אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ד ליקוטים והערות על משניות סדר נזיקין

ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט

ליקוטים והערות על משניות סדר נזיקין

ליקוטי זוהר

ב"ק פ"א משכה ב' תוי"ט ותמיהני דלענין שור עיי' שיטה מקובצת שיישב זה ועיי' מ"ש ע"ד תוי"ט אלו בירושלמי כאן פני משה במראה הפנים וצ"ע: שם פ"ה משנה ה' תוי"ט סברא דעונשין ממון לכאורה ראיה מזה כד' רש"א במ' מכות שם דטעם דאין עונשין מן הדין דדלמא אדרבא משום שהוא חמור לא סגי לא בעונש זה שהוא קל ובממון לא שייך זה אבל לסברת ה"ה דהטעם משום דלמא הק"ו אית לי' פרכא צ"ע:

שם פ"ב משנה ג' תוס' ר"ע איגר או"ק ס' ולזה מוכח לענ"ד ולפי"ז א"צ לד' הרב דקתני ע"א לאשמעי' דעפ"י עצמו דומיא דע"א כ"א אשמעי' דמקרי מרשיע עצמו:

שם פ"ח משנה ג' ר"ב מדכ' יד ביד לכאורה מדינא כל חובל חייב מלקות משום לא יוסיף ופן יוסיף ומ' לכאור' דקרא דיד ביד אתא למשלם ואינו לוקה:

שם פ"ט תוס' חדשים משנה ד' יוצאת ליסקל אא"כ רישא מתני' יתירא הוה אע"כ רישא בגוונא אחרינא:

שם פ"י משנה ב' תוי"ט שע"מ כן ומ' דבחו"ל אין הדין כן וצ"ע: מס' ב"מ פ"ב משנה א תוי"ט וכ' לי שהוא ל' מקרא ולי כ' שהוא מל' מטבע כלומר שנטבע צורת הכלי בעין:

שם פ"ד משנה ב' בתוס' ראשון לציון והנפרע לכו מצריכו צ"ע דהתם לכו וודאי שייך נפרע:

שם משנה ח' תוי"ט דברי ר"ב דירושלמי עיקר והטעם משום דהכא אגב גררא והירושלמי בדוכתא אתמר:

שם פ"ט משנה ה' תוי"ט חכירו נותן לו ולכאורה יש לומר משום דמעלה לו עשבים ואולי כיון דאין החוכר זורע אותה יכול המחכיר לירד לתוכה ולנקותה:

שם משנה י"ג תוס' ר"ע איגר או"ק ע"ז בגד לבישתה לכאור' אליבא דר"ש דדריש טעמא דקרא קאמר דמה שא"צ להחזיר ענייה ועשירה שוין ואולי ה"ק כיון דלר"ש בגד דווקא מ' דגם רבנן לא פליגי עלי' בהא מדלא אפלגי כ"א בענייה ועשירה:

שם פ"י משנה ה' תוס' חדשים דתבעו בזמנו דשייך בל תלין לכאורה לל"ת דבל תלין בעי' תבעו אבל לעשה דביומו תתן שכרו לא בעי' תבעו ובל תלין לאו דווקא:

מס' ב"ב פ"ב משכה י"ג תוי"ט שהשמש טוב וכן אמרו פ"ק דתענית שמשא דבתר מטרא כתרי מטרי:

מס' סנהדרין פרק ה' משנה ג' תוספ' חדשים ר"פ כל שעה ונ' הטעם דבתרי סדרי ג"כ אין סדר למשנה ואזלינן באיסורא לחומרא ובנפשות לקולא: שם פ"ב משנה ה' תוי"ט צריך שיאמר ממש ובאמת צ"ע לפי דברי הירושלמי למה קרעו הדיינים:

שם משנה ב' ר"ב וידעוני חיה וכו' וברמב"ם ה' ע"א כ' דמין עוף הוא שגדל באילן ולא מין חיה:

שם משנה ח' ר"ב בא' מן השמות המיוחדים צ"ע שבועו' פ"ד משנה י"ג: שם תוס' ר"ע איגר או"ק כ' אמאי לא קאמר צ"ע מאי ק' לי' דלמא מאן חכמי' ר"מ בר יוסי:

שם פ"ט משנה ד' ר"ב גברא קטילא הוא ומ"מ צ"ע הא הוה לי' עדות שאי אתה יכול להזימה כמ"ש תוס' גבי טריפה:

פ"י משנה א' תוי"ט וע' עוד פירוש שני ובס' האמונות והדיעות להגאון רב סעדיה כ' כי נקראים על שם יוני אחד שהיה שמו אפיקור והוא אמר כי העולם נברא במקרה:

מ' מכות פ"א משנה ח' תוס' חדשים ואינו מובן צ"ע דעכ"פ יכול להצטרף עם עד אחר כשר:

שם פ"ג משנה ב' תוס' דר"ע איגר תמוה לי דמה"ט גם טבל לא יהיה בריה בספרי ליקוטי חלק ב' סוף סוגי' דחצי שיעור כ' ליישב דטבל משכחת לה בשאר פירות זתים וענבים דתלישתן היינו מירוחן אם דעתו לאוכלם כמות שהן ולד' הרמב"ם בכל פירות האילן דס"ל דכולהו דאוריי':

שלהי מכות תוס' חדשים בסוה"ד וזה הוא דור צ"ע הרי מאדם עד מרע"ה חשבי' כ"ו דורות כדדרשו רז"ל ע"פ דבר צוה לאלף דור והמה יותר מאלפים שנה:

שבועות פ"א משנה ד' תוי"ט אחר דורו של ר"מ יל"ד חדא דר"ש ור"מ תרווייה' תלמידי דר"ע היו כדאמרי' ביבמו' ע"פ ולערב אל תנח ידך ותו אותו תלמיד ששאל פ"ד דברכו' לר"ג ור' יושע אי תפלת ערבית רשות ר"ש בן יוחאי היה כדאמרי' בברכות שם הרי שכבר היה תלמיד בימי ר"ג ועיי' בירושלמי סנהדרין פ"א גבי סמיכה ר"ע סמך לר"מ ור"ש ואמר ישב ר"מ תחלה ונתכרכמו פניו של ר"ש וצע"ג:

שם פ"ב משנה ה' תוס' דר"ע איגר מ"מ חייב חטאת וצ"ע מ"ט אצטריך קרא להחזירו לכללו מאחר שיצא לידון בדבר החדש:

שם פ"ד משנה י"ג בר"ב דעל השם ע' בר"ב סנהדרין פ"ז משנה ד' וצ"ע: מס' עדיות שלהי פ"ב תוי"ט דגרסי מגוג אולי צ"ל ממגוג:

שם פ"ד משנה ב' תוי"ט ונ' בעיני ולי כ' כי כוונת הרמב"ם כי מכאן יצאה החזקה לא שביק היתירא ואכל איסורא וזה הוא המנעול שכ' ועי': שם משנה י' תוי"ט דקושיא מעיקרא ליתא צ"ע דאי לאו תי' תוס' א"כ לילף מהתם דאפי' אפשר לקיים שתיהם עשה דוחה ל"ת:

שם פ"ה משנה א' בר"ב ביצת נבילה כגון שנתנבלה בשחיטה צ"ע למה נקט דווקא כה"ג:

שם משנה וי"ו תוי"ט בירושלמי פ' אלו מגלחין צ"ע הרי גם ש"ס דידן פ' מקום שנהגו מסיק הכי:

מס' ע"א פ"א משנה ב' בר"ב גינוסיא יום שמעמידין ורש"י פ' וישב על פסוק יום הולדת כ' דיום לידה מקרי יום גנוסיא וצ"ע:

שם בתוי"ט ממ"ה הקב"ה ולי נר' דהכוונה הקב"ה עשה לאדם חפשי מחטאו: שם באו"ד נוקם נוטר ולי כ' על שם כוכב שבתאי שנקרא כן בל' יון: שם משנה ח' תוי"ט ותימא דהכא אמרי' עי' בירושלמי גיטין ס"פ השולח בפני משה במראה הפנים יישוב לקו' זאת:

שם פ"ב משנה ד' תוי"ט ע' במשנה ב' פ"ו דנזיר ר"ל איזו מהם נקרא זג ואיזו בקרא חרצן:

פ"ג משנה ח' תוי"ט שהוא כמבטל אי' אולי יש לדמות לחדש דלא אמרי' יותץ למ"ד זוז"ג מותר אף דאפהו בו לכתחלה דזה מקרי דיעבד כמ"ש תוס' ור"ן פ' כל שעה שם ה"ב אם הוא צריך לירקות בימות החמה כדיעבד דמי: שם משנה ט' בהר"ב בגמ' קאמר והוא שאבוקה כנגדו לכאורה להל' כ' כן הרב אבל לא לתנא דמתני דס"פ זוז"ג אסור:

שם פ"ד משנה וי"ו תוי"ט וכן הטור לא העתיקו על הטור וודאי ל"ק דמאחר דאין ענין זה נהוג בזמנינו לא העתיקו:

שם פ"ה משנה ט' תוס' ר"ע איגר או"ק י"ד דהוה דשיל"מ אמנם למ"ש הפוסקי' בשם רשב"א דהיכא דצריך להוציא הוצאת להתיר לא מקרי יש לו מתירין לק"מ:

מ' אבות פ"ב משנה א' דע מה למעלה ממך במדרש הביאו הרב בינה לעתים ע"פ אילת אהבים וגו' וז"ל בכי מוטב לך לחבק חיק של תורה שמביאך לידי זכות ולא לחבק חק של נכריה שמביאך לידי חובה וא"ת אין הקב"ה רואני ת"ל נוכח עיני ה' דרכי איש מכוון אמרו חכמים עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים הענין כ' החו"ה בשער ייחוד המעשה כי עבודת העובד ע"מ לקבל פרס אינה רצוי' אצלו ית' היודע מחשבותינו כשם שלא יקבל אדם מחבירו טובה וחבירו המקבל מכיר במעשיו כי לתועלת עצמו עושה ע"כ תו"ד אבל הרמב"ם במשנת חלק כ' אחרי כי הש"י הכין כל קיומו של אדם בעוה"ז על תועלת עצמו האומן לא יכוין לעשות בגד לחבירו כ"א למען יקבל שכרו וכיו"ב לזאת לא יבקש הש"י מן האדם שיעבוד לו שבעים שנה בלי שום פנייה ואמנם על כל זאת צ"ל כי הש"י מסלק ידיעתו מעמקי הלב של העובד ויקבל המעשה ממנו לפי מה שהוא והנה החילוק בין ראי' בלא עיני' לראי' בעיניו כי הראשון ראי' כוחנית וחלה אפי' על מחשבה משא"כ ראיה בעינים לא שייך אלא על דבר שיש בו ממש וכן הוא בשמיעת האוזן ועתה הן הן ד' המדרש למוטב לך לחבק חיק של תורה אפי' ע"מ שמביאך לידי זכות דהיינו לקבל שכר ולא לחבק חיק נכריה לפרוש מן העבירות משום שאתה מתיירא מן הפורענות ואם יק' לך קו' החו"ה וכי אין הקב"ה רואני רואה מחשבותי אלו כי לתועלת עצמי אני אכוין לזה אמר שהע"ה כי נוכח עיני ה' דרכי איש ולא אמר נוכח ה' כמו שהוא בספר שופטים להורות כי לטובת העובד יסלק הש"י ידיעתו מהמחשבה ואינו רואה רק המעשה כמות שהוא כאילו יראה אותה בעינים ומכאן אמרו רבותינו כמו כן עין רואה כאילו בעין רואה המעשה עד וכן אוזן שומעת כאלו שומע באזן ועי"ז וכל מעשיך אפי' שעושין ע"מ לקבל פרס בספר ככתבי':

פ"ב משנה וי"ו תו"ו הסבה בעצמו ולי כ' דמתני' דגלגלת הכי איתא בהדיא פ' החליל דהלל הזקן אמרה ומדתנן אף הוא וכו' ע"כ אף מתני' דאין בור הלל הזקן אמרה:

שם משנה וי"ו תוי"ט לא פעל ועשה לקיים והן הן ד' הרמב"ן פ' לך לך ואם היתה כוונת הרמב"ם לזה לא הוצרך לדברים אחרים:

שם משנה ח' אם למדת תורה הרבה מרגלא בפי מרן הגאון חתם סופר זצוק"ל לפ' כי אם הת"ח לא ייגע רק למגמר ולא לחדש שום דבר בתוה"ק א"כ אל יחזיק טובה לעצמו ח"ש אם רק למדת תורה הרבה מבלי לחדש חידושי' אל תחזיק:

טובה לעצמך כי לכך נוצרת לתורה זו כבר נוצרת כי לא חדשת בה דבר: שם משנה י"ב יהי ממון חבירך הכה מעולם בחלקו הת"ח לב' כתות הכת א' מחמת חשקם בתורה השליכו כל טרדת העוה"ז אחרי גיוום והסתפקו באשר החזיקו אוהבי תורה בידם וכת הב' אשר לא רצו ליהנות משל אחרים ועשו תורתם עיקר ומלאכתם עראי ואמנם אשר רבו דאגות העוה"ז בקרב לבו אין שכלו פנוי לחדש חידושי תורה וז"ש ר' יוסי אל תקוץ באשר אוהביך יחזיקו בידך כ"א יהי' ממון חבירך חביב עליך כשלך ועי"ז והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך כלומר תוכל לחדש חידושים בשכלך וכל מעשיך הן אם תיהנה מן הבריות או לא תהנה יהי' לשם שמים:

שם משנה י"ג וכשאתה מתפלל פי' מרן זצוק"ל כלפי האומרי' כי התפלה מצוה בעלמא וע"ד שכ' החו"ה להודות כי הכל ביד ה' אחרי כי לא יאה אצל הש"י שינוי מרצון אל רצון כלפי זה אר"ש אל תעש תפלתך קבע כלומר למצוה קבועה אשר לא תקנה ע"י מאומה כ"א רחמים ותחנונים לפני המקום והביא ע"ז מ' הכ' ונחם על הרעה כי ע"י התפלה הש"י מתנחם על הרעה: ובנו הגאון כתב סופר פ' אשר אם יתפלל האדם לא יקבע תפלתו לומר כי דבר זה אני צריך רק ישלך על ה' יהבו ויאמר אם זה לטובתי תן לי ואם לא ימנע ממני וזה ענין מאמרינו מלא משאלות לבינו לטובה אם הוא לטובתינו וז"ש אל תעש תפלתך קבע כ"א רחמים ותחנונים לפני המקום ב"ה ואמנם יש ענין אחד שנוכל לעשות תפלתינו קבע אם נתפלל שנזכה לעבוד את ה' וז"ש דהע"ה אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש בקבע ומה היא שבתי בבית ה' כל ימי חיי, וש"י:

שם משנה י"ד בתו"ח כ"ש דפקר ויותר מזה צ"ע דכיון דאאפיקורס נכרי קאי תנא ל"ש למימר דהיינו מבזה ת"ח והרב למד כן מהש"ס פ' חלק שם אבל כאן א"א לס' כן וצ"ע:

שם פ"ג משנה א' תוי"ט תרי אווזי צ"ל הכי אווזי:

פ"ג משנה א' דע מאין באת נ' לפ' הכפל ששנה התנא בתחלה דיבר בגדר הנשמה דע מאין באת מתחת כסא הכבוד ולאן אתה הולך והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה להיות צרורה בצרור החיים ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון כלומר לא בעדך לבד כי אם גם בעד גופך ואח"כ דיבר כנגד הגוף כמו שביאר:

שם משנה י"ד בתוי"ט חמדת ימים אותו קראת ע' ב"י או"ח סי' כפ"א דהך חמדת ימים נמשך לעיל ואותו קראת זכר למעשה בראשית ולא מצינו שנקרא שבת חמדת ימים ואף שהביא שם עוד פי' אחר הכי מסתבר:

שם משנה ט"ו בתוי"ט ידעת ההוה אינה מכרחת כצ"ל:

שם משנה י"ז אם אין דעת ע' פי' הר"ב ומרן הגאון ח"ס זצוק"ל היה רגיל לפ' כי חכמה היא מה שלומד מרבו בינה שמבין דבר מתוך דבר מעצמו ואמנם אחר שהוסיף מדעתו צריך לקשר הקבלה מרבו עם תוספת של עצמו והיינו שנקרא דעת:

פ"ד משנה י"ב תוי"ט כבוד ומורא באחיו הקטן והוא רבו לכאורה מ' דכבוד אחיו הגדול דמרבי' מוי"ו דואת אמך לא עדיף מאת גופא דאמרי' פ' הנושא דאוריי' בחיי אביו דווקא ה"נ בחיי אבותיו דווקא ולא מצינו בתורה שיוכבד יצאה עם אבותינו ממצרים אמת כי הראב"ע פ' ויגש הביא פיוט יוכבד אמי אחרי התנחמי וע' רמב"ן שם שהביא דברי' אלו משם הראב"ע וצ"ע:

שם משנה י"ב מורא רבך ע' הר"ב כ"כ ליישב אפי' לשמעון העמסוני דלא דריש את יליף מורא רבך מאדוני משה כלאם:

שם משנה י"ט שמואל הקטן אומר ע' בד' הר"ב אבל אחרי שנקרא שמואל הקטן מחמת ענותנותו והענו אין לו שונאים כדכ' ולענוים יתן חן למה היה מקרא זה דווקא מרגלא בפומי' והי' כ' לפ' כי אחרי שמצא בעצמו ע"י ענותנות כי לבו חלל בקרבו מיצה"ר היה מתירא שיתגאה ע"ז כדרך שאירע לדהע"ה שאמר בחניני ה' ונסיני ונענש דבר כנגד היצ"הר שהוא האויב העצום של הת"ח כמו שדרשו רז"ל בפ' החליל מניח ע"ה ומתגרה בת"ח ואמר בנפול אויבך יצרך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך כי כ"ז בשביל שהקב"ה עוזרך כמו שארז"ל במ' ברכות אלמלי הקב"ה עוזרו אינו יכול לו ורגיל אכי לפ' בזה הכ' יגער ה' בך השטן הבוחר בירושלים השטן בוחר ביראים ושלימים להחטיאן כפי' רש"י בשיר השירים על בנות ירושלים ולזה אמר פן יראה ה' ורע בעיניו כי אתה מחזיק טובה לנפשך והשיב מעליו אפו ולא יעזרך ועי"כ ח"ו יתגבר עליך:

ומרן הגאון ח"ס זצוק"ל היה מפ' כוונתו אם יראה הצדיק שהש"י עושה דין ברשעים שהם אויבי הצדיקי' לא ישמח במפלתן כי ע"י שמחת הנקמה יגרע שכרך לעוה"ב כו' רז"ל במ' ברכות כקנה א' מששים בעוה"ב והש"י שלא יחפוץ בנכיון שכרך ע"כ ישיב אפו מהרשע ואמנם הרשע הזה שהרע לו הי' ע"כ רשע גמור כמ' רז"ל במ' ברכות רשע ורע לו רשע גמור וז"ש ורע בעיניו בעיני הש"י והשיב מעליו אפו שיצטרך והשיב אפו מעל הרשע הזה שהיית מתנקם במפלתו, ועליכם אהוביי תלמידיי אקרא ד' מרן האלו כי המה ד' רוה"ק ואין חכם כבעל נסיון:

פ"ה משנה ד' תיו"ט ששבו למה שהיו ע"ד הפשט האספסוף המה הערב רב והמה היו הבוכים ואח"כ שבו אל המחכה ויבכו גם בני ישראל:

שם משנה וי"ו תוי"ט ישובו רשעים לשאולה עיי"ש במ' כי משום דכפל הכ' ל' בתחלה וגם הא בסוף דרשו רז"ל כן משא"כ כאן:

שם באותה משנה ואילו של אאע"ה לא פי' המפ' למה לאיל זה להבראות מע"ש וע' במעשי ה' פ' וירא ע"פ איל אחר שהיה איל משונה שלא נראה כמותו דאם היה איל ההוה היאיך לקחו אאע"ה לקרבן שמא היום או מחר יבקשו הבעלי' אחריו וע"ז ארז"ל שהיה מין איל אחר שנברא בע"ש בין השמשות: שם משנה י"א בתוי"ט לא פי' בכ' שכעס ר"ל בתוכה לא כ' אבל בתהלים מקרא מלא הוא כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו:

שם משנה י"ז תוי"ט לא הזכיר הצד השני כ' דר' חולק משתמש לתרי אנפי היכא שנשאלה שאלה לפני שני חכמים כהלל ושמאי ואז שני' חולקי' והצד השני שעומד אחד וחולק על:

מה שהיה עד עתה כקורח נגד מרע"ה וכה"ג אין כאן צד שני:

ופי' המשנה שאמרה סופה להתקיים יל"פ היכא שהמחלוקת לשם שמים כהלל ושמאי אם גם הל' כא' מהם משום שהסכימו הרוב עמו וחייב האחר לקבל דעת הרוב כדמצינו בתנור של עכנאי שברכו את ר"א על שהיה מעמיד עצמו נגד הרוב מ"מ דבריו ככתבים לעולמי עד ככ' אז כדברו יראי ה' ויכתב ספר זכרון ודור דורים נודע במה נחלקו הלל ושמאי משא"כ במחלוקת קרח אבד הוא ומחלוקתו מאחר שהראה הש"י ע"י בליעת קרח ושריפת עדתו כי לקטרוג נתכוין לא נכתב בתורה מה היה מבוקשו ועל מה נחלק ונלאו כל המפ' לבא על אמתת מחלקתו והיינו אין סופה להתקיים:

שם משנה י"ח תוי"ט דבקרא מ' אפי' עשוק בנפש אחת נ' דבלא החטיא כי אם נפש אחת ועשה תשובה שלימה אזי הש"י בעזרו אשר גם תלמידו יחזור למוטב ויהא הוא ותלמידו בג"ע:

בברייתא הנוספת למס' אבות והיא מתנא דבי אלי' משנה א' ולא עוד אלא שכל העולם כדאי הוא לו פי' מרן זצוק"ל כי עיקר ישיבת ישראל באה"ק לקיים מצות התלויות אמנם ד' רז"ל בכל מקום מוקטר ומוגש ת"ח העוסקי' בה' עבודה כאלו מקטי' ומגישי' נמצא דהעוסק בתורה לשמה א"צ לישיבת א"י כ"א כל העולם כדאי הוא לו:

משנה ב' ואין כבוד אלא תורה ובסדור שערי שמים הגי' ואין כבוד אלא לחכמי' וא"ש הכ' כבוד חכמים ינחלו:

משנה וי"ו במיעוט דרך ארץ מפ' ע"ד הלצה בשם הגאון מו"ה דוד דייטש זצ"ל ע"ד משל שני תלמידי' א' עני וא' עשיר לומדים יחד בישיבה ואח"ז העשיר הולך לבית אבותיו ויבנה לו בית ובעת יבא חבירו העני לבקרו אל ישים אליו לב ויתנצל כי אין לו פנאי לשעשע ובעת יבא העשיר לבקר חבירו העני שנעשה בנתים ת"ח מפורסם דיו אם ינהוג בו ג"כ מיעוט דרך ארץ ולא יהי' לו ג"כ פנאי להשתעשע עמו:

סוף משנה ט' ואומר לי הכסף פי' מרן זצוק"ל כי בא לבאר למה באמת טובה תורה מאלפי זהב הלא באלפי זהב יוכל להחזיק ת"ח הרבה אבל אמר הכ' לי הכסף והמחזיק אינו אלא שליח משא"כ בתורה כ' ובתורתו יהגה ואמרי' פ"ק דע"א לבסוף נעשית תורתו:

ברייתא הנוספת על מ' אבות אר"י בן קסמא פ"א הייתי מהלך ל' הייתי מהלך ק' להולמו הלכתי בדרך הול"ל אמנם הענין הצדיקי' בעת שיארע להם מסע ממקום למקום בכל מקום שיגיעו דרך שם יחקרו אולי יש שם מה לתקן וכן ספרו על הגאון מו"ה עקיבא איגר זי"ע שהיה פ"א בא"ש לבקר אמו הזקינה ובכל מקום שהיתה עגלתו עומדת לתת מספוא לסוסים הלך וחקר אולי יש באותו מקום לתקן וזה אמרו הייתי מהלך בדרך אף כי היה לו דרך למקום אחר בכל זאת היה מהלך בכל הדרך אולי באותו מקום יהא לו מה לתקן וזה ששאלו האיש הפוגע רבי מאיזו מקום אתה אם אתה משתדל לזכות את הרבים הלא טוב לך לישב במקומך דמזה כראה כי מקומך אנשי רשע שלא ישמעו לקולך וא"ל ר"י אדרבא מעיר גדולה של חכמים אני ושם לא צריכין לא לדידי ולא למטלעתי:

מ' הוריות פ"ב משנה ד' בתוס' חדשים בירושלמי לפנינו בירושלמי לא כ' כ"א איזו הוא מ"ע שבנדה והזהרתם את ב"י ומסמוך לווסתה לא מיירי כ' דמ' לי' דווסתות דרבנן וקרא אפרוש מן הנדה קאי וד' רש"י צע"ג: בשלהי המס' בר"ב יקרה היא מפנינים הענין כי האי מפנינים קרי וכ' הוא והכ' מפניים ואני' דרשי' יקרה מכה"ג ואמנם טעמא בעי ונרא' כי טעמו כ' בצדו כי הכוה"ג בעת יעבוד עבודתו מעלתו גדולה שזוכה לכפר על כל ישראל אבל אין צורך למען יעבוד עבודתו שיאכל וישתה וישן כל השנה כולה משא"כ הת"ח העוסק בתורה אם אכילתו ושתייתו ושנתו ומשאו ומתנו הכל למען יהא לו כח לעסוק בתורה ויקוים בזה בכל דרכיך דעהו וכמ' בר קפרא במסכת ברכות אפי' לדבר עבירה וכפי' הרמב"ם בהקדמתו לש"ס דקאי אעניני העוה"ז א"כ זכותו כפל כפלים משל כוה"ג ועליו אמר הכ' יודע ה' ימי תמימים וד' רז"ל בב"ר פ' חיי שרה כשם שהם תמימים כך שנותיו תמימים וז"ש יקנה היא התורה מכו"ג שנכנס לפני ולפנים והטעם משום דכל חפציך חפצי גופך כמו שד' רז"ל פסוק זה בפ"ק דמו"ק לא ישוו בה לתורה כי היא צריכה גם לחפצי גופך מה שא"כ בכו"ג:

ולא אוכל למנוע טוב מבעליו בהיותי בפ"ב נתאכסן אצלי צורבא מרבנן מעיר גלוגא רבתי שמו היה ר' ליב כהן וביאר לי מקרא זה כמין חומר עפ"י מ"ש החו"ה בשער הבחינה כי יקרת אבנים הטובות הוא משום שאינם נמצאים כ"א מעט וזה מורה ע"ד שאינם רב התועלת לאדם כי כל אשר הכרחי לאדם לפי ההכרח ימצא לו בכל מקום כמו האויר ולמעלה ממנו המים ולמעלה ממנו הלחם ומאחר שיאמר הכ' כי התורה יקרה מפנינים יאמר האומר א"כ גם התועלת ממנה מועט עוד מן הפנינים לזה אמר וכל חפציך כל אשר יצטרך האדם בעולם לא ישוה בתועלתו לתוה"ק כי היא חיינו בעוה"ז ואורך ימינו לעוה"ב ודפח"ח:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה