אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ד דרוש לשבת שלפני שה"ג תרכ"ח

ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש לשבת שלפני שה"ג תרכ"ח

כללי ש"ס וענינים שונים

ובו ידובר על ענין החירות שהשיגו עם ב"י בשנה זו במדינתינו: כהא לחמא עניא וכו' תנן ואפי' עני שבישראל לא יפחתו לו מד' כוסות ובירושלמי הביאו הרשב"ם ע"פ הכי ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי הענין אמר שהע"ה נחלה מבהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך ואמר הון מהבל ימעט הענין כי כל שיהא לו קיום והעמדה צריך שיוכן לאט לאט ולא כקקיון דיונה אשר בן לילה הי' ובן לילה אבד והנה הש"י כאשר החל לפקוד את אבותינו במצרים לא גאלם בפ"א כ"א הגאולה הזאת הוכנה להם מדרגה אחר מדרגה וזה בעת שהתחילו המכות לירד על מצרים נתנו על לבם לקחת מעל ראשם עבודת הפרך ונתבטל מהם גזירת ועבדום וענו אותם אבל עדן שם גרי' עלי' אשר הרשה אותם להשתעבד בהם כי דרך הגרי' לעבוד עבודת מס למלך כאשר מצינו בשהע"ה אשר הגרי' הי' צריכין לחצוב אבנים ועצי' לבנין המקדש ככ' במלכים וכ"ז אשר שם גי' נשאר עלי' לא היו בטוחי' בין היום בין מחר מה יגזור שוב פרעה עליה' אכן כאשר כבדה עוד יד ה' עלי' גם לחירות הוציאו אותם ונתנו להם דין אזרח ועי"כ היה כקל אח"כ בעיני' לתת אותם ליסע כי הגר הרי הוא ברשות אדוניו לא כן האזרח ולזה אמר הכ' בפ' בשלח כאשר התנחמנו על אשר שלחום לא על השילוח אנו מתחרטי' כי מה משפט הי' לנו לעכבם אבל על זה אנו מתנחמים מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדינו שהוציאנו אותם לחירות בתחלה ואמנם אח"כ הוציאם הש"י לחלוטין מתחת ידם אך כ"ז הי' הכנה למען יהיו מוכנ' לקבל תוה"ק כי נפש קנויה אינה עלולה לקבל שכר יקר לא כן נפש חופש והנה זה ענין ד' לשונות של גאולה בתחלה והוצאתי אתכם מתחת סבלות דהיינו שבטל מהם עבודת פרך ואח"ז והצלתי אתכם מעבודתם שבטל מהם שם עבד ואח"כ וגאלתי אתכם ותכלית כ"ז ולקחתי אתכם לי לעם וכו' אמנם עדן לא ידענו מה ענין מצות ד' כוסות לד' לשונות של גאולה האלו הנה ענין הד' כוסות מיוסד ע"פ כוס ישועות אשא וגו' ולזה נבאר כל הפ' החל דהע"ה בשם כל ישראל בעת שאנחנו עם ב"י רואים אותנו נעזב ונרדף מכל העמים אין אנו מתרעמים על ה' כ"א אדרבה אנו אומרי' כמו שאמרו אנשי כה"ג הן הן נוראותיו שה א' בין אלף זאבים ומתקיימת ולולי ה' שהי' לכו יאמר נא אכן אנו מתמיהים על אויבינו ושונאינו מה עולה מצאו בנו אשר ככה ירדפונו וז"ש האמנתי כי אדבר ר"ל בעת שאדבר אכי עניתי מאוד לא דברתי זה כמתרעם כלפי מעלה כ"א אני אמרתי בזה בחפזי:

בצערי רק כל האדם כזב עיני' להם ולא יראו אבל מה אשיב אז בעת צרה לה' מה השבתי מול ה' כל תגמולוהי עלי צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל ואמר בבא העת אשר יושיע ה' את עמו לא די לכו להודות מול ה' על ישועתנו האחרונה כ"א מזכירין יצי"מ אף לימות המשיח כל הישועות שעשה עמנו במספר אגידנו והנה ל' כוס הוא כאן לשנא דמשתמע לתרי אנפי כמשמעו אבל הוא ג"כ ל' מספר כמו איש לפי אכלו תכסו וז"ש כוס ישועות כלומר מספר ישועות אשא על שפתי ובשם ה' אקרא כי כל הישועות מאתו יצאו ואמר בימי העוני הי' ימי' אשר אבותינו אם רצו לקיים התורה היו צריכין להתחזאות ואולי גם היום ימצא ככה במדינת ספרד אבל אחר הישועה נדרי תודתי אשר נדרתי לקיים לעת עתה אשלם נגדה כא לכל עמנו ואמר אנא ה' בימי עניי ומרודי איזו ענין הי' שנתן בנו כח לעמוד בנסיונות העצומים זה כמה מאות קרוב לאלפים הלא הוא אמונתינו כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו וז"ש אנא ה' כי אני עבדך אני עבדך מבטן ועל ידה בן אמתיך זה לבד הי' אשר פתחת למוסרי על כן לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא והנה טרם נסיים הפ' נבאר ענין הפיוט כהא לחמא עניא כבר כ' הרמב"ם כי הפיוט נתיסד אחר חורבן ביהמ"ק והוא ע"ד אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי אמנם יש בו ג"כ הערה על נסיון הגלות ומוצא דעת על איזו דרך תהי' הגאולה ואמר כי בגלות הזה יהי' הגאולה ממנו כמו שהי' במצרים והנה במצרים בעת היותינו נתונים למרמס חומר ולבני' וכל מחיתינו הי' רק מה שניתן לנו יום יום מבית המלך כמה נפשות בתוכינו הי' שלא הגיע השכר יום להשביע נפשם אמנם אחרי שנתבטל השעבוד ונתקיים והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הי' כל דכפין ייתי וייכול אכן הגר אשר לא נחשב עדן לאזרח ולא יוכל להשיג לו נחלת שדה וכרם אם גם מרעבו ישבע אבל אין בידו להניק לאחרים אך אחרי שנתבטל גם גר יהי' זרעך ונתקיים והצלתי אתכם מעבודתם נתקיים בנו כל דצריך ייתי ויפסח עמנו אבל אין זה התכלית כ"א התכלי' הי' וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם לי לעם ועל שתים אלו אמר השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל מול ולקחתי אתכם וגו' ומול וגאלתי אתכם אמר השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין אמנם מדוע החליף הפייטן השטה ולא סידר כמו שהיה בגאולת מצרים בתחלה בני חורין ואח"כ בארעא דישראל הענין הנה בעת אמר ה' ית' למרע"ה והוציא את עמי ישראל אמר משה והן לא יאמינו וה' ית' חרה לו על זה כמ"ש רש"י בחומש שם וא"ל ושמעו לקוליך וכן כ' ויאמן העם אמנם כן מדוע אמרו רז"ל וחמשים עלו ב"י א' מחמשה כי ד' חלקי' מתו בימי אפלה שלא רצו לצאת אך הענין כ"ז שהיו נתוני' תחת יד מצרים הי' מתאוי' לצאת אבל מאחר שבטלה מהם הגירות והעבדות היו בהם ד' חלקי' שלא רצו לעזוב את ארץ מכורתם ולמען לא יארע לנו כמו כן ככה בעת הגאולה שינה הבעל הגדה ואמר כי לע"ל יהי' בהפך כי בתחלה יהי' לשנה הבאה בארעא דישראל וכמו שהי' בבית שני שעלו בני הגולה ובכל זאת היו עבדים לכרש ואח"כ יהי' לשנה הבאה בני חורין אמנם דהע"ה שצפה ברוה"ק כי יהי' כאשר עינינו רואות אשר הגלות מתמעט ביקש על זאת ואמר לא תעלה על דעתך כי זה הוא הגאולה המיועדת כ"א כל זה הכנה למה שאמר הנביא אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד ועד"ז יתקיים מ"ש ישעי' והלכו עמים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וגו' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים וז"ש עוד הפעם נדרי לה' אשלם נגדה כא לכל עמו אבל לא בארץ אחרת כ"א בחצרות בית ה' בתוככי ירושלי' כיה"ר ב"ב א"ס:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה