ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה בענין שמוטה ושחיטה פא"ט
הנה הרי"ף פ' השוחט הביא הך דרב דהכא על ברייתא דהתם כל ס' בשחיטה פסולה ולא הזכיר לרב כלל נ' דבא לאשמעי' דרב מברייתא דהתם דייק לה דמדלא נקט רבותא טפי דאפי' שחט הגרגרת עצמה ונמצאת שמוטה הו"ל ס' בשחיטה ש"מ דכה"ג כשר ולר"י ה"ט דלא נקט כה"ג משום דשייך הקפה ולר"נ משום דאם לא תפס בסי' מיהת כשר:
רש"י ותוס' ד"ה יביא ויקיף הנה הרא"ש הק' אד' רש"י מל' יביא ותוס' רמזו דהגי' יבא ואמנם בתוס' הק' דלימא יקיף לחוד יבא ל"ל:
והנה הרא"ש הק' קו' רק לד' בה"ג אמנם התו"ח גם לרש"י הק' דלרש"י שמוטה טריפה הוה ושחיטה מטהר מידי נבילה א"כ עכ"פ קצת חיות הי' לו ועכשיו אין כאן כלל חיות:
והנה הטור והר"ן מ' להו דגם לגי' יביא בהמה אחרת מ"מ ההקפה הוה כמו לרש"י שמדמין חיתוך לחיתוך ואמנם הרא"ש והרשב"א כ' דהקפה מעיקור לעיקור ונ' דאי כד' רש"י א"כ הקפא זו תלי' בפלוגתא דלעיל דחוליא ובר חוליא אנח דלרש"י ל"ש בע"א משא"כ אי גרסי' בהמה אחרת א"צ לזה כ"א מקיפין מעייקור לעיקור דעדיף טפי ומ"מ לפי דברי' נדחה תי' התו"ח אקו' תוס' ולכך הוצרך הרא"ש לתרץ בענין אחר:
מחו בגידא דנשיא כ' רש"י אתי לקמי אם לקתה בגיד הנשה ולקמן גבי כוליא פי' בענין אחר נ' דהיינו משום דלקתה בכוליא אתמר לקמן מאי דיני':