אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה בענין עילאה גבר פ' כ"צ

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה בענין עילאה גבר פ' כ"צ

בע"ה בענין ככר שחתך עלי' פ' כ"ה

מתני' יטול את מקומו ע"כ מיירי ביש ס' דהרי רוטב מפעפע בכולו וש"מ דמ"מ יטול את מקומו וע' בר"ן בחולין מ"ש בזה.

תוס' סד"ה יטול איכא לאוקמי אף דלכאורה כל כ"ק הכי הוה אמנם בשמעתי' דמיירי בנגע בחרסו ולא ידעי' ויכול להיות שנגע רובו של פסח משו"ה כ' דאיכא לאוקמי דלא מיירי כה"ג:

מתני' אם חבורת כהני' יאכלו נ' דקמ"ל דיעבד אין לכתחלה לא דאין מביאין קדשי' לבית הפסול:

חם לתוך חם נ' דקמ"ל אפי' א' מהם כלי שני דהיינו לרב עילאה כ"ש ולשמואל תתאה כ"ש מ"מ כיון דלא שייך אדמיקר לי' כ"ע מודו דאסור:

צונן לתוך צונן צ' דאתי לאשמועי' דבכה"ג צונן לתוך צונן מותר אפי' אי' בי' פילי שרי אם לא שנמלח לפתות אף שנאכל מחמת מלחו וכד' רש"ל והנה מעיקר פלוגתת רב ושמואל דק' לכאורה וכי במציאות יחלקו הלא נוכל לנסות בהיתר איזו גבר אי עילאה או תתאה ומזה מ' כהרא"ה דעכ"פ אינו אוסר כ"א כדי נטילה ומה"ט אי אפשר לעמוד עליו.

קס"ד בחרס צונן נ' דק' לי' אמאי לא קאמר תנא נטף על חרסו וקאמר נטף על החרס אלא ש"מ דבצוננת קאמר וע"ז מייתי מדר"י דאמר בסולת רותחת אף דתנן סולת סתם וה"נ בחרס סתם ור"י מחרס לא ק' לי' דקאי ארישא דתנן בהדי' חרסו של תנור וסתמא רותח הוה והש"ס קאמר דלהכי תנן חרס סתמא דנימא סולת דומיא דחרס מה חרס קאי ארישא אף סולת ברותחת דוקא.

גמ' בשלמא לרב נ' דבאמת גם לרב ק' טובא דנימא דאף חמימות החרס מכח הרוטב קאתי דנקרי לרוטב צלי מחמת ד"א ומ"מ עכ"פ אפשר לדחוק ולפ' כן והיינו דקאמר ל' בשלמא.

תוס' ד"ה תנן א"וו כיון דקתני נגע מבואר מדבריו אלו דס"ל תתאה היינו תתאה ממש ולא כמ"ש הרשב"א בחי' פ' כ"ה דמה שהוא עומד במקומו ממקרי תתאה:

תוס' ד"ה בשלמא בסו"ד י"ל דהרוטב בעצמו לא מקרי טוי מחמת ד"א דחמימות הרוטב הביא חמימות החרס וחמימות הרוטב הי' צלי אש אבל כי הדר לפסח ומטוי לפסח בשיתוף חמימות החרס אזי מקרי הפסח צלי מחמת ד"א:.

תוס' ד"ה אלא ע' רש"א כוונתו דל' מאי אי' איכא אינו מדוקדק אבל מ"מ הדין עם תוס' דנטילה מיהת לא שייך כאן.

רש"י ד"ה צונן כוונת רש"י דלכאורה מל' אסור אין להוכיח דאסור כולו דלמא קליפה בעלמא קרי לי' אסור ואמנם מדמסקי' דגם חם לתוך צונן קולף ע"כ צונן לתוך חם יותר מכ"ק נאסר ועד"ז עיקר דיוק הש"ס מסיפא ולזה כ' רש"י דלא היא מרישא ג"כ מוכח דקתני חם לתוך חם וכן צונן לתוך חם ומדקתני וכן ש"מ דכהדדי נינהו:

תוס' ד"ה בשר י"ל דמשום צונן לתוך חם נקט לה דס"ד בבב"ח דרך בישול אסרה תורה וכה"ג לאו דרך בישול מקרי וע' בר"ן שהקדים דכולא שמעתין בנטל מע"ג האור מיירי דע"ג האור ל"ש עילאה או תתאה וא"כ למה הוצרך למידק מהך דסכו בשמן דמיירי באינו על האור וצ"ע.

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה