ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטים והערות בס' יד החזקה להרמב"ם ס' עבודה. הל' בית הבחירה
פ"ב הל' ט' ברמב"ם חיגר באמצע עי' בכורות י"ז ע"ב וצ"ע:
פ"ה הל' י"ב כ"מ ורוחב המזרח צ"ל העזרה:
פ"ו הל' י"ד כ"מ וכתב קלעים צ"ל וכ"ת וכי תימא:
שם באו"ד וצל"ע עי' חתם סופר חלק יו"ד סי' רל"ה:
שם במשנה למלך דבעי' שיהי' הבית ע' מג"א סי' תקס"א:
פ"ו הל' ד' כ"מ איני יודע לי טעמו כבר ביאר הראב"ד דר"ל פסיעות קטנות:
שם הל' ז' ברמב"ם את שבתותי צ"ע אמאי שבק קרא דוהשעותי את מקדשיכם המובא במתני' פ' בני העיר דאמקדש פשיטא דקאי וביהכ"נ דמתני' אסמכתא: שם הל' י"ד כ"מ בגליון ושאר כל המת באזהרה צ"ל כל הבית וכן הוא בר"ש כלים פ"א:
פ"ח הל' ג' ברמב"ם שמירה אזהרה צ"ע דקיי"ל השמר דעשה עשה:
שם הל' ט' ברמב"ם אחורי בית הכפורת כצ"ל:
ה' כלי המקדש:
פ"א הל' ג' כ"ע קפחו משה לשמן אבל מד' הרמב"ם אין כ' כן כי אם אחר שקפחו המים כל כח הבשמים בשלו רק המים עם השמן וד' הרמב"ן בחומש פ' כי תשא כרש"י:
שם באו"ד מכה קציעה וכן הוא בגמ' כריתות שם:
פ"ב הל' א' כ"מ ודרהם משקל לפי חשבון זה יגיע משקל שיעור חלה לפי מה שהביא המג"א סי' תנ"ה בשם הרמב"ם תק"כ דראהם לשמונים וששה לאטה' באעסטעררייך ע"פי מה שכ' ר"י בחומש פ' משפטים ושאר מקומות כי השקל חצי "אוקא" דהיינו משקל לאטה והשקל כ' דינרין נמצא דינר רבע לאטה והדינר דראהם וחצי נמצא הדראהם ששית לאמנה והששית מן תק"כ הוא שמכים וששה בקירוב ותימא בעיניי כי הגאון מו"ה זלמן באנהארד ז"ל ראש ב"ד בפ"ב אמר לי משמי' דמרן הגאון חתם סופר כי שיעור חלה חמשים וששה לאטה:
פ"ד הל' ו' ברמב"ם עי' הגהות הגאון ר' ישעי' ברלין הנדפס בראש ספר הרמב"ם הזה:
הל' ביאת המקדש:
פ"א הל' ו' בהשגת הראב"ד נ' ד' הרמב"ם דאנשי בית אב היינו אותן שיעבדו למחר ולהראב"ד היינו אותן שיעבדו היום:
פ"ג הל' ט' כ"מ להר"י קורקס עי' חכם צבי סי' קס"ב:
שם הל' י"ד רמב"ם כללו של דבר עי' ירושלמי נזיר פ"ז הל' ד' ובמראה הפנים שם: שם הל' י"ח בהשגת הראב"ד דהא לבהונות בעי טבילה כצ"ל:
שם הל' י"ט במשנה למלך ואם תאמר איך יתכן עי' ירושלמי עירובין שם מ"ש בקרבן עדה בזה:
פ"ו הל' ט' ברמב"ם על דעת רבים עי' בהקדמה לס' ברכת הזבח הניח ד' רמב"ם אלו בצ"ע ועי' מג"א סי' קכ"ח מ"ש בזה:
פ"ח הל' ד' כ"מ אין לו גבינין כצ"ל:
הל' איסורי מזבח:
פ"ד הל' ה' בלחם משנה תו לא משתרי צ"ל לא מתסרי:
באו"ד מהני מעשה ע' ע"א שם וצ"ע:
שם הל' י"ב ברמב"ם אבל העשרה עי' לח"מ פ"ג מה' בכורות הל' א' וצ"ע: שם הל' י"ח כ"מ הרי ששנה צ"ע אדרבא היינו ר"א דפוסל בפרה:
פ"ה הל' ו' כ"מ לאו הבא מכלל עשה לוקין:
שם הל' ז' כ"מ וקאמר דאפי' חטאת כלומר משום דבקרא עולה כ' וס"ד לחלק ע"ד שכ' הכ"מ:
פ"ז הל' א' ברמב"ם וע"ז כאמר ע' הגהות הגאון ר' ישעיה ברלין הנדפס כאן בראש הספר:
ה' מעשה הקרבנות:
פ"ה הל' י"ב במשנה למלך ע' קרבן עדה יומא פ"ה הל' ד' וצ"ע: פ"ו הל' ד' בלחם משנה דאמר דלא פליגי דלדידי' כצ"ל:
באו"ד ופסק כר"י ומ"מ לענין אכילת הגיד עדן לכ"ע חייב ולמה כ' ה"ה דהל' כר' יוחנן:
פי"ב הל' ח' לוקה על השמן:
פט"ו הל' ח' בלחם משנה ובהא וודאי לית הלכתא כצ"ל:
הל' א' רמב"ם אעפ"י שחזר עי' ש"ך חו"מ סי' רכ"ה ס"ק ה' וצ"ע:
פט"ז הל' ח' ברמב"ם ואחד משוורי הקדש ע' פ"ז מה' מעילה וכ"מ שם וצ"ע ואולי יש לחלק בין אמר אחד ובין אמר שור בשוורי:
פי"ז הל' ט' כ"מ להשיב לו על פי דרכו כצ"ל:
פי"ח הל' י' השגת הראב"ד ע' חכם צבי סי' קס"ג:
פי"ט הל' ט"ז כ"מ פלוגתא דר"ש ע' כ"מ פי"ח מה' פסולי המוקדשין הל' כ"ד ה' תמידין ומוספין:
פ"א הל' ב' ברמב"ם בבית שני ובמ' שוחר טוב על משלי פסוק אשר יסרתו אמנו מבואר דבימי שהע"ה היה מעשה:
פ"ד הל' י"ג כ"מ ואיני יודע למה ע' חכם צבי סי קס"ו:
פ"ה הל' ט' כ"מ דהא פקיד רבי כצ"ל:
פ"ז הל' ו' בלח"מ ע' חכם צבי סי' קס"ו וע' קרבן עדה ירושלמי ר"ה פ"א הל' ח':
שם הל י"ד בכ"מ מ' דקודם כ' דלפי פסק הרמב"ם דנקצר ביום כשר א"כ כל זמן שלא הביא חיישי' שיפסול ויקצרו אחר ויהא קודם לקצירה ופשיטא דקרא ראשית קצירכם משמע דאקצירה קפיד:
ה' פסולי המוקדשין:
פ"א הל' ו' בלח"מ טעמו עיי' שם וא"צ לזה וע' בסמוך:
באו"ד אלא להחמיר כצ"ל:
פ"ד הל' י"ג כ"מ אחורי הדלת ומבעי להו אחורי הדלת כ"ה בגמ': פי"ח הל' א' ברמב"ם מבואר מדבריו דבמחשבה בעלמא סגי וצ"ע אמאי אצטריך הש"ס פ' הניזקין למימר כ"ג ביוה"כ יוכיח לימא מפגל במחשבה יוכיח:
שם הל' כ"ד כ"מ ופסק כר"ש ע' כ"מ פי"ט הל' מעשה הקרבנות ה' ט"ז דמבואר כתי' שני כאן וע' ברכת הזבח שם:
פי"ט בסופו בכ"מ שרבינו מפ' ד' הכ"מ צ"ע וע' לחם יהודה למהר"י עיי"ש על הרמב"ם סוף ה' משכב ומושב:
ה' עבודת יום הכפורים:
פ"א הל' ג' כסף משכה עובד ככ"ג כצ"ל:
שם הל' ד' כ"מ הל' כוותיי' אמנם התי' הראשון עיקר דבה' פרה פסק הרמב"ם כר"מ מר"ח סגן הכהנים דמזין עליו כל ז:
פ"ג הל' ד' ברמב"ם וכך היה מונה אחת ואחת כצ"ל:
באו"ד ברמב"ם שכך נאמר בדם הפר כ' דצ"ל וכן יעשה לאוהל מועד: שם הל' ה' משנה למלך ע' קרבן עדה ירושלמי יומא פ"ה הל' ד' וצ"ע: פ"ה הל' י"א כ"מ בסוה"ד וגם בזה לא דק רש"י ע' תוס' שם:
שם באו"ד גליון הרמב"ם ולפי הכ"מ צריך למחוק צ"ע דבבא ראשונה ע"כ איתא דחוזר ונותן דאל"כ אין כאן מכל מקום שכ' הרמב"ם:
ה' מעילה:
פ"ז הל' ו' ברמב"ם וכן פרוטה צ"ע שלא הביא הרמב"ם סיפא דמתני' שם וע"ש תוס' ד"ה כוסין אלוגין קרמית:
שם הל' ז' כ"מ באומר עי' הגהותי שם:
ה' קרבן פסח:
פ"ב הל' י"ג כ"מ לפי שאינו נמצא לכאורה נמצא בעבד של שני שותפין ומת א' והניח יתום קטן והשני שחרר חציו:
באו"ד בסוה"ד שם ע' לח"מ ה' חגיגה פ"ב הל' א':
באו"ד משנה למלך דכ"ע מודו י"ל דא"כ אפי' בשטר מהני ול' והפדה מ' דבכסף דווקא מיירי:
פ"ו הל' ו' כ"מ הזיית מצורע וכ' מסוף ל' הראב"ד שכ' ומצורע לבהונות דמהא מק' למה התירו לו ליכנס לעזרת נשים וצ"ל הרי הוא כהזייה: פ"ז הל' ז' כ"מ ירושלמי ספ' האשה עי' ירושלמי נזיר פרק שני נזירים סוף ה' א' פני משה במראה הפנים שם מ"ש ע"ד הכ"מ אלו:
פ"ח הל' ד' כ"מ נקטינן לקולא דבריו תמוהין וכבר עמד עליהם מהר"י עייאש בס' לחם יהודה בזה:
פ"י הל' י"א כ"מ פ' כיצד צולין ונצלה כצ"ל:
באו"ד בסוה"ד לאשמעינין רבותא ומ"מ צ"ע דלפי טעם זה אם ביטל המעשה כגון שזרק הנותר לים לוקה והרי עכ"פ לא לקי משום לאו דלא תותירו הוה לאו שאין בו מעשה:
ה' חגיגה:
פ"א הל' ב' ברמב"ם שנא' כמתנת ידו ר"ל וכ' בתרי' כברכת ה' וגו': פ"ב הל' י' ברמב"ם שאינן בשר זה כרב אשי חגיגה וא"כ קרא דבחגיך אתיא לאין נושאין נשים במועד ובפי' מה' אישות יליף לה הרמב"ם ממלא שבוע זאת ובחי' בסוגי' דאין מערבין שמחה בס' ליקוטי חבר חלק שני הארכתי בזה:
ה' בכורות:
פ"א הל' ט"ו ברמב"ם לכל כהן שירצה ע' כ"מ ואולי כוונתו אפי' לכהן עם הארץ:
פ"ב הל' י"א כ"מ מה שאינו נאכל וברש"י פ' ראה על פסוק לא תאכל כל תועבה יליף לה מקרא וכ' דדרשא גמורה היא דבפ' כל הבשר יליף רב אשי מהאי דרשא אי' בשר בחלב:
פ"ג הל' ח' ברמב"ם וא' צ"ל צואי כצ"ל:
פ"ד הל' א' משנה למלך מפני שאומר המשלח כצ"ל:
באו"ד באורח חיים סי' ת"ט רצ"ל:
באו"ד בין שאר קדשים לבכור צ"ע אדרבא הרי הש"ס נקט צורם אוזן בכור: באו"ד למה לן להאי טעמ' והשנה מקובצת בנזיר הביא באמת דטעמא דר"נ משום ספק דרבנן לקולא עיי"ש:
ה' שגגות:
פ"ב הל' ח' לחם משנה לשפוד של צלי ואכלו חייב כצ"ל:
באו"ד דאם היה אוכל כצ"ל:
באו"ד דאדרבא ר"ש מחמיר כצ"ל:
פ"ד הל' א' ברמב"ם ג' האיסורין באו כאחת ע' משנה למלך הל' מעילה פ"ד הל' ח' מ"ש בזה:
פ"ז הל' ב' בכ"מ מדאותבי' לר"ל דאמר כצ"ל:
באו"ד משום דר"ש בן לקיש ס"ל:
שם הל' י"ב בכ"מ לומר שחייב צ"ע דטעם זה אבבא קמייתא קאי דחיוב איכא משום דמלאכה שאצ"ל חייב עליה ועי' תוס' כריתות שם וד' הרמב"ם צ"ע: פי"א הל' ח' בהשגת הראב"ד אפילו ר' יהודה לא אמר כצ"ל:
פי"ד הל' א' בכ"מ הרי זה נדבה צ"ע הרי הב"ד מביאין פר העלם דבר ומה נדבה שייך בקרבן הנעשה בפנים וגם בציבור לא שייך נדבה דאין חטאת באה נדבה וע' משנה למלך לקמן פט"ו הל' ה':
פט"ו הל' ה' בכ"מ הרי הוא נדבה לא ידעתי למה לא הק' כן לעיל פי"ד הל' א':
ה' מחוסרי כפרה:
פ"ד הל' א' ברמב"ם יכנס לירושלים לאו דוקא לירושלים כ"א ה"ה לשאר ערי חומה כדאי' במתני' ריש מ' כלים פ"א:
פ"ה הל' ח' בכ"מ בעניות ועשירות כ' דחסר כאן וצ"ל וא"כ למה כ' רבינו דאחר שהביא אשתו צריך קרבן אחר: