ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט
ליקוטים והערות בפ' אמור
ממרן זצוק"ל וכי תזבחו זבח תודה לה' לרצונכם תזבחו ארז"ל זובח תודה יכבדנני הזובח יצרו ומתודה עליו נוחל שני עולמות וז"ש הכ' וכי תזבחו זבח תודה לא יהא הזבח כ"א זביחת היצר והיינו לרצונכם רצון שלכם תזבחו:
עוד ממרן זצוק"ל שבת היא לה' בכל משבותיכם הכה במועדי' אמר הכ' אשר תקראו אתם והיינו ב"ד הגדול בא"י ואין לנו מועדים אלא אותן שהם קובעים אבל שבת אף כי אין היום והלילה שוה ליום ולילה שבכל מדינה ומדינה יען בכל מדינה הקרובה למזרח יאיר היום תחלה ולמערב יאחר אבל אחרי כי השבת הוא זכר למעשה בראשית אין אנו צריכין לשבות רק בעת ששבת ה' ית' בעת ברא עולמו וז"ש שבת היא לה' בכל מושבותיכם כשנכנס השבת בכל מושבותיכם היה ג"כ השבת לה' בעת ההיא כשברא עולמו: עוד ממרן זצוק"ל כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה הענין כ' האר"י ז"ל כי בעי"ת ימצא כל אדם בנפשו מקום לדעת עד היכן אהבתו ויראתו את ה' מגעת כי לפי יראתו זאת יתעורר בנפשו בימים הקדושים לשוב אל ה' והירא ירגיש מעכ"ה כמו שארז"ל בער"ה גדולים מתעני' והפחות ממנו בין כסא לעשור והפחות ביוה"כ ואמנם מי שגם יוה"כ בעיניו כא' משאר הימים שוב כמעט אין בו נפש ישראל וז"ש כי כל הנפש אשר לא תעונה שלא תמצא ענייה בנפשה בעצם היום הזה ונכרתה מעמי' שוב איננה בכלל ישראל:
עוד ממרן זצוק"ל שלשה המה נפלאו ממני זה פסח ומצה ומרור וארבעה לא ידעתים אלו ארבע מינין שבלולב והנה הכ' פי' מה הוה השלשה וכבר ביאר ה"ר יהודה מושקאטי בס' נפוצת יהודה כי הנשר והנחש והאניה שכ' שם המה הפסח מצה ומרור אבל מה ענין לד' מינין שבלולב לדרך גבר בעלמה וביאר מר"ן זצוק"ל כי' הע' של עלמה רומז על ענף עץ עבות וע' עם הל' ענפי לולב וע' עם הט' ערבי מים וע':
עם ה' עץ הדר וגבר ר"ת גומלים ביישנים רחמנים וכמו שאמרו רז"ל כל שאינו רחמן ביישן גומל חסד אינו מזרעו של אברהם והיינו דרך גב"ר המה ישראל בעלמ"ה בד' מינין:
עוד סכסן ומר"ן זצוק"ל כ' הרוקח אחר הימים טובי' צוה הכ' על נרות המנורה ועל לחם הפנים רמזה תורה כי בשני' יהיה לישראל עוד יו"ט מדבריהם ע"י הנרות חנכה וע"י לחם הפנים פורים והאחרון צריך ביאור מה ענין לחה"פ לפורי' וביאר מרן דארז"ל פ"ק דמגילה ע"פ והקרוב אליו כרשנא וגו' כל הפ' הזה ע"ש מ"ה נאמר כרשנא אמרו מ"ה לפני הקב"ה הקריבה אומה לפניך כרים בן שנה אלא ישראל עד ממוכן כלום הכינה אומה שלחן לפניך ואחרי כי ע"י ממוכן היה הצלת ישראל שנגזר על ושתי להריגה והגיעה אסתר למלכות ע"כ זכות לחה"פ הכריע היינו שכ' הרוקח כי לחם הפנים רמז לפורים:
עוד ממרן זצוק"ל כי יקלל אלקי' ונשא חטאו כ' רש"י בלא התראה בכרת וא"צ לזה כי כל הכבויי' אין בהם מיתת ב"ד כי יוכל לטעון שלא כיון להש"י אחרי כי כל הכנויי' שמות משותפים גם לבו"ד אבל הש"י היודע מחשבות אם כוון לגדף יכריתנו אבל המפרש שם המפורש הוא במיתת ב"ד: הערות בד' הרמב"ן פ' אמור:
פסוק ראשון לדעת עצמן אין אנו מצווין להפרישן כ' דמ' ליה להרמב"ן הכי מדעבדי' בסוף פ' חרש צריכותא לכהני' מדם ושרצים וא"כ ע"כ ילפי' מנייהו ומ"מ קיי"ל קטן או"נ אין ב"ד מצווין להפרישו ש"מ דגם הני תלתי קראי במאכיל בידים מוקמי' להו וע' רש"א פ' חרש שם:
בפ' כל מלאכת עבודה עצור במלאכה כצ"ל, באו"ד עבד עבדי' כצ"ל: ד"ה אך בעשור וככה פי' אך את שבתותי עי' רמב"ן כי תשא שם וצ"ע:
בעצם היום הזה ועשיית מלאכה אינה תלויה בעומר צ"ע אטו יום העומר אסור במלאכה הלא בראשון דחול המועד הוא ונ' דצ"ל איסור אכילת חדש: