אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ד כללי ש"ס וענינים שונים

ליקוטי חבר בן חיים ד· רבי חזקי' פייבל פלויט

כללי ש"ס וענינים שונים

חלק רביעי

כללי ש"ס וענינים שונים מופלאים ממרן הגאון רבן של כל בני הגולה רבינו משה סופר זצוק"ל בעהמ"ח תשו' ח"ס:

א' חכמים היינו ת"ק נדה ל' ע"ב ועיי' תוס' י"ב ע"א ד"ה וחכ"א: ב' תיובתא והלכתא ברכות כ"ג ע"ב וע"ש כ"ד ע"א אטו כולהו בחדא מחתא וכו' ועוד בעירובין יו"ד ע"א ושם ט"ז ע"ב:

ג' הלכה אע"ג דלא פליגי ע' תוס' ע"ז מ"ג ע"א ד"ה הלכה וכו' והמל"מ פ"ח מהל' ע"ז הלכה ח' כ' ע"ז ותמהני דבכמה דוכתא פריך הלכה מכלל דפליגי עין' לקמן סי' ס"ב:

ד' חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה עירובין ע"ז ע"א עיי' כתובות ס"ד ע"א ועיי' יבמות ל"ו ע"ב גיטין נ"ג ע"ב וצ' ב"מ כ"ה ע"ב וע"ש היטב נ"ו ע"א וק"ל:

ה' כ' ריה"ג תלמיד חבר לכ"ע ואפ"ה מזכירו בתחילה בגיטין ס"ג ע"א כ"כ תוס' ע"ז מ"ה ע"א ד"ה אר"ע ועיי' כתובות פ"ד ע"ב אי ר"ט רבו של ר"ע או חבירו:

ו' פעמים תני רישא משום סיפא זבחים צ"א ע"ב:

ז' מ"כ מכתבי ב"י וז"ל סתם בר פלוגת' דר"י הוא ר"מ כן מוכח מגמרא פסחי' י"א דפריך מחכמים דר"י דמתני' על ר"מ וכ' רש"י דר"מ בר פלוגתא דר"י וד' תוס' עירובין צ"ט ריש עמוד וקשה לי מיומא נ"א במשנה תמורה רפ"ב עכ"ל ועיי' תוס' חולין צ"ב ע"ב ד"ה אר"ז וכו':

ח' עוד שם מצאתי וז"ש ומוכח מגמרא דכתובות ד' נ"א ע"ב דפריך מדרבנן דר"מ אר' יהודה ובנדרים פ"ז ע"ב:

ט' עיי' תוס' שבת צ"ה ת"ק דר"ש הוא ר"י ג"ז מצאתי שם בספ"ג דפאה הובאה בש"ס גיטין ט' משמע דלאו כללא הוא ועיי' יבמות כ"ט ובכתובות צ"ז ע"ב ג"כ מצאתי שם:

י' אי יש להזכיר הפשוט תחילה ע' תוס' סוכה כ' ע"א ד"ה אחת: י"א ענין אמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה עמ"ש תוס' שבת פ"א ע"ב ד"ה והאר"י ובתוס' ל"ט ע"ב ד"ה ע"ב:

י"ב פעמים מפרש מה דמסיים ופעמים מה שהתחיל תוס' ר"פ במה מדליקין ועיי' שבועות ג' ע"א ועיי' עוד שם ה' ע"ב תוס' ד"ה וקמפרש הכנסות לאלתר:

י"ג אי יש סדר למשנה או אין סדר עיי' מס' ע"ז ז' ע"א ועי' מג"א סי' תפ"ט סס"ק י"ז:

י"ד כל מקום ששנה ר"ש שזורי הלכה כמותו מנחות ל' ע"ב ע"ש פלפול בש"ס ועש"ך יו"ד סי' רע"ו ס"ק ד' מה שהקש' על זה ועיי' שבת כ"ו עא: ט"ו ולימא מר הלכה כמר וכו' משום דאפכי' לי' מגלה ל"ה ע"א ומנחות ל' ע"ב ודוכתא טובא:

ט"ז רבא לא ראה רב הונא ורב הונא מת קודם רב יהודה תוס' מנחות ל"ו ע"א וצע"ק הא תרי רב הונא הוי כמ"ש תוס' חולין י"ג ע"א וגיטין י"א ע"ב ד"ה יתיב:

י"ז זעירא דמן חברי' שם מקום תוס' חולין י"ב ע"ב:

י"ח מאן דאסיק בתיובתא ממשנה שלימה יש לו ע"כ שום תי' בדוחק עכ"פ דלא נעלמה מהם המשנה ד' תוס' שבת מ"ד ע"א סוף הדיבור:

י"ט כל היכא דמונה מנין ע"ד זו ואצ"ל זו עיי' תוס' שבת ס' ע"ב ד"ה השתא ושם מביאים כל המקומות:

כ' כמה רוחב הבהמה ועובי' עיי' עירובין י"ט ע"א בסופו:

כ"א דרומאי מזלזלי' בדברי חכמים והיינו לודאי ע"ז ל"ו ע"ב ותוס' ד"ה אשר בסוף הדיבור ועיי' שבת ס' ע"ב בבלאי שרי איסור:

כ"ב רשב"ג אמר אלף ילדים היו לבית אבא סוף מס' סוטה ועמ"ש על זה תוס' ע"ז ל"ב ע"א ד"ה אבל ועמ"ש תוס' חולין ה' ע"ב ד"ה וכ"ג ועיי' שבת נ"ד ע"ב תוס' ד"ה הוה:

כ"ג הלכה כר"מ בגזירותיו אפי' נגד רבים תוס' שבת ט' ס' ע"א: כ"ד אביי ס"ל גזרי' גזירה לגזירה שבת י"א ע"ב אבל תוס' שבת דחו זה ועמ"ש תוס' חולין ק"ד ע"א ד"ה ומנא תימרא וכו':

כ"ה עיי' גיטין ס"ז ע"א שבחן של חכמים שהי' מונה איסי בן יהודה: כ"ו פלוגתת אביי ורבא אי בישא הוה טבא ברכות כ"ט ע"א ושם יוחנן לחוד וינאי לחוד:

כ"ז אי הוי רבא כהן עמ"ש תוס' ר"ה י"ח ע"א אבל אביי ורבה ור"ח בוודאי הי' כהנים ע"ש רב כהנא לא הוי:

כהן תוס' ס"פ אלו עוברין ד"ה אמר רב כהנא:

כ"ח תלמיד יכול לסמוך על הוראת רבו לקולא ולא תלמידי תלמידיו עיי' מזה פסחי' כ"ז ע"א וע"ב אבל להחמיר בפני רבו מנדין אותו מג"א סי' ס"ג ס"ק ה' ועיי' שבת ס' ע"ב, אותן תלמידי דר"י עבידא כר"י ע"ש: כ"ט ר' זירא ור' אבא תרווייהו הוי מטמרי מר"י רבם למיסק לארעא דישראל בשבת מ"א ע"א ור' אבא ברכות כ"ד ע"ב ע"ש:

ל' ענין בטלה דעתו אצל כל אדם תוס' שבת צ"ב ע"ב ד"ה ואכל:

ל"א אם יש לגזור עיר זה אטו עיר אחרת ע' תוס' שבת כ"ט ע"ב ד"ה גזירה וצ"ע ע"ז ר"פ כל הצלמים ע"ש, ועיי' גיטין יו"ד ע"ב כל השטרות העולים ר"ש אמר אף אלו כשרים וכו' כ' הרשב"א בחי' דלא גזרי' אטו מקום שישראל חותמים דאתרא באתרא לא מחליף אבל שמא בשמא מיחלף ע"ש בגמ' י"א ע"א:

ל"ב רשעים לא מסקי' בשוויי' ע' תוס' שבת י"ב ע"ב ד"ה שבכא: ל"ג חזקי' ובר קפרא תנאי נינהו וקשישי מר' יהודה הנשיא הנזכר בזאת הברייתא תוס' ע"ז ל"ח ע"ב ד"ה תרי ומשמע אברייתא אחרת לא מצי פליגי (ולי הק' המעתיק נראה דמרש"י חולין ק"ו ע"א ד"ה אין נוטלין מהם ובתוס' שם ד"ה חמי האור משמע דאף על ברייתא אחרת מצי פליגי ע"ש וצע"ק הק' שמואל בראך):

ל"ד הך תנא דבי ר"י מפיק מאידך תנא דבי ר"י עמ"ש תוס' פסחי' ה' ע"א ד"ה דברי ר"י:

ל"ה מצינו לשון חיישינן והוא לקולא פי' תלינן בהכי שבת קנ"א ע"א: ל"ו לפעמים מקשה כמה קושיות אע"פ שיודע התירוץ אלא שרוצה לידע אולי יש תי' אחר תוס' שבת מ"ג ע"א ד"ה כופה, וע' תוס' ע"ז מ"ב ע"א ד"ה ה"כ:

ל"ז כל מקום דאמרי' כל מקום ששנה פלוני הלכה כמותו ולא פי' להדי' דווקא במשנה הלכה כמותו בכל מקום כתובות גבי אדמון ומנחות ל"ו ע"ב ועמ"ש תוס' שבת מ' ע"א ד"ה דלמא:

ל"ח אין לומר אמוראי נינהו לר' יוחנן לגבי הלכה כמותו מששנה אלא היכא דאתמר תי' הרשב"א שבת מ' ע"א:

ל"ט חכמים אסרו וחזרו והתירו שבת מ' ע"א ושם קכ"ג ע"ב עיי' חולין צ"ג ע"ב פריך אכשיר דרא וכו' והשתא דאכשיר לר' יהודה מהימני: מ' כל קו' יש לה תי' לא ס"ל לרשב"ם ב"ב נ"ב ע"ב ועיי' שבת כ"ב ע"ב וברא"ש שם סי' ז' ד"ה קבעי ע"ש:

מ"א כל דתיקון דרבנן כעין דאורייתא תיקון היינו במה שיש בו עיקר מה"ת פלוגתא בגיטין ס"ח ע"א וע"ש בתוס':

מ"ב מצינו שאחז"ל אי דייקינן כולי האי לא הוי תנינן עירובין מ"ח ע"א:

מ"ג דבר שהותר מכללו לא אמרי' היכא שמצוותו כך מנחות ה' ע"ב ושם כ"ה ע"א ועיי' תוס' כריתות י"ד סע"א ומה שצ"ע מיומא פ"א ע"א בארתי בתשובה:

מ"ד עדים זוממין הותר מכללן מאיימין על עידי חבר ד' תוס' הרא"ש במס' כתובות ל"ב ע"א:

מ"ה אי ממון חמור ממלקות עיי' כתובות ל"ב ע"א ועמ"ש תוס' ספ"ק דמציעא אי ממון חמור מאיסור שהרי אין הולכין בו אחר הרוב:

מ"ו רב תנא הוא ופליג ולא ר' יוחנן ומ"מ לר' יוחנן לא הי' מחזיק' לתנא למימר דאנא דאמרי כי האי תנא תוס' כתובות ה' ע"א ועמ"ש מפרש בתמיד סוף משנה א' וע' תוס' נדה כ"ז ע"ב ד"ה והתניא איפכא וכו': מ"ז תקלה עצמה תנאי היא ספ"ק דפסחים וע"ז ל"ד ע"א תוס' ד"ה בשליקותא וסא"ט תוס' ד"ה אית בהו ועמ"ש תוס' יומא ס"ו ע"א וע"ש:

מ"ח לפעמים מייתי הש"ס ראי' מפסוק זה על פסוק אחר ובמקום אחר מייתי בהיפוך עמ"ש תוס' ברכות כ"ו ע"ב ואין נכרי:

מ"ט סוגי' דון מינה ואוקי באתרה עיי' בשבועות ל"א ע"ב ובחולין ק"כ ע"ב זבחים צ"א ע"ב ומנחות ק"ז ע"א וע"ש בתויו"ט פי"ג משנה ה' ובה"ז שם ותשובת חו"י סי' ר"ג מכחות ס"ב ע"א ועמ"ש בס' כפות תמרים בספרו כ"ה ע"א ד"ה וראיתי בתיו"ט ע"ש היטב:

נ' תדיר ומצוה עוברת ברכות כ"ז ע"א תדיר ופירסם כיסא שבת כ"ג ע"ב תוס' ד"ה הדר תדיר ומקודש זבחים ס"פ כל התדיר תדיר וחיובא סוכה נ"ו ע"א:

נ"א גז"ש מופנה מצד א' מבואר בנדה כ"ב ע"א ועיי' היטב במ"ש הרב בעל תוס' חדשים במנחות פ"ו משנה ה' תמצא הרבה כללים בענין זה וכ' תוס' בנזיר ע"ח ע"ב ד"ה ולאחותו כדתניא דר"ע ס"ל אפי' מופנה מצד אחד אין משיבים ומ"ש ולר' ישמעאל צ"ע בנדה שם וע' רש"י סנהדרין ע"ג ע"א ד"ה היקישא הוא משמע דמופנה מצד אחד לוקין עליו ע"ש ושאינו מופנה כלל אין לוקין עליו וצ"ע בנדה כ"ג ע"א דפריך לרבנן מאי איכא ועיי' תוס' שבת קל"א ותוס' בנו מ"א ועיי' ס' באר יעקב כלל מ"ח:

נ"ב גז"ש אי עדיף מהיקש גיטין מ"א ע"ב זבחים מ"ה ע"א תוס' ד"ה דכ"ע אי היקישא מפיק מק"ו ע' תוס' בכורות ל"ג ד"ה וב"ה ור"ש לית לי' אהני ק"ו אלא אין גזי"ש למחצה ד' תוס' מכחות ק"א ע"ב ד"ה בכ"ח וכו': נ"ג כל היכא דסמכו אחזקה להתיר וא"כ חזקה כנגדה אזי הההיכא דאיכא לברורי מבררינן מג"א סי' תל"ז ס"ק ד' ועש"ך יו"ד סי' פ"ג ס"ק י"א: נ"ד הלכתא למשיחא עיי' יומא י"ג ע"א תוס' בד"ה הלכה כר' יוסי ולשעה נעלמה בס' באר שבע במס' תמיד בתחלתו ד"ה איבעי' להו וכו' ע"ש: נ"ה לא זו אף זו לא שייך אלא בשתי בבות לא בשתי תיבות ד' תוס' ר"פ האיש מקדש בו ובשלוחו:

נ"ו בהג"ה להקדמת פי' המשניות סדר זרעים כ' בשם ש"ל דכל והאמר בש"ס הוא רב:

נ"ז מקרא נדרש לפניו ולאחריו איתא בדוכתא טובא אבל עיי' ר"ה ט' ע"ב וזבחים כ"ד ע"ב וע' תוס' ר"פ כל שעה גבי גר אשר בשעריך:

נ"ח לפעמים קאי בתיקו במקום אחד ונפשטה האבעי' במקום אחר ע' תוס' ע"ז ע"א ד"ה תיקו וע"ש ומ"ש מסוגי' דנדה לא הבנתי כי במסקנא קרא אסמכתא ולא איפשטא בעיי' ע"ש:

נ"ט איכא דדריש וי"ו ואיכא דלא דריש וי"ו בסנהדרין י"ד ע"א תוס' ד"ה ור"ש לא דריש וי"ו וכו' וע"ש נ"א ע"א ד"ה הא מני ע"ש ועש"ס יבמות ע"ב ע"ב דאפי' מאן דלא דריש וי"ו וי"ו דוהי' דרש וביומא מ"ה ע"א וע"ב:

ס' כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו הרי"ף סוף ב"ב לית לי' הך כללא ועמ"ש רא"ש ב"ק ס"ה סי' ה' ועמ"ש תיו"ט פ"ח דעירובין משכה ז' בענין זה בשיטת הרמב"ם:

ס"א אורחי' דקרא לכפול תיבה א' בענין א' יותר מבשני ענינים ולפעמים מצינו בהיפוך עיי' כל זה בתוס' ס"פ כל שעה ד"ה א"כ לימא קרא בשל בשל מבושל מבושל ע"כ מביאים כל השייך לזה:

ס"ב מודה ר"ג דלא פליגי משנה ערלה ספ"א ר' יוסי אמר וכו' ומייתי ר"ש תני מודה ר"י וכו' ומייתי לי' הש"ס פ' כל הצלמים וכ' שם תורת חיים דשייך מודה אע"ג דלא פליגי ומסייעא ממשנה חולין ס"ג ע"א וע"ש תוס' ד"ה ומודה כ' יהודה לא משמע כת"ח הנ"ל עיי' לעיל סי' ב':

ס"ג אין אלו אלא דברי נביאות הוי לשבח, עשו דבריהם כדברי נביאות אינו לשבח כך העלו תוס' עירובין ס' ע"ב ד"ה אין אלו:

ס"ד תרוויי' תנינהו לפעמים הוי קו' מאי קמ"ל ולפעמים סייעתא ע' תוס' ע"ז ל"ז ע"ב ד"ה אמר רבא וע"ש בעירובין ס' ע"ב בתוס' ד"ה אין אלו: ס"ה כללים בלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד עיי' היטב בשבת קכ"ד בתוס' שם וספ"ק דעירובין:

ס"ו אין לוקין על לאו שנאמר באם אינו מכין ד' לח"מ פ"ט ממ"א ומביא ראי' מתוס' ר"פ איזהו נשך ס"א ע"א ובאמת המעי' שם מוכח ההיפוך וצל"ע ושוב שמעתי זה בשם אור חדש:

ס"ז לפעמים מייתי הש"ס שינוי על אמורא מאמורא דקשיש מני' טובא אלא שלא אמר מילתי' אהך תיובתא רק אמילתא אחריתא והש"ס מסדר לי' הכי ע' תוס' שבועות ה' ע"ב ד"ה רבא אמר וע"ז כ"ד ע"א ד"ה אמר חזקי' ושם נ"ז ע"ב ד"ה לאפוקי וכו' ובדוכתא טובא וע' תוס' חולין ב' ע"ב ד"ה אנא שחיטתו כשרה:

ס"ח כל היכא דכתיב אדם היינו ישראל אבל האדם גם גוים בכלל וכן בני אדם ע' תוס' ע"ז ג' ע"א ד"ה כהנים וע' ת"ח שם דבר נאה:

ס"ט לפעמים תני ג' בבי והרישא והמצעתא הוי לא זו אף זו לחד תנא ומצעתא וסיפא הוי לא זו אף זו לאידך תנא דצריכא לפרש דברי תוס' בע"ז כ' ע"ב ד"ה ואי וכו' אך מתוס' שבת ק"ב ע"ב ד"ה אבל וכו' לא משמע בן דא"כ הו"ל לשנוי ג"כ הכי וק"ל:

ע' כח דהתירא עדיף עמ"ש תוס' ע"ז מ"א ע"א ד"ה אמר שמואל ע"ש בסוף הדיבור:

ע"א מצינו מרז"ל כסיפא להו מלתא להחזיר אכסוף רבא גיטין ע"ז ע"ב שם בגיטין אכספי' רב עיליש לרבא ועיי' ב"ב קל"ג ע"ב אכסוף רב עיליש קמי רבא וקרא עליו אני ה' בעתה אחישנה וע' ע"ז כ"ח ע"א אמר טרוקי גלי דלא לותי גברא דלטרדן ולפירש"י משום כיסופא אמר הכי ועיי' עירובין י"א ע"ב אמר ר' ששת לא תימא להו לדבי ר"ג ממתני' דכיפה ועוד ל"ט ע"ב גבי בישרא דטבי' וע"ש עוד כ"ו ע"א קרא עליו ר"ג חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו וב"מ צ"ז ע"א א"ל רבנן לרבא פשיעה בבעלים ואכסיף: ע"ב אביי בר אבין ור"ח בר אבין תני תרווייהו בי רבה פגע בהו וכו' פסחים ל"ד ע"א רב כהנא ורב ספרא תני סנהדרין בי רבה פגע בהו וכו' סנהדרין מ"א ע"ב עיפא תני שבועות בי רבה פגע בי' ר"ה ועיי' מ"ק ט' סע"א תני פי' נדרים בי רשב"י ועוד בשבועות ל"ו ע"ב רב אחא בר הונא תני שבועות בי רבה פגע בהו:

ע"ג לפעמים הקשו קו' להקניט בשבת מ"ו ע"א ר' אווי' איקלע לבי רבא וכו' אקפד בי' רבא בעי לצעורי' א"ל מ"ט רבה ור"י עוד שם קכ"א ע"ב אבין שטי' מתני שטותא לדברי' פירש"י כעס ומתכוון להקניטו ובברכות ס' ע"א התחיל הוא מטמא והן מטהרין ובקידושין נ"ג ע"ב ונזיר מ"ט ע"ב תלמידי דר"מ קנטרנים הם ועיי' מעשה סוף הוריות גם בחולין ק"י ע"א גבי רמי בר תמרי ופ' עשרה יוחסין דף ע' גבי הא גברא והא טסקי ובכתובות ס"ט ע"א גבי ענן ענן ממקרקעי ומטלטלי:

ע"ד אין למידין הלכה מפי לימוד ולא מפי מעשה עד שיאמר הלכה למעשה ב"ב ק"ל ע"ב אין למדין הלכה מפי גמרא נדה יו"ד ע"ב תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם בשעת מעשה אמרה אין חוששין לו יבמות ע"ז ע"א וע"ש בתוס':

ע"ה החילוק שבין הלכתא מנהג ונהגו בתענית כ"ו ע"ב ומביאו רש"י עירובין ע"ב ע"א מטין אתמר ברכות ל"ג ע"א תענית כ"ו ע"ב כתובות פ"ד ע"ב:

ע"ו רבנן מדאורייתא לא עבדי' ק"ו כדה יו"ד ע"ב פלוגתא דר"א ור"י: ע"ז כל ימיו של ר"א עביד כר' יהושע אע"ג דהלכתא כר"א משום דלא נגררו בתרי' ע"ש כל ימיו של ר"ג עביד כר"ג משמת נכנס להפר דבריו עירובין מ"א ע"א בכל יום אתה מחבב דברי לפני ר"י וכו' שמא יראו תלמידים פסחים ק' ע"א:

ע"ח חד הואיל אמרי' תרי הואיל לא אמרי' פלוגתא דר"י ורבנן פסחים ל"ח ע"ב חד מיגו אמרי' תרי מיגו לא אמרי' פלוגתא ר"א ורבנן ב"מ ט' ע"ב: ע"ט הואיל ואשתרי אשתרי עיי' יבמות ז' ע"ב וקידושין כ"א ע"ב עיי' חולין ז' ע"א בעי ר' ירמי' איבעי' בשר נחירה ופירש"י שם וכעין זה בברכות וי"ו ע"ב דחלב הואיל ואשתרי בי' אמה"ח ה"א דאשתרי נמי איסור טומאה וכן פא"ט ס"ד ע"א תוס' ד"ה שאם רקמה גבי ביצים ע"ש וע"ש ס"ט ע"א מהו לגמוע חלבו וכו:

פ' כי הוי ר"י וכ"ש בפרה לא מסקי' מיני' אלא כדמסיק תעלא מבי כרבא יומא מ"ג ע"ב כי הוי ר"י ור"ל בתינוקת לא הוי מסקי מיני' אלא כדמסיק תעלא מבי כרבא נדה ס"ה ע"ב:

פ"א כל מקום שנאמר אשתייר הוא פחות מחציו עכ"פ ד' הרשב"א בחי' פא"ט גבי טחול דאשתייר בה בעובי דינר זהב וע"ש בפוסקים:

פ"ב אי חיישי' לזילותא דב"ד עיי' ב"ב ל"ב ע"ב ועמ"ש רשב"ם שם ל"ה ע"א ד"ה התם בב' שטרות ע"ש בסוף הדיבור:

וער"ה ר"פ יו"ט של ר"ה נתקע ואח"כ נדין ע"ש וצ"ע מגמרא עיר בן מ"ז ע"ב משמע מלשון רש"י דווקא תלמיד לרבו אבל אחר אפי' בדרבנן ומותבי' תיובתא קודם עובדא וא"כ מ"ט אמר נתקע תחלה:

פ"ג בפסחים כ"ז ע"א גבי עובדא דבן בוהיין מוכח דצריך האדם להוציא עצמו מן החשד לפי שעה אע"פ שיתברר אח"כ ע"ש:

פ"ד אגב שיטפא רהיטא לך גמרא כן רפראד"מ אנשיה רב לגמרי' סנהדרין פ"ב ע"א ושם אחוי לרב כהנא בחלמא ויל"ד מ"ט לא אחוי לרב בחלמא וכה"ג פריך הש"ס פ' הזרוע קל"ג ע"א ולקריין לרבא ומשני רבא כזיף הוי ועיי' בתענית כ"ד ע"ב רבא גזר תענית ואקריי לר"א שלם טב וכו' והתם אפשר דמשום מקצת שבחו בפניו וכן פירש"י פ' נח ע"ש:

פ"ה איכא תנא דאתכיי' לרב מדות אחוי לי' ר"י בר אבדימי איכא תנא דאתכיי' לרב כחל אחוי לי' ריב"ל ע"ש בב"ב ובחולין ק"י ע"א משם מוכרע בתוס' דתרי ר"י בר אבדימי הוי א' רבו של רב וא' הי' אח"כ וכן ר"ש בן יהוצדק א' רבו של ר' יוחנן וא' אח"כ ד' תוס' ע"ז כ"ט ע"א ונדה י"ב ע"ב וד' תרי רבינא הוי אחד קדמון ואחד בתרא פא"ט מ"ח ע"א ד"ה אמר רבינא וכן שם י"ג נ"ט תרי ר"ה הוי ע"ש וד' פ' י' יוחסין ע"ב ע"ב דתרי רב אדא בר אהבה הוו:

פ"ו בשבועות ט"ז מבואר שהניחו מכשול לעמי הארץ כדי שימסרו נפשם עלי' יותר ע"ש תוס' ד"ה אלא וכו' ובתשובה למדתי מזה בדומה לו למקום אחר: פ"ז כמה פעמים כשלא יכלו לאסור לגמרי ראו להתיר לגמרי כדי שלא יבואו להקל ע"ז במקום אחר עיי' דבר זה במ"ש טו"ז ביו"ד סי' קכ"ג ס"ק א' גבי יין מבשל שלא יכלו לאסרן בהנאה ומשו"ה התירוה נמי בשתיי' שלא יבואו להקל עי"ז גם ביי"נ גמור ועיי' בגיטין י"א ע"א גבי שמות מובהקים וכן הוא להדיא בגמרא דנדה ל"ד ע"א ורש"י ותוס' שם ועיי' בתוס' נדה ג' ע"א מצינו שהקילו משום לא פלוג ויש ליישב כמו שכתבתי בחידושי שם:

פ"ח אשוו זבינא אכנדיני ואי לא דרשינא לכו כר"ש פסחים למ"ד ע"א משוו זבינא ואי לא דרשינא לכם כר'"ט פ' לולב הגזול ל"ד ע"ב זיל פייסי במאי דאפייס ואי לא דיינינא לך דינא כרב הונא ב"ב ה' ע"א ועמ"ש סמ"ע וש"ך ססי"ז ויש מקום עיון בב"ב קס"ו ע"א אמר רשב"ג המעון הזה וכו' ובתשו' צ"צ למד מזה מ"ש מג"א משמו ר' סי' רמ"ב ובחי' ש"ע שלי הארכתי בזה:

פ"ט רביעית של תורה מחזיק ביצה ומחצה מבואר בדוכתא טובא והנה מדדנו שיעור הנ"ל ושערכו בכוון מאוד כמה טיפין יש בו עפ"י צלוחית של רוקחים הנקרא טראפפע"ן גלעזע"ל ושערכו בדקדוק גדול כמה פעמים ונמצא מכוון שכל רביעית של תורה מחזיק ת'ת'ק'פ' טפין בינונים ומזה תוכל לשער טפה שנפל על דופן הקדירה שלא כנגד הרוטב שצריך שיתבטל בס' פעמים ס"א פחות מעט שעולה לסך ג' אלפים שש מאות וששים טפין בקירוב לזה שיצטרך שיהי' בקדירה לכה"פ קרוב לד' רביעית של תורה והוא פחות מגרא"ס עסטרייכע"ר זייד"ל:

צ' מעתה נקל לחשוב כמה טיפין יש במקוה טהרה שמחזיק מ' סאין וכל סאה וי"ו קבין וכל קב ד' לוגין וכל לוג ד' רביעית נמצא ט"ז רביעית לקב ור"מ קבין למקוה וצא וחשוב הטיפין לפי הנ"ל 3,763,200 ולפי חשבון המקוה שהוא אמה על אמה ברום ג' אמות תוכל לערוך לפי זה כמה טיפין בנהר ובכל כלי לפי ארכו ורחבו ועמקו:

צ"א שיעורי פדיון הבן וקידושי אשה וכתובתה וכדומה עיי' בתשו' חו"י סי' א' שדוחה כל דברי כחלת שבעה והכה א"א לסמוך כלל על כל מ"ש בספרים משום שהמטבע משתנית בכל מקום וזמן ע"כ אודיעך פה כפי מה שקבלתי מרבי הגאון מו"ה נתן אדלער כ"ץ כי' ולפי מה שטרחתי ויגעתי ומצאתי והוא כי במטבעות של מדינות רייך הנקרא קאנפעסיאכס מיכצע כטבע על הטאלער 10 אייכע מארק פיין ומארק הוא ט"ז לאטה כסף וטהאלער הנ"ל יש בו קי"ד צ"ל רייכס וועהרט שהם קלים מצ"ל שבמדינות קיר"ה סך של קיר"ה עולה קמ"ד הנ"ל וזהו חשבון של כסף צרוף ומזוקק הנזכר בפוסקים: צ"ב ולפ"ז לפמ"ש בשם מהר"ם מירזבורג דה' סלעים הוא ה' לאטה וקווינטל כסף צרוף הוא קרוב לשליש של מארק הנ"ל והי' סך פדיון הבן ת"פ צ"ל רייכס שהם צוואנציג צוואנציגער ווינער קוראנד שהוא וי"ו זהובים ומ' צל קוראנד הנ"ל וכך ראיתי שלקח מורי הגאון ני' בפדיון:

צ"ג סך כתובה י' פעמים כנ"ל סלע של תורה ד' צוואנציגער מחצית השקל ב' צוואנציגער קוראנד הנ"ל שהם א"ח צ"ל רייכס געלד פונדיון הוא ב' צ"ל מרייכסווערטה הנ"ל איסר הוא רייכס צ"ל ובו שמונה פרוטות נמצא חצי רייכספפענינג הוא שיעור קידושי אשה של תורה כך שמעתי כמה פעמים ממ"ו הנ"ל ועמ"ש רע"ב פ"ד ממעשר שם משנה ג' ושיעור כתובה של תורה הוא פ' זהובים פ"פ ווערטה שהוא ס"ו זהובים קייסר מינץ וויבר קוראנד ומה שמוסיפים על ד' מאות זהובים הוא פלגא משום דין נדוניא דהנעלת לי' ואידך פלגא משום מה דהוסיף לה על דילה עוד כנגדו ועיי' נחלת שבעה:

צ"ד פלוגתא דדרש טעמא דקרא ב"מ קט"ו ע"א ועיי' יבמות ע"ו ע"ב שאני התם דמפרש טעמא וכו' ועיי' פסק הרמב"ם דרשי' לשון הדיוט ב"מ טעמא דב"ש מפרשים:

צ"ה עיי' פסחים ח' ע"ב גבי שורות במרתף ותיו"ט שם ק"ד מייתי כל המקומות ועיין ריש ביצה סתם לן תנא כב"ש ועיי' נדה י"א ע"ב דבסתם ואח"כ מחלוקת סתם לו שפיר כב"ש:

צ"ו העובר על דברי חכמים מקרי עבריין שבת מ' ע"א בסופו ועיי' נדה י"ב ע"א פריך בפשיטות עובר על דברי חכמים רשע לא מקרי בתמי' וצ"ע מר"פ כל היד דמשמע במוציא זרע לבטלה ר"ל מקרי עבריי' ולא בחטא אחר ע"ש:

צ"ז מציבו בש"ס דקאמר תרי טעמי ותרווייהו צריכין להדדי והא בלא הא לא סגי ונתבאר הענין היטב בתוס' כתובות ס"ה ע"ב ד"ה ועוד ע"ש: צ"ח כלל בענין מדאיצטריך הא לך העתק לשון שיטה מקובצת ב"מ דף ל"ב ע"א לומר לך פריקה בחנם אבל טעינה בשכר פרש"י הלכך אי לא כתב פריקה ואתי' מק"ו מטעינה ה"א דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה טעינה בשכר אף פריקה בשכר פי' מדאיצטריך פריקה שמעי' הא טעינה ולפי האמת אין פריקה יכולה לבוא מטעינה דאיכא דיו ואתיא פריקה:

לגופא וכיוצא בזה הוא כל מדאיצטריך שבתלמוד ליודעי ומביני מדע ומ"מ מודינא לך שאם לא אתי' פריקה אפשר שהיינו טועים טעינה והיינו אומרים שניהם בחינם וליכא דיו אבל עתה שנכתב פריקה ידענו אמת בפירוש טעינה ולא הי' יכול ללמוד פריקה מטעינה דאיכא דיו הלכך התורה שידעה האמת בפירש טעינה כתבה פריקה לעצמה אבל לנו הטועין באה פריקה לגלויי אטעינה דלהוי בשכר דלגופה לא איצטריך דהא אי לא אכתבי' פריקה הוי טעינה בפי' טעינה והוה אמרי' אידי ואידי בחנם נמצא שלפי האמת וליודעה במה פריקה לעצמה ושלא נאמר דיו לפי טעותינו באה לגלות על דין טעינה ולא לעצמה זה נ"ל בפירש"י וכיוצא בזה ביו"ט גבי שאור בכזית וחמץ בכותבת דוק ותשכח:

צ"ט נוסח קאנטראקט ממכירת חמץ עיי' בסוף הספר:

ק' נוסח שטר קידושין על תנאי, כבר הוא נדפס בח"ס אה"ע סי' קי"א ואין צריך להעתיקו עוד: להיות לי למזכרת ביום א' י"ג ניסן תקמ"ו לפ"ק פה פרוסטיץ מדדנו ת"ל יגענו ומצאנו השיעור חלה זי"ן זיידליך מהגדולים שנקראים במדינת מעהרן גרעשיען זיידלאך במדה מחוקה שקוכין געשטראכען זיידל ולא גדולה ועוד ביצה וחומש ביצה ומשקל הקמח נ"ד לאטה ושליש ממשקל עסטרייך כל זיידל מהנ"ל מחזיק ששה ביצים בכוון וזו היא לוג מדבריות המוזכר בדברי חז"ל ומדה הנקראת מאס המחזיק ד' מהזיידלאך הנ"ל הוא מכוון למדת הקב המחזיק ד' לוגין ורביעית זיידל הנ"ל נקרא פה שוואטקא הוא רביעית של תורה לקידוש והבדלה וברה"מז וד' כוסות ומחזיק בכיוון ביצה וחצי ביצה:

ושוב מדדנו כל הנ"ל גם בקמחא דפסחא המשומר משעת קצירה כי אולי יש בו יבשות וקלות אחר אבל מצאנוהו מכוון ממש להנ"ל במדה ובמשקל ובמשורה: וגם שערנו שכל זיידל קמח מהגדולי' הנ"ל יספק מים שוואטקא מהמדה הקטנה הידוע בכאן נמצא לשיעור חלה הנ"ל שם ז' זיידליך גדולים וקח כלי המחזיק ז' שוואטקא קטנים בכיוון:

וצריך אני לעיין במג"א סי' כ"י ס"ק ב' וע' בא"ר דפליג שם אמג"א דאין לחלק בין יין למים בשיעור קטן דב' וג' ביצים:

א' 42377 איבערטראג 533693:

ב' 38218 ם' 24973:

ג' 29537 נ' 32977:

ד' 32530 ן' 8719:

ה' 47754 ס' 13580:

ו' 76922 ע' 20175:

ז' 22861 פ' 20750:

ח' 223447 ף' 1975:

ט' 11052 צ' 19650:

י' 66420 ץ' 14872:

כ' 37272 ק 2972:

ך' 10981 ר' 22147:

ל' 41517 ש' 32148:

מ' 52805 ת' 36140:

533693 סוממע 782071

סכום פסוקים תמצא סך הכל 23203:

חשבון זמן לילה ויום של כל השנה מאמו"ר הנ"ל:

כפי הנמצא בפפ"ד וכפי הנראה שגם במדינות האלה נמצא כזה בקירוב זמן קריאת שמע של שחרית הזמן היותר ונקדם ד' שבועות קודם תקופת ניסן פינפציג מינוטען אויף אכנו אוהר ובכל שבוע צריך להקדי' רביע שעה עד שבתקופת ניסן יהי' הזמן המוקדם פינפציג מינוטען אויף זיעבען אוהר אד' שבועות קודם תקופת תמוז עד התקופה הזמן המוקדם פינפציג מינוטען אויף זעקס אוהר והזמן הזה נמשך במעט השתוות עד ממש סמוך איזה שבועות קודם תקופת תשרי ואז פוחת והולך בכל שבוע בתקופת תשרי הזמן המוקדם צוואנציג מינוטען נאך זיעבען אוהר ואיזה שבועות לאחר התקופה פוחת בכל שבוע לערך צעהן מינוטען עד ד' שבועות קודם תקופת טבת עד התקופה הזמן מוקדם אז פינפציג מינוטען אויף ניין אוהר זמן הלילה ד' שבועות קודם תקופת ניסן בין ה' ליו"ד מינוטען נאך זעקס אוהר ומוסיף רביע שעה לשבוע עד התקופה ואז הוה לילה אום צעהן מינוטען נאך 7' אוהר: מד' שבועות קודם תקופת תמוז פאן ניין אוהר אויף פינף מינוטען פאר ניין אוהר ודפחות מעט מעט עד תקופת תשרי צעהן מינוטען נאך זעקס: מד' שבועות קודם תקופת טבת עד התקופה פירציג מינוטען אויף פינף אוהר וזאת לדעת דקיי"ל מן השקיעה עד צאת הככבים כ"ד מינוטען או ל"ה מינוטען עבדי' הכא לחומרא והכא לחומרא:

לכן זמן שאיבת מים למצות אם אפשר לכוון ולראות הרגע מתי נעלמת החמה מעינינו אח"כ יו"ד מינוטען וישאוב ואי לא יחשוב משיעור צאת הכוכבים הנהוג. באותו זמן כ"ה מינוטען למפרע וישאוב עד צאת הכוכבים: ולענין הדלקת נרות בשבת וחנוכה בע"ש שצריך להיות לעולם קודם שקיעת החמה והיינו קודם ל"ה מינוטן קודם צאת הכוכבים הנהוג אז לפי חשבון הנ"ל:

נוסח כתב ללות עפ"י היתר עיסקא:

כל הנ"ל קיבלתי עלי בתורת עיסקא למחצית שכר והפסד עפ"י תיקון חז"ל ושכר טרחות קבלתי והברירה בידי ליתן בעד חלקו:

דוד (ויחתום שמו):

אבל במכירת ח"כ נהפוך הוא שהקונה נותן למוכר וזה נוסחו:

הן אמת וצדק שנתתי לפלוני כך וכך מעות למחצית שכר והפסד עפ"י תיקון חז"ל והברירה בידו ליתן בעד חלקי כך וכך ונתן לי בטחון גמור על הקרן ורווחים הנ"ל ח"כ (על פלוני ופלוני) ויהי' לפלוני כתב זה לראי' באם שנוגעים זמן פרעון ח"כ הנ"ל ולא יגיע לחלקי ריווח כפי סך הנ"ל עפ"י אופן אזי מחויב אני להחזיר המותר מפרעון ח"כ הנ"ל לפלוני הנ"ל: כל זה כתבתי מפי מרן ני' ומפיו קרא אלי ואני כותב על הספר בדיו בעת הפרדי ממנו בפיורדא יום ה' ג' כסליו ת'ק'ו'ם לפ"ק והעתקתי בכאן פרוסטיץ אור ליום ג' ח' ניסן תקמ"ח:

חי' שו"ע יו"ד סי' קי"ו:

סעי' ה' ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה בלי ספק כי מנהג ישראל תורה היא ואם אינם נביאים בני נביאים הם ובכל זאת שמעתי מקובל ורבים שחקו עלינו בזה ועמ"ש טו"ז וז"ל הזוהר פ' יתרו על פסוק ויהי קולות וברקים תני' בארבע תקופין בשתא קלא אתפסק וכדין דינין מתענין בעלמא והאי קלא דכליל שאר קלין לא אתפסק לעלמין ולא אתעבר מקיומא שלים ותוקפא דילי' עכ"ל והנה דבריו סתומים וחתומים ומי בא בסוד אלקים ואין אתנו יודע עד מה ובספר לח"ה סי' זה כתב בשם רקנטי מצינו דסדקו קרנות העולם באשר שא"א לצמצם ממשלתם נשארו פנוי' בלי שומר ומלאך בין תקופה:

ועתה דע לך כי גלגל המזלות אשר רשמתי א' ב' ג' ד' הוא המסבב ממזרח למערב מגלגלי ז' ככבי לכת כלם, ושני עשר מזלות קבועים בו מתחלקת לארבע רבעיהם וע"ד משל מא' עד ב קבוע טלה שור תאומים ומב' עד ג' סרטן ארי' בתולה מג' עד ד' מאזנים עקרב קשת וד' עד א' גדי דלי דגים ואין הגלגל הזה וכן שארי הגלגלים אינם כמעשה האופן שהוא עיגול א' לבד כאשר ציירנו לפנינו:

אבל הוא עגול חלול ממולא מכל צד וסגור וחלול בתוכו וכן כל הגלגלים זה בתוך זה כגלדי בצלים זה על זה וזה על זה והכה למטה מגלגל המזלות ישנם ז' הגלגלים של ככבי לכת ולהיות שאין לנו צורך להזכיר פה כ"א גלגלי החמה והלבנה ע"כ השמטנו האחרים ולא הזכרנום כלל:

והנה הגלגל השני שציירנו פה בתוך גלגל המזלות הוא גלגל החמה והוא מסימן אות ה' ו' ז' ח' ותנועתו לתקופה והוא רגע השתנות המשמרות בין תקופה לתקופה כי לפעמים יוכלו לנשוב הרוחות הרעות בעולם תוך סדקי הקרנות וכו' ע"ש וכל השומע יתמה וכי שייך למעלה א"א לצמצם ועוד א"כ מ"ש מים שלא נשתה ומדוע אין הסכנה כשמשליכים בו ברזל וידעתי מה שכתבו המקובלים בזה מ"מ צריכין להסבר ולקרב אל השכל ודע מה שתשיב ע"כ אמרתי אני עם לבי להסביר בו סברא ממה שחנן ה' אותי אולי כוונתי לדעת מיסדי המנהג ההוא ובשגם אפשר לכוון דברי בדברי הרקנטי בזוהר הנ"ל כאשר אבאר אי"ה ובתחילה אודיעך ענין מהלך גלגלי החמה והלבנה וגלגל המזלות ואצייר לפניך עיגולים האלה ואתכם באותיות א' וב' ואכתוב פירושים ומשם בין תבין הרבה דברים אי"ה:

מכוון חגורת המזלות ומתגולל ממש תחת המזלות ממש בלי שום נטי' כלל והחמה קבוע בו בחגורת הגלגל שלה אלא שיש לה נטי' מה לדרום ולצפון כאשר אבאר לך אי"ה, והנה גלגל החמה הלזה המסבב תחת גלגל המזלות הנ"ל כשיגיע מקום הגלגל שהחמה קבוע בו נגד נקודת א' פי' שהחמה קבוע בנקודה ה' בגלגלה וכשיגיע גלגלה תחת גלגל המזלות בנקודה א' שהוא מזל טלה תאמר שהיא תקופת ניסן והגיע חמה לראש טלה:

והחמה מסבב והולך עד שתגיע מקום חגורת החמה ונקודה ב' ותאמר שהגיע חמה למזל סרטן והיא תקופת תמוז וכן כולם:

ועוד תדע כי אע"פ שהחמה קבוע בחגורת גלגלה והגלגל מתנועע ממערב למזרח תחת אפודת חגורת המזלות מ"מ החמה בעצמה יש לה כטי' לצפון ולדרום כי כבר אמרתי:

לך שהגלגל הוא חלול עגול והחמה קבוע בחגורת הגלגל ההוא, והנה בתקופת ניסן שאז החמה בראש מזל טלה סי' א' ממש תחת החגורה ומאז תתחיל לנטות לצד צפון מעט מעט כל עוד שנתגלגל הגלגל נושא החמה מן יא' לב' היינו מניסן עד תמוז כל זמן ההוא תטה החמה לצד צפון עד שתגיע נגד אות ט' ותהי' בתחילת תקופת תמוז נגד אות ט' ומן אז תחזיר נטייתה לאחורי' נגד אות ט' ותחזיר לצד המקורה ואז מסבב הגלגל עד שתגיע בתקופת תשרי לאות ג' ותהי' החמה ממש תחת החגורה כמו שהי' בניסן ומאז תטה החמה לצד דרום מעט מעט עד שתהי' בתקופת טבת כשיגיע הגלגל לאות ד' תהי' היא בתכלית הנטי' לדרום נגד המקום שהיתה בצפון בתקופת תמוז הנ"ל ומשם תחזיר לאט לאט עד שבתקופת ניסן תהי' תחת החגורה וכן לעולם: ובזה תשכיל ותדע כי הדרים בארץ תחת החגורה הנקרא קו משוה היום אין להם קור כלל וארצם נקרא חגורה השורפת ומשם ועד צפון נחלק לשבעה אקלימים וא"י באמצעיתם הראשונים הסמוכים לקו המשוה קרים עד שבקצות הצפון מאות ט' ולהלן שלא תגיע חמימות החמה לעולם הוא קר מאוד שא"א לסבול והוא מדינת שוויד"ן והאללאנ"ד ולהלאה ושם הים הכפור הנקרא אייזמעע"ר ותבין בזה שבתמוז הוא חם אצלינו ומשם מתחיל להתקרר מפני נטיית החמה מגבולינו:

וגם תבין מה שמונח אצלינו שצד הצפון קרה והדרום חמה היינו צפון שלנו פי' שאנו דרים מצפון לקו המשוה וא"כ כל מה שהוא יותר מצפון יותר מתקרר לרחקו מקו המשוה והיותר מדרום הוא יותר חמה מהתקרב אל קו המשוה:

אמנם לדרום המשוה הוא בהיפך שכל מה שהוא מדרום הוא מתקרר ומתרחק מהמשוה עד שבקציתו אין שם שום מקום ראוי ליישב ובהתקרבו לצפון מתחמם להתקרב אל המשוה וכשהקור מתגבר אצלינו מתשרי עד טבת אזי מתגבר שם החום וכן בהיפך והוא מבואר ממ"ש למעלה:

אמנם עיקור היישוב הוא צפון המשוה, ויש לנו בזה חקירות הרבה ואין כאן מקומו:

ואמנם גלגל השלישי המסומן יו"ד היא גלגל הלבנה ואעפ"י שגם הוא תחת גלגל המזלות ומתנועע ג"כ ממערב למזרח מ"מ אין תנועתו תחת החגורה ממש כמו החמה רק נוטה הוא הגלגל ההוא לצפון ולדרום קצת כאשר מצייר לפניך עיין בו והבדל הזה שבין גלגל הירח לגלגל המזלות הוא הנקרא תלי בספר יצירה או תנין או דרקון וקראו להצפוני ראש התלי ולדרומי זנב התלי: ולהיות כן אין גלגל הירח פוגש בגלגל המזלות וחמה כ"א בשני מקומות סי' י"א וי"ב עיין הגם שאין זה מכוון ממש כי בקשו חשבונות ומצאו שגם מן הפגשה ההיא יש לה נטי' להתלי ולא נדקדק עתה במיצוי החשבון ההוא כאשר נזכיר לקמן אי"ה:

והנה אמרו חז"ל בשעת תליית המאורות שמשו חמה ולבנה בחלון אחד וקטרגה הלבנה ואמרה א"א לשני מלכים משתמשים בכתר אחד וכן הוא שא"א לשניהם בכתר אחד דבמקום החמה בטלה אור הלבנה וענין שמשום בחלון אחד להיותו סוד נשגב כאשר נרמז לקמן אי"ה מ"מ פשוטו על חמה ולבנה האלו שעינינו רואות והם שמשו בחלון אחד הכוונה לדעתי שהיתה גלגל הירח ממש תחת חגורת החמה והמזלות ולא נוטה ממנה וגם החמה לא היתה נטייתה לצפון ודרום כי לולא קטרגה לא הי' שום יישוב כ"א בג"ע שהוא תחת המשוה וכיון שהיתה הלבנה ממש תחת החמה והחמה גם היא לא נטתה ולא שינתה מקומה הנ"ל בכתר אחד ועתה נשתנה הענין בשני מדרגות האחד שהלבנה אינה תחת החגורה ממש וגם החמה נוטה היא ממקום החגורה:

אמנם בהפקד א' משני אלו תתבטל רוב ממשלת הלבנה ונחה עד א"א לשני מלכים וכו' והנה ברגע תקופת ניסן ותשרי שהחמה ממש תחת החגורה אעפ"י שאז אין החמה במקום פגשת הלבנה עם הגלגל מ"מ כיון שהחמה בחגורה ממש תתבטל רוב כח ממשלת הלבנה שרגא בטיהרא מאי אהני:

אמנם ז"א אלא רגע אחד כמימרא שהרי מיד מתחלף ונוטה חמה לצפון ולדרום כנ"ל:

ובתקופת תמוז וטבת אעפ"י שאין זה החמה בחגורה ממש מ"מ אז פוגש גלגל החמה אל גלגל הלבנה כנ"ל וגם זה ברגע אחד כמימרא עד שתעבר הגלגל וישנה מקומו:

וזאת לדעת כי ממשלת הלבנה על מעיינות ונהרות ועל כל מימי הארץ כמבואר וידוע ועמ"ש רמב"ן סוף פ' משפטים על פסוק וברך את לחמך ואת מימיך והחמה על כל שהוא מתולדות האש וידוע לכל יושבי איי הים מענין עבב"ע ופלוט"ה שהוא בזמני הלבנה ויש לכו אריכות בענין קריעת ים סוף לסתום פי דוברי שקר ואכתוב מזה בחיבורינו ח'ת'ם סופר אי"ה: וגם נודע כי חמה ולבנה התחתונים האלו יש להם מנהיגים בעולם המלאכים מלאכים מנהיגים אותם והוא מבואר ג"כ במאחז"ל ולמעלה גבו' מעל גבוה בעולם האצילות ז' קולות ח'ג'ת נ'ה'י'ם תפארת הוא חמה ומלכות לבנה וע' רמב"ן פ' יתרו על קולות דמ"ת ואין להאריך כבוד ה' הסתר דבר: וא"כ בשעה שהוסרה ממשלת הלבנה והוסר ההשגחה העליונה מכל אילו המימות לא נכון לשתות מהם כי נתנו הפקר לפראים ולמזיקים אמנם כרגע אחר זה כבר הושת הממשלה וההשגחה כבראשונה אך כל זה להמעינות אשר הם עדיין במחובר אך אותן שנשאבו כבר כיון שהוסרה ההשגחה מהם כיון דאדחי אדחי ואינם חוזרים ונראים זולת שהם מבושלים או כבושים או מלוחים שתתערב בהם כח אש שהוא ממשלת החמה כי גם המלח והכבשה מחמימות יולד א"כ לא יוזק בהוסר השגחת הלבנה כי מושגח הוא ממשלת החמה וכן בכי יותן ברזל אל כלי שידוע שלא הותך כי אם באש וכל כיוצא בזה ובזה יובן דברי הזוהר לכל מבין ודברי הציוני למעיין בהם ואי אפשר לפרש יותר והמבין יבין:

ואמנם אין חשבונות אלו מדוקדקים כ"כ שהרי יש נטי' לתלי כמ"ש הרמב"ם בהל' קה"ח פי"ו ע"ש ובתוי"ט ר"ה פ"ב מ"ו ד"ה ולאן הוא נוטה וכו' ובלאה"נ העולם אין נזהרים כ"א עפ"י חשבון תקופת שמואל והעיקור בתקופת דר' אדא וכבר הזכיר זה בצמח צדק סי' יו"ד ע"ש והעלה דסמכי' אשומר פתאים ה' כיון דדשו בה רבים ע"ש:

אמר הכתוב אמת מארץ תצמח ובתיקוני ד' ע"ב דהוא ר"ת להביאם אל המקובץ הוא אלף מאתים ותשעים והמה קרבנות אלף מאתן תשעין כמשפט אתוון דארץ (כאן חסר ציבור הבאין בחובה: שתי תבות) י"ג קרבנות אחר שנבוא אל חשבון בזמן הבית שס"ה שבת, ר"ח, פסח, שבועות, ימים בשנה, נ"ב שבתות, מוספי ר"ח פרים, מוספי פסח יום, פרים שנים יום יום שני, שנה מוספי, שנים איל אחד, יום פרים שנים, איל אחד תמידין, שבת, כבשים שבעה, איל אחד שבעה, י"ג לחם שבע מאות,מאה וארבעה, חטאת א' י"א,כבשים כבש הבא,אילים שנים ושלשים,פעמים י"ב,, עם העומר שעיר,פר אחד,מאה ושנים, עזים לחטאת,ז' כבשים,ושלשים, שמונה ושבעים,חטאת א', י"ב כבשי, עצרת,ארבעה ועשרים ר"ה, יוה"כ, סוכות, ש"ע פר אחד איל, חובות היום, מוספי סוכות, פר אחד איל, אחד כבשים,פר ושעיר של, פרים שבעים, אחד שבעה, חטאת א', יוה"כ ושעיר,כבשים צ"ח י"ד, כבשים ושעיר, עשרה,, הנשרף פר א', אילים שבעה, חטאת,ואיל א' כבשים, שעירים, עשרה,,ז' ושעיר הנאכל, מאה ותשע,, לערב, ושמונה,, שלשה עשר, המקוב"ץ מפרט אל הכלל אלף מאתן ותשעין:

והמקובץ מן כל עשרונים שלשה לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש חוץ מן הכבש הבא עם העומר הי' מנחתו כפולה שני עשרונים:

למאה וארבעה עשרה פרים שלש מאות וארבעים ושתים עשרונים:

לאילים ארבעים שמונים עשרונים:

לאלף ומאה וארבעה:

ושני הכבשים הוא אלף ומאה עשרונים עם מנחה כפולה:

והרב הגאון בעל עשרה מאמרות מאמר המדות מדה י"ב ענה ואמר סי' על זה ארץ אשר ה' אלקיך דורש וכו' כי א'ר'ץ הוא אלף מאתן ותשעין מנין הקרבנות ואשר הוא מכין אלף וחמש מאות וכו' הוא מספר הוי' ב"ה כי הוא הדורש והוא סי' למלכי צדק מלך שלם למספר הגדול של הכ' פשוטה ה' מאות ומ' סתומה שש מאות עם י'ד'ו'ד שהוא מקומו של עולם ג"כ אלף ת"ק וכה תאמר יו"ד פעמים ה' הוא חמשים וי"ו פעמים חמישים הוא שלש מאות ה' פעמים שלש מאות ת"ק והנעלם מן שדי הוא ת"ק כמבואר בכתבי האר"י ז"ל בכוונת יתקדש:

ועתה יתבאר נסכי היין לקרבנות:

שלישית ההין לאיל אילים ארבעים ד' פעמים ק"ס לוגין:

גדר המקובץ הוא ד' אלף ומאה ושלש וחמשים לחשבון דחינוך הוא אחד כמו בראשית ויען דהין היא י"ב לוגין וגדר רביעית הוא שלש מאות ששה וארבעים וא' רביעית סי' בהין שמו בלוגין אחד שמו אחד:

ובספר בחיי איתא על פסוק ומעת הוסר התמיד אלף מאתן ותשעין וגו' לקץ הימין וגו' הוא דאם אברהם אבינו ע"ה שאמר במה אדע דהוא דבר קל נשתעבדו בניו ח"ל שנה אנו שחוטאין במעשה ודיבור ומחשבה אנו לצפות הגאולה לאחר שלש פעמים ת"ל דהוא אלף מאתן ותשעין' ובסיום הפסוק אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ג' מאות שלשים וחמש נ"ל דקאי על פי דברי קדושו האר"י זלה"ה על כוונת הקדיש ס"ת דיתגדל ויתקדש שמיה רבא הוא אלף מן רבא ונשאר ש'ל'ה וזהו יגדל של"ה והוא ג' זועין הגדולות עם ג' אלקים דקטנות עולין של"ו ע"ש עיי' מ"ח מסכת תפלת ערבית בבריאה כל זה כתוב ומפורש בס' עשרה מאמרות מאמר המדות מדה יב ושפירש בפי' יד יהודה שם ומצאתי מסודר בסדר הזה בס' נקרא עולת ראי' כתיבת יד: רביעית דהין לכבש:

לאלף ק"נ כבשים ג' פעמים ג' אלף נ' מאות ותשעה לוין חצי ההין לפר לפרים קי"ד ששה פעמים ששה מאות פ"ד לוגין. במס' נדה נ"ח ע"ב: דף נ"ח ע"ב רחב"א עד כגריס של פול ובמעיל צדקה טרח ויגע ומצא גריס גדול מאוד והציור נדפס לפנינו בספרו ואציירו לפניך פה ע"פ התמונה שלא ישתנה והאריך בראיו' ברורות ועצומות אין להשיב עליהם אלא שבפלתי כ' דא"כ לעיל כ' נשים שנתעסקו בצפור ונמצא עליהם כסלע נימא דפלגא דסלע ממאכלת הוא וע"כ צ"ל דמאכולת פחות מחצי סלע והסלע ידוע שיעורו שליש טפח וא"כ הגריס הוא עכ"פ פחות מחצי שליש טפח שהוא חצי אצבע אגודל וא"כ הוא שיעור מועט ממ"ש המעיל צדקה והנה תמי' לי דלמא ברייתא אתי' כרבנן דרחב"א דלא תלי' במאכולות אא"כ הרגישה והפוסקים שהביאו הברייתא לא דקדקו בשומו סלע וכן מצאתי בסדרי טהרה סי' ק"ץ שכ' דברייתא מיירי בנמצא בבשרה שלא תלינן כלל במאכולת ע"ש: בלא"ה נראה שפלתי טעה במ"כ וארך כי חצי הסלע הוא ממש מכוון לשיעור של מ"צ הנ"ל ובתחילה אצייר פה להנך שיעור של מעיל צדקה במראה עגול עיי' ע"ב:

והנה מדדנו שיעור הנ"ל ע"י ט' עדשים מדדתי והוא מכוון בינונים שבזמנינו ומדינתינו והוא ממש כמטבע של כ' עדיין מכוון בתמונה הנ"ל ולא נשתנה צ"ל הנטבע בעסטריך ממה שהי' בזמן מעיל צדקה:

והנה הסלע הוא שליש טפח שהוא אצבע ושליש רחבו, ולהרמב"ם בהלכות ס"ת שכל אצבע עולה לרוחב ד' שעורים בינונים וגם זה מדדנו עתה בכוון ודיקדוק ומצאנו ג"כ שהוא מכוון שאצבע אדם בינוני בזמנינו הוא כרוחב ד' שעורים ברחבו נמצא כי רוחב הסלע היא ט' שעורים ושליש ברחבן: ונמצא עיגול הוא ג' פעמים דהיינו כ"ח שעורים ברחבן ומזה יעשה הריבוע אורך י"ד שעורין ברחבן ורוחב ד' וב' שלישי' שעורים:

עפ"י מ"ש תוס' בדוכתא טובא ע' פ' ע"פ ק"ט ע"א ד"ה רביעית:

וזהו ריבוע של סלע וחצי סלע הוא אורך ז' שעורים על רוחב ד' וכ' שלישית וזה עולה בתושברתו ל"ב שעורים ואיזה חלקים ולא נדקדק בהם כי בלא"ה נצטרך לפחות מהם כדי שיהי' המאכולת פחות מחצי סלע מ"מ החצי הסלע הוא יותר מל"ב שעורים והשיעור כתם הנ"ל אינו מחזיק יותר משלשים שעורים קטנים בשום פנים דוק ותשכח ונ"ל שבדקדוק נקט בברייתא שיעור סלע מפני שהחצי ממנו הוא רק מעט יותר משיעור כתם וכמעיל צדקה הנ"ל ע"כ נ"ל דבכתמים דרבנן שיעמי' להקל כמ"צ הנ"ל אע"פ שהשיעור קצת תמי' שלא ימצא כעת דם מאכולת גדול:

מ"מ כבר כתבתי לעיל בסמוך מזה אמנם בבדיקות עד שאינו בדוק דמקלינן נמי בפחות מכגריס ועוד לא מלאכי לבי להקל כן וכל מורה יראה לפי ראות עינו בשיעור דם מאכולת שבזמנו ובמדינת כנ"ל ע"כ:

נוסח שטר מכירת חמץ מרבינו הגאון ר' נתן אדלער כ"ץ ני' אב"ד בפפ"ד: המקום בבית לצד (פלוני) הרי הוא מכור לך ואגב מקום הנ"ל הקניתי לך כל חמץ וכל דבר שיש בו חשש חימוץ ותערובות חמץ ואפי' הנדבק בכלים שלי לחלוטין בלי תנאי בעולם בעד סך (פלוני) ועל זה פרעת סך שני פגים והמותר מחוייבת לשלם כ"ג ניסן הסמוך ואין עלי שום אחריות על מכירה זו הכל שריר וקים פה מקום פלוני יום פלוני שנה פלוני:

(הק' פלוני):

אם מוכר תיבה עם חמין יכתב:

המקום בבית לצד כותל (פלוני) שעומד עליו תיבה הרי הוא מכור לך ואגב מקום הנ"ל הקניתי לך התיבה וכל מה שיש בו חימוץ וכל דבר שיש בו חשש חימוץ ותערובות חמץ ואפי' הנדבק בכלים שלי לחלוטין בלי תנאי בעולם בעד סך פלוני וכו':

ואם אין הבית שלו רק הוא דר בו בשאלה או בשכירות יכתב כן המקום בבית שאני דר בו עתה לצד (פלוני) הרי הוא מושכר לך עד כ"ג ניסן הסמוך ואגב שכירות מקום הנ"ל הקניתי לך כל חמץ וכו' כנ"ל:

והנכון שהכתיבה והחתימה תהי' אשורית ואם לא יוכל להיות אשורית מוטב שלא יחתום שמו כלל רק ימסור השטר להקונה בפני עדים גם ישער דמי החמץ ויפרש הסך בשטר הטעם שצריך לכתוב אפי' הנדבק בכלים הוא כדי שלא יצטרכו הכלים טבילה לאחר הפסח:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ד

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה