ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' מקץ
שמעתי עליך לאמור תשמע חלום נאמר לי בשם הרב המנוח מו"ה שמעון ווינר שהיה אב"ד בלאשברין כי יש שני מיני פותרי חלומות הא' בחכמה ולזה צריך להודיע החלום כמו שאמרו חכמי כשדים לנבוכדנצר והשני' ברוה"ק ולזה אפי' החלום א"צ להודיע כמו בדניאל והנה פרעה חשב כי יוסף פותר חלומות בחכמתו ולזה אמר שמעתי עליך תשמע חלום לפתור אותו צריך שתשמע החלום אמנם יוסף שידע בעצמו כי לא מחכמתו אמר לאמור בלעדי להגיד החלום אתה צריך לאחרים בלעדי אבל אצלי האלקי' יענה את שלום פרעה ואינך צריך להודיע אפי' החלום.
טרם תבא שנת הרעב דרשו רז"ל מכאן שאסור לשמש מטתו בשני רעבון ואף דחשו כי בנים מותר מ"מ הבן שני הוה אסור בשני רעבון נמצא מזה ראי' לד' הפוסקי' דחשוכי בנים דווקא מותר לא זולת אלא תליא מלתא בקיום פרי' ורביה.
כי נשני אלקי' את כל עמלי פי' רז"ל בב"ר זה עמל התורה שנ' ונפש עמל עמלה לי כי אכף עלי' פיהו נ' לבאר כי כ"ז שיש לאדם חברים ותלמידים אשר על ידם יוציא מעינותיו החוצה התורה לו לשעשועים לא כן האיש אשר לבדד ישכון ואין לו עם מי לשעשע בתוה"ק התורה עמל אצלו ועד שלא היה ליוסף בן היתה התורה לעמל ולכך כשנולד הבן הראשון ליוסף קרא אותו מנשה לאמור כי מעתה תו לא תהיה התורה לעמל ואמר כי נשני אלקי' את כל עמלי ואמרו רז"ל עמל התורה ר"ל העמל שהיה לו עד עתה בתורה והביא ע"ז כי ביחידות התורה נקראת עמל שנ' ונפש עמל עמלה לי יען אכף עלי' פיהו שאין לו נגד מי להוציא תורתו אל הפועל:
אשר יאמר לכם תעשו כ' רש"י שאמר להם שימולו ונ' דטעמו הוה אחרי שידע יוסף כי תכלית המעשים האלו שיתקיים כאן גר יהיה זרעך והיה דואג שלא ישבית ברית מילה מביניהם כאשר הוה באמת שהוצרך מרע"ה למולם טרם יצאו ממצרים כמ"ש רז"ל על פסוק בדמיך חיי לזאת הנהיג גם בין המצרים שימולו עצמן ואמנם כלפי פרעה אמר כי המילה מכחשת כח התאוה ולא יהי' המצרים שטופי זמה ככה ולא יהיה רבוי עם כ"כ בשנת הרעב
ונחיה ולא נמות ע"ד שארז"ל אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר עושין לי נס שאם גם עושין לו מנכין לו מזכיותיו וז"ש ונחיה בעוה"ז בלא נס ולא נמות לעוה"ב.
ויחרדו. איש אל אחיו במדרש שבטים מציאה מצאו כ' ויצא לבם ויחרדו אנו שאבדנו עאכ"ו הכוונה מיתת צדיקי' הוא רעה מעין הטובה וראוי לברך דין האמת כדאית' בברכות אף שמיתת הצדיק מכפר ואמנם שבטים מציאה מצאו הוה טובה מעין הרעה כי נתיראו מעלילה ומ"מ היה להם לברך הטוב והמטיב ואם בכל זאת כ' ויצא לבם באבידת הצדיק עאכ"ו:
לא ירד בני עמכם כ' רש"י אמר בכור שוטה היא זה וזה הוה טעמו של ר' טרפון שהי' אומר על דברים שלא שרי בעיניו לא ירד בני עמכם ואמנם כשאמרו לו דבר נאה אמר כפתור ופרח כלומר זה א' מן הדברי' שהתור' רמז' עלי' ע"י כפתורי ופרח המנור'.
גם אנחנו גם אתה גם טפינו למדו הפוס' מפסוק כי האדם קרוב לעצמו יותר מאביו ולזה אמר תחילה גם אנחנו ואמנם אביו קודם לבניו וזה אמרו גם אתה ואח"כ גם טפינו.
וכ' במדרש ושבת היה א"ל הקב"ה ליוסף אתה שמרת את השבת חייך שבן בנך עומד ומקריב בשבת כ' מרן זצוק"ל בשו"ת ח"ס אחרי שכ' הפר"ד כי מה שהאבות שמרו שבת אף כי גוי ששבת חייב מיתה ה"ט שהאבות היו עם ישראל בכחם והיה להם דין ישראל אפי' להקל אמנם מאחרי שגם יוסף שמר את השבת ע"כ ס"ל גם שבת א' אקרי קהל וזה שאמר לו הש"י אתה שמרת השבת א"כ ס"ל שבת א' אקרי ולהורות שהלכה כמותך גם בן בנך נשיא לבני אפרים עומד ומקריב בשבת.