אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' ויגש

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' ויגש

בע"ה ליקוטי בתר ליקוטי פ' מקץ

כ'. הבעה"ט ויגש אליו יהודה ס"ת שוה וכ' בס' עיר דוד כוונת הבעה"ט כי יהודה אמר ליוסף כי כמוך כפרעה פי' רש"י גוזר ואינו מקיים פי' שכ' בנימוסי מצרים אין עבד מלך אבל פרעה הרי כבר התנצל לאמור הנמצא כזה ואמנם אם יהודה שוה ליוסף הוה פרעה גוזר ואינו מקיים כ' רש"י מכאן שדבר אליו קשות פי' מרן זצוק"ל הכוונה מאחרי שידע יהודה כי הכל עלילה ברחלו לדבר נבער לבו בקרבו ודבר עמו בניגון קשה וכן אמרו רז"ל במ' שנטף דם משערות לבו ועפ"י פי' הרמב"ן כי ע"י שלא חידש יהודה שום דבר בדברו שלא היה יוסף יודע רמז לו בזה כי הכל עלילה מתחלה ועד הנה והיינו שדבר אלי' קשות כי יוסף הבין כוונתו אם גם לא פירשה.

ויפול. על צווארי בנימן אחיו פי' רש"י מגמ' מגילה שבכו על חורבן ביהמ"ק הנקרא צוואר בשיר השירים ופי' מרן זצוק"ל כי ביהמ"ק נקרא צוואר כי הצוואר מוליך המזון לבטן והליחות הטובות למוח וכן ביהמ"ק הוריד שפע ישראל למטה וריח הקרבנות למעלה.

אמנם מה שבכו עתה על חורבן ביהמ"ק יען הבינו כי עתה יתחילו הארבע מאות שנה שנגזר הגלות ומצרים יהיה הארץ לא להם ואחרי כי ידעו כי מצרים ארץ זמה וע"א ידעו כי א"א שישהו שם ארבע מאות שנה ומכח זה יגאלם ה' קודם זמנם ויגבה חובו בזמן מאוחר לאחר שיגלו שנית וזה ענין בכייתם לעת עתה על שצפו חורבן ביהמ"ק.

ולבנימין נתן שלש מאות כסף וחמש חליפות שמלות בגמ' מגילה דבר שנצטער עליו אותו צדיק יכשל בו זרעו אלא רמז רמז לו עתיד בן לצאת ממנו שיצא בחמש חליפות בגדים וזה מרדכי שנ' ומרדכי יצא וגו' ואמנם על השלש מאות כסף לא תי' מאומה ופי' מרן זצוק"ל כי השלש מאות כסף הי' מטעם קנס וקיי"ל המוכר עבד לנכרים קונסין אותו עד עשרה בדמי' והנה ארז"ל גנב מוותר שליש ומאחר שמכרו אותו בעד עשרים כסף הוה שוה שלושים כסף ועד עשרה בדמים הרי הם שלש מאות כסף וע"י שנתן ג' מאות כסף לבנימן שלא הוה לו חלק במכירתו ממילא נקנסו שאר אחיו ע"י שלא קבלו הכסף הזה:

וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים פי' מרן זצוק"ל דלכך בישרו ליעקב כן אחרי כי הדרך מלך הרוצה להיות נאהב אצל עמו הולך בנימוסיהם אבל יוסף לא כן היה עמו כדכ' בפ' מקץ וישימו לו לבדו וזה הכוונה וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ולא מצרים מושלים בו.

ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם דבר תימא אחרי פרידה של כ"ב שנים הוה פתיחת פי אבינו הזקן ע"ה אמותה הפעם וביאר הרמ"ע בס' עשרה מאמרות כי אחרי שאבותינו קבלו וכפי' רש"י שיעקב היה קורא את שמע בשעה שנראה יוסף אלי' ולאח"ז הוה סומך גאולה לתפלה ואחר התפלה נפל על אפי' והנה כל כ"ב שנים שהשכינה נסתלקה מיעקב והחזיק עצמו לאבל לא נפל על אפי' כאבל וכן אם יקיים נפילת אפי' וימסור נפשו בנקל יקטרג מה"ד ויסתלק ועכשיו שראה את יוסף אמר הפעם אוכל למסור נפשי ולקיים נפילת אפים והיינו אמותה הפעם והוא פלאי.

ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו וגו' צריך ביאור לאיזו ענין האריכו כ"כ בדברים לפני המלך ונ' כי כוונתם הוה לסלק חילול השם ע"ד שכ' החו"ה כי חסיד א' הלך על שוק בארץ מרחק ופגע שם בעובד ע"א והוכיחו למה יפנה אל ההבל וא"ל הע"א ואת מי אתה עובד א"ל לבורא שמים וארץ הזן ומפרנס לכל ושאל אותו העע"א ואם יש לך אלוקי כזה למה נסעת עבור מזונותיך לארץ מרחק ולא זן אותך במקומך וקיבל אותו החסיד על עצמו שלא לזוז עוד ממקומו אודות פרנסה וכן בני יעקב נתיראו כי פרעה יאמר אליהם איה אלקיכם אשר אתם צריכין לבא אלי לכלכל אתכם ולזאת אמרו על פרנסתינו לא באנו הנה אמנם יש לנו מקנה וצאן הרבה ואם נוביל להם מספוא ממצרים לא ישוו כמו זה ואמנם לשחוט ולאכול אותם למה לנו אחרי כי יש לנו פה מספוא להם וז"ש לגור בארץ באנו אבל לא למענינו כ"א יען אין מרעה לצאן אשר לעבדיך.

רק אדמת הכהנים לבדם פסוק זה כפול פעמים בפ' זו ונ' כי הכ' גלה לנו פרעה שהחל להיצר את ישראל כ' עלי' אשר לא ידע את יוסף אבל כ' ויאמר אל עמו וכי גם עם מצרים לא ידעו את יוסף אמנם ידוע כי הכהנים הי' יועצי פרעה ומאחרי שהמה לא קבלו טובה מיוסף הסכימו לגזירות הבה נתחכמה.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה