ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטים והערות בשו"ת אמרי א"ש
חלק או"ח סי' כ"ג עד דאיכא ס' אולי לא ס"ל לרש"י כן אלא בטעימת קפילא ככרי אבל בטעימת ישראל מודה וצ"ע:
סי' ל"א נסגר דבריו צ"ע בזה י"ל דאי ילפי' מג"פ לא תבשל לא יצאו ממקרא א' אבל באמת מ' דהרמב"ם ס"ל כרב אשי וכר' אבהו ונפקא לי' מכל שתעבתי ושפיר כ':
סי' ל"ג והרמב"ן בפ' כי תשא ובאגרת שכ' הרמב"ן מא"י הנדפסת בסוף חיבור הרמב"ן על התורה דפוס פ"ב כ' ששקל בא"י הסלע והיה חצי אוקיא כפי' רש"י:
סי' מ"ז ד"ה ויש לתמוה ואימא מורכב צ"ע קצת דמהי"ת נימא דקרא אתי לרבות הנעשה באיסור דהרכבת אילן דאוריי' בין בארץ בין בחוצה לארץ: חלק יו"ד סי' ו' עדות מיוחדת צ"ל דאמר שהיו שני שוחטים שם בשעת שחיטה דאם לא היה כ"א א' מאי עדות מיוחדת שייך הרי לא היה כ"א ע"א והשאר עד מפי עד:
שם שהוזכרו במשנה טבל וחלה צ"ע הרי גם בטבל וחלה איכא חזקת איסור ואי לא אמרי' מגו במקום חזקה גם התם לא נימא:
סי' כ"ה צדיקי הדור ואיכא מ"ד התך זה דניאל וא"כ לא נתחבא כלל מהמן שהרי היה יוצא ובא וס"ל להאי מ"ד דבאמת המן הרגו ובס' יוסף לקח כ' דגזירת המלך לא היה כי אם. עבדי המלך שהיו עבדים באמת וישבו בשער המלך וזה היה טענת מרדכי כי הוא איננו עבד:
סי' ס' והחתן נקרא יוסף מרדכי נהירנא כי מרן חתם סופר זצוק"ל כשתדך עם בחור א' שהיה שמו ג"כ משה וקודם קשירת התנאים שלח אליו בנו הגאון מקראקא שיקרא לעצמו עוד שם אחר וקרא עצמו עפ"י עצת גיסו הנז' משה טביה:
סי' פ"ח ויותר כ' שהש"י היפר לו וכן הוא במ"ר ע"פ אתה החלות אתה התרת לי שבועה במדין:
סי' צ"א בסוף הסי' לפי"ז בשבועות איך אכילה כ' דצ"ל אף אכילה וק' לי' דדווקא שינה תנן ולא אכילה אמנם בירושלמי מבואר דה"ה באכילה דהיינו שלא אוכל שבעת ימים הוה שבועת שוא וכן הביא הרמב"ם, ולא אוכל לעצור במלין סיפר לי איש נאמן כי הגאון ר' עמרם שהיה אב"ד דקהל נואדא והלך לא"י ת"ו סיפר בעת פטירתו מהגאון ר' יושע כ"ץ שהי' אב"ד בקהל ווערפעלעט אשר פ"א התענה הפסקה ממו"ש עד ערב שבת ובע"ש סמוך לשבת נרדם וחלם חלם רע ר"ל והתענה בהפסקה א' כל יום השבת עם יום א' שלאחריו ותמה ושני' על הענין הירושלמי הנ"ל ושאלתי פי רופא יהודי א' בפ"ב מה לרופאים בענין זה ואמר לי כד' הירושלמי כי יותר משבעת ימים אי אפשר וספרתי לו הענין והשיב לי כי ב"ס הגאון ר"ע הנ"ל הלך בימי תעניתו מדי יום למרחץ קר ואז יוכל להתענות עוד יותר כי האדם הרעב אם ירחץ במים קרים יכנסו לגופו ע"י "הפאראס" ט"ו לטרא מים וזה ע"ד הכ' ותבא כמים בקרבו וד' רז"ל רחיצה כשתייה ודע והתבונן:
סי' קי"א ורק לאו יש בו ועוד לא תאכלו על הדם שלא יאכל בשר קדשים קודם זריקה ועשה ודם זבחיך ישפך ואח"כ תאכל, ראיתי בס' זכרון יהודה מהגאון בן המחבר שכ' בשם אביו הגאון כשהיו בני ביתו רוצים לקבל תענית הפסקה היה מצוה להם שיקבלו תעני' עד שיאמרו איזו מזמור למען אם ביום ב' או ג' יצטרכו לשאול על נדרם וחכם עוקר נדר מעיקרו ויפסידו את שהתענו ואמנם עד"ז אין צריכין להתרת נדר כ"א לומר המזמור והוא דבר תמוה דא"כ לא מבעי' הפסקה דלא הוה כ"א אפי' תענית יום לא הוה כ"א תענית שעות כמבואר בתוס' פ"ק דתענית וכן אמר מרן הגאון חתם סופר בשם רבו הגאון ר"נ כ"צ אדלער ששמע לתלמידיו עושין כן ומיחה בהם וא"ל לריק יגעתם כי זה תענית שעות ומ"מ תקנה בעי' ומ' שיקבל תחלה תענית ג' ימים ואח"כ יקבל מאותן ג' שני ימי' ואח"כ מאותן שנים יום ראשון וקיי"ל יש נדר בתוך נדר ואם ישאול על הראשון יחול השני ובשני יחול השלישי:
ליקוטים והערות בס' מנחת יעקב:
כלל א' סס"ק ד' דבריו בעצמם סותרים י"ל דנגד המלח אין כאן אפי' שלשים אבל באמת גם המלח מצטרף לבטל בס' ונגד הדם שבמלח וודאי איכא שלשים:
שם ס"ק ז' בהפסד מרובה אין לחוש כצ"ל:
שם תורת חטאת סעי' ז' וכ' בתה"ד כצ"ל:
כלל ד' תורת חטאת סעי' ו' שהיה ספק כ' לד' הרי"ף לקמן סעי' ח' גם כאן אסור משום דבר שיל"מ:
כלל ו' תורת חטאת סעי' א' דציר דרבנן כ' הכוונה משום דהוה דם שמלחו אבל מטעם ציר דווקא ציר דגים דרבנן כמבואר בתוס' ס"פ גיד הנשה: שם תורת חטא' סעי' ח' הביאו ב"י סי' ס"ט כצ"ל:
שם כלל ו' וסי' ט' סעי' ז' תורת חטאת דנורא משאיב שאיב לחוד לא מהכי כצ"ל:
שם כלל ו' וסי' ט"ו תורת חטאת סעי' כ' בשם הרמב"ן כצ"ל:
שם מנחת יעקב ס"ק מ' בסי' ס"ט ס"ק ע"א כצ"ל:
כלל וסי' י"ז תורת חטאת סעי' ד' בכלי של יי"נ צ"ע הא היין הוה מעת לעת בכלי והו"ל כבוש ולמה יקרא צונן:
באו"ד אי נמי יש לחלק כצ"ל:
כלל וסי' כ"ג מנחת יעקב ס"ק א' דאסור לכ"ע כצ"ל:
שם ס"ק ב' סי' ק"ה ס"ק ט' כצ"ל:
שם ס"ק ד' בסי' ק"ה ס"ק ה' כצ"ל:
שם ס"ק י"א והש"כ בס"ק ח' כצ"ל:
כלל וסי' כ"ד מנחת יעקב ס"ק ב ולא מצינו דכבוש עי' ס"ק ד' ו' י"ג: שם ס"ק ה' סי' ע"ג ס"ק כג כצ"ל:
כלל וסי' כ"ז מנחת יעקב ס"ק א' בבהמה בין חי צ"ע:
שם ס"ק ט' כי אין לד' האו"ה כצ"ל:
שם ס"ק י"ב לא אמרי' כלל חנ"נ כצ"ל, באו"ד לזה מהכי שיעתו: כלל וסי' כ"ט מנחת יעקב ס"ק כ"ב הכא אין מחמירין כצ"ל:
כלל וסי' י' מנחת יעקב סס"ק ד' משא"כ לענין דם צ"ע הרי גם דם שבשלו דרבנן:
כלל וסי' ל"ב מנחת יעקב ס"ק ג' גבי ההוא ארבא לכאורה יש להשיב למה לו למעבד הכי הרי סתמא גם במדינתו היה מוכר מורייס זה ושם מפסיד ובכאן ידע כי היין בזול ולא ידע שימסרו לו שומר:
שם ס"ק י"ז קי"ח ס"ק ל"ו כצ"ל:
שם תורת חטאת סע"י ט' מהאי דיבמות צ"ע ברא"ש פ' אלו מגלחין גבי גוי מסיח לפי תומו פלוגתת ראבי"ה וצ"ע:
שם מנחת יעקב סס"ק כ"ב מצוי בזמן הזה ומ"מ נ"מ לענין ציצית: שם מנחת יעקב ס"ק מ"ד שנולד אח"כ בבהמה וצ"ע בבשר דלמא עברו עליו ג' ימים משעת שחיטה:
כלל וסי' ל"ג בתורת חטאת סוף הסי' ואו"ז אוסר כצ"ל:
כלל וסימן ל"ה ול"ו תורת חטאת סעי' א' אין לו פת אחר כלל כצ"ל: שם מונחת יעקב ס"ק כ"ד ובסי' ק"ה ס"ק ל' כצ"ל:
שם ס"ק כ"ט אינם מזכירין אולי כיון לד' תוס' פ' כיצד צולין בסוגיא דריחא מלתא שכ' אבל פלאד"ן יש להרחיק מ' דהרחקה מהכי, אבל מרן חתם סופר זצוק"ל הגי' בשם היעב"ץ בתוס' יש לה ריח חזק:
כלל וסי' ל"ט מנחת יעקב ס"ק ה' תרומה מאי מצוה איכא כצ"ל:
כלל וסי' מ' תורת חטאת סעי' ד' בני מעים אינן ראוין להתכבד כצ"ל: כלל וסי' מ"א תורת חטאת סעי' עוף טהור שנתנבלה כצ"ל:
כלל וסי' מ"א מנחת יעקב ס"ק י"ב ק"י ס"ק מ"ב, שם ס"ק מ"ד מותרת לינשא אי לאו כצ"ל:
כלל וסי' מ"ו תורת חטאת סעיף ה' אלא על גבי הפרי כצ"ל:
שם מנחת יעקב ס"ק כ"ט ובפ' הבע"י פסק אבל התם הוא הנמוקי יוסף ולא הר"ן:
כלל וסי' מ"ז ומ"ח מנחת יעקב ס"ק א' וש"כ בסי' פ"ד לא נמצא בש"כ לפנינו:
כלל וסי' נ"ג נ"ד תורת חטאת סעיף ג' וכ' ב"י הא דאסור כצ"ל: כלל וסי' כ"ז כ"ח מנחת יעקב ס"ק כ"ד בסי' צ"ה ס"ק כ"א כצ"ל: שם באו"ד ושוב יגעיל ובלא"ה יל"ד דהרי כבר הק' הר"ן בכלי שאב"י מה מהני הגעלה דידן כלל, ועי' שם מה שתי' וא"כ מה לי האי לפגם או האי לפגם:
כלל וסי' נ"ט מנחת יעקב ם ק ט"ז בסוף סי' קכ"ב כצ"ל:
כלל וסי' ס' מנחת יעקב ס"ק ג' אין לחוש וזה דלא כצמח צדק לעיל ס"ק א' דאוסר ביין:
כלל וסי' ס"ט תורת חטאת סעי' ד' ואם חתך צנון כצ"ל:
שם תורת חטאת סעי' ו' המרות והחצינות כצ"ל, באו"ד לאסור כמו בצנון: שם סעי' ה' דומיא דצנון כצ"ל:
כלל וסי' ס"ה מנחת יעקב ס"ק ד' אינו אוסר אלא במי חלב כצ"ל: שם ס"ק ה' למה אצטריך קרא יש לדקדק באבר מן החי אכילה כ' וס"ד דאין חלב בכלל דלא שייך ביה אכילה וכי אצטריך קרא לבתר דאתסר חלב טמאה דכ' ביה ג"כ אכילה:
כלל וסי' ע"ג מנחת יעקב ס"ק א' וכ"כ מהרש"ל כצ"ל:
שם ס"ק ו' שאמרו טריפה אינה חיה כצ"ל:
כלל וסי' ע"ד מנחת יעקב ס"ק ה' דלחזותא וטעמא אולי כוונת המרדכי אף דיש לו מתירין במינו דווקא לא בטיל היינו משום דבאינו מינו כלה ונאבד כמ"ש הר"ן בנדרים משא"כ היכא דהחזותא כיכר שוב לא שייך ביטול ביש לו מתירין אפי' באינו מינו:
כלל וסי' ע"ה מנחת יעקב ס"ק ל' ע' ש"ך סי' קכ"ב ס"ק ב' ודגול מרבבה רס"י קי"ג:
כלל וסי' ע"ט וס' תורת חטאת סעי' ב' לד' רב אלפס לא הוה חלב כצ"ל: שם מנחת יעקב ס"ק א' אם לא נמלח כצ"ל:
שם מנחת יעקב ס"ק ז' לכתחלה עם שאר בשר אולי כאן כוונתו אבני מעים: כלל וסי' פ"ה תורת חטאת סעי' א' דלא כה"ר פרץ כצ"ל:
כלל וסי' פ"ו ופ"ז תורת חטאת סעיף ה' וכ"כ הרנ"ש כצ"ל:
שם מנחת יעקב ס"ק י"ב מתי נעשה שמוטה כצ"ל:
ליקוטים והערות בס' תורת השלמים:
סי' קפ"ד תורת השלמים ס"ק ד בשלא שעת ווסתה כצ"ל:
שם ס"ק י"א ואסרינן ביום כצ"ל:
סי' קפ"ח תורת השלמים ס"ק י' סי' תנ"ה מבואר דמי בהרות היינו לד' רש"י אבל אנן לא קיי"ל הכי:
סי' קפ"ט תורת השלמים ס"ק י' צ"ע:
סי' קצ"ה שלחן ערוך או שהורק כצ"ל:
שם תורת השלמים ס"ק י"א לכאורה כיון דקיי"ל דקרא דתהיה בנדתה פירושו בנדתה תהיה עד שתבא במים כמו שפי' ר"ע ממילא לק"מ ע' שבת ס"ד ע"ב: סי' קצ"ו תורת השלמים רס"ק י"ח אפי' אין בעלה בעיר כצ"ל:
ליקוטים והערות בס' פרי מגדים חלק יו"ד:
סי' א' שפתי דעת ס"ק ב' שהשוחט צריך שיהא נאמן כצ"ל:
סי' ד' שפתי דעת ס"ק ו' תושב לע"ז מהו אולי יש לפשוט מבאומר בגמר זביחא הוא עובדה ולזה כיון לע"ז עיי"ש:
סי' ה' ס"ק ג' כפי הנראה דפסול אפשר ל"ד לחטאתו דאוקי אחזקתי' ואמרי' וודאי לא המיר:
סי' ו' ס"ק ח' שפתי דעת עופא דקליל ועי' רש"י שם ד"ה ר"פ:
סי' ז' משבצות זהב ס"ק א' אטו דפחרא צ"ל דמיא:
סי' ט"ו שפתי דעת ס"ק ג' מה פריך בשבת קל"ג עי' נודע ביהודה מהדורא תנינא סי' ז' קו' עצומה:
סי' כ"ד שפתי דעת ס"ק כ"ג וכ"ת דהרב אעיקר ע' בדרכי משה:
שם ס"ק ל' אף למ"ד טריפה וכ"כ התורת חיים שם:
סי' ל"א שפתי דעת ס"ק א' ומיעוט חיות עי' בש"ך סי' כ"ז שהעתיק ד' יש"ש ע"ד אחר:
סי' ל"ג ס"ק ט"ז כבריח מקנה לקנה עיין תורת חיים חולין שם: סי' ל"ו משבצות זהב ס"ק א' ולא היה להטו"ז לסתום זה צריך עיון: סי' מ' משבצות זהב ס"ק ב' דטרפשע ודלבא כצ"ל:
סי' מ"א שפתי דעת ס"ק י"ד והתיר עיין שם דלא התיר כ"א רצה להתיר: שם שפתי דעת סוף ס"ק ט"ז ד"ה כ' בהגה לא ניקב מעלי"ע כצ"ל: סי' מ"ב משבצות זהב ס"ק ב' דכבלע המרה צ"ע:
סי' מ"ח שפתי דעת ס"ק ד' ותפשוט מדתנן כצ"ל:
שם ס"ק י"ג ה"ה שאר הכרם כצ"ל:
סי' פ"ו שפתי דעת ס"ק כ"ד דלא כפר"ח ע' לחם משנה ה' מאכלות אסורות פ"ג וצ"ע:
סי' ק"ח שפתי דעת ס"ק י"ח דינים אות ג' אף בה"מ ומיהו בהיתר חריף ל' רמ"א וכ"ש אם ההיתר חריף:
דיני ספק ספיקא אות א' ד"ה הנה דין הג' ובשלו בכלים לכאורה צ"ל ולאחר מעת לעת נודע אבל בתוך מעת לעת בשלו דאל"ה פשיטא דמותר ועי' פרי חדש שהבין ע"ד אחר וצ"ע וגם מ"ש אינו מספיק וצ"ע: