ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה בענין כדא דכמכא פ' כ"ה
במ"ש הרי"ן ליישב מע"א דצינורא דחד יומא א"ש דנקט הש"ס כותח ולא נקט חלב דחלב אין דרך להשהותו זמן מרובה ולא חיישי' לתקלה משא"כ בכותח אלא שהר"ן כ' כותח או חלב ואמנם רש"י בע"א שם פי' דהצינורא בטל בקדרת ישראל דמי לחלא דשרי' הכא בשמעתין:
פי' רש"י שישתמש בקדרה בשר כן הגי' ברש"י ולא כמו שהביא ב"י שימלח בו בשר ואמנם הטעם שלא פי' רש"י שימלח בו בשר נ' דאין מולחין בשר במלח לח וממילא יוודע כי המלח מלוכלך בכותח אבל ק' הרי כ' הטור דאין במלח שבקדר' פחות מס' נגד המלח וא"כ גם במלח ליתא לאי' בעינא וצ"ל דמ"מ מבעי' לי' סברת ה"ה אם דבר זה בכלל אין מבטלי' אי' לכתחלה.
ומ"ש יל"ד ממ"נ אם ידע הבעל איבעי' סברא לאסור בחלא למה איבעי' לי' כיון דפשיט לי' דמלח אסור ונ' דהוה ס"ל דטעם דבמלח אסור משום דמלח הוה דבר חריף ומשו"ה אפי' דבר מועט לא בטיל והמלח דינו ככותח עצמו דלא כמסקנ' תוס' בסוגי' דטיפת חלב וכיון דחומץ הוה דבר חריף ג"כ מ' לי' דל"ש ומ"מ מבעי' לי' אם היינו טעמא דאסור במלח ולבתר דפשיט לי' דשרי פריך לי' מ"ש ומשני לי' דלאו היינו טעמא דמלח.
כ' התו"ח דמכוסה מותר נ' דס"ד דלמא במשך הזמן ישכח מלכסות קמ"ל דל"ח ובהג"א בשם רש"י דבתבשיל ג"כ אסור שמא יתערבו אין לפ' דר"ל שיחליפו דא"כ מ"ט מועיל כיסוי אלא הכוונה לתערובת כ"ש:
הא דאמר שמואל מליח כרותח נ' דדייק להו לאמוראי מדאמרו דהא דרבין ליתא משו' פינכא דרב אמי ודלמ' רבין מיירי בנאכל מחמת מלחו ור' אמי באינו נאכל א"וו משום דרבין קאי אשמואל מיירי באינו נאכל מחמת מלחו:
תוס', ד"ה הנ"מ הנה לד' רש"י יש ליישב ולמימר דציר עכ"פ רותח הוה וכמ"ש הב"י בשם הפוסקי' וא"כ ל"ק כל הני קושיות אלא לה"ר יעקב ישראל דפסק הכי גם בטריפה שנמלח עם כשרה שפיר ק' כל הנך קו'.
והנה פשט ד' רש"י מורין דהאי צלי צונן הוה שלא הזכיר רותח כלל ולא כדדייק הרא"ש מד' רש"י וכ"מ פשטא דשמעתין דאל"כ אדמפליג בין חי לצלי לפלוג בצלי גופי' בין צונן לרותח איוו צלי אפי' צונן מיירי וע' מ"ש בסוגי' דעילאה גבר בסמוך: