אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ד ליקוטים והערות בס' אלי' רבא

ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט

ליקוטים והערות בס' אלי' רבא

ליקוטי משניות סדר קדשים

סי' ת"ה ס"ק י"ב בדאית ליה פירי אחרינא אסור כצ"ל:

סי' ת"כ בסוף הסי' אבל מדבריו מ' דכל אסרו חג אסור ובאמת דין זה הוא פלוגתת רש"י פ' לולב וערבה דאר"א כל העושה איסור לחג באכילה ושתיי' מעלין עליו כאלו הקריב קרבנות שנ' אסרו חג בעבותים דפי' רש"י שעושה סעודה גם יום שאחר החג וא"כ מבואר דהו"ל קצת יו"ט אבל הר"ן מפ' דקאי אחג עצמו שיכבדנו באכילה ושתיי' וא"כ אין רמז איום שאחר החג מלבד ביום אחר חג השבועות שהוא יום טבוח:

סי' תכ"ב ס"ק ה' לא חשבי' גמר תפלה לכאור' דין זה פשיטא דטעם דיהיו לרצון קמא משום דשייך לתפלת י"ח ואהא אמרינן ל"ש אלא שאינו רגיל לומר תחנונים ש"מ דברגיל לומר אף שאמר יהיו לרצון קודם התחנונים אינו חוזר לראש:

שם ס"ק י' כתבו תוס' בברכות כצ"ל:

סי' תכ"ח ס"ק א' על המים לבשל נ' דצ"ל בלב שלם:

שם ס"ק ז' המלך המשפט צ"ל המלך הקדוש:

שם ס"ק י"ב במ"ר פ' ראה איתא כצ"ל:

סי' תל"ג ס"ק ו' מאי הק' תוס' כצ"ל:

סי' תל"ד ס"ק ו' שהרי הר"ן כצ"ל:

סי' תל"ט ס"ק י' דבכל ענין א"צ כצ"ל:

סי' תמ"ו ס"ק ב' ובוודאי יאכל צ"ע אם יאכל שלא ברשות בעל החמץ ולא יחזיק לבעל החמץ טובה על אכילתו ואי איכפת ע' ברז"ה פ"ק דפסחים שכ' דאכילת בהמתו מקרי ביעור לריה"ג שמתיר חמץ בהכאה וצ"ע:

סי' תמ"ז ס"ק י' הכא באלומודי כצ"ל:

שם ס"ק ל"ה ולפגם לא הוה עד לאחר מע"ל ולהפוסקי' דלינת לילה פוגם ק' גם לתי' המג"א:

סי' תנ"ד ס"ק א' מהקליפות הקש כצ"ל:

שם באו"ד דמ"א לא נסתפק כצ"ל:

סי' תנ"ה ס"ק בסיסטרנא תמיד כובע דברים תמוהים הם כי ססטרנא הוא בור סוד לקבל מי גשמים בימות הגשמים במקום שאין מים לשתות וכן המה עד היום בירושלים עיה"ק תו"ב ומסתפקי' ממנה כל השנה:

שם ס"ק ט"ו דרישא לחוד הוא ברוקח כצ"ל:

סי' תס"ז ס"ק א' החימוץ ניכר כצ"ל:

שם ס"ק ל"ח עליונים למטה כצ"ל:

סי' תס"ח ס"ק י"ט דמשנה אינה אלא לזכרון כצ"ל:

סי' ת"ע ס"ק ה' זה היו נזכרים לכאורה זה גופא ק' הת"ה דאטו ס"ד דאסטניס רשאי להתענות שיאכל בלילה מצה לתיאבון א"וו האי מצוה והאי מצוה:

סי' תע"ב ס"ק א' שמניחין הילדי' אולי יש לפ' כן הא דתניא פ' ערבי פסחים חוטפין מצה בלילי פסחים שלא ישנו התנוקות כי עי"ז יעורו יותר: סי' תע"ג ס"ק ח' דרבו שאינו מובהק הנה רבו מובהק של אביי ידוע דהיה רבה בר נחמיני ורב יוסף רבו שאינו מובהק הוה:

סי' תע"ד ס"ק ל"ד בקידושין יצא ובס' יעבץ דגם בתפלה אמר זמן חירותינו ועל תרוויי' קשה הרי בעי' בעבור זה בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ובס' יעבץ כ' עוד דמה שהתקינו בתחלת ההגדה לומר ברוך המקום הוא כעין ברכה על סיפור יציאת מצרים וכ"כ:

סי' תפ"ג ס"ק א' ודוחק לחלק כוונתו דהרי קיי"ל דמשו"ה מברכין על כל כוס וכוס משום דכ"א מצוה בפ"ע:

סי' תפ"ט ס"ק ח' אין מברכין זמן ע' מ"ש בזה בס' המאור ס"פ ערבי פסחים:

סי' תצ"ח ס"ק ג' מ' דס"ל חסר כאן דאפשר לעשות מעיו"ט אסור ביו"ט: שם ס"ק י"ג כ' כמ"א דבורי' אלו שייכים לקמן תצ"ו:

סי' תצ"ב סוף הסי' וכן מצאתי בירושלמי צ"ע מה היה לו להביא מהירושלמי גמ' ערוכה פ' מי שהחשיך לוי כי אתא טריפתא לקמי' ביומא טבא לא חזא כ"א אקלקלתא פי' באשפה עיי"ש:

סי' תצ"ט או"ק ז' אך למאי דקיי"ל נולד כצ"ל:

סי' תק"ז או"ק ג' משום דמקלי כצ"ל:

סי' תקי"ב או"ק ז' אף שאין הישראל כצ"ל:

סי' תקי"ד או"ק ז' דבכלי אסור כצ"ל:

סי' תקט"ו או"ק כ"ד דפליג עליה בהמתנות:

סי' תקכ"ב או"ק א' היכא עירוב צ"ל וליכא עירוב:

סי' תקכ"ו או"ק י"ד משום דקיי"ל צ"ל דקשי' לי':

סי' תקכ"ז או"ק ח' אם להם תבשיל צ"ל אם אין להם:

סי' תקכ"ט או"ק ו' מ"ש מ"א צ"ל ס"א:

סי' תקנ"ט או"ק ג' שאין קוראין כ' דהיינו במקום שקוראין מתוך מגילה הכתובה על קלף והקורא מברך:

סי' תקס"ו או"ק ב' וגם ה"ה וכן וסלחת לעונינו:

שם באו"ד דכתיב בו דירשו צ"ל שימרו:

שם או"ק ד' מי שלא התענה צ"ע אם כוונתו אם השליח ציבור אינו מתענה או כוונתו לומר שים שלום:

סי' תקס"ח או"ק י"א אבל לא יותר שמעתי בשם הגאון ר' עמרם שהי' רב בקהל מאדע והלך לא"י תו"ב שהתענה פ"א הפסקה משבת לשבת ובערב שבת סמוך לחשיכה חלם לו חלום רע והתענה בשב"ק וביום א' תענית לתעניתו והתענה ח' ימים מעת לעת ושאלתי ענין זה לרופא מומחה ישראלי ואמר על ידי טבילה בצונן יוכל להתקיים עוד יותר לא זולת:

סי' תקס"ח או"ק ט"ו ויש לגמגם בזה אמנם מצינו בגמ' שלא אוכל בשר ביום שמת בו אביו או רבו:

סי' תק"פ או"ק ג' בי"ז בתשרי צ"ע דהו"ל חוה"מ סכות:

סי' תקפ"א או"ק י"ז ומשמע בדבריו ול"נ פשט ד' המג"א דמערבית מתחיל המתחיל במצוה אומרי' לו גמור וע"כ המתפלל ערבית יתפלל סליחות ואערבית שלפניו קאי:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה