ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה בענין כליות פא"ט
רש"י לקתה בכוליא א' וכ"ש בשתי' נ' שכ"כ דלא נימא דטעמא דלקתה משום דסופה להנטל וא"כ ע"כ גם נטלה כוליא א' טריפה ולזה כ' רש"י דווקא לקתה וא' דנקט לרבותא אבל נטל' ל"ש א' ל"ש שתי' כשר.
לקתה כ' רש"י כגון מליא מוגלא מבואר מדבריו דאין ר"ל דדווקא מוגלא הוה טריפה דגם רש"י ס"ל דנתמסמס טריפה אלא נקט מוגלא לומר דגם במוגלא בעי' מטי לקותא למקום חריץ כד' הרשב"א וסייעת'
ואמנם בהג"א נ' דהוה מ' לי' דרש"י בא לאתוי מכת חרב וז"ש מ' מד' רש"י וכו' אמנם מד' רש"י לעיל לא מ' כן דגבי מחו בגידא דנשיא כ' רש"י כה"ג מאי אי איכא לקותא בגיד הנשה וגבי מחו בכוליא כ' אם שחטו אותה והטעם משום דקאמר הש"ס וכי להוסיף על הטריפות יש ולקתה בכוליא באמת טריפה א"וו לאו אלקתה בכוליא קאי ואי מכת חרב הוה ג"כ לקתה בכוליא א"כ אכתי ק' מאי קאמר וכי להוסיף על הטריפות אלא ש"מ דמכת חרב לרש"י אין זה לקותא
ומהך סוגי' ק' לי אד' הש"ך יו"ד שם שכ' דמכת חרב מה"ט טריפה משום דבא בכח והרי גם מכת חץ בא בכח ומ"מ כשר וכ"ת התם לא הגיע לקותא למקום חריץ לא היא דלא פלוג קאמר וכמו שהביאו כל הראשוני' ראי' משם דנחתך כשר והכי קיי"ל וצ"ע וע' ב"י בשם בעל העיטור שהק' אמאי לא פריך הש"ס לקמן והרי לקותא כוונתו דהו"ל למיפרך האיך אמרת דפסול בריאה כשר בכוליא הרי לקותא פסול כאן וכאן:
רש"י ד"ה מוגלא כשר בריאה בסו"ד צמחי טנרי יל"ד טנרי דנקט רש"י ל"ל הרי רש"י כ' לעיל דטנרי אין בהם מוגלא וצ"ל דכ"כ דל"ת דצמחי היינו בלא מוגלא ומוגלא מנ"ל דכשר לזה כ' רש"י דאמרי' התם צמחי וטנרי היינו בלא מוגלא וע"כ צמחי היינו עם מוגלא:
רש"י ד"ה חותכה מכאן ע' רש"י לעיל גבי מחט בריאה שפי' על צוה"ג וכד' רש"י בשמעתי' ע"כ צ"ל דהרי גם בצוה"ג גופא קאמר רב אשי להאי לישנא ומה שלא פי' רש"י לעיל כן אפשר בא להורות דאולי רב אשי לא אמרה להך מלתא תלת זמנין כ"א אולי רב אשי לא אמרה כ"א בצוה"ג והש"ס נשתמש בד' רב אשי לפרוקי גם שאר קו':
כוליא שהקטינה ע' רש"י מבואר דס"ל ג"כ דל' הקטינה מ' לאחר זמן אבל בתולדתה כשר וע' לח"מ שכ' דהרמב' שכ' נמצאת הכוליא קטנה ס"ל אפי' בתולדתה טריפה וק' ל' הקטינה ואפשר דמדינא דהש"ס גם הרמב' מודה דבעי' הקטינה לאחר מכן אלא דמ' להרמב' דאנן לא סמכי' אבקיאותינו ואסימן שכ' הר"ן בשם הראב"ד ובכ"ג טריפה
ע'. ב"י בשם מהר"י חביב בענין ענבה וע' ב"ח בפי' ד' מהר"י חביב מבואר דלא כש"ך דמ' לי' דלמהר"י חביב בענבת גפן משערין וכן מטין ד' הר' יונה שהביא מהר"י חביב דענבת גפן לא הי' אומר שקורין פיגון וכי לא ידענו ענבת גפן מה היא אלא בענבא במ' הי' גורסין וכ"ד הב"ח: