אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' לך לך

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' לך לך

בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' נח

ממרן הגאון זצוק"ל ואברכ' מברכיך ומקללך אאור הקדים ברכתי למברכים ואיחר קללתי למקללים הענין ברכת המבורך הוא מרוב' כי העשיר אם יברך לאחרים יברכיהו באלפי זהב לא כן ברכת העני הוא מועטת כי ברכתו שלא יצטרך לידי מתנת בו"ד אמנם קללת העני הוא מרוב' לפי עניו לא כן קללת העשיר הוא שיהא נצרך לפתחו ולכך המברכים את אברהם הבטיח הש"י לברכם תחל' למען יגדל ברכתם לא כן המקללים יקללם לבסוף שלא יהי' ארורים בשעת הקללה למען לא יגדל קללתם.

עוד ממרן וילך אברם כאשר דבר אליו ה' ר"ל לקיים מצות הש"י אבל וילך אתו לוט לוט הלך עמו ואברם בן חמש שנה ושבעים שנה יען אברם זקן בלא בנים ולוט ראוי ליורשו.

כ' הרמב"ן כי אברם חטא בשתים במה שהלך מא"י בלתי ציווי הש"י ובמה שאמר על אשתו אחותי הוא ומרן ז"ל פי' כי לא חטא אלא בראשונ' אבל ת"ח שעבר עביר' אל תהרהר אחריו ודאי עשה תשובה וכן אברהם אחרי עזב א"י ראה שחטא ולא הוה עם לבו עוד לסמוך על נסי ה' כמ' הכ' אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ולזאת התחכם לומר אחותי הוא וז"ש ויהי כאשר ר"ל הקריב את עצמו מנפשו לבא מצרימ' לזאת ויאמר אל שרי אשתו:

למען ייטב לי בעבורך כ' רש"י ויתנו לי מתנות פי' הרמ"ע בס' עשרה מאמרות ע"ד שכ' לקמן ולבני הפלגשים נתן מתנות שם טומאה דהיינו חכמת הכשוף מסר להם וידוע דארץ מצרים היתה מלאה כשפים וירד אברם לשם למען דעת עניניהם וז"ש רש"י יתנו לי מתנות שיגלו לי סודות הכשוף.

וילך למסעיו כ' רש"י בחזירתו פרע הקפותיו פי' מרן זצוק"ל כי הנה אברהם זה בכל מקום בואו קרא בשם ה' ואמנם בעת הוכרח לעזוב א"י ולרדת מצרימ' מפני הרעב שאלו אותו איה אלקיך ולא היה בידו להשיב אמנם כשחזר ממצרים כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב נודע על מה עשה לו ה' ככה והיינו בחזירתו פרע הקפותיו מה שנשאר להם חייב בהליכתו להשיב על שאלותם.

רעים וחטאי' כ' רש"י רעים בגופם וחטאים בממונם לה' מאוד יודעים רבונם ומכוונים למרוד בו פי' מרן זצוק"ל כי על הרוב האפיקורסים יתפארו בצדקתם שיעשו יותר ממעשה הצדיקים ואמנם אלו הי' רעים וחטאים יען ידעו רבונם ומתכווני' למרוד בו:

הוא ים המלח ע' רש"י נ' דבמקום ים המלח הי' הד' ערים סדום ועמורה אדמה וצביים.

ברוך אברם דרשו רבותינו ז"ל שחטא מלכי צדק במה שהקדים כבוד בו"ד לכבוד שמים ולכך ניטלה הכהונ' ממנו ופי' בזה הכ' בתהלי' ק"ו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק ונתעורר בזה בס' קיצור של"ה שיש ליזהר כשמושיטין לאדם כוס יין לברך תחלה ולשתות מעט ואח"כ לומר לחיים כנהוג שלא להקדים כבוד בו"ד ויאה:

אבל מ"ש שלא לומר אסיתא קודם שיאמר לישועתך קויתי על העיטוש יש להשיב דמשיב שאני ושמעתי כי מרן זצוק"ל לא אמר לישועתך קויתי שמא מתוך ההרגל יאמר אותו גם בבית המוצנע וכן אנכי נוהג אחריו וכזה כ' הגאון ביערת דבש שלא לומר אדי' כנהוג אשר פירושו עם ה' שלא לומר אותו במקום שאינו נקי:

הרימותי ידי נ' שעשה א"א כן שלא ליהנות ממעשה נסים כמו יהושע ביריחו ומה שאמר ולא תאמר אני העשרתי ר"ל אם אקח מכל אשר לך.

ודע כי ברית בין הבתרים אשר אמר עלי' הש"י בכ"מ אשר נשבעתי לאבותיך ולא מצינו שום שבועה כ"א בין הבתרים ושם נשבע ית' לתת ארץ עשר אומות משא"כ ביצ"מ שוב לא הבטיח כ"א ז' אומות ואמנם אמר בפ' ראה ובפ' שופטים כי ירחיב ה' את גבולך כאשר נשבע לאבותיך כי תשמע בקול ה' הרי שלא נתקיימ' שבועת הברית עד היום והיא ההבטח' הגדול' על ימות המשיח כמ' הכ' בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב:

סנסן ממרן זצוק"ל ושרי אשת אברם וגו' יש בפ' זו רמז מוסריי אחרי שהאדם מחובר מגוף ונשמה והשכל שהוא מכחות הנשמ' הוא נברא לשמש להנשמ' להשכילה ולהבינה על אחרית' אבל אחרי ראות הנשמ' אשר אם לא ישמש השכל גם להגוף וישאר הגוף מבלי מחיה יתקיים גם בנשמה תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה גם הוא תתרצה שישפיע השכל תבונה להגוף למען יחיה עצמו אכן ע"י קרבת השכל וע"י פעולתו הטוב' על הגוף ילכדנו הגוף ולא ירפנו והנשמה שוממה מבלעדו והנה שרה כנוי לנשמה שהיא שרה בגופו של אדם ואברם הוא היועץ הגדול השכל והשפח' הוא הגוף שנבראת לשמש להנשמ' ואמר ע"י שהיתה שרה הנשמה אשת השכל הנקרא אברם ורק לה לבדה היתה פעולתו לא ילדה לו יען נשאר הגוף בלי מחיה ותאמר הנשמ' אל השכל בא אל שפחתי למען תכון לה על ידיך מחיה ואז אבנה גם אנכי ממנה שארבה מע"ט יותר אמנם בהתחבר השפח' עם השכל לא הביטה אל הנשמ' כלל וזה ותקל גברת' בעיני' עד שצעקה הנשמ' אל פני השכל חמסי עליך.

ועד"ז ביאר מרן זצוק"ל מסורה א' והוא ולה ד' ולה שפחה ולה אמר עלי ולה שתי פיות ולה גפים ארבע אף שיש לנשמ' שפחה דהיינו הגוף אומר לה עלי לשלם תנה לו כמו שנתנה לך וכלפי זאת אמר ולה שתי פיות ע"ד שארז"ל בירושלמי אלו הייתי שם הייתי אומר תנה לנו שתי פיות א' לדברים בטלים וא' לד"ת אמנם אחרי שהתור' ארוכ' מארץ אין כאן פנאי לדברים בטלים וז"ש ולה שפחה ולה אמר עלי לעוה"ב לשלם ולה מבקשת שתי פיות ומשיבין לה ולה גפי' ארבע הלא הארבע אמות של התורה כדאי הם לך.

הגם הלום ראיתי אחרי רואי יל"פ כמו במנוח ע"י סילוק ידע כי מלאך היה וכן בהגר כ"ז שהיה מדבר עמה הי' לו דמות אדם ובשעה שנסתלק נעלם בב"א ועי"ז ידע' כי מלאך הוא ואמרה כי עתה ידעתי כי מלאך היה אחרי כי לא ראיתי אחר רואי כשהלך הלא לא ראיתי אחוריו:

נמולו אתו י"ל אף דכ' המול ימול הקדים אברהם מילת עבדיו למילתו אחרי שקיבל הברית עליו אבל אלו לא מל אח"כ היתה מילתו פסולה למפרע והיינו נמולו אתו ע"י מילת עצמו וכמ"ש.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה