ליקוטי חבר בן חיים ה· רבי חזקי' פייבל פלויט
בע"ה בענין אלו כשירות בעוף פא"ט
ניטל הזפק ע' ר"ן ובדברי' מובני' ד' רש"י שכ' הזפק הכיס שהאוכל נקבץ בו ר"ל כי הוושט משוך כבשאר עופות שאין להם זפק אלא שהכיס חסר. אמנם יל"ד מל' הר"ן למה לא ביאר ג"כ ניקב הזפק דהרי גם שם המאכל יורד לגוף וצ"ל דמ' לי' דאם גם מקצת המאכל ירד דרך הנקב לגוף קים להו לחז"ל דאינה מתה ע"י כך משא"כ אם ניטל כל הזפק וכל המאכל יורד לחלל הגוף שפיר כ' הר"ן דאין לו תקנה כלומר במה יחי' ועדן צ"ע.
נשתברו רגלי' כ' רש"י או למעלה או למטה לכאור' אי למטה קאמר אמאי בדק רבא בצוה"ג ואמנם רש"י יישב זה לקמן וכ' בצוה"ג בשפולי העצם סמוך לארכובה ואפי' נחתכו למטה יש לחוש וצריך בדיקה ואולי ד' רש"י דגם בערקום שייך צוה"ג.
נידון כוושט כ' רש"י בנקב משהו ר"ל לענין טריפה דווקא נידון כוושט ולא לענין שחיטה ובזה מובני' היטב ד' הטו"ז סי' ל"ג בכוונת הגאוני' דל' נידון כוושט יכול להביא לידי טעות דגם לענין שחיטה נידון כוושט וטפי הו"ל למימר טריפה בנקב משהו א"וו דבא לאורויי על ניטל וכ"ד הטו"ז שם.
שלא היפך ע' רש"י מבואר מדברי' דלא כלבוש וכבר העיר ע"ז מעי"ט בד"ח עיי"ש:
והנה מל' היפך נ' דדייק האו"ה הובא בב"י מ"ו דאם נתהפכו מאילי' כשר ואמנם הרשב"א נ' דדייק מהך דעשך ויכננך דמבואר דאם נתהפכו טריפה אלא שי"ל דאם נתהפכו מאילי' שוב יתיקנו מאילי' ואמנם נ' ד' האו"ה דלמאי דמייתי הש"ס בתר הכי הך דר"מ דדרש הך ויכננך לדרשא אחרת אין ראי' מהאי קרא והיפך דווקא נמצא דלדינא' מייתי הש"ס הך דר"מ.