אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ה בע"ה בענין דבר שבמנין ביצה ג'

ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט

בע"ה בענין דבר שבמנין ביצה ג'

בע"ה בענין ברי' פ' גי"ה

רש"י סיפא אתאן לס' טריפה ס' נולדה מתרנגולת טריפה לא כ' רש"י מתרנגולת ס' טריפה מ' דס"ל דתרנגולת ס' טריפה הו"ל דשיל"מ דלאחר כ"א יום יתברר אם הוא כשרה ודלא כרשב"א בטי"ד ק"ב דכה"ג לא מקרי יל"מ ולזה דחק רש"י לפ' מתרנגולת כלומר שהיו שם תרנגולת טריפה ואינו יודע אם הוא מאותה תרנגולת.

תוס' ד"ה ואחרות האי ונתערבה קאי אוודאי ויש להק' הש"ס אמאי לא משני הכי וצ"ל כיון דספיקא קאי אטריפה אי נתערבה שוב קאי אוו"ט הו"ל למתני נתערבה תחלה ואח"כ ספיקא וצ"ל דר"ת ס"ל דבדשיל"מ ס"ס מותר דאל"כ לא יוכל הש"ס למפשט מידי דהכא שאני דהוה דשיל"מ אמנם י"ל בדרבנן דווקא ס"ל לר"ת הכי דמה ס' א' הוצרך רב אשי לחדש דאסור ס"ס נימא אנן דאסור אתמהה אבל בדאוריי' דהיינו חדש שכ' הרא"ש דס"ס מותר אינו מוכרח לד' ר"ת.

בתי' בתרא דהא בריי' והא בריי' יש להוסיף דהך דהתם תני בהדי' ר' יודא והכא לא ידעי' מאן תנא לה וכ"כ תוס' בהדיא בזבחים והנה מדהק' הש"ס אמאי נתערבה אסורות יש ראי' לד' ר"ת דביבש ביבש לא אמרי' מב"מ לא בטיל דאל"ה הו"ל למימר הך בריי' ר' יודא הוא דאמר מב"מ לא בטיל בענין קו' רש"א בשם תו"י ע' ר"ש ערלה פ"ג תי' אמתי וש"י וכ"כ תוס' בזבחי':

פ' התערובות מתני' תוס' ד"ה כל הזבחים לא כ' לתרץ דלתני הכא ולא התם ולרב אשי ניחא דס"ד בע"ח דהתם לא חשיבי ולר"פ אולי ס"ד דהתם אפי' כל שדרכו לא הוה. והנה מד' תוס' שכ' דמה דחשיב לר' יודא לא חשיב לר"מ ולקמן בד"ה ר"א אומר לא מ' כן בד"ה ר"י אומר דמ"ש דתרומה וטבל דין א' להם יש לתרץ קו' תוס' בע"א שם למה לא נקט הש"ס טעמא דדשיל"מ ונקט דכהיתירו כך איסורו דכיון דבעי למכלל גם תרומה שפיר עבד דנקט האי טעמא הא דכ' תוס' דלענין ק"א לא אזלי' בתר מבטל היינו דהתם כיון דשייך לומר את מקדשו ממנו הו"ל מב"מ

ויל"ד על מ"ש תוס' סד"ה אלא דבאורג מלא הסיט נתערב מותר משום דהוה ס"ס דיכול לקרוע מלא הסיט מא' מהן וק' הא אין עושין ס"ס בידים וצ"ע:

ויל"ד מ"ט מק' הש"ס רק מאי אפי' הרי אי מתני' כפשטא כולא משנה יתירא דפשיטא דרוב אי' במיעוט היתר לא בטיל וי"ל דס"ד תנא רישא אגב סיפא דקמ"ל דא' של חולין שנעבדה בו עבירה וכיו"ב פוסל כל הקדשים.

ע"א פ' השוכר רש"י במתני' ע' בר"ן וי"ל דרש"י בא ליישב מתני' אפי' לרב דימי דמוקי מתני' דלעיל בהיתירא לגו אי'.

רש"י האי תנא יל"ד הא לד' רש"י קיי"ל מב"מ לא בטיל וא"כ חתיכת נבילה בלא"ה לא בטיל בשחיטה ובשלמא אי הוה ד' רש"י כר"ת דיש חילוק בין יבש ללח לא הוה ק' מידי אבל רש"י ביבמות נחלק על ר"ת וצ"ל דד' רש"י דאזלי' בתר מבטל וא"כ נבילה בטלה בשחיטה.

וצל"ע על ד' הראב"ד שהביא הר"ן דלא תידוק ממשנת אלו עוברין דחמץ גם בהנאה אוסר במשהו והיכי מצי' למידק משום דעוברין בבל יראה וכי מאי שייכות יש לבל יראה עם אי' הנאה אטו לריה"ג דמתיר חמץ בהנאה ל"ש בל יראה אתמהה וצ"ע ויש לעיין ע"ד הר"ן בע"א דמסכים דחמץ הוה דשיל"מ ובפסחים בסוגיא דחמץ בזמנו מפקפק ע"ז:

גם מ"ש להביא ראי' דקיי"ל כר"מ דחתיכה הראוי' להתכבד לרבנן בטל מדאצטריך לרבנן בשור הנסקל טעמא דב"ח לא בטלי ובחולין פשט מזה דב"ח שלם אין לו דין חתיכה הראוי' להתכבד ובלא"ה לפמ"ש תוס' דקו' הש"ס מחטאות המתות דקאי אקיני זבה ויולדת אין ראי' משור הנסקל וצ"ע:

ולסיים שיעורי הזמן במילי דאגדה יש לומר דד' דברי' לא בטלי ברי' וחה"ל וב"ח ודבר שבמנין ואז"ל בברכו' מרגלא בפומיי' דרבנן ביבנ' אני ברי' וחברי ברי' וכו' הנה ד' תוס' דבברי' הכל תלוי אם הי' שמו עליו מתחלת בריי' והנה האדם קרוי אדם ע"ש שנשמתו דכ' בה ועל דמות הכסא כמראה אדם ונשמות של ישראל חצובות מתחת כסא הכבוד ועד"ז אז"ל אתם קרוי' אדם ואמנם ג"כ ע"ש הגוף שהוא עפר מן האדמה ונמצא הת"ח שמשלים נשמתו קרוי ברי' וגם הע"ה המשלים גופו נקרא ברי' וכ"א בבחינה אחרת אמנם הע"ה עמלו יהי' רק עד יבנה בימינו בה"מ ואז יתקיי' ובני נכר אחריכ' ואתם כהני ה' תקראו משא"כ הת"ח אדרבא אז ישתדל יותר עוד בתוה"ק והנה כשירושלי' בנוי קרוי' עיר כדכ' ושם העיר מיום ה' שמה ובחורבנה קרוי' שדה ציון שדה תחרש והיינו דאמר אני מלאכתי בעיר אפי' כשירושלי' בנוי' וחבירי רק מלאכתו בשדה ואמר כשם שהיא אינו מתגדר במלאכתי כי עם לא בינות היא ואינו מבין ערכה של תור' כך אני אעפ"י שאני מבין ד' היונה שאמרה יהיו מזונותי מרורי' כזית בידך אעפ"כ טוב לי תורת פיך ואינו מתגדר במלאכתו וסיים ולא תאמר מה יעשה מי שאין לו לב ללמוד הלא אם גם יעסוק בתורה לא ירבה כמוני שנינו א' המרבה וא' הממעיט וכו'

ובאמת קיי"ל דברי' מקרי כל שיחלק ושמו עליו והיינו הת"ח גדולי' צדיקי' במיתתן יותר מבחיי' דאף שנחלק הגוף מהנשמה מ"מ שמו עלי' וחיינו דהת"ח לבדו נקרא ברי' דלא בטיל אמנם לא די הת"ח אפי' מחברתו העומדת לימינו אשר על ידי' נודע בשערי' בעלה ועלי' נאמר תנו לה מפרי ידי' ג"כ לא בטלה והנה האשה נקראת חתיכה שנחתכה מהאיש ואם היא ראוי' להתכבד כי שלימות בעלה נקרא על שמה ג"כ לא בטלה אמנם כ"ז לאתר מיתה יש חילוק בין ברי' וחה"ל אבל בחיי' כבר אמר שהע"ה כי לכלב החי הוא טוב מן הארי' המת ויש קונה עולמו בשעה א' ומה"ט כל בעלי חיי' לא בטלי אמנם אפי' במי שאינו ת"ח אם הוא אדם חשוב ג"כ לא בטיל דכל שרוח הבריות נוחה הימנו רוח המקום נוחה הימנו ויש בזה ג' דעות לר"י דווקא כל העולם מוני' אותו לדבר חשוב ולר"ל סגי ברוב ומרדכי הצדיק יוכיח דכ' בי' ורצוי לרוב אחיו ולר' יודא לפי ד' תוס' ביבמות אפי' במיעוט סגי כרבה דסני לי' כולא פומבדיתא ויש לפ' מ"ש אז"ל כ' והי' מספר וכ' אשר לא ימד ולא יספר כאן בעושין רצונו ש"מ כאן באין עושי' ואכתי קרא ק' מרישא לסיפא אמנם הך ספירה היינו את הכלל אבל דבר חשוב מוני'. אותו בפ"ע אמנם מי שאינו חשוב בזה"ז לע"ל ב"ב יתקיי' בו הקטן יהי' לאלף והצעיר לגוי עצום והיינו דקאמר מי שהוא בזה"ז שאין עושין רצונו ש"מ בכלל והי' מספר בני ישראל יהי' לע"ל בגדר אשר לא ימד ולא יספר והטעם דבמקום שיאמר להם עכשיו לא עמי אתם יאמר להם לע"ל ב"ב בני אל חי כיה"ר ב"ב א"ס:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה