ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה בענין תורבץ הוושט פ' א"ט
כ' רש"י תורבץ מקום דיבוקו בלחי א"ל דכוונת רש"י דלמטה ל"ש תורבץ דמסוגי' דלקמן מבואר דגם למטה שייך תורבץ גם א"ל דכוונת רש"י דלמטה מודה רב דליכא מקום שחיטה דאל"כ מאי ק' לרש"י מהגרמה בוושט לרב הרי למטה שייך הגרמה וצ"ל משום דס' כווץ ל"ש כ"א למעלה כ"כ רש"י:
חותכו ומרחיב ע' רש"י כוונתו דמעצמו וודאי עומד במקומו כאידך מ"ד לקמן אבל כאן ר"ל דיכולין להרחיבו ולא יתכווץ.
הק' רשב"א לשמואל לחשבינהו בהדי שב שמעתתא לעיל ותי' מידי דהוה אנחתכו רגלי' וניטל צוה"ג וק' בשלמא התם תרוויי' טריפה משא"כ הכא וושט עצמו נבילה ותורבץ טריפה ולזה נ' דלכאורה מאי מק' הש"ס ותו ליכא לימא דתנא דבי ר"י לא חשיב וושט וגרגרת דנבילה הוו אלא ש"מ דבאמת איכא וושט דהיינו תורבץ דטריפה הוה וכן י"ל בגרגרת דשאר פסולי טריפה הוה א"נ למעלה משיפוי כובע וא"כ עיקר וושט דקחשיב בהדי ח' טריפות היינו תורבץ ולק"מ:
יונה אמר זירא הביא הב"י בשם מ"כ דיונה ממש והד"מ תמה עליו וגם מרש"י מ' דלאו ביונה קאי ומ"מ נ' דהמ"כ ק' לי' דע"כ ליכא למימר דמקום מבלעת' בבהמה ועוף שווים ובשלמא לקמן גבי כדי תפיסה לרש"י נתן שיעור בבהמה דאבהמה דמתני' קאי וממילא ידעי' דבעוף לפי קטנו משא"כ הכא אם לא נדכר עוף בהדי' האיך מסתם סתים לי' ונתן שיעור בעוף אלא ש"מ יונה ממש קאמר:
כלפי סנא' דרבא ע' רש"י ולמ"ש הר"ן בחי' והרש"בא דר' אבא הוה ס"ל דרבא טועה בשיקול הדעת הוה ולכך הי' מחייבו לשלם ומר ברי' דרבינא אמר שהוא טועה בדבר משנה ופטור מלשלם א"כ היינו כלפי סנא' דרבא שהי' שמחי' שרבא חייב לשלם.
תוס' זיל שלים ובאמת הדבר ק' כי למה זה האכילה רבא בידי' לכלבי' כ"א י"נ דרבא הוציא ממון מן השוחט שחייב' דבא לשלם או דלא הי' מומחה או שנטל שכר מהשחיטה והשוחט האכילה לכלבו וא"כ הוצרך לשלם להשוחט ול' דמי תורא למרי' ל"ד.
תוס' ד"ה ור' יהושע דמחדדי טפי כוונתם דב"ש הי' גדולים בחכמה וב"ה שמנין
להני כללא ר"ל ר"י שמע מרב דתורבץ במשהו וסבר משום דמקום שחיטה הוא ולא היא: