד שארז"ל במ' שבת ד' מתו בעטיו של נחש ועלי' רמז הכ' וכי יהיה באיש חטא משפט שיחסר בו משפט מות כמו ובני שלמה חטאים פי' רש"י חסרים והומת אעפי"כ ותלית אותו על עץ תדע כי חטא עץ הדעת גרם לו מיתתו

לא תלין נבלתו גלתה תוה"ק הטעם דלא תלין משום שהוא לו ניבול שמבאיש ומסריח וממילא ידעי' דלכבודו מותר וילפי' ג"כ דאסור לנבל מת ובזהר דיוסף נענש על שהחניט את יעקב דא"א בלא ניבול ליקח בני מעיו מקרבו אלא שמרן זצוק"ל אמר מאחר דכ' ויגוע וארז"ל דהיינו חולי מעים ידע יוסף כי בני מעיו אין בהן סרחון ולא הוצרך ליטלם וכ' תוה"ק זה אפי' במי שהומת בב"ד מכ"ש על מי שמת על מטתו.

למען ייטב לך כ' רש"י ק"ו לשאר מצות ובגמ' השוה הכ' כבוד אב ואם שהיא חמירה שבחמורות לשלוח הקן שהיא קלה שבקלות וכ' בשני' למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך להודיעך שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות ונ' כי זה פי' המ' שוחר טוב ע"פ משפטי ה' אמת צדקו יחדו ר"י ור"ל ח"א מגזירה שוה ר"ל דכבוד אב ואם לשלוח הקן וח"א מק"ו וכמ"ש רש"י.

ובן עירי המנוח הרב מו"ה מנחם אייזנער ז"ל ביאר לי ד' המ' הנ"ל על הפלוגתא במ' ברכות דאפי' יסורין שיש בהם ביטול תורה הוו יסורין של אהבה מק"ו דשן ועין ור"ל יליף לה מגזי"ש דברית ברית ברית במלח וברית ביסורין והיינו משפטי העונשי' מה' ית' אמת כדכ' כל ארחות ה' אמת צדקו יחדו אפי' יש בהם ביטול תורה ותפלה ור"י יליף לה מק"ו דשן ועין כדאי' בברכות שם ור"ל יליף לה בגזי"ש דברית ברית ודפח"ח וש"י.

ממני בעולת בעל דרשו רז"ל בכתובות בעלייתו של בעל ולא בירידתו עולה עמו ואינה יורדת נ' הכוונה דנערה המאורשה בסקילה חמורה ובעולת בעל בחנק הקלה נמצא דע"י שנשאת לבעל הקילה התורה עלי' וטעם הדבר דאשה תחת בעלה בעלה משמרה ולא שכיח בה זנות ולא החמירה בה תורה משא"כ ארוסה בבית אביה דאבותי' אין חושדי' אותה שכיחה זנות טפי ולכך החמיר בה הכ' וסברא זו כ' בשי"מ לכתובות ריש מכלתין בשם תוס' הראש לתרץ הסוגיות דכתובות וגיטין עיי"ש:

לא יבא ממזר ולמען לא יקשה בעיניך טוביה חטא וזיגוד מנגיד וולד זה ודורותיו מה חטאו סמך הכ' לכאן לא יבא עמוני כלומר בא וראה עמון ומואב ממזרים היו מבנות לוט מאביהן ובא וראה מה רעה עשו ומה טובה מנעו מבני אברהם שניצלו בזכותו ותראה כי לעולם לא יצא צדק מחלציו.

מוצא שפתיך תשמור פי' מרן זצוק"ל הכוונה שיהיה הן שלך הן וכל מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת כאלו נדרת אשר דברת בפיך.

לא יוסיף פן יוסיף שני לאוין למכה חבירו וכ' תוה"ק דין זה בשליח ב"ד המכה לעבריין ק"ו לשאר בני ישראל.

זכור את אשר עשה כ' רש"י אם שקרת ברישקלות יבא עמלק ויפרע ממך פי' מרן זצוק"ל ע"ד הלצה בזה מ"ש רז"ל כשר שבטבחים שותפו של עמלק כי הטבח קשה עליו ביותר להזהר במשקלות כי אם יאבה להזהר צריך למכור הבשר בפ"ע וזה א"א כמעט ומ"מ אין מדרכו להזהר שמא יבא עליו עמלק אמנם הכשר שבטבחים שמתיירא מזה עושה עם עמלק שותפות וממילא יקח עמלק מחצה הריוח והיינו כשר שבטבחי' שותפו של עמלק.

אשר קרך בדרך כלומר מלכיות מתגרות זו בזו משום מדינה וכיו"ב אבל זה קרך בדרך ומה היה לו נגדך רק ולא ירא אלקים להראות כי לא יירא מאלקי'.

תמחה מתחת השמים ראיתי בס' אגדה כי בשאר אומות כ' יפקוד ק' על צבא המרום ואח"כ על מלכי האדמה ואין האומה נפרעת למטה עד שנפרע משרה למעלה אבל שר של עמלק הוא השטן ואי אפשר לסלקו קודם זמנו לכך המצוה תמחה זכר עמלק מתחת השמים.

רש"י ד"ה במספר הסוכם לארבעים כ' מהר"ל מפראג בס' באר הגולה הנך ארבעים דמלקות הם כנגד מ' יום של יצירת הוולד ובאמת ביום ארבעי' נותן בו הנשמה והנשמה אינה בכלל חטא אמנם אם הגוף בחטא גם נתינת הנשמה היה לריק ע"כ קודם שסבל הגוף עונשו היה ראוי ללקות ארבעי' משא"כ לאחר שקיבל ל"ט מלקיות והגוף טהור דכיון שנקלה הרי הוא כאחיך שוב לא שייך מלקות הארבעי' בשביל הנשמה שהרי הנשמת לא חטאה:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה