אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ג ליקוטי' והערו' על ש"ע יו"ד עם נו"כ

ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט

ליקוטי' והערו' על ש"ע יו"ד עם נו"כ

ליקוטי והערו' בטור יו"ד וב"י וד"מ והגהות מהרל"ח

סי' א' סעי' א' מחבר מותר ליתן לו לכתחלה ע' תבו"ש אם אין כאן מי שיבדקנו:

רמ"א יטל קבלה ע' פנים מאירות חלק ב' סי' ג' אם אב יכול ליתן קבלה לבנו:

שם ברמ"א אם כטל פעם אחת ע' צמח צדק סי' ע"ג:

טו"ז בהקדמה ד"ה ואגב אורחי' וק' לא נימא המעיי' בד' תוס' לא יק' לו כלל דמי סוטה עקרם לעשות שלם בין אשה לבעלה וכמו שד' רז"ל שצוה הש"י למחוק שמו על המים לעשות שלום בין איש לאשתו וז"ש תוס' דאם לא שכב היינו ההן דזה אנו רוצים אבל בגט עיקר כוונת הגט אם ימות שלא תזקק ליבם ושפיר נקרא ההן מה שאומר אם ימות יהא גט ומה שמתחיל באם ולא ימות הוא שפותחין בזכות תחלה:

שם באו"ד אין שייך אל תפתח פה ע' תוס' פ' האומר שם כ' בהדיא כי צ"ל אם לא שכב דפותחין בזכות תחלה:

טו"ז ס"ק ב' ע' תבו"ש ס"ק י"ח:

טו"ז ס"ק ג' דלכתחלה צריך סכין ארוך אינו מדוקדק דאפי' בסכין ארוך אסור בקדשי' לכתחלה:

טו"ז ס"ק ו' ע' תבו"ש ס"ק כ:

באו"ד ותו בסי' י"ח כצ"ל:

באו"ד בפלוגתא דר' טרפון ור"ע כצ"ל:

ש"ך ס"ק א' ע' ש"ד חו"מ ססי' ל"א ותומים שם וע' בית שמואל סי' ע"ז ס"ק א:

ש"ך ס"ק ב' לקמן ססי' ס"ה ע' פמ"ג:

ש"ך ס"ק י"ז ע' תבואת שור:

ש"ך ס"ק ח' ע' תבואת שור ס' ב' סעי' י"ח:

שו"ע סעי' ג' רמ"א ומי שדרכו ע' נודע ביהודה מה"ת חלק יו"ד סי' א': ש"ך ס"ק י"ק ע' תבו"ש:

ש"ך ס"ק כ"א ע' תבו"ש:

שו"ע סעי' ה' וקטן ע' תבואת שור:

ש"ך ס"ק כ"ג כשדרכו בכך ע' פרי מגדים ותבואת שור:

שם ש"ך ס"ק כ"ה או מומחה ע' פרי מגדי' ותבואת שור וצ"ע:

שו"ע סעי' ה' רמ"א הג"א רפ"ק דחולין כצ"ל:

טו"ז ס"ק ט"ו רסי' ק"כ כצ"ל:

שם באו"ד לשחוט ע"י גוי ע' פרי מגדים וכד' הב"ח עיקר:

שו"ע סעי' ז' ע' תבואת שור:

ש"ך ס"ק ל' ע' פרי מגדים ותבואת שור:

ש"ך ס"ק ל"א רק שיודע לברך זה סותר למ"ש ס"ק ל"ב וגם למ"ש ס"ק ל"ב לק"מ דהוא טרוד בשחיטתו:

טו"ז ס"ק י"ז ע' תבואת שור:

שו"ע סעי' ח' ע' שו"ת חתם סופר חלק יו"ד סי' ז':

טו"ז ס"ק י"ט והוא אסור לא ידעתי למה הרי בערוה הרהור מותר: טו"ז ס"ק כ"א אבל מ"מ אם יתרץ ע' תבו"ש:

שו"ע סעי' י"א ע' תבואת שור וע' נודע ביהודה מהדורא קמא חלק יו"ד סי' א' ותשו' חתם סופר חלק יו"ד סי' ה' וסי' ו' וסי' ט' וסי' י' וסי' י"ג:

שו"ע סעי' י"ג ע' צמח צדק סי' ק"ז:

טו"ז ס"ק כ"ב לקמן סי' קפ"ה כצ"ל וע' תבואת שור:

נקודת הכסף ס"ק ב' דא"כ בכל מקום ע' סנהדרין פ"ו ע"א תוס' ד"ה בני ישראל:

באו"ד בעריות נמי צ"ל בדם נמי:

שם ס"ק ו' בש"ך ס"ק ח' כצ"ל:

על כן לא בעי' צ"ל עד כאן:

סי' ב' טו"ז ס"ק א' ע' פרי מגדים:

באו"ד שהרי נצטוה וק' א"כ אמאי אמרי' פ' הניזקין דמומר אינו בקשרתם וכתבתם הרי נצטוה:

ש"ך ס"ק ב' ע' תבו"ש:

באו"ד משמע בד' הרמב"ם ע' פרי מגדים:

שו"ע סעי' ב' ע' תבואת שור:

שם רמ"א ע' תבואת שור תשו' חתם סופר חלק יו"ד סי' ב', ג' ד' י"א כ"ב וע' נודע ביהודה חלק יו"ד מהדורא בתרא סי' ב' ג':

ש"ך ס ס"ק ח' בסוה"ד ע' פרי מגדים:

טו"ז ס"ק ו' ע' תבואת שור:

שו"ע סעי' ד' ע' תבואת שור וע' נודע ביהודה מהדורא בתרא חלק יו"ד סי' ה':

טו"ז ס"ק ז' ע' תבו"ש:

שם באויד בתורת הבית הקצר כצ"ל:

באו"ד שלא ראו ס' תורת הבית הארוך כצ"ל:

ש"ך ס"ק י"ז שוחט לעכו"ם ע' פרי מגדים:

סי' ב' ש"ך ס"ק כ' וכ"מ ברמב"ם ע' ברא"ש וצ"ע:

שו"ע סעי' ז' ע' תבואת שור:

ש"ך ס"ק כ"ב ע' נודע ביהודה חלק יו"ד מה"ק סי' ב':

שו"ע סעי' ט' רמ"א ע' יש"ש פ' השוחט סי' ו':

שו"ע סעי' י' ע' תבואת שור:

נה"כ בטו"ז ס"ק י"ד וכן מוכח להדיא ע' ע"א נ"ד שם כ' תוס' כן בהדיא: ש"ך ס"ק כ"ד ע' תבו"ש:

שו"ע סעי' ג' ע' תבואת שור:

שם טו"ז גבי ושחט צ"ע התם אית לן תרי קראי ושחט וזבחת וחדא בחולין וחדא בקדשי' דאטו ארב כהנא מקשי':

סי' ד' שו"ע סעי' א' ע' תבואת שור:

שו"ע סעי' ב' ע' תבואת שור:

ש"ך ס"ק ד' והא דמייתי ע' בתורת הבית הארוך ובמשמרת הבית שם וד' הש"ך צ"ע:

שו"ע סעי' ד' ע' תבואת שור:

טו"ז ס"ק ד' ותימא על הבית יוסף ורמ"א הד"מ הביא ד' הר"ן כאן ודחה דבריו והב"י הביאו לקמן קמ"ה עיי"ש:

באו"ד מההיא דשנים אוחזין בסכין ע' בדק הבית להרא"ה שיישב זה: ש"ך ס"ק ה' וקח לי אחר כצ"ל:

שך ס"ק ח' שפי' כן בב"י ע' בר"ן שם:

סי' ה' שו"ע סעי' א' ע' תבואת שור:

שם טו"ז ס"ק ד' ע' תבואת שור:

סי' ו' ש"ך ס"ק ח' ומ' בש"ס ע' פרי מגדים ולי כ' דר"ז דומיא דר"פ וכי היכי דלר"פ בעוף מ' דיעבד דווקא ה"נ לר"ז האי דיעבד משום סכין למטה:

סי' ט' דגול מרבבה בסוה"ד וע' פרי מגדים בשפתי דעת:

סי' י' טו"ז ס"ק ו' ובזה מהני אם אינו בן יומו:

שם ש"ך ס"ק ו' ע' תבואת שור:

שם ש"ך ס"ק י"ד ואף להרשב"א מ' לכאור' דהרשב"א מחמיר אמנם היינו דווקא אם לא הדיחו וקנחו כלל משא"כ אם הדיחו כ' בחי' בהדיא אפי' בסכין של גוי דא"צ קליפה עיי"ש בחי' אמנם בצונן הוא שמיקל בהדחה: סי' י"א טו"ז קנסינן לי' ע' פרי מגדים:

טו"ז שם ס"ק ד' אפי' מקבלו בכלי או לתוך הים כצ"ל:

שם באו"ד שבספינה לתוך הים אסור כצ"ל:

סי' י"ג ש"ך ס"ק י"א ע' תבואת שור וד' הש"ך צע"ג:

שו"ע סעי' ה' ע' תשו' חתם סופר חלק יו"ד סי' י"ב:

ש"ך ס"ק י"ז ואם כן כשיש לו פרנסה וע' בר"ן דלא כ' כן:

סי' י"ד ש"ך ס"ק א' ע' תבואת שור ס"ק ו':

סי' ט"ו שו"ע סעי' ב' ע' תשו' חתם סופר חלק יו"ד סי' ט"ז:

שם טו"ז ס"ק ב' דאיברים פנימיים כצ"ל:

ש"ך ס"ק ב' הג"ה מא"ז ודברי הא"ז הם בירושלמי רפ"ק דביצה וע' קרבן עדה שם:

סי' ט"ו טו"ז ס"ק ד' ע' נודע ביהודה מה"ת חלק יו"ד סי' ו': ש"ך ס"ק ד' ואפי' הגוי מסיח לפי תומו וצ"ע ל' והנקחים ממנו שכ' המרדכי:

סי' ט"ז ש"ך ס"ק ט"ו ע' תבואת שור אות ל"א:

ש"ך ס"ק ט"ז ע' תבואת שור אות ל"ב:

שו"ע סעי' י"ב ע' נודע ביהודה מה"ת חלק יו"ד סי' ח':

ש"ך ס"ק כ"ג דהיכא דבידו נאמן אבל לחומרא דווקא ולא לקולא וע' מנחת יעקב סי' נ"ט ס"ק ז':

סי' י"ז שו"ע סעי' א' ע' תשו' חתם סופר סי' כ' חלק יו"ד:

סי' י"ח שו"ע סעי' ב' עי' חתם סופר חלק יו"ד סי' ט"ו:

ש"ך ס"ק ד' וע' ברא"ש תמצא כד' הב"ח וע' ברשב"א תורת הבית הארוך תמצא כד' הש"ך:

ש"ך ס"ק ח' רישא דסכינא צ"ל חורפא:

שו"ע סעי' י"א בהגה ע' פנים מאירות חלק ב' סי' ק"מ:

ש"ע סעי' י"ד ע' נודע ביהודה מה"ק חלק יו"ד סי ו' ז':

ש"ך ס"ק כ"ב בסוה"ד ועיי' ס"ק כ"ה כצ"ל:

טו"ז ס"ק י"ב במרדכי בשם ריב"ק ע' הגהת אשרי שם תמצא דריב"ק חולק לגמרי על הר"ן וא"כ אין ראיה מדבריו:

ש"ך ס"ק כ"ו צ"ע לא ידענא מאי קושיא דבר זה תליא בחילוק שיש בין מפרקת לשובר בה עצמות והמחבר פסק כב' החילוקים לחומרא:

טו"ז ס"ק ט"ו בסוה"ד אירע לו הוראה בשחיטה כצ"ל:

סי' י"ט ש"ך ס"ק ג' חוץ מברכת המזון לאו דווקא דגם ברכת התורה דאוריי':

סי' כ' ש"ך ס"ק א' וכדאי' בתוס' שם עיין שם וצ"ע:

טו"ז ס"ק ב' בסוה"ד יש לחלק צ"ל להקל פרי מגדים:

טו"ז ס"ק ז' אבל כשאינו מגביה ע' פרי מגדים שפתי דעת וצ"ע: ש"ך ס"ק ח' לא שייך למגזר וע' בר"ן שכ' הטעם משום צער בעלי חיים וזה לא שייך לכאורה כ"א בלא החזיר וא"כ שפיר שייך למגזר משום צער בעלי חיים דאוריי' אף דלענין אי' לית לן בה ואמנם ע' בתורת הבית הארוך דמפ' לד' תוס' כד' הש"ך ע"ש ודוק:

סי' כ"א טו"ז ס"ק ב' לענין טריפה ע' בר"ן במתני' פ' השוחט: סי' כ"ב ש"ך ס"ק ו' ע' מנחת יעקב כלל ט"ו ס"ק נ' ועיי"ש:

ש"ך ס"ק י' בהגה שם ע' מנחת יעקב סי' ל"ד ס"ק ט':

סי' כ"ג שו"ע סעי' ב' ע' תשו' חתם סופר חלק יו"ד סי' כ"א:

שם בהגה ואם נמצא ע' פנים מאירות חלק ב' סי' מ"ב בענין אם חתך באצבעו:

ש"ך ס"ק ד' ודקדק כן מדקאמר עד שיצא כצ"ל:

שם רמ"א סעי' ו' והמנהג להטריף ע' נודע ביהודה מה"ת חלק יו"ד סי' י"ג:

סי' כ"ד ש"ך ס"ק י' ע' פרי מגדים:

ש"ך ס"ק כ"ג ע' פרי מגדים:

באו"ד ומד' הרמב"ן והמעיין בד' הרמב"ן שם מ' אפכא וכן בתוס' מ' אפכא לד' בה"ג ואפשר יש כאן טעות סופר וצ"ל דמד' הרמב"ן מ' דטריפה ומד' תוס' מ' דכשירה:

ש"ך ס"ק כ"ד ע' פרי מגדים:

ש"ך ס"ק ל' ויקרענהו צ"ל ויעקרנהו אבל משום בל תשחית לכאור' אסור: טו"ז ס"ק י"א והוה לי' למימר טעות הדפוס צ"ל והלל"מ ר"ת והלכה למשה מסיני וכן הוא בר"ן:

טו"ז ס"ק י"ד ע' פרי מגדים ואני כתבתי בחידושיי דוודאי יוכל השוחט לעמוד על זה אלא אם לא בדק לא חזר ומרגיש מנפשי':

טו"ז ס"ק י"ז ע' פרי מגדים:

סי' כ"ה טו"ז ס"ק ד' ולא ממשנה השוחט בלילה ע' תבואת שור:

סי' כ"ז ש"ך ס"ק ב' ע' חתם סופר חלק יו"ד סי' י"ח י"ט:

טו"ז ס"ק א' תשו' הגאון מהר"י לוי ע' חתם סופר חלק יו"ד סי' כ"ג: באו"ד סדר קדשים וזרעים וטהרות זרעים נוהג גם בזמן הזה בא"י וגם טהרות עדן היו נוהגין בימי חכמי הש"ס:

סי' כ"ח שו"ע סעי' ד' רמ"א בופל"י שהוא שור הבר עסי' רצ"ז ש"ך ס"ק ה':

ש"ך ס"ק ה' לא מברכין בציצית ותפילין הנה במזוזה וציצית שפיר יש ליישב כיון דמקטנותו לא היה בלא ציצית ובלא מזוזה אימתי יברך שהחינו וגם בתפלין י"ל כיון דמחנכין הקטן בתפלין קודם י"ג שנה ואז לא שייך שהחינו דעדן אינו מצוה וממילא גם בתר הכי שוב לא מברך כמו בציצית כנ"ל ועוררני תלמיד א' דלפי"ז גר היה לו לברך על כלם שהחינו: ש"ך ס"ק ז' דאינה מברך משום גזירה ומ"מ צ"ע למה לא נגזור משום גזירה שמא יתיר חלבו דהרי עכ"פ החלב אסור משום דלמא חוששין לזרע האב וא"כ גם בתייש הבא מן הצביי' נגזר:

ש"ך ס"ק י"א בסוה"ד והוא משנה צ"ע דאטו אם כסהו הרוח קיים מצוה והרי אם חזר ונתגלה חייב לכסות:

ש"ך ס"ק כ"א בסוה"ד ובעט"ז ע' פרי מגדים:

טו"ז ס"ק ח' כמבטל חבירו וכו' ע' פרק הגוזל קמא גבי אילן העומד לקוץ ובא אחר וקצצו דחייב ליתן לו עשרה זהובים אף דליכא ברכה כלל: טו"ז ס"ק י' תלוי לפי השיעור צ"ע מה ענין שיעור לכאן וע' מ"ש פרי מגדים בטו"ז ס"ק י"ב וזה לא שייך כאן:

טו"ז ס"ק י"ב ע' פרי מגדים:

נקודת הכסף סי' י"ג ס"ק ד ולפע"ד אף דיעבד כצ"ל:

שם ס"ק ו' נמשך אחרי העט"ז כצ"ל:

שם באו"ד מ"מ מ"ש באות ט' כצ"ל:

סי' י"ד בש"ך ס"ק י"ב כצ"ל:

שם סי' ט"ו ס"ק א' למי שיודע דרכו כצ"ל:

שם ס"ק ב' כאילו רמא לא ראה כצ"ל:

שם סי' ט"ז ס"ק ט"ו ע תבואות שור:

סי' י"ט ס"ק ט' אם לא בירך קודם כצ"ל:

סי' כ"ט טו"ז ס"ק א' דאס"ס קאי צ"ע מ"ש דרוסה מכל איסורין המפורשין בתורה דאמרי' בהו ס"ס להקל וע' פרי מגדים:

שם טו"ז ס"ק א' שם באו"ד דגם הך טריפה הזהיר הכ' כצ"ל:

ש"ך ס"ק ד' היינו בתחלת ברייתה ולא כ"כ רש"י חולין שם וע' כ"מ פ"י מה' שחיטה:

ש"ך ס"ק ה' ודלא ככסף משנה צ"ע הרי גם הרמב"ם כ' כן בהדיא:

ש"ך ס"ק ט' ודלא ככ"מ שם ע' מה שכ' לעיל ס"ק ד' וגם בזה תימא וצ"ע:

שם נקודת הכסף בסוה"ד לקותא הוה בכלל חסורה ונטולה כצ"ל:

שם דגמר כמבואר לקמן סי' כ"ז כצ"ל:

באו"ד ויחי' י"ב חדש צ"ע דאטו טריפות זה מן הבטן ואי נמי נימא דידעי' מחיים שהיה לו לקותא מי ידעי' דמטיא למקום חריץ:

סי' ל' שו"ע ע' נודע ביהודה מהדורא קמא חלק יו"ד סי' ה' מהדורא תנינא סי' י"ב י"ח י"ט:

שם ובעוף המים ע' צמח צדק סי' ע"א:

סי' ל"א טו"ז ס"ק ד' כ"כ ד"מ צ"ל תה"ד:

סי' ל"ב שו"ע ע' נודע ביהודה מה דורא תנינא סי' י"ז ומהדורא קמא סי' כ"ב:

סי' ל"ג שו"ע ע' נודע ביהודה חלק יו"ד מהדורא קמא סי' ח' ט' ומהדורא תנינא סי' ט"ו חתם סופר חלק יו"ד סי' כ"ד כ"ה כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט: שם שו"ע סעי' א' רמ"א שניטל חרטומו וע' פרי חדש תבואות שור בענין ערלת הלשון:

שם ש"ך ס"ק ד' דלא הוה אלא טריפה ע' בכורות כ' ע"ב תוס' ד"ה חלב וע' רש"א שם דנקובת הוושט לאו בכלל נבילה ופסוקת הגרגרת דווקא הוה נבילה:

ש"ך ס"ק ח' וכן דעת התוס' וע' רש"א שם שדוחה:

שם ש"ך ס"ק ה' ו' מהרמב"ם שהבאתי וכ"כ הרמב"ם בהדיא פ"ו מה' שחיטה הל' ב':

שם ש"ך ס"ק ו' אבל וושט כיון דאוכלין ומשקין וכו' ר"ל כיון דאכלה בי':

טו"ז ס"ק ט' מריאה בסי' ל"ו כצ"ל:

שם באו"ד כמו הריאה צ"ע דא"כ מאי קאמר הש"ס אנקוב עלאה ולא אנקב תתאה כשר מדנגלד עור העליון כשר שאני נגלד דניטל משא"כ ניקב יוכל להיות ע"י חולי וסופו להתפשט בכולו:

שם ש"ך ס"ק ט"ז דדווקא כשנמצא הקוץ ע' תורת חיים חולין שם פי' ד' הכסף משנה:

שם ש"ך ס"ק י"ז בסה"ת ססי' י"ד עיין שם:

שו"ע ס"ק ט' בעירנו ע' פנים מאירות חלק א' סי' א' וחלק ב' סי' ק"ג וע' צמח צדק סי' י"ז:

טו"ז ס"ק י"ח כוונת הטו"ז דאין הלקותא מחמת דברים שמלעיטין בהם כד' הש"ך בנקודת הכסף כ"א ההלעטה מצד עצמה ע"י שמאכילין אותה בע"כ מבי' חולי בוושט:

שם נקודת הכסף ס"ק ט"ז אינו כלום וע' בר"ן שם וצ"ע:

סי' ל"ד נקודת הכסף סעי' ב' בהג"ה שהאיסר א' מצ"ו וע' לקמן בסוה"ד ולי נ' דהתם לענין משקל הכסף אבל הסלע היה עב והאיסר דק וא"כ אין ללמוד מזה ועי' עדיות פ"ד משנה ב' שיעור איסר ד' גרעיני' שעורה במשקל:

שם שכ' ס"ק כ"ב בסוה"ד עי' פרי מגדים:

סי' ל"ה שו"ע ע' נודע ביהודה חלק י"ד מהדורא קמא סי' י"א ומהדורא תנינא סי' י"ט וחתם סופר חלק יו"ד סי' ל', ל"א, ל"ב:

שם טו"ז ס"ק ב' דמדינא ליכא איסורא לכאורה אדרבא דמשום דמדינא ליכא איסורא הו"ל דברי' המותרי' ואחרים נהגו בהם איסור ואין אתה רשאי להתיר בפניה' וע' בש"ך ס"ק י"ד:

סי' ל"ה שו"ע סעי' ה' ע' פנים מאירות חלק ב' סי' קנ"ז:

ש"ך ס"ק מ"ז העומד בדרי דאונה אולי צ"ל שלא בדרי ור"ל יתרת מקמא וע' טו"ז:

סי' ל"ו שו"ע עי' נודע ביהודה חלק יו"ד מהדורא קמא סי' י"ג וחתם סופר חלק יו"ד סי' ל"ה:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה