ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט
דרוש לפ' אמור
תנחומא פ' זו היום הזה וגו' מה כ' למעלה מן הענין השקיפה ממעון וגו' א"ר אבהו בשם ריב"ח בא וראה במה מתחטאין ובמה יש להם פ"פ לעושי מצות אדם יש לי עסק אצל מלכות פעמים שהוא נותן כמה ממון עד שמגיעין אותו אצל המלך כיון שהגיע אצל המלך ס' עושה שאלתו ס' אינו עושה אבל הקב"ה אינו כן אלא יורד לתוך שדיהו ראה אשכול תאנה רמון שבכר מניחו בסל והולך לירושלי' ובא ועומד באמצע העזרה ומבקש רחמים על עצמו ועל ישראל ועל א"י שנא' השקיפה וגו' ולא עוד אלא שהוא אומר איני זז מכאן עד שתעשה צרכי היום הזה שכ' אחריו היום הזה ארשב"ל יצתה ב"ק וא"ל תזכה לשנה הבאה ותבוא כהיום הזה כאדם שהוא נותן פרי חדש לחבירו וא"ל יה"ר שתשנה ותתן לי לשנה אחרת תמן תנינן שמעון הצדיק הי' משכה"ג הה"א על ג' דברי' העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמח"ס נ' לפ' דהנה הבעל עקרים נחלק על הרמב"ם במה שמנה י"ג עקרי' ודעתו כי לעיקר אין למנות כ"א מציאות השם תורה מן השמים שכר ועונש, ואמנם גם על העקרי' גם על הרמב"ם ק' לי טובא הרי שנה ושלש הכתוב במ"ת ובכמה מצות יצי"מ וח"ל אחר שהזכירו אותנו בק"ש ע"ד מציאות השם ותורה מן השמים בוהי' הדברי' ושכר ועונש בוהי' אם שמוע הסמיכו להם גם כן יצי"מ יען כי זולת יצי"מ אין הדעת מקבל מאחר שכל יושבי תבל נזוני' בחסדו של הב"ה מדוע העמיס עלינו תוה"ק ולזה פתח דברי' האיר ביצי"מ במ"ת וזה או כד' רש"י כדאי הוצאה זו כלומר ע"ת זה פדאנו או כד' הרמב"ן מה שהוא אצל שאר האומות באמונה הוא אצלינו בידיעה ברורה כמו שאמר אתה הראיתה לדעת וא"כ ע"כ לתוה"ק ליסוד מוסד יצי"מ וג' דברי' האחרי' המה יסודות לכל הדתות ונ' דעל אלו הדברי' רמז שלמה בחכמתו משלי ל' שאמר ג' המה נפלאו' ממני וד' לא ידעתי ואמר דרך נשר בשמים הא' וב' דרך אניה בלב ים וג' דרך כחש עלי צור והד' דרך גבר בעלמה ונ' דהנה מציאות השם כבר העיד הוא על עצמו כי לא יראני האדם ואף גם זאת אשר הוא י"ת המגביהי לשבת ינהל בחסדו אנוש האנוש ילוד אשה שבע רגז וכנשר יעיר קכו ואמנם גם תוה"ק איהו ואורייתי' חד נעלמה מעיני כל חי לא ידע אנוש ערכה והנה העולם ידוע שנמשל לים זועף ותוה"ק היא האני' אשר עליו יעברו בכי אדם אל מכון שבתם וכבר המלצנו עד"ז במקום אחר זבלון לחוף ימי' וגו' ע' מ"ש בהספידא של המנוח ה' מיכאל קאנן ע"ה בזה ואך עוד בה שלישי' מה שאמר איוב אם חטאתי מה אפעל לך והוא הדבר אשר מיאנו לקבל פיליסופי האומות וכבר ראיתי בס' קהלת יעקב שכ' בזה אמר נבל בלבו אין אלקי' ר"ל אין דיין לפרע כ"א השחיתו התעיבו וגו' אין עושה טוב אבל רע לא יגמול אמכם אנחנו מאמינים ואומרי' כמדה שאדם מודד מודדין ואפי' שיחה קלה מגידין לאדם בשעת הדין והנה ידוע נטירת איבה מדת הנחש שכן אמרו נוקם ונוטר כנחש ומדה זו עצמו נוקם ונוטר כ' הב"ה כביכול לעצמו בנחום נוקם הוא וגו' וז"ש שלשה המה ר"ל שלשה הידועי' אשר המה יסודי הדת והוא מציאות השם ותורה מן השמי' ושכר ועונש נפלאו ממני ופי' דברי' הא' דרכי ה' אשר שאל משה עלי' הודיעני דרכיך וז"ש דרך כשר הש"י אשר כנשר על גוזלי' ירחף ופי' כשר בשמי' הכשר היושב בשמי' ע"ד שאמר דוד אשר תכה הודך על השמי' מה אנוש כי תזכרנו, ואמר השני' דרכי התורה והיא האני' אשר בלב ים הזועף עולם הטרדות והדאגו' וכבר אמר עליו במקום אחר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ועוד בה שלישי' והוא העונש אמר דרך נחש ר"ל הנקמה ונטירה למכעיסי' שהוא דרך כחש והוא עלי צור אצל כביכול ב"ה צור עולמי' ואמנם כנגד הד' דהיינו כי יעקב בחר מכל העמים והוא דבר הנפלא יותר מכולם ומצינו כי הש"י הבטיח לנו אהבתו אהבת עולם כמו שאמר כי יבעל בחור בתולה ומשוש חתן על כלה ואמר בחור ובתולה אשר אהבתם אהבת עולם כי היא אינה כורתת ברית כ"א עם מי שעשאה כלי והוא אינו מוצא קורת רוח כ"א באשתו ראשונה ואמר הכ' וארשתיך לי לעולם וכנגד זה אמר וד' לא ידעתים והוא דרך גבר בעלמה דרך הש"י עם בתולת בת יהודה ולפי' כוונה זו בד' שהע"ה:
נ' שכוונו במ"ר פ' אמור שאמרו ולקחתם לכם וגו' אחר שכ' בשלמה ויחכם מכל האדם ישוב לי תמיה על ד' מינין הללו שכ' ג' המה נפלאו ממני ג' המה פסח מצה ומרור וד' לא ידעתים אלו ד' מינים שבלולב שבקש לעמוד עלי' פרי עץ הדר מי אמר שהוא אתרוג כפות תמרי' והוא אינו נוטל אלא לזה של תמרה וענף וגו' מי יימר שהוא הדס וערבי נחל כל האילנות גדלין על המים הכוונה דהנה אמרו רז"ל פרי עץ הדר זה הב"ה ואמרו כתפוח דהיינו האתרוג בעצי היער כן דודי בין הבני' בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק וע' רש"י שם ואז"ל תפוח פריו קודם לעליו והענין כי כל הפירות מאחר שהעלין המה לשמור הפרי צריכין להיות מרובין וצלן מרובה ואמנם בחורף כאשר יכמשו העלין גם הפרי לא תתקיים ואמנם האתרוג הוא דר באילן משנה לשנה וא"צ לעלין וזה פריו קודם וע"כ אין צלו מרובה ואמנם גם בימות החורף שכל האילנות רקין מפירות כעצי היער פירותיו מתוקי' וזה ההבדל בין האומות לישראל האומות הכתוני' תחת המזל כל זמן אשר מזלם יתנשא המה ברום המעלות אמנם בבא כשואה פחדם אזי אין מי יושיע אמנם מי כה' אלקינו בכל עת צרה וצוקה ואם כי צלו מעט כי יפקוד עלינו כל עונותינו אכן אמנם בימות החורף בבא חשך ענן וערפל פריו ימתק בפינו וז"ש כתפוח בעצי היער בימות החורף שכל האילנות כעצי היער והתפוח דר באילנו כן דודי בין הבכי' ר"ל בין בניו שרי מעלה אשר על פיו יצאו כ"א צלו מעט אמנם פריו בכל עת מתוק לחכי ואמרו כפות תמרים אלו ישראל שיש בהם ת"ח העושי' פירות כתמרי' אף כי מהם אשר במעשיו יגרעו ולא יריחו ריח כלבנון מ"מ פירותיו מתוקי' ותלמידיו יותר מהם ואמנם אפי' המחזיק ת"ח אשר בלבו רק אהבת התורה אבל הוא אין בו תורה כלל עץ חיים היא למחזיקין והדס היינו ע"ה אשר אין ידם להחזיק ת"ח אמכם הם בעצמם בעלי ריח טוב בעלי מ"ט וערבי נחל המה הריקים מכל ואמרה תורה אם רק כלם בקשר א' יגינו אלו על אלו אשר צדיקו של עולם שהוא האתרוג ישכון עמהם והנה היוצא לנו כי הארבע מינין הם רמז על אשר בחר הש"י באומה ישראלי' אף כי אין בכלם תורתו ויראתו אע"פ שמשחי' בנים הם והנה פסח הוא המופת על מציאות ה' ופסח ה' ועבר ה' אני שהבחנתי בין טפה וכו מצה הוא בחינת תוה"ק תבלין ליצ"ה הסתפקות האדם בעולמו מרור הוא העונש ע"ד שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו וז"ש ג' המה נפלאו דהיינו מציאות השם שהוא פסח תורה"ק שהוא מצה ועונש שהוא מרור וארבעה דהיינו זיווג הש"י עם כ"י שהמה ד' מינין שבלולב כי מי יאמר שהש"י ישכון עם אלו הג' מינין שיש בהם חסרי השלימות וריקי המעלות ואמר כי מי יאמר לולי אמרה הב"ה אפי' לבה של תמרה חביב בעיניו ואפי' מי שגם זה אין בידו ואפי' הערבי כחל ומובן, ועד"ז יובנו ד' המ"ר שם פ' אמור שבע שמחות אל תהי קורא כן אלא שבע אלו ז' מצות שבחג ואלו הן ד' מינין שבלולב וסוכה חגיגה ושמחה אם חגיגה למה שמחה ואם שמחה למה חגיגה א"ר אבין משל לשנים שנכנסו אצל הדיין ולית אנן ידעי' מאן נצח אלא מאן דנסיב באיין בידי' אנן ידעי' דהוא נצוחייא כך ישראל ואו"ה באין ומקטרגין לפני הקב"ה בר"ה ולית אנן ידעי' מאן נצח אלא במה שישראל יוצאין מלפני הקב"ה ולולבי' ואתרוגי' בידן אנו יודעי' דאנון נצוחייא לפיכך משה מזהיר את ישראל ולקחתם וגו' והכוונה דבאמת חג הוא לה' דהיינו יום קדוש ומ"מ אנו שמחי' בחג זה ע"ש שיצאנו זכאי בדין ואמנם שרי האומות מוקטרגי' עלינו גם אלו מגלי עריות ומה גם לה"ר שקול כע"א גלוי עריות וש"ד ואנן האחדות אשר בנו דהיינו אשר הג' מיני' באגודה א' וכל ישראל נפש א' המה ימליצו בעדינו וזה שאנו משיבי' להם כי האתרוג ת"ל עוד בקרבינו יען כלנו באגודה א' וזה ולקחתם לכם ר"ל עצמכם, ומעתה הנה גם שמעון הצדיק עורר אותנו כי על ג' עקרי' הנזכרי' כל העולם קיים ואפי' האו"ה אין להם קיום זולת זה אלא שהוא שנה הסדר וע"ד שכ' הר"מ בה' מלכים כי אין נקרא חסיד או"ה עד שיקיים הז' מצות משום שנתנו לו מן השמי' וכן הוא באמונת מציאות השם לא נאמין כן ע"ד הפילוסופי כ"א משום שכן הומסר לנו בתוה"ק האמתי' ופני בפני' דבר ה' עמנו ואמנם העונש מה' והשכר כבר פי' הקב"ה במה שפי' מתן שכר ועונש על דבריו שבין אדם לחבירו כמו שאמר ובחנוני נא בזאת אנו יודעי' עד היכן הדברי' מגיעי' וכבר פי' במקו' אחר עד"ז אחת דבר אלקי' וגו' וז"ש על התורה ואח"כ על העבודה דהיינו מציאות השם וזה נדע מכח התורה ואח"כ על ידי שנגמול חסד זע"ז והוא מן הדברי' שאדם אוכל פירותי' בעוה"ז ועי"ז נדע שהש"י גומל לאיש חסדו והיינו חסדי' וכלפי הג' האלו צוה הש"י להפריש מעשר ראשון ללוי דהיינו עמוד התורה יורו משפטיך ליעקב ומעשר שני לאכלו בקדושה בירושלי' דהיינו עבודה ומעשר עני דהיינו גמי"ח ואמנם העבודה להשני תנאי' הא' בשמחה שלא תכבד עליו היינו לא אכלתי באוני ושני' שלא יהא בה מחשבה לא טהורה מחשבת פגול וזה ולא בערתי ממנו בטמא וגמי"ח צריך אזהרה שלא ישפות מטובו לרשעי' ע"ד ורחמי רשעי' אכזרי וזה ולא נתתי למת דהיינו הרשע שקרוי מת בחייו ולאחר שעשינו ככל אשר צוונו אנו בטוחי' כי מלבד השכר השמור לנו לעוה"ב עוד ישפיע עלינו מטובו גם בעולם הזה וזה אמרו היום הזה השקיפה כן ישקיף ה' ממרום עלינו לטובה ולברכה ולחיים עד העולם או"א:
לפ' בהר:
ממרן הגאון זצוק"ל בגמ' ס"פ איזו נשך תניא ר"ש אומר מלוי ברבית יותר ממה שמרויחים מפסידין ולא עוד אלא שמשימי' משה חכם ותורתו אמת ואומרי' אילו היה יודע מרע"ה שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו וכ' רש"י משה לישנא מעליא ואמנם הענין כך ארז"ל מ"ד זכרו תורת משה וכי תורת משה היא הלא תורת ה' היא אלא מפני שמסר נפשו עליה נקראת על שמו אמנם האומר משה בחכמתו המציא כל התורה הזאת שפיר כ' תורת משה והנה אלו המלוי בריבית האומרים אילו יודע מרע"ה שיהיה ריוח בדבר לא היה כותבו ע"כ כופרים כי משה מפי הש"י כ' תוה"ק כ"א מחכמתו ואין להם חלק באלקי ישראל וז"ש יותר ממה שמרויחין מפסידין כי ע"י מעשה זו באי' לידי כפירה והיינו שע"י שאומרין אלו ידע מרע"ה וכו' משימין משה לחכם הממציא תוה"ק ותורתו מה דכ' זכרו תורת משה אמת וזה להם לכפירה באלקי ישראל יחשב:
הערות בד' הרמב"ן ס' בהר פסוק ולבהמתך והרבה מן החכמי' כוונתו לד' הראב"ד ה' מאכלות אסורות פט"ו עיי"ש:
פסוק ביום הכפורים בדין תורה בשבת של ר"ה ע' מ"ש הראב"ד בהשגות ר"פ לולב וערבה מד' תו"כ עיי"ש:
פסוק משפחת גר חבור כאח צ"ל סבה לאח: