אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בעה"י בענין אי' חל על אי' פ' כ"ה

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בעה"י בענין אי' חל על אי' פ' כ"ה

בע"ה בענין פרה ורחל פ' כ"ה

גדי לרבות את החלב וכו' פ' רש"י שפי' על האכילה ודייק לי' מדמק' הש"ס וסבר שמואל אי' חל על אי' וזה לא שייך אלא באכילה והש"ס דייק לי' דאס"ד דשמואל אבישול קאי פשיטא מהי"ת לא נחייב כ"ז דלית לן קרא למעוטי א"וו אאכילה קאי:

לרבות את השליל והנה בסוגי' דפרה ורחל פי' רש"י האי תנא סבר שליל וולד מעליא וא דטעמא דשמואל דמצריך קרא משום דסד"א דחלב אמו אתא למעוטי שליל דל"ש בי' חלב אמו דאמו נשחטה וחלב שחוטה הרי אימעט מחד בחלב אמו קמ"ל שמואל גדי לרבות שליל:

להוציא דם ע' תוס' ד"ה דם ולכאורה אפשר לומר דמשו"ה רבי' חלב וממעטי' דם מדלא כ' רחמנא בשר דהוה דם טפי בכלל דנפש בשר דמו וחלב לא הוה בכלל ומדשני קרא וכ' גדי וודאי חלב בכלל וע"כ אתא קרא אחרינא להוציא דם.

להוציא את הטמאה יל"ד הרי מהיקש דרהי"ג ידעי' להוציא טמאה ואולי דכיון דגלי קרא בחלב אמו להוציא עוף אף דיש בו אי' נבילה א"כ אזל לי' היקישא ולא ילפי' מני':

רש"י ד"ה אין אי' חל על אי' ע' רש"א שנתקשה הרי עכ"פ לרש"י לטעמי' אצטריך חד קרא לגופא וי"ל דלעולם מהיקישא ידעי' להוציא טמאה ולעיל דאצטריך קרא משום דמרבי' חלב ומתה ס"ד דגם טמאה מרבי' אבל אי אין אי' חל על אי' שוב לבישול לא אצטריך קרא לטמאה משום דידעי' מהיקישא והא דנקט הש"ס חלב בחלב ולא מתה משום דמאן דס"ל אי' חל על אי' אפי' בחלב דהוה קל על חמור מ"מ חל:

תוס' ד"ה כיון דעל אכילה צ"ע אטו מספיקא מלקי' לי' וכ"ת א"כ מ"ט דמ"ד הכי נ' דפליגי אי אצטריך קרא לשליל או לא מאן דמצריך קרא לשליל ולית לי' קרא יתיר' ע"כ ס"ל דלא לקי משום דלענין מלקות לקולא מקשינן משא"כ אידך ס"ל שליל לא אצטריך קרא וקרא ע"כ לאשמועי' דנדרוש דלהכי אפקי' לאכילה בל' בישול למימרא דכי היכי דלקי אבישול אאכילה נמי לקי.

מר אמר חדא ע' רש"י ומ"מ הא דנקט האי דקאי אאכילה מבשל היינו לומר דלא נימא משום דלקי אבישול לקי ג"כ אאכילה קמ"ל אף דמבשל לקי אאכילה לא לקי:

הפיגול והנותר יל"ד למאי דס"ד אמאי נקט תנא פיגול ולא נקט חלב וצ"ל דס"ד בחלב דווקא חייב דהו"ל אי' מוסיף אבל בפיגול דאסור בהנאה כמו בב"ח פטור קמ"ל דאפי' בפיגול וכו' ג"כ חייב וע' בזה בחי' ר"ן ופי' המשניות להרמב' כריתות מתני' יש אוכל וכו':

והנה יל"ד אמאי לא קאמר הש"ס דאי' חל על אי' איכא בין ר"ע לריה"ג דר"ע ס"ל אי' חל על אי' ולחלב ומתה לא אצטריך קרא ומוקמ' קרא לחי' ועוף וריה"ג ס"ל אין אי' חל על אי' ואצטריך קרא לחלב ומתה ומשו"ה אצטריך קרא לעוף דנהי דחלב ומתה מחד קרא מרבי' מ"מ לא אייתר כ"א חד קרא ומ' לכאורה מאחר דאיכא למ"ד פ' גי"ה בחמור על קל בכולל ס"ל אי' חל על אי' מ' להש"ס דה"ה בבב"ח דהוה אי' מוסיף:

ואמנם לד' תוס' שכ' ד"ה קסבר שמואל דאי אין אי' חל על אי' אצטריך לחלב ומתה תרי קראי א"כ בלא"ה אי ריה"ג ס"ל אין אי' חל על אי' ואצטריך חד קרא לגופי' וחד לחלב וחד למתה א"כ לית לן קרא לחיה וע"כ ס"ל חיה דאוריי' שפיר קאמר הש"ס חיה א"ב:

אבע"א עוף א"ב יש לומר דה"ט דלר"ע גם בעוף גזרו ולריה"ג בחיה דווקא דהרי בהאי אוקימתא חיה ג"כ דרבנן לריה"ג דהנה לר"ע ממעטי' מגדי חיה ועוף וגזרו רבנן גם אחיה ועוף דלא ליתי למימר גדי דווקא וכן בחיה לריה"ג משא"כ בעוף לריה"ג דממעט מבחלב אמו דל"ש בעוף וכיון דגזרו על חיה שוב לא אתי למימר דגדי דווקא:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה