ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה שיעורי ששים פ' גי"ה
ברוטב ובקופה ובחתיכות יל"ד פשיטא מאי אשמועי' בהא דמשערין ברוטב ובקופה ובחתיכות ונ' דבא לאפוקי מד' הרא"ה דס"ל ברוטב שהוא דבר לח צריך לשער ג' זיתים רוטב דהיינו רביעית מול כזית א' בשר קמ"ל דרוטב שהוא צלול וקופה שהוא קצת עב וחתיכות שהן גוש ממש שיעור א' להם וכמסקנת הר"ן ולא ידענא מ"מ לא דחה הר"ן ד' הרא"ה מדקאמר הש"ס ר"נ וריב"י אמרו דבר א' דמ' דלא קיי"ל כוותי':
ולר' הרא"ה י"ל דהנה הרמב"ם פט"ו ממ"א כ' אם נתערב חלב כליות לתוך גריסין שיש בהם חלב אלי' משערי' בס' בצירוף הגריסין עם חלב האלי' וק' פשיטא מאי קמ"ל ונ' דמיירי דהחלב עם החלב הי' חד בחד ס"ד דנהפוך ההיתר לאי' וס"ד דצריך ס' גם נגד ההיתר קמ"ל וא"כ י"ל דגם סוגי' דידן מיירי כה"ג דחתיכות בחתיכות הי' חד בחד וס"ד דבעי' ברוטב וקופה ס' נגד החתיכות קמ"ל כד' הרמב"ם דהחתיכות מצטרפות עם הרוטב וקופה לבטל האי' פי' ד' הרמב"ן בר"ן ורשב"א שמחלק בין פחתה לבלעה קדרה דהבלועה חשבי' כאילו היא בעי' וכ"מ ל' הרשב"א וא"ש.
לד' הלח"מ שכ' דהך דרב אשי לקמן מיירי שלא ראינו כשנפל האי' צ"ל דהא דנקט כזיתא היינו שהי' יודעי' שהי' כזית לאפוקי מפלגא דזיתא דמייתי בתר הכא אבל מ"מ לא ידעו בבירור כמה הי':
רש"י ד"ה כל אי' וסיום דברי' ואכתי לא אפסיק הל' בס' כוונתו לד' תוס' דר"י פליג אשיעור ס' אלא דלכאורה הי' אפשר בגיד משערי' בס' דהו"ל מב"מ דליכא למיקם אטעמא ול"ש טע"כ משא"כ ר"י מיירי באינו מינו דאיכא טע"כ לא סמכי' אס' ולזה כ' רש"י דל' כל אי' מ' בין מינו בין אינו מינו וע"כ אכתי לא איפסק הל' בס':
וע'. ברשב"א שכ' ליישב ד' ר"מ ממאי דקאמר ר"נ גיד בס' דמיירי שהגיד נחתך לחתיכות והגיד עצמו מתבטל בס' וק' לי כיון דאין בגידין בנו"ט הו"ל כקדרה דאינה בת יומא וחד בתרי בטיל וס' ל"ל וצ"ל דהרשב"א ס"ל דדין נטלפ"ג לא שייך כ"א אם פוגם בדבר אחר וקדרה שאינה בת יומא ג"כ פוגמת בתבשיל וצ"ע:
והנה הראב"ד פט"ו ממ"א כ' דכחל מן המנין לפי שהיא היתר נבפ"ע נ' כוונתו דס"ל דדווקא בישל' בהדי בשר אסור אבל בפ"ע מותר א"כ החלב אינו אוסר הכחל עצמו כלל
ודע דלמ"ש התו"ח ליישב ד' הרשב"א דס"ל בחתיכה שלא נמלחה כהטור דהוה דאוריי' צ"ל דהרשב"א לא נחלק על הרמב"ם כ"א דטעם חלב שחיטה דרבנן לחוד לא מהני אבל מצטרף לטעם דכחל הוה מצ"ע היתר.
מ"ש הרשב"א בשם הראב"ד דחתיכת בשר שלא נמלח מקרי חוזר להכשירו ר"ל אי לא נפל לקדרה ומ"מ צ"ע אם הראב"ד ס"ל דכחל בפ"ע שרי לבשל ועכ"פ קריעה וטיחה מהני ומ"ש כחל ומ"ש חתיכה שלא נמלחה וצ"ע והנה הרשב"א הביא ראי' לד' הרמב"ן דלא אמרי' בבלוע. נ"נ מבריי' דמשערי' קדרה בנו"ט כוונתו דאין במה שבתוך הכלי ס' נגד הכלי ולאוקמי בכלי של נחשת דק הוא דוחק.
והנה הרשב"א דחה דמסקי' דטעי' לי' קפילא ומ"מ מיושב קו' תוס' לעיל מ"ט אוקמא רבא למלתי' אהך בריי' משום דהתם ליכא לשעורי בס' אמנם לרש"י דס"ל בקפילא בעי' ג"כ ס' ע"כ צריכין אנו לד' הרמב"ן בבלוע לא אמרי' נ"נ.
ע', רש"א שהק' כיון דהש"ס קאמר דלהכי משערי' בדידי' משום דלא ידעי' כמה נפיק היאך עלה ע"ד המק' דס"ל דנפיק כול' ז"נ כוונת ק' וכ' וי"ל בדוחק נ' כוונתו דלכאורה מצי' למידע כמה הי' שוקל הכחל מקמא דנפל וכמה שוקל עכשיו ושפיר ידעי' כמה נפיק אלא דלמא היתרא בלע וחלב פלט וכמ"ש הש"ך גבי חלב של המרדכי אלא דהתם צריך לומר שומן בלע ואמנם אי ס"ד דלא נפיק כולא קיי"ל איידי דטריד למפלט לא בלע איוו דס"ל דנפיק כולא ושפיר פריך.
ע"ד התוס' שכ' ד"ה אלא מעתה דידע הש"ס אי נפיק מקצתו או כלו צריך להוסיף דמ"מ איבעי לי' אי משערי' גם נגד עור הכחל עצמו.