אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה בענין שחיטה שאינה ראוי' פ' או"ב

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה בענין שחיטה שאינה ראוי' פ' או"ב

בע"ה בענין או"ב במוקדשין פ' או"ב

ונתנבלה נ' תרוויי' אצטריך דאי מנתנבלה דמעצמה לא הוה ידעי' נוחר דמדעת דסד"א בנוחר דלהכי קנחיר לי' דיהא יוכל לשחוט בנו אחריו וא"כ חוטא נשכר ואי אשמועי' נוחר הוה אמינא משום דלא שייך שחיטה אבל פסול בשחיטה שחיטה מקרי ואסור לשחוט בנו אחריו.

רש"י ד"ה אלא ששחט נ' דלהכי נקט רש"י ב' גווני דלמאי דמסקי' דלר"ל חייבי מיתות שוגגין פטורין ממלקות לא מהני הא דלא דייני' אע"א בתחילה דלאו בדינינו תליא מלתא וע"כ צריך לאוקמי בב' בני אדם אמנם לס"ד דלא ידעי' אכתי להא דר"ל שפיר יש לאוקמי באדם א' ונ' דמטעם זה ג"כ לא רצה רש"י לפ' כפי' התו"ח דתשבר קאי אמתני' דמאי קמ"ל תנא לד' ר"ל דאי באדם א' טובא קמ"ל דדייני' אאו"ב תחלה ואח"כ אע"א:

וצריכא ע' רש"י ותוס' לולא דברי' הייתי אומר דה"פ דאי אשמעי' ר"ל הכא הייתי אומר משום דשתי' לשמי' וכיון דחייב מיתה לשמי' לא מלקי' לי' משא"כ התם בממון כיון דלא קיי"ל כר"נ בן הקנה אי לא מחייב מיתת ב"ד משלם וכן לר"י איפכא דהתם דלאדם הוא דמחייב לשלם משא"כ הכא דלשמי' מודה ר"י קמ"ל.

רש"י ד"ה ואר"ל ע' תוס' ב"ק שם שדייקו מד' רש"י אלו דהדר בי' רש"י וס"ל דאפי' לענין קבלת טומאה בעי' כביצה ולכאורה מנ"ל דל' רש"י יש לדייק על ב' פני' אמנם למ"ש שם תוס' והביא רש"א כאן דברי' דסברת רש"י דלתרתי מילי לא אמרי' צירוף ע"כ דס"ל לרש"י דגם לקבלת טומאה בעי' צירוף דאי האי בצק טמא הוה עכ"פ א"כ חדא ענין הוה הא צירוף שנצטרף לטמא אחרים א"וו הדר בי' רש"י:

תוס' ד"ה והתנן דלא מסיק אדעתי' יש להסביר עם מ"ש הרמב"ן בחומש דצוותה תוה"ק להביא ב"ד הגדול מירושלים למדוד וכיו"ב כדי שיתפרסם הענין ויתגלה ההורג וכיון דלא נתגלה ממילא שוב לא מסקי אדעתייהו שיגלה עוד ובכריתות תי' בענין אחר.

באו"ד וא"ת נ' כוונתם דאף דלא ידעי' מדר' ינאי מ"מ שפיר יש לחלק בין נעשה שום מעשה ללא נעשה

ד"ה עגלה ערופה יש לפ' ד' ר"ת עד"ז דהתם בהשוחט וודאי הי' צריך להאריך ולמתני המולק אבל הכא אי הוה תנינא ועגלה שנתערפה תמורת ערופה ממילא הוה ידעי' דלאו אשוחט קאי א"וו בשחיטה מיירי.

אמנם אי ק' לי הא קשי' לי' רבא מסיק התם בכריתות דר"ש סבר שחיטתה זו עריפתה וא"כ שפיר קתני השוחט ומ"מ לענין או"ב הו"ל כשאר שחיטה וכקו' תוס' וצ"ע.

תוס' ד"ה לישני עיקר קו' דל' קודם ירידה לא דייק דמתני' דכריתות אפי' לאחר ירידה מתיר אמנם הא דקאמר הכא קודם ירידה א"ש ולא אצטריך לי' למימר עגלה ערופה אינה משנה:

רש"י ד"ה אלא בסו"ד ומוקמי' לה כתנאי הא דהדר רש"י ממה שכ' לעיל דהתם קודם ירידה היינו משום קו' הש"ס שם דמתני' אפי' לאחר ירידה מתרת וכמו שהביאו תוס' אא"כ למה הוצרך רש"י לפ' דציפורי מצורע בלקיחה ועגלה בירידה כיון דמוקמי' כתנאי דלמא גם עגלה לר"ל בלקיחה ולית לי' דר' ינאי וצ"ע: :

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה