אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה בענין שה ואפי' מקצת שה פ' או"ב:

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה בענין שה ואפי' מקצת שה פ' או"ב:

בע"ה בענין חוששין לזרע האב פ' או"ב

ה"ג וכו' והכ"מ בה' ביכורי' קיים גי' שדחה רש"י ויישב קו' רש"י דר"ח בא לאשמועי' דצביי' דווקא ולא איפכא ולאפוקי מרב פפא לקמן ונ' דרש"י הרגיש ודחה דברי' אלו במ"ש אדר"ח איזו כוי לאפוקי ממ"ד בריה בפ"ע ר"ל דע"כ ר"ח לא אתא לאשמועי' מידי אחרינא כ"א לאפוקי ממ"ד ברי' בפ"ע דאס"ד כד' הכ"מ א"כ מאי שקיל וטרי הש"ס עלי' דר"ח ה"ד הרי ע"כ בתייש הבא על הצביי' קאמר:

רש"י ובנה תייש שילדה מן התייש לכאורה הי' אפשר לומר דלרבותא נקט אף שי"ל צורת תייש מותר לשוחטו עם הצביי' אמו ונ' דמ' לי' לרש"י דסתמא דמלתא מאחרי שאמו צביי' דומה טפי לצבי כי הא דאמרי' לעיל דאמי' חמרא רברבן אודני' וכו' ומסתמא בכל כלאי' הוה הכי:

ואמנם צ"ע לאיזו ענין הוצרך הש"ס לאתויי הא דר"ח וכי מהי"ת יהא אסורה לשחוט צביי' משום שבנה שה וצ"ל דוודאי אי' דאוריי' אין כאן אלא דהכא ע"כ נודע התייש שבא על הצביי' זו והנה בשאר או"ב עיקר קפידה על האם ועל האב לא שכיח למיקפד דלא שכיח דנידע אמנם הכא הרי נודע ואם נתיר לשחוט האם אף שהיא צביי' יש לחוש דמכ"ש שישחטו השה עם אביו תייש והיינו דקמ"ל ר"ח דלא חיישי' דהכל יודעי' דשה אמרה תורה ולא צביי' ומעתה בלא ד' ר"ח הייתי אומר דפלוגתא דר"א ורבנן לאיסור' ולא למלקות רבנן חששו שמא ישחט גם אביו ור"א לא חשש אבל מדר"ח דפשיטא דלענין מלקות לא אצטריך לאשמועי' דמהי"ת אע"כ אלכתחלה קאי ודקאמר פטור משום דבאידך בבא קאמר חייב וקאמר הכל מודי' ושפיר פריך מדר"ח וממילא מוכח כד' הרשב"א שנחלק על הרמב"ם וס"ל דאפי' לכתחלה שרי.

רש"י ור"א אמר ואפי' מקצת שה ליכא למימר זה דייק לפ' הכי דלא תק' קו' תוס' דליפלגו במקצת שה לחוד והנה הטור שכ' דד' הרא"ש דר"י פ' הזרוע בצבי הבא על התיישה מיירי היינו משום דק' לי' קו' הר"ן דליפשוט מהתם דחוששין לזרע האב אמנם אם רק בצבי הבא על התיישה לא מצי' למפשט דיוכל להיות דגלי לן קרא דאין חוששין ולהכי חייב בכולא מתנו' ויוכל להיות דאפי' במקצת שה גלי לן קרא דחייב בכולא מתנות ואמנם ד' תוס' איפכא מהטור ע' בדבריו.

רש"י איל הבר איל זכר נ' כוונתו דאיל בחיריק גרסי' והוא מין בהמה אמנם תוס' מפ' דאיל בקמץ גרסי' והוא מין חיה ומ"מ גם לרש"י פליג אמתני' דאין שוחטין אותו ביו"ט. אמנם אחר העיון הדרנא בי מדכ' תוס' לקמן ד"ה מדחשיב לי' דאיל הבר מין חיה אף דנקרא איל ש"מ דגם תוס' גרסי איל בחיריק וכ"ת באמת לישני תוס' דאיל בקמץ נ' דאיל בקמץ ל"ש גבי איל הבר דכולהו מהבר נינהו ומ"מ מסתייעי' ד' רש"י דאיל הבר מין בהמה מקו' תוס'.

גמ' אמימר שרי תרבייהו ורב המנונא פשיטא לי' דקרני בהמות נינהו הלכך מכשירן לגבי מזבח.

ודלמא מינא דתאו נינהו כ' הרשב"א דאיכא דלא גריס לי' וכ"נ לכאורה דמאחר לכ"ע תאו הוא שור הבר האיך שייך לומר על עז שהוא מין שור

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה