ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטי תלמוד ירושלמי סדר נזיקין
מס' ב"ק ג' ע"ב מראה הפנים ד"ה יצא אדם וכדאמרי' בעלמא גבי שור הנסקל כצ"ל:
שם ד' ע"א מראה הפנים ד"ה להכשר דבתר צ"ל הכשר:
שם כ"ז ע"ב מתני' אינו רוצה או שאין לו כצ"ל:
מ' ב"מ ז' ע"ב מראה הפנים ד"ה היו לו עדים כגון שנתייקר כצ"ל: שם י' ע"ב מראה הפנים ד"ה רבי שמואל א"כ שלו כשרפו כצ"ל:
שם י"א ע"א מראה הפנים ד"ה מיד עמיתך בשם הר' מווינא כד' האו"ז צ"ע דהרי האור זרוע היינו הר' מווינא:
שם י"ד ע"א מראה הפנים ד"ה כאן התירה דאיהו מרא דהאי שמעתא כצ"ל: מס' ב"ק ט' ע"ב מתני' אדמון וכ"ע כצ"ל:
שם י' ע"א פני משה הל' ו' שמסתפגין כצ"ל:
שם י"א ע"ב מתני' מכר את הקנה לא מכר את הכבד כצ"ל:
שם י"ב ע"א מראה הפנים ד"ה השולח וכך הי' גי' כצ"ל:
שם ט"ו ע"א מראה הפנים ד"ה לא הוא האיש דבענין ירושת הבעל כצ"ל: מס' סנהדרין ה' ע"ב פני משה דכ' תוך לכאורה ה"פ דהאי תוך קאי אהבאים לשבור והבאים טובא הוו:
שם ח' ע"ב מראה הפנים ד"ה ומי קטרגו לא כ' זה הטעם י"ל משום דכ' במקום אחר וכסף וזהב ירבה לך ורם לבבך:
שם י"ח ע"א בגמ' דע"א אבלו מחזר יתי' לולי דמסתפינא:
הייתי אומר דהתורה אמרה יד העדים תהי' בו בראשונה וכאן העדים לא רצו להרגו א"כ כל העם פטורין:
שם ע"ב בגמ' העבירו לפני המזבח כצ"ל:
שם ל"ב ע"ב אש יצאה צ"ע דהרי משכן שילה היה חרב וביהמ"ק עדן לא נבנה:
שם ל"ד ע"ב מראה הפנים ד"ה דבר כ' דאוקוות ועלית קאי שילך עד מקום שידו מגעת אבל מאחר דלא שייך יעשה בזדון ממילא הוא פטור ממיתה: שם ל"ה ע"ב בגמ' ושבואל בן גרשום כצ"ל:
שם ל"א ע"א בתלמוד עבין השריין כצ"ל:
מס' מכות ג' ע"ב במתני' ששתן כצ"ל:
שם מראה הפנים ד"ה ביושב בבית אפל ומוציא למדאורייתא צ"ע אטו פריסת שמע דהיינו קדיש וברכו ויוצר המאורות דאוריי' הוה אולי כוונתו דלא אתא תרתי דרבנן ומפיק חדא דרבנן וכפלוגתא דר"י ורבנן במ' מגילה: שם ה' ע"א מתני' באוכל נמלה כצ"ל:
שם במתני' וחייב על הזקן שתים מכאן ושתים מכאן כצ"ל:
שם ה' ע"ב במראה הפנים ד"ה יש חורש אלא מחפה חייב כצ"ל:
שם באו"ד מותרין בהנאה נעלם מהמחבר ד' הרמב"ם בפי' המשנה מ' כריתות שם שביאר היטב דבר זה וד' המחבר בכלל ד' הרמב"ם:
מס' שבועות ח' ע"ב פני משה ד"ה חייב שלש לא ידעתי למה לא מפרש דעל החרצנים והזגים אינו חייב אלא אחת דלא הוה בין שניהם כ"א כזית והחיוב השלישי הוא על כזירות גם ע"ש דעל העלים לא מחייב משום דבטלה דעתו קשה להולמו ולי כ' דאדרבא על העלים חייב משום דנגעי בגרונו ועל הפירות לא מחייב וכר' יוחנן דהוא מרא דתלמוד ירושלמי ולא הוה הנאת גרונו ובחרצני' וזגים חייב גם על הפת דאין זו כריכה ממש כמו בעלין: שם ט' ע"ב בפני משה ותני' הל' ה' שאומר שלא אישן צ"ע דאטו סתם יום א' משמע והול"ל שלא אישן ב' ימים וכיו"ב:
שם י' ע"א תלמוד חמתי מפרפר צ"ע התם משום פקוח נפש הותר:
שם י"א ע"א פני משה ד"ה שוא ושקר לא תשא שמע שוא צ"ל את שם אלקיך לשוא:
שם י"ג ע"א פני משה ושמעה קול אלה כצ"ל:
שם בתלמוד הפרישו קרבן צ"ע פ"ק דחולין דרמי הש"ס אהדדי אמרם להוציא את המומר והדר תנא נקברין מפושעי ישראל הרי יוכל לאוקמי סיפא בשבועת העדות וכה"ג דהכא דהוה פושעי ישראל ומקבלין קרבן ממנו: