ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' ויחי
ויקרא בהם שמי ושם אבותי פי' שיהיה ראוים להקרא בני אי"ו ולא יהיה לאבותיו לכלימה כדכ' לא עתה יבוש יעקב בראותו ילדי' וגו'.
האספו ואגידה לכם פי' רש"י מגמ' פ' מקום שנהגו ביקש לגלות הקץ ונסתלקה הימנו שכינה אמר שמא ח"ו יש פסול במטתי כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכיצחק אבי שיצא ממנו עשו פתחו כלם ואמרו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבינו אלא א' פתח יעקב ואמר בשכמל"ו אמרו רבנן נימר' לא אמרי משה לא נימר' אמרי יעקב התקינו לומר אותו בחשאי אמרי דבי ר' ינאי משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה תאמר י"ל גנאי לא תאמר י"ל צער התחילו עבדי' להביא לה בחשאי ביאור הדברים ע"ד שכ' החו"ה בשער היחוד לא יוכל לעבוד עילת העילות כ"א נביא הדור בטבעו והפילוסף במה שקנה מן החכמה אמנם הפילוסופיא נגד הנביאה הוא כחלום לגבי הקץ ומה"ט לא הדריכו אבותינו ע"ה את בניהם ע"ד הפילוסופיא יען היה בעיני' כדברים בטלי' כ"א הגדילו אותן ע"ד שיהי' ראוים לנביאה ואמנם אצל ישמעאל שהיה פרא אדם ואצל עשו שהיה איש שדה לא הועיל גידול כזה ויצאו לתרבות רעה ומזה נתיירא יעקב ע"ה ג"כ אחרי שנסתם הקץ ממנו סבר שיהי' ח"ו בבני' אפקורסים ולהם לא ניתן קץ ואמנם כבר כ' הרמב"ן פ' נצבים ע"פ שורש פרה כי האבות שאין בלבם ספק באמונה לא יצא מבניהם מינים ולזה אמר אולי בי החטא כשם שגידולי אברהם את ישמעאל וגידולי יצחק את עשו גרמו שבניהם יצאו לתרבות רעה וזה ל' פסול בבני א"ל כשם שאין בלבך שאתה נביא אלא א' כך אין בלבינו א"ל יעקב עד עתה היינו בא"י מקום ראוי לנביאה לא הדרכתי אתכם ע"ד החקירה כי צפיתי אשר האמת יוודע לכם בנביאה אבל אחרי כי אחרי מותי יתחיל השעבוד בארץ לא להם ואין לקוות אז לנביאה גם אתם תסתכלו בכבוד מלכותו ית' ויהי' השמים מספרים לכם כבוד אל וכיו"ב וזה ענין בשכמל"ו אף אם לא זכיתם לגילוי שכינה ואמנם בצאת ישראל ממצרים וה' הולך לפניהם יומם ולילה וראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל הסיר משה שוב הדרך הפילוסופיא מעמנו וצוה שלא לומר בשכמל"ו אכן בבאינו שוב לגלות אמרי רבנן האיך נגדל בנינו נסכים עם יעקב ע"ד החקירה ונאמר בשכמל"ו לא אמרה משה ואוי לנו אם באנו לידי מדה זאת אחרי שהיינו כלנו נביאים ואמנם לא נימר' כבר אמרה יעקב וצוה עלינו בעת הגלות להשמש בדרך החקירה ולומר בשכמל"ו התקינו לומר וודאי אבל מפני הריש' שהגענו למדה זאת נאמר אותה בלחש כשם שבת מלך תתבייש לבקש ציקי קדירה פי' זה אמרתי בימי בחרותי זה ארבעים שנה ומקרוב נדפס חי' אגדה מהגאון מו"ה אהרן אלעזר ני' שהיה אב"ד בגאלאנטא ופי' שם המאמר הזה ע"ד שפירשנו.
לחנוט את אביו ובזהר כי נענש יוסף ע"ז כי בלא"ה לא הוה סרחון עולה ח"ו בגוף קדוש כזה ואמנם החטא הוה כי כל החנטים צריכין להסיר מתוכן בני מעיהם שלא יגבר הסרחון על הבשמי' ועבר משום איסור ניבול אמנם מרן זצוק"ל אמר אחרי כי נאמרה גוויעה ביעקב ואמרו רז"ל כל מי שנאמר בו גוויעה מת בחולי מעים שהיה גם גופו נקי וטהור סמך יוסף על זאת מצוה לחנטו אף כי לא ניטלו בני מעיו:
במדרש ויראו אחיו כי מת אביהם בשובם הלך יוסף והסתכל בבור שהיה במדבר ואמנם כוונתו היה לברך שעשה לי נס במקום הזה אחרי שהי' בו נחשים אבל אחיו שלא ידעו שהיו בו נחשים כמ"ש הרמב"ן פ' וישב סברו שרוצה להזכיר עונם ויקח נקמתם מהם.
שא לפשע עבדי אלקי אביך הזכירוהו שאמר להם לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקי' וא"כ אנו היינו רק עבדי אלקי אביך:
אל נא תקברני במצרים במדרש מצרים נקראו חמור ואנו נקרא שה וכ' ופטר חמור תפדה בשה שלא יפדו בי מצרים הכוונה ע"ד לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו שקבלו את יעקב בפנים יפות בשעת רעבון והיה מתירא יעקב שזכות זה יעמוד להם ואם יבאו על קברו להתפלל יסורו מהם המכות וז"ש שלא יפדו בי המצרים:
וישם. את אפרים לפני מנשה הק' בס' קדושת לוי הרי ממילא נשמע ממה שאמר ישימך כאפרים וכמנשה ולמה הוצרך וישם את אפרים לפני מנשה ונ' דהוה אפשר לומר דלעול' אפרי' קטן ממנשה ומה שאמר בברכה אפרים ומנשה ע"ד והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד ואמר נחלה מבהלת בראשונה ואחריתה לא תארך ולזה הוצרך לבאר כי לא כן כ"א וישם את אפרים לפני מנשה.
בנימן זאב יטרף פי' רש"י דקאי על שאול ומרדכי וז"ש בבקר בימי שאול השמש ההצלחה וכחה על ישראל יאכל עד יתקיים ואכלת את שלל אוביך ולערב בימי מרדכי כ' ובבזה לא שלחו וז"ש ולערב יחלק שלל לאפרים ע"ד שכ' היוסף לקח והרוג בשונאי' ומ"מ ונח מאובי' כי שאר אויבי' לא דברו מאומה יען ובבזה לא שלחו ולקחו הם הבזה וז"ש ונח מאויבי' ע"י ובבז' לא שלחו את ידם.
בענין יעקב אבינו לא מת כ' הרמב"ן רמזים ואני אגלה מיעוטא דמיעוטא הצדיקי' ע"י שאין נהני' מעוה"ז כ"א לשם שמים כל נפש החיונית שלהם קיימת לעד והוא נשארה בג"ע התחתון והנשמה גנוזה תחת כסא הכבוד ולעתים תתגלה הנפש החיונית הזאת בין יושבי תבל כהנהו עובדי שהביא הרמב"ן שם.
ומר"ן זצוק"ל ביאר כי יעקב אבינו לא מת הכוונה האחדות בעם ישראל דומה כאילו אבינו יעקב עדן חי בקרבינו וכן י"א לא מת משה כי תוה"ק הוא אמתית בעינינו כאילו ראינו בעינינו משה קיבל תורה מסיני וכן דוד מלך ישראל חי וקים הוא האמונה על ביאת משיח צדקינו בב"א:
בהפטרה לפ' זו ולא תרד שובתי בשלום נ' דמכאן ראיה כי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול והוה השבועה שנשבע דוד לשמעי לעבור על ד"ת ומ"מ רצה לקיים שבועתו וקיימה כל ימי חיי' ועשה כזאת להורות הלכה למעשה ת ו ש ל ב ע: