ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' וישב
והנה אנחנו מאלמים הנה מדת השתיקה נקראת אלמות כמ"ש רז"ל האמנם אלם מה תקנתו של אדם בעולם יעשה עצמו כאלם והנה מדת השתיקה הוה אצל השבטים עד להפליא שראו אביהם בוכה כ"ב שנים ולא גילו לו מענין יוסף אבל יותר תימא על יוסף אחרי היותו מושל במצרים שלא הודיע לאביו כמו שהאריך הרמב"ן בענין זה פ' מקץ וז"ש אנחנו אני ואתם מאלמים אלמים עושים עצמינו כאלם חבל תסבנה חלמותיכם שתיקתכם ותשתחוין לאלמתי כי שתיקתכם יכולה להיות מחימתו של אבא אבל שתוקתי יפלא וזה מקרוב נדפס ח"א על התורה מהגאון מו"ה ליב ליטש זצ"ל ומצאתי שכוונתי בזה לד' הגאון הנ"ל.
המלך תמנך עלינו אם משול תמשל בנו חמר ני הרבני מו"ה בנימן שטיינער בפ"ב בשם ת"ח ח' שהיה אב"ד בטשעטשא בגליל נעאגרח פי' הכ' ע"ש שאמר יוסף ותשתחוין לאלומתי א"ל הכי אם היית מושל בנו ההיית נוהג כמלך לתת אותנו להשתחות לך.
ויתנכלו אותו ע' רש"י ראיתי בס' אחד ביאר ד' רש"י אלו עפ"י הסוד וכ' שם שהמבאר הלך על קבר רש"י ויצא קול ואמר אני התעניתי יותר מת' תעניתי' עד שגילו לי סוד זה מן השמים ואתה מפרסמו:
והבור רק אין בו מים כ' רש"י מים אין בו חבל נחשים ועקרבים יש בו מגמ' דשבת ושם ח"ר תנחום נ"ח שהניחה למעלה מעשרים חמה פסולה כסוכה וכמבוי וא"ר תנחום מ"ד והבור רק מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ביאר מרן זצוק"ל סמיכות דברים אלו דמדאמ' ר' תנחום על נ"ח נ' פסולה ונארז"ל במ' עירובין סוכה דאוריי' תני פסולה ש"מ דס"ל כד' בה"ג דנ"ח דאוריי' מק"ו דאמרי' במגינה אם מעבדות לחירות צוה הש"י לעשות פסח ממיתה לחיים לא כ"ש ואמנם החולקי' על בה"ג ס"ל דלאו ק"ו הוא דאמרי' שבי כלהו תתנהו בי' וי"ל לד' בה"ג דאחר מ"ת שבי כלהו אתנהו בי' אבל יצי"מ שהוה קודם מ"ת אתא הק"ו שפיר וכ"מ במדרש דדרש והבור רק נתרוקן בור מתורתו של אאע"ה שאלמלי קיימו התורה נא הי' חומרי' כי מיתה קשה משבי כמו שאמר יהודה אמנם י"ל כי מ"ש נתרוקן הבור מתורת אאע"ה הכוונה הא גופא דשבי כולהו אתנהו בי' ואמר ר' תנחום נ"ח שהניח למעלה מכ' פסולה למימרא דנ"ח דאוריי' מק"ו ולא תק' הרי רמזה תורה דאין הק"ו אמת במ"ש והבור רק שנתרוקן בורן מתורתן של אאע"ה לומר דשבי קשה ע"ז אמר ר"ת לא הוא כ"א הפי' מים אין בו אבל נחשים יש בו.
הכתנת בנך היא אם לא פי' לי הגאון מו"ה יחזקאל בנעטה זצ"ל שהי' אב"ד בנייטרא פי' אם לא שאמרו ר"ל אם לא היה בנך כי כ"ז שאתה שופט את בנך נהרג וודאי תאמר כי אין זה כתונת בני כי לא ירצה להאמין שאירע לבני כזאת ולזה אמרו אם לא היה בנך.
אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן פי' האר"י הקדוש בקינה לחצות שחיבר כי רוה"ק נזרקה בפי יהודה אשר מזיווג זה יבא משיח צדקינו שישלח גדי עזים עשו הרשע הנקרא איש שעיר מן הצאן הקדשים.
לעשות מלאכתו פי' אונקלוס למבדק בכתבי חושבני' ביאר מרן זצוק"ל הכוונה לאונקלס דס"ל כמ"ד לעשות צרכיו והטעם משום שהביא עצמו להרהור עבירה מיהת ואמנם דלמא עם מלאכתו לא מש מלהרהר בד"ת וכ' מזמה תשמור עליך אבל אחרי כי לא הוה ליוסף מלאכה אחרת כ"א לחשוב חשבונות וכ' בס' חסידי' כל ת"ח ינהיג עצמו לחשוב חשבונותיו במקום מוצנע כי עי"ז ע"כ ינצל מהרהור תורה כי א"א למחשבה לעסוק בשני' יחדיו וא"כ לעשות צרכיו נכנס כי הרהורי עבירה קשין מעביר':
היא מוצאת כ' בתוס' במ' כתובות בשם ר"ח מוצאת מל' ויצת אש בציון פי' מרן זצוק"ל כי ק' אחרי שדנה יהודה כבת כהן בשריפה והיינו פתילה של אבר והטעם משום ברור מיתה יפה וא"כ מנ"ל למדרש עדן שיפיל אדם עצמו לכבשן האש שהוא קשה מפתילה של אבר ולזה פי' ר"ח כי ע"ד זה מפ' מוצאת מל' ויצת אש וא"כ בכבשן דנו אותה.
ויהי ה' את יוסף פי' בתוס' על התורה כי הכ' בא להורות יוסף עמד נסיון העוני ונסיון העושר ופי' הכ' ויהי ה' את יוסף שהי' יוסף דבק בה' בין בעת שהיה איש מצליח שהיה מושל בכל מצרים בין בעת שהיה בבית אדוני' המצרי.
ולא. יכלו דברו לשלום נ' הפי' מאחר שהי' שונאי' אותו כסבורין שגם הוא שונאן ולא יכלו לסבול דברו אליהם לשלום.