אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ג ליקוטי והערו' בטור יו"ד וב"י וד"מ והגהות מהרל"ח

ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט

ליקוטי והערו' בטור יו"ד וב"י וד"מ והגהות מהרל"ח

ליקוטים והערות בס' יד החזקה להרמב"ם ס' עבודה. הל' בית הבחירה

סי' א' הגהות מחרל"ח אי"ק ה' דלכתחלה נותנין לו ע' תוס' סוכה שם וצ"ע:

ב"י ד"ה שהרמב"ם חילק בין מומחה דהא פשיטא פי' דבריו דהרי מטעם זה אמרו רוב מצויין אצל שחיטה מומחין:

סי' ב' ד"מ או"ק ג' כ' ר"י דאם הוא משמר שבת כצ"ל:

סי' ד' ב"י ד"ה שחטה סתם ועוד יש לתמוה אפשר טעם רי"ו דלענין אכילה מוקמי' לבהמה בחזקת אי' משא"כ לענין אי' הנאה ליכא חזקת אי' ויש לתלות ענין זה בפלוגתת רש"י ותוס' בפ"ק דחולין אי מחזקי' מאי' לאי': שם בב"י ד"ה ויש לתמוה למה פסק דהאי איקומתא דישראל משומד ע' בה' חובל ומזיק פרק ז' הל' ו' וד' הב"י צ"ע:

שם בב"י ד"ה ומ"ש רבינו אבל הרשב"א בת"ה כ' עי' פי' הרמב"ם בר"ן שם מ' כהב"י דלא כטור ורשב"א דלטעמי' אזיל:

באו"ד דומיא דהרים כצ"ל:

סי' ה' ב"י ד"ה ודע שכ' הרמב"ם אבל בדבר שאין איסורו אלא מפני מראית העין וצ"ע א"כ בשנים אוחזין בסכין דכולל הטור ע"ז עם קדשים ובע"ז לכה"פ בעי' שותפות וכמ"ש הטור לעיל בשם הרמב"ם והיאיך כללו הטור עם קדשים וכ' לשם א' מכל הדברים האיסורים דגם ע"ז בכלל:

סי' ו' ד"ט או"ק ב' בסוה"ד וכנ"ל מד' הרשב"א וע' בר"ן חולין ח' שם שכ' כד' מהר"י בן חביב:

סי' י' ד"ע או"ק ג' דזהו ד' רש"י ע' תבואת שור בזה:

שם או"ק ה' אמנם התוס' והאשר"י עי' באשר"י סי' ו' וצ"ע:

באו"ד במקום דלא בעי קליפה כצ"ל:

סי' י"ב ב"י ד"ה וז"ל הרשב"א השוחט לנכרי צ"ל לשם הרים:

סי' י"ד מהרל"ח הרמב"ם פ"ה ועי' משנה למלך פ"ג מה' אי' מזבח הל' ח': סי' ט"ו מהרל"ח או"ק ב' בשבת שם כ' דס"ל לחלק בין ס' בן ח' לסתם ולקות ועי' תוס' שבת שם ואין ראי' מגמרא שם דלמא בס' בן ח' מיירי: שם באו"ד עגלא תלתא ביומא טבא קמא כצ"ל:

סי' ט"ז ד"מ או"ק א' בסוה"ד אבל הראשון שרי פי' אף שלקח באחרונה: שם ב"י ד"ה כ' הר"ן וכ' שטעמם ע' ע"א ה' ע"ב הביאה הרא"ש עיי"ש: סי' י"ח ב"י ד"ה ומ"ש ואם עבר הכי עי' בגמ' לא ידעתי מה ראיה משם התם מיירי לענין כבוד חכם ומהש"ס דפריך אדר"ח הא ניקב טריפה ובעי בדיקה מתמן ראי' גמורה דלישני דקרא ה"ק בזה בבדיק קודם שחיטה ואכלתם הא לא"ה אסור אלא ש"מ דשרי וד' הב"י צ"ע:

באו"ד ובעל העיטור כ' נ' דבעל העיטור גרס חוגרת:

סי' כ' ב"י ד"ה ומ"ש רבי ושיעור זה אין ד' רבינו מכוונים נ' דתוס' לטעמיי' שפי' ד' בה"ג בכ"ש דשייך גם בעוף והטור בשטת רשב"א שפיר כ' ומ"מ נ' דגם בשטת הרשב"א מסתבר כהרמב"ם דדוקא בעוף יש חילוק ולא בדקה:

באו"ד ושיעור ושט למעלה בעוף כ"ה בר"ן:

שם בב"י ד"ה ומ"ש ביונה וכ"נ מד' הרא"ש שאחר הא דביונה כצ"ל: שם בד"מ או"ק ד' ופ"ו משקלים ובגיטין פ' הניזקין בסוגי' דפעוטות וע' תורת חיים חולין שם:

סי' כ"א ב"י ד"ה ובפ"ק דחולין מצוה לכתחלה אפשר רש"י דאוריי' קאמר: סי' כ"ב ד"מ או"ק ב' לשער בלא החוטין ולי כ' דלענין כדי קליפה איכא בנייהו ד' הר"ן החוטין הם כדי קליפה ודלא כמהר"י מולין:

סי' כ"ד ב"י ד"ה עיקור בדבר שעושה אותה נבילה בר"ן לפנינו הגי' שאין עושה אותה נבילה:

סי' כ"ד ב"י והא דאמר שמואל לאו טריפה צ"ע הא מני לה ריש אלו טריפות בשב שמעתתא:

שם ב"י סוף הסי' כ' האגור ע' חי' רשב"א חולין נ' ע"א גבי מקיפין בקנה שכ' בפשיטות כד' האגור:

סי' כ"ה בטור שמא במקום נקב ניקב:

סי' כ"ח ב"י ד"ה שחט ולא היה עפר מי לא תנן וע' רש"י חולין שם דמ' מדבריו דמסכין הוא דפריך הש"ס עיי"ש:

שם בב"י ד"ה השוחט לחולה דבהא מודו הרשב"א והר"ן וע' בבדק הבית להרא"ה ומשמרת הבית להרשב"א שם שנחלקו בזה עיין שם:

שם ד"מ או"ק י' כדאמרי' סוטה ע' סוטה שם וד' הד"מ צ"ע וע' בש"ך: סי' כ"ט ב"י ד"ה ומ"ש דח' מיני טריפות ומ"מ יש לדקדק ע' מ"ש בזה הגאון ר"א ווילנא בביאורו לש"ע יו"ד:

שם ד"מ מנ"ל לבעל המסדר התלמוד ע' לחם משנה יישוב לקו' זאת: סי' ל"ג בטור והוא בכיס צ"ל ככיס:

שם ב"י ד"ה ודע דבפ' השוחט באמת רק לענין פסוקת הגרגרת מיירי התם ועי' רש"א בכורות כ' ע"ב בתוס' ד"ה חלב דנקובת הושט טריפה ולא נבילה:

סי' ל"ד ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ובעוף שיוכל לקפל הרצועה:

סי' ל"ו ב"י ד"ה ומ"ש רבי' בשם הרשב"א ואין דבריהם נראין וע' בכסף משנה וצ"ע:

שם ב"י ד"ה נקבו ועלה בו קרום ומצאתי כתוב והוא ברש"י פ' אלו טריפות ד' מ"ג:

שם בד"מ או"ק ב' ובמרדכי פ"ק דחולין וכ"כ ב"י סי' נ' בשם הרוקח: סי' ל"ו ב"י ד"ה אבעבוע ובעל העיטור כ' זה המנהג להתיר כצ"ל: שם ד"מ או"ק ו' ריאה שצמקה צ"ל שנימוקה ר"ל שנשפכה כקיתין: הגהות מהרל"ח או"ק ב' ומצאתי בבדיקות ישנים וכ"כ רש"י בש"ס שם: סי' ל"ח ב"י ד"ה ומ"ש או ירוקה וכל מראה קרוג כצ"ל:

ד"מ או"ק ג' וכ' המהרי"ו וכ"כ הרא"ש:

סי' ל"ט בטור וכ"ש כ' צ"ל וכ"ח כ':

שם ב"י ד"ה ובדסביך ריאה הנקובה תעיין בפ' י"א לולא דמסתפינא הייתי אומר דבפ' י"א מיירי הרמב"ם בדסריך ובפ"י בדסביך שכן מ' מד' הרשב"א שהביא ב"י לקמן דד' הרמב"ם כד' הרא"ש לחלק וע' שו"ת רשב"א לקמן: סי' מ' ב"י ד"ה ומ' לי דלב ע' כסף משנה וצ"ע:

שם ד"מ או"ק א' אבל מד' ראבי"ה אמנם מד' הג"א הובאו בב"י לעיל ססי' ל"ח מבואר כד' הב"י:

שם ד"מ או"ק ד' דאם היה קורט דם צ"ל לא היה קורט דם:

סי' מ"א ב"י בד"ה כ' הרוקח מאי דאמר דלית לי' וע' רש"י גיטין שם וצ"ע וע' טו"ז כאן:

סי' מ"ב ב"י ד"ה וכ' המרדכי מצד לכבד כדינא בב"ח הגי' כדרכה: סי' מ"ה ב"י ד"ה כ' מהר"י בן חביב ולפי זה ראיתי בב"ח הגי' ולפי זה צריך שנא' וכו' ועיי"ש:

סי' מ"ו ב"י ד"ה חלחלת וד' תימה הן ולי כ' ד' הר"ן דק' לי' קו' הרשב"א בחידושיו דא"כ נקבה כשירה דאמר זעירא היכי משכחת לה וע"ז תי' הר"ן דר"ן מוקי לה שלא במקום הדבק:

סי' מ"ח ב"י ריש הסי' שפסק כלישנא בתרא ע' ב"י סי' ס"ד וצ"ע ויותר צ"ע דבפ"ט מה' מעשה הקרבנות פסק דחלב שעל הקיבה בכלל אימורים וע' כסף משנה וצריך עיון גדול:

סי' נ' ב"י ד"ה ומ"ש אפי' אין דומין ומדקדק ל' רבינו והוא ל' רשב"א: סי' נ"ג ב"י ד"ה וז"ל מהרי"ק אלא במרדכי וכן הוא בחי' רשב"א חולין שם וכ"כ ב"י לקמן:

סי' נ"ז ב"י ד"ה כ' בס"ה אסור העדר רק מדרבנן קו' זאת היא במשמרת הבית לרשב"א עיי"ש:

שם ד"מ או"ק ט"ז ומצד עצמו הוא דרבנן ע' במשמרת הבית לרשב"א שם וצ"ע:

סי' כ"ח ב"י ד"ה גרסי' בפ' אלו טריפות ונ' שהוא מפרש וכן הוא בהדיא בהג"א שם:

שם בב"י ד"ה כ' הרשב"א המחמיר על עצמו כצ"ל:

שם ד"מ או"ק ב' וכבר נתבאר דאנו נוהגין כצ"ל ותיבת דאין טעות: סי' ס"א ב"י ד"ה אבל המשתתף שאם לא ציין חלקו כצ"ל:

סי' ס"ג ב"י ד"ה ולענין הלכה והתרתי אותה נ' כוונתו דע"ה ולד' ר"ח אין לסמוך אט"ע דידיה ואמנם מאחר דכ"ת פסק לגמרי, דלא כרב יש לסמוך מיהת עליה בט"ע דע"ה:

סי' ס"ה ב"י ד"ה ואי אפשר המגיד בשם הרמב"ן:

שם ד"ה והר"ן כ' ע"ד הראב"ד מומחין הן ילפי' כצ"ל:

באו"ד דליתא קמן דנישיילי' ואמנם בראב"ד כ' שם עוד דבניקור אין כאן חזקת איסור כלל עיי"ש בחי' רשב"א פ' גי"ה וא"כ עדיף משחיטה וע' בזה במשמרת הבית לרשב"א בשער השחיטה:

סי' ס"ח ב"י ד"ה וכשמולגין להסיר הטלפים ולא הדיחום כצ"ל:

סי' ס"ט ב"י ד"ה כ' הר"ן בשעת בליעת הדם השתא מיהת צונן כצ"ל: סי' ע' ב"י ד"ה בד"א במולח בשר וכ"כ רבי' בסי' צ"ב כצ"ל:

סי' ע"ג ב"י ד"ה בביאור דברי הרמב"ם ע' לחם משנה:

שם ב"י ד"ה ומ"ש והגאונים כתבו אין אנו בקיאין בחליטה השיב א' מן התלמידי' דהכוונה משום דצריך שיניח עד שיתלבן ובליבון זה אין אנו בקיאין:

שם ב"י ד"ה כ' באו"ח זה אין לו שחר אפשר ד' האו"ח כד' הרא"ה הביאו הר"ן פ' גי"ה דכל דבר קרוש הוא ג"פ בלח והדם בכבד הוא קרוש ולכשיפלוט הו"ל לח:

ב"י ד"ה ולצלותו דבשלי צ"ל לבשלו בקדירה:

ב"י ד"ה ומ"ש ובקדירה וכן בשר שנמלח צ"ל שנצלה:

שם ד"מ או"ק ט' ואם העוף שלם צ"ל ואף העוף:

סי' ע"ו ב"י ד"ה בשר שצולין למה לא יאסור את השומן ע' תוס' ורא"ש שם שכ' ליישב זה:

באו"ד שכלה אדמומית שבו אמנם לטעם שכ' הרא"ש שם צ"ע למה לא מהני טעם זה לאלתר:

סי' פ"ב ב"י ריש הסי' ולקמן בגמ' כ' וע' כדה כ' ע"ב מבואר מד' רש"י כי הפי' הא' קיבל מרבותיו והפי' השני פירש מדעתו:

שם ב"י ד"ה עוף הבא בסי' א' דהנך כ"ד עופות צ"ע דא"כ הוו יותר מכ"ד וע"כ י"ט אית להו ג' סימנים ותו לא:

שם ב"י ד"ה ומיהו אכתי איכא למידק אבל אם היו בו ב' סימנים צ"ע כיון דהרמב"ם מיירי באינו דורס א"כ יש לו ב' סי' וגם אינו דורס ובוודאי טהור דהו"ל ג' סי' אלא דהא ק' ג"כ אי ר"נ סי' א' מלבד אינו דורס קאמר א"כ הו"ל ב' סי' ומאי ובלבד שיכיר עורב דקאמר וצ"ע וע' בלח"מ: שם ב"י ד"ה ומ"ש רבי' ורש"י כ' ולפי סוגי' הגמ' נ' צ"ע:

שם ד"מ או"ק ב' אין דעתו לחזור כצ"ל:

סי' פ"ג ב"י ד"ה והר"ן כ' דא"כ מאי מותיב ואמנם לי נרא' משום קו' הר"ן דמדינא דש"ס גם הרמב"ם מודה דראש ושדרה סי' הוה אלא דלבתר דמסקי' דאיכא אדא ופלמורא דלא בקיאין השתא בהו כ' הרמב"ם דבעי' טביעות עין:

סי' פ"ו ב"י ד"ה כ' הרשב"א אבל ראיתי לרמב"ן צ"ל לרמב"ם:

שם ד"ה ולענין מ"ש הרשב"א ויש נפקותא ואפשר לומר דנ"מ עוד דלהרמב"ן אפי' בטפת דם בביצה דינא הכי משא"כ להרמב"ם בעי' אפרוח ממש: סי' פ"ז טור וכ"ת חולק ע' רש"י שם משמע מדבריו לד' הגאונים ע"ד שכ' הטור:

שם ב"י ד"ה ומ"ש וכן אם עמד דכיון דאינה חלב ע' תוס' ע"א ל"ה שם דלר"ת למשנה אחרונה אף צלול מותר:

שם ד"מ או"ק ד' היינו מטעם שכ' ר"ב וצ"ע דהרי לרש"י ל"ש סברת ר' ומ"מ כ' הטור דבנ"ט תליא מלתא:

סי' צ' ב"י ד"ה ומ"ש ולצלי בשם רש"י וכן הוא להדיא ברש"י סוף שמעתא דכבדא עיי"ש:

שם ד"מ או"ק ז דאפי' יבש אין לבשל:

סי' צ"ב ב"י ד"ה והרא"ש כ' פ' גי"ה דניחא לדבריו ועל התי' שהביא כ' הרא"ש וזה דוחק וכיו"ב:

סי' צ"ג ב"י ד"ה ומ"ש רבי' דאינו אלא בנ"ט וי"ל דסמיך אמ"ש בסמוך בשם בעל העיטור:

שם ד"ה כ' בעל העיטור מתיר לבשל כצ"ל:

באו"ד דבעל העיטור סבר כראב"ד ע' נה"כ:

סי' צ"ה ב"י ריש הסי' דגים שצלאן עם הבשר כצ"ל:

שם בד"ה וקטניות שנתבשל בקדירה חולבת צ"ע מ"ש חולבת מקדרה של בשר שכ' ר"י דבעי' אינה בת יומא ונ' דתבשיל של בשר היינו הבשר עצמו: שם ב"י ד"ה כ' הרשב"א קודם שבישל בה את הדגים כצ"ל:

באו"ד אסור לאכלן צ"ע למה לא התיר ע"י טעימה:

שם ד"ה וכ' בהגש"ד בסוה"ד שאינה בת יומא כצ"ל:

שם ד"ה אין מניחין כלי אם לא שיכסנו כצ"ל:

באו"ד מצאתי כ' בשם מהרא"י כצ"ל:

סי' צ"ו ב"י ד"ה ומ"ש ואם עבר ובישלן בסוה"ד הסכין הבלועה וכ' דגם לד' הר"ן בסוג' דטפת חל גי כאן בס' נגד טעם הסכין וע':

שם ב"י ד"ה כ' הרשב"א ולפירושו לא הוצרך לכתוב:

סי' צ"ז ב"י ד"ה ומ"ש רבי' וכ"פ רש"י ובתנורים שלנו כ' דמותר לאפות כצ"ל:

סי' צ"ח הגהות מהרל"ח או"ק ג' לכאורה י"ל דרש"י מיירי במין במינו בטעמא דכה"ג לדינא דקיי"ל כרבא דאזלי' בתר שמא לא הוה מב"מ: שם ב"י ד"ה ומיהו פר"ת ע' בעל המאור ר"פ אלו עוברין סוגי' דהיתר מצטרף לאי' מבואר מדברי' דמב"מ בס' מדאורי' והוא פלאי:

שם ב"י ד"ה משמע בדבריו ההיא דר"י אינה ענין צ"ע דהר"ן כ' דאף ד' רבינו אפרים תליא בפלוגתת רש"י ור"ת:

שם ב"י סוף הסי' כ' הר"ן פ' גי"ה בשה הרא"ה כצ"ל:

סי' צ"ט ב"י ד"ה ומ"ש רבינו דכל האיסורין במפיל קנסא והסברא כ דמבטל מתיירא שיפסיד גם המותר משא"כ במפיל אין לו לירא שיפסד אלא בנפלו ונתפצעו ק':

שם ב"י ד"ה ומ"ש רבי' בזה בסוה"ד כ' שיש לחוש ע' ב"ח וד' בי צ"ע: סי' ק"ג בד"ה ספק ישן לא זכיתי להבין דכה"ג הו"ל שם אונס חד בשלמא הא דאינו יכול להתהפך י"ל כמ"ש הרמ"ע מפאנו הביאו פמ"ג סי' ק"י דבדרבנן לא בעי יכול להתהפך אבל הא דשם אונס חד וודאי ק' וע' תורת הבית להרשב"א שער התערבות בית שני שחולק בזה:

סי' ק"ד ב"י ד"ה וכ' בתשובות הרשב"א מדתנן גי"ה שנתבשל צ"ע הא מתני' אתיא כמ"ד יש בגידין בנו"ט:

סי' ק"ה ב"י ד"ה מליח שהוא מליח ושלא כד' הרמב"ן כ' טעות סופר: שם ב"י בסוף הסי' לא נפקא לן מידי צ"ע מ"מ כיון דלא אמרי' חנ"נ בשאר איסורין אין מקום למימר דהמלח יהא דינו כמלח של שאר איסורין: שם ד"מ או"ק כ' ע' בחי' רשב"א בסוגי' דטפת חלב דברים אלו בביאור יותר וע' בר"ן שחולק על כלל זה:

סי' ק"ו ב"י ריש הסי' ואי לית בה טעמא דאיסורא אולי היכא דאתחזק איסורא לא סמכי' אקפילא:

סי' ק"ז הג"ה מהרל"ח או"ק ב' מים רותחין צ"ל צוננין:

סי' ק"ח ב"י ריש הסי' בכולהו גוונ' של בר אפת חמה עי' כסף משנה פט"ז מה' תרומות הל' ו' וצ"ע:

באו"ד אבל בפת שעורים צ"ע למה לא הביא הטור ד' ר' יוסי בשעורים: סי' ק"י ב"י ד"ה ומ"ש רבי' אלא המיעוט אפשר לומר שהרשב"א מש' וכ"כ הרשב"א להדיא במשמרת הבית:

סי' קי"ב ב"י ד"ה וד' הר"ן משמע דהא בפ"ק דחולין ע' כה"כ ססי' זה: באו"ד ובהדיא אמרי' צ"ע התם לאחר הפסח לא היה פת ישראל מצוי ואולי ליתא משום חיי נפש:

סי' קי"ד הגה"ת מהרל"ח או"ק ה' יין צ"ל מורייס:

סי' קי"ט ד"מ או"ק ה' וכ' הרמב"ן בתשו' סי' ק"ע:

סי' קכ"א טור ואם הכלי גדול וע' ר"ן פ' כל שעה גבי עץ פרור: סי' קכ"ב ב"י ד"ה סתם כלי גוים וקפלוטאות וחמין:

סי' קכ"ג טור לאוסרו בהנאה כיון שנתנסך כצ"ל:

שם ב"י ד"ה ומ"ש רבי' מאימתי נקרא מפני שממעיטו כצ"ל:

שם ב"י ד"ה והרשב"א כ' במדרש איכה רבתי כצ"ל:

שם הגהו' מהרל"ח או"ק כ' תמד של שמרים כצ"ל:

סי' קכ"ד ב"י ד"ה הקונה עבדים וכ"ת פסק כרב כצ"ל:

שם ב"י ד"ה ואיכא למידק דאמר רבא בר ששך:

שם ב"י ד"ה ומגעו שלא שלא בכונה בין שלא היתה לו כצ"ל:

שם ד"מ או"ק י"ז שנדפסו שנת ש"מ צ"ע דבשנת של"ג בל"ג בעומר נפטר הרמ"א כמ"ש הטו"ז בשו"ע או"ח סי' ת"כ עיי"ש:

סי' קכ"ז ב"י ריש הסי' דאדם המטהר יין חבירו ע' תוס' קידושין שם צידדו דכה"ג מקרי מהימן כבי תרי עיי"ש וב"י גופי' הביא לקמן דבריהם: שם ב"י ד"ה ור"י כ' דבר שיכול לטעות:

ב"י ד"ה מצאתי כתוב משום דעד אחד נאמן באיסורין צ"ע שם:

שם ב"י ד"ה והרא"ש כ' וצ"ע ברא"ש פ' הניזקין שם:

שם ד"מ או"ק ב' לגבי אי' דאוריי' לא מהני כצ"ל:

באו"ד כללי ע"א כלל ו' ע' רא"ש פ, המדיר סי' ט' וצ"ע:

או"ק ד' צ"ע דע"כ ל"ל דברי' אלו צ"ע דהרי הרשב"א פליג אר"ת וס"ל דווקא הכחישו הבעלים אינו נאמן ולעולם משום עדותו נאמן ושפיר כ': סי' קכ"ט ב"י ד"ה חבית של יין שנמצאת בכרמו של גוי לכאור' דווקא אם רוב גנבי ישראל ע' תוס' ב"ב שם:

סי' ק"ל ב"י ד"ה כבר נתבאר שאין יכולין להריק לתוכו:

סי' קל"ב ב"י ריש הסי' וא"ת כי לא נתכוין ע' פרישה שהק' הא היזק שאינו ניכר שוגג פטור:

שם ב"י ד"ה מי ששכר פועלים א"ר פפא כגון כצ"ל:

סי' קל"ד ב"י ד"ה והשתא מ"ש רבי' ואצ"ל אם היו המים ר"ל דכה"ג אפי' חזקיה מודה ע' רש"י שם:

סי' קל"ה ד"מ או"ק ג' אין לו תקנה צ"ע אמאי לא מהני עירוי ג' ימים: סי' קל"ח ב"י ד"ה כ' הרשב"א שא"א להכניס הגת ובתוס' פ' ר' ישמעאל שם דיכול לשהות כלי בתוך כלי ראשון ודינו ככ"ר עיי"ש:

סי' קל"ט ב"י ד"ה האליל ותשמישו ומ' לרבינו וי"ל מדאצטריך קרא לאסור תקרובות ש"מ כוי יש לו ביטול:

סי' קמ"א בטור והרשב"ם חשב צ"ל והרמב"ם:

שם ב"י ד"ה והא דאסרי' בלא גוף שלם צ"ע דפני אדם כ':

סי' קמ"ב ב"י ד"ה ויש לדקדק בד' רבינו ובכלאי הכרם שאם גרף כצ"ל: סי' קמ"ה ב"י ד"ה כ' עוד הר"ן במס' ע"א שם:

שם ד"ה ואעפ"י שב"ח דכיון דהאי איסורא אינו אלא דרבנן צ"ע הרי מקראי ילפי' לה בגמ' שם:

סי' קמ"ז ב"י ד"ה ואסור להזכיר דאע"ג דהרא"ש פשיטא לי' כצ"ל: סי' קמ"ח ב"י סוף הסי' והאידנא כ' הרשב"ם כצ"ל:

סי' קנ"א ב"י ד"ה ולענין מ"ש משום דקנס הוא צ"ע דמ"מ אי תפיס לא מפקי' מיני':

סי' קנ"ב ב"י ד"ה ומ"ש ואם הוא אדם חשוב ויש לדחות וכן מ' מד' הרא"ש והטור דלא חלקו כ"א בשולח לביתו:

סי' קנ"ח ב"י ד"ה ומ"ש אבל המינין הל' כד' המיקל צ"ע:

סי' קנ"ט ב"י ד"ה מומר שכפר בעיקר אלא שאוכל נבילות וע' משנה למלך פ"ה ממלוה בענין זה:

סי' ק"ס ב"י ד"ה ואפי' רבית בדברי' ואם כפ' האי מחזיק לו נ' דהיינו שנותן לו הודאה ומחזיק לו טובה על שזכה לקיים מ"ע אם כסף תלוה ע"ד שהמנהג אחר מצות אחרות לומר יישר כחך:

סי' קס"א ב"י ד"ה ורבית דאוריי' מ' דקיי"ל צ"ע דבדף ס"ה ע"ב אמרי' בהדיא והל' כר"א עיי"ש:

שם ב"י ד"ה והיכא שבא לעשות דלא נשנה דין זה אלא לדורו:

סי' קס"ב ב"י ד"ה אשה שלותה ככר דאלמא מ' מדבריו על מלחמות שם שלא פי' כן ד' הרי"ף:

סי' קס"ו ב"י ד"ה והלוני ודור בחצרי וכ' הסמ"ג צ"ל והרב המגיד: סי' קס"ט ב"י ד"ה ומד' א"א בסוה"ד וכן אסור צ"ל מותר:

סי' ק"ע ב"י ד"ה וכ' הר"י קרקוז"א וכ"כ המרדכי דגוי בתר ערבא אזיל: סי' קע"ה ב"י ד"ה כ' הריב"ש בסוה"ד בל' מכירה צ"ל בל' שכירות: סי' קע"ו שיאמר לו עשה עמי:

סי' קע"ז ד"מ או"ק ב' אם אין לו עסק אחר צ"ע דבאין לו עסק אחר מבואר בש"ס דלא סגי מותר שליש וגם בב"י לא מ' כן:

שם בב"י ד"ה כ' המרדכי צ"ע למה יקרא זה רבית:

שם בב"י ד"ה ואם היה כ' בשטר נרשם עלה ע"ח צ"ל ס"ח:

שם ד"מ או"ק ה' כגון של עדים צ"ל שכל עדים:

סי' ק"פ ב"י ד"ה ומ"ש בין ביד אפשר שלמדה ואפשר מטעם חצי שיעור אתי עלה דגם כאן שייך חזי לאצטרופי:

סי' קפ"ב ב"י ד"ה ואם ליקט שער לבן לא הו"ל לאתסורי כלל ואולי משום דחזי לאצטרופי והוה כחצי שיעור:

סי' קפ"ד ב"י ד"ה ובשעת וסתה לומר שיש סמך ובסמוך גבי הנץ החמה כ' ב"י בשם הריב"ש בהדיא דהוה דרבנן וכל' הר"ן כאן:

שם ב"י ד"ה ומיהו אם בדקה והרמב"ם השמיט דין זה ובה' דעות פ"ד כ' בהדיא שלא יבעול ביום שיצא לדרך עיי"ש וצ"ע:

סי' קפ"ח ב"י ד"ה וכ בתה"ד ויש בו משום צ"ל ממש:

סי' קפ"ט ב"י ד"ה ומ"ש אבל אם קפצה כשני הלשונות נ' טעמו משום דקיי"ל ווסתות דרבנן:

שם ב"י ד"ה ומ"ש עוד וכן זקנה או משום דקיי"ל כוותי' ד' אלו תמוהין וע' טו"ז:

סי' ק"צ ב"י ד"ה ואם יש לה י"ב משהגיעו ימי הנעורים ומ"ש רש"י שהביאה שערו' לא תוך הפרק קאמר דהרי קיי"ל תוך הזמן כלפני זמן אלא בלא ידעי' אם היא בת י"ב:

שם ב"י ד"ה ומ"ש אפי' עברה ואיתא להא ואיתא להא כצ"ל:

שם ב"י ד"ה כ' המרדכי בשבועות כתבתי בסי' קפ"ב צ"ל קצ"ו:

שם ב"י ד"ה כ' הרשב"א יש ווי שהורה כ"ש לבעלה דכתמים דרבנן: שם ב"י ד"ה ומ"ש בשם הרמב"ן היכא דבדקה בשיעור ווסת כצ"ל:

סי' קצ"ב ב"י ד"ה והרי"ף והרא"ש מס' להו בהי מיניי' וי"ל דגם הרמב"ם מס' לי' ולכך בתבועה דהוא דרבנן פסק לקולא ובנדה דאוריית' פסק לחומרא:

סי' קצ"ד ב"י ד"ה ומ"ש רבינו או וולד דטריפה חיה צ"ע הא נקובת הוושט נבילה ולכ"ע אינה חיה:

סי' קצ"ה ב"י ד"ה והרמב"ם כ' סתם פי"א כ' ה"ה שם שרמז על מ"ש הרמב"ם בה' אישות וצ"ע:

סי' קצ"ז ב"י ד"ה ומ"ש רבי' בשם ר"ת ללכת לבית הטבילה עד שתחשך וצ"ע הא חפיפה צריכה להיות מבע"י:

סי' קצ"ח ב"י ד"ה וכ' סמ"ג בשם ר"ת ולגבי טבילה דכנגד הבשר צ"ל דשלא כנגד הבשר:

שם ב"י ד"ה כ' עוד הרמב"ם והג"א כ' ע' הג"א ס"פ ראוהו ב"ד וצ"ע: סי' ר"א ב"י ד"ה וכ' בס' בעלי הנפש אבל היכא דהוה כצ"ל:

שם ב"י ד"ה וכ' ר"ח דניקבה למטה בשוליה כצ"ל:

שם ב"י ד"ה והרמב"ם כ' כפשטא דכמה יהא בנוקב כצ"ל:

שם ב"י ד"ה ומ"ש וכן אם פקק בלא אבנים או צרורות כצ"ל:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה