אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ג דרוש לז' אדר פ' תצוה תרל"א

ליקוטי חבר בן חיים ג· רבי חזקי' פייבל פלויט

דרוש לז' אדר פ' תצוה תרל"א

בסוגי' דרבה ורבא ריש גיטין תחלת החורף תרל"ב

ובו הספד על הגאון מו"ה משה כ"צ גראס אב"ד בפנ"ד והרב מו"ה שמעון ווינר אב"ד בלא"ב והרב מו"ה דוד א"ש אב"ד בסאבראנץ והרב מו"ה נתן יהודא ה"פ בן חנה רחל בערלויא:

בילקוט פ' זו ואתה תצוה את ב"י וגו' ר"י בשם רשב"ם משל למלך שהיה לו אפקרסן (לבוש התחתון) והי' מצוה את עבדו לנערה ולקפלה וא"ל תן דעתך עליו א"ל עבדו אדוני המלך מכל אפקרסין שיש לך אי אתה מצויכי אלא ע"ז א"ל מפני שדבוקה בבשרי כך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מע' אומות שלך אי אתה מצויני אלא על ישראל א"ל מפני שהם דבוקים בי שנא' כי כאשר ידבק האזור על מתני איש כך הדבקתי אתכם אלי בני ישראל:

תנן באבות ר"מ אומר הוה ממעט בעסק ועסוק בתורה וכו' הענין ארז"ל דורות ראשונים שעשו תורתן עיקר ומלאכתן ארעי ז"וו נתקיימה אמנם ארז"ל ג' צריכין חיזוק ושני' מהם תורה וד"א מו"מ וא"כ עסק המו"מ מבטל את עסק התורה ועסק התורה מבטל את עסק המו"מ ואמנם כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרא סייעי' ואמנם סייעתי' דשמי' בעי קירוב השכינה וקירוב השכינה לא יבא כ"א ע"י דכא ושפל רוח וז"ש הוה ממעט בעסק ועסוק בתורה אמנם והוה שפל רוח בפני כל אדם כי הוא מדת הענוה האמתית וכמו שביאר החו"ה מחסיד א' שאמר לא פגשתי מעולם אדם שלא הי' לו בעיניי מעלה יתירה עלי ואמנם אל יאמר אדם מאחר כי עיקר עסק התורה להשיג ע"י אמונה ויראת ה' ואני כבר קניתי לי זאת ואם גם לא אעסוק בתורה אמונתי השלימה לא תזיז ע"ז אמר לא כן הדבר כ"א כל הגדול מחבירו יצרו גדול מניח ישראל ומתגרה בת"ח ואיזו מעוות לא יוכל לתקן זה ת"ח הפורש מן התורה וז"ש ואם בטלת מן התורה יש לך בקרבך בטלים הרבה כנגדך הרהורי' רעים וספיקות שיעלו על לבך ואמנם העוסק בתורה לא די שקונה שלימות עצמי כ"א גם זוכה ומזכה אחרים במה שמקרבן לאמונה וז"ש ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך ועד"ז נ' לפ' מאמר הש"ס שבת פ' חבי' חמרא פרוגי' ומיא דיומסת קפחו י' השבטים ר"א בן ערך הלך אחרי' איעקר תלמודיה קם קרא בס' החדש הזה לכם וקרא החרש הי' לבם ובעי רבנן רחמי עלי' ואהדר לי' תלמודיה והיינו דתנן ר' נהוראי אמר הוה גולה למקום תורה וכו' הענין הנה תכלית עם ב"י להעיד ע"י יצי"מ ושאר ספורי נסיי' בתו"הק על חידוש העולם ואמנם הת"ח הפורש מן התורה נעשה כאילו לא שמע דבר מעולם וזה שרמזו לו באמת החדש הזה לכם עלינו להעיד עדות החידוש ור"א ע"י ביטול תורה החרש היה לבם ואמר אח"כ כפי' רש"י ר"נ היינו ר"א בן ערך הוה גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחבירך יקיימוה בידך וגם על בינתך אל תשען ואמנם זה כ"כ מאמר ר"א באבות הוה שקוד ללמוד תורה וכו' הענין ע"ד שפי' רש"י ז"ל בשה"ש וחכך כיין הטוב הזהרי בתשובותיך והענין כי התשובות לאפיקורס יבא היצה"ר לפתות הת"ח כי למען ינצחו המינים יעסקו בדברי שקר וימלאו בטנם און ועמל ועי"ז יהי' לאל ידם לנצח ובאמת ידחו שקר בשקר וז"ש וחכך יהי' כיין הטוב הולך לדודי למישרים שיהיו דבריך רצויים בעיני הש"י:

ואז יהיו דובב שפתי ישנים ואז תזכה לנצח בהם פורשים מן התורה וז"ש ר"א לא תפנה אל רהבים כ"א הוה שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס ודע לפני מי אתה עמל כלומר שיהיו תשובותיך הולכים לדודי למישרים ונאמן הוא בעל מלאכתך ר"ל באמת הש"י נתן לנו תוה"ק אילת אהבים ויעלת חן על לומדיה לש"ש הש"י מאיר עיני' בתוה"ק ומ"מ הם יקבלו שכרם וז"ש ונאמן הוא בעל מלאכתך אף כי הש"י הוא העושה מלאכתך שישלם לך שכר פעולתיך והנה השמני' שמשתמשין בהם לאורה כלם הם מלאכותי' אבל השמן זית הוא אשר ברא הש"י להאיר והוא המשל על התורה מול שאר החכמות אבל צריך להיות לשמה וביגיעה וז"ש לו הש"י ואתה תצוה את ב"י ויקחו אליך רק שמן זית וזה צ"ל זך וכתית ע"י יגיעה למאור וזה יהי' להעלות נר תמיד ואמר משה למה תצוה כל הציוויי' האלו אל ב"י והשיב לו הש"י הלא אמרתי כאשר ידבק האזור וגו' הכוונה תכלית האיזור למען יתקיים מצב הגוף בקומתו ותכלית האומה ישראל להיות ממלכת כהני' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וז"ש כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אתכם אלי בית ישראל:

בילקוט אחשורש ע"פ ובמלאת הימי' האלו וגו' אר"ח בר פפא מלמד ששמעו גדולי ישראל וברחו להן ארשב"י מלמד שאכלו בישולי גויי בעל כרחן והי' אומרי' לישראל יכול אלקי' לעשות לכם סעודה כזו לע"ל א"ל עין לא ראתה אלקי' זולתך יעשה למחכה לו ואם עושה לכו כזו אנו אומרים כבר אכלנו כזו לפני אחשורש ע"כ אמר שהע"ה בשה"ש שובי שובי השולמי' פי' רש"י האו"ה מסיתין את ישראל לשוב מאחרי הש"י ונחזה בך פי' רש"י נציב ממך שלטוני' ואנו משיבי' מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים וע' רש"י וכ' הענין אמר הכ' ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו ופי' רש"י ה"ה מכור לנכרי כמו בנבילה ומ"מ מ"ט ככתב כאן כלב ובנבילה מכור לנכרי וסמיך לי' לא תשא שמע שוא וכבר ד' רז"ל פ' ע"פ בזה וכ' הענין הנה אנחנו רואי' מזמן קבלנו תוה"ק כמה דתות שונות שהי' לאו"ה כלם כלו בעשן כלו ותוה"ק אף כי פעם אחר פעם יבאו פריצי' לחללה בתוקפם וכחם כאז כן עתה וסוד דבר זה הוא ואבדיל אתכם מן העמים כי גדולה לגימא ואו"ה מתוך שאוכלין מפתן ושותין מיינם מתפתי' זה בזה לא כן עם ב"י דלא אכלי מניי' ולא שתי מניי' והכה לולא לא אסרה תורה כ"א נבילה שהוא דבר מתועב גם בעיני רוב אנשי שאר אומות כבר הי' מקום לקבוע סעודה עם אנשים מכובד' שבהם אבל גם טריפה אסרה תורה בנקב משהו והיקר שבאומות יבז לדבר זה עי"ז נסגר הדלת בעדינו מכל וכל והנה דבר הנמאס מצד עצמו א"צ להתעיבו כל כך משא"כ דבר שאינו נמאס מצ"ע צריך להתעיבו ביותר כדי להתרחק ממנו יען כן בנבילה שהוא דבר נמאס אפי' אם ימכרנו לנכרי בכל זאת לא יעלה על דעתו לאכלה משא"כ טריפה שאינה מתועבת מצ"ע באת התורה להתעיבה וכ' עלי' לכלב תשליכון ואמר עי"ז אנשי קדש תהיון לי מובדל מכל העמים לי לשמי ועי"ז שתהא מובדל מהם לא תשא שמע שוא לא תקבל מהם דעות נפסדות והנה או"ה מביני' טעמו של דבר כי אמונתינו מתקיימה עי"ז שאנו מרוחקי' מהם והם אומרי' איריבו שובי שובי שובי אילינו אכול מפתינו ושתה מיינינו ואז ונחזה בך אם תתקיים עיקר תורתך בידיך ואנו אומרי' להם וכי סבורי' אתם אשר אפשר לאיש ישראלי אשר עדן אמונתנו בקרב לבו לאכול מפתכם ולשתות מיינכם העושה זאת כבר אבדה אמונה נכרתה מקרבו וז"ש מה תחזו בשולמית שהיא כמחולת המחכים ר"ל המרקדת בכל מחנים הלא כזאת איננה עוד בכלל שולמית והנה גם אחשורש זה השתדל לנתק מוסרות האמונה מעם ב"י ואמנם ידע כי אם יגזור שיאכלו מאכלים שאסרה להם תורה רובם ככולם יברחו להם וכן באמת ד' ר"ח ב"פ שלא עשה המשתה כ"א לעם הנמצאים כלומר אותן שלא בכחו אמנם דעת רשב"י אינו כן כ"א המלך עשה הסעודה לכל העם הנמצאים כלומר שיוכלו כל העם לסעוד וזה שלא הכין כ"א מאכלי מפרי העץ וכיו"ב שאין בהם כ"א בישולי גוי' ומאחר דאין אי' כ' בתורה אכלו בעל כרחן ואמנם מאחרי כי זה הי' כוונת אחשורש טרח להגדיל סעודה זו על דרך שלא ראה אדם מעולם ולא הכניס האורחים לחדריו כי אם טרח להכן לפניהם חצר גנת ביתן באופן היותר נאות למען ישבעו מרוב הכבוד הנעשה להם לישב במסבה אחת עם מלך אדיר ונשא, והנה תכלית כל הדברים האלו הי' להסית את ישראל ולומר לולא הייתם מקרבים עצמכם אלינו הלא כל כבוד ויקר יהי' בגורלכם ואם תחכו לגודל היקר המזומן לכם לעוה"ב שהוא צדיקים יושבין ונהנין מזיו השכינה תחת כן אין שם אכילה ושתיי' ועכשיו אתם זוכים לשתי שלחנות וז"ש להם יוכל אלקיכם לעשות לכם סעודה כזו ואמנם ישראל שבאותו הדור השיבו להם כל מה שזימן הש"י לנו סעודה זו הוא רק שאם נזכה נבחין כי ע"כ אמר הש"י עין לא ראתה למען אם נחזה גדולת מלכים נדע כי ע"כ אין זו דמיון לה:

גמ' מ' מגילה כיון שנפל פור באדר שמח אמר כפל פור בירח שמת בו משה רבן ולא ידע אותו רשע כי בז 'אדר מת משה ובז' באדר נולד משה ועי' רש"י:

אמר הכ' כי המן בן המדתא וגו' חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו אשר חשב על היהודים על ראשו וגו' ארז"ל במ' מגילה שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו ישראל שבאותו הדור כלי' א"ל אמרו אתם אמרו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע א"ל א"כ שבשושן יהרגו שבכל העולם לא יהרגו אלא מפני שהשתחוו לצלם פי' רש"י בימי נבוכדנצר ואכתי ק' א"כ באותו הדור אמאי נתחייבו וע"ד התלמידים קשה מלבד קו' רשב"י וכי אכילת טריפות בכרת אמנם הודיעו לנו רז"ל כי תכלית סעודה זו הי' אחרי כי חשב השבעים שנה שאמר הי"ת למלאות לחרבות ירושלים ולפי חשבונו כבר כלו להם ועשה סעודה זו ולבש בגדי כ"ג והוציא כלי ביהמ"ק עד שעבר עלי' מה שעבר:

והנה אחרי כי שמחתו במשתה זה הי' מפלתן של ישראל ה' להם לבני ישראל היושבים שם בע"כ להוריד דמעות כים ולשום למרום עיני' והם לא עשו כן כ"א נהנו מסעודתו של אותו רשע ונתקיים בהם אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני ונתנו להשמיד להרוג ולאבד והנה כ' בסעודה זו לכל העם הנמצאי' מבואר דל"ד יושבי שושן כ"א כל אשר היה נמצא שם אפילו מסוף העולם וכן הי' באמת הקול מסעודה זו הלך למרחקים ובאו יהודי' מקצוי ארץ לישב עם המלך בשלחן א' אשר ע"כ:

הי' החרון אף על כל היהודים ומ"מ ה"ק להם רשב"י אותן שהיו בשושן יהרגו ושבכל העולם אותן שלא הי' שם לא יהרגו והנה אמר רשב"י לפי שהשתחוו לצלם ונבאר הנה היותר נפלא במעשה המן הוא מאחרי כי נפל פור בי"ג אדר למה זה כ' האגרות בי"ג ניסן ונוסף ע"ז הנה המן בעת אשר דבר עם המלך לא הזכיר כ"א לאבדם ובאגרות כ' להשמיד להרג ולאבד ואמנם כ"כ המפ' כי ל' לאבדם יל"פ גם על הדתות והנה באמת זה הי' עיקר כוונת המן אמנם ידע בנפשו כי ישראל עם קשי עורף ואם יגזר לבטל דתם לגמרי לא ישמעו לו ולזה התחכם לכתוב להשמיד ולהרג ולאבד וכל אגרות אלו בניסן על אדר וסמך עצמו כי מנפשם יפרקו עול אמנם לולא ראה כזה בעת שהשתחוו לצלם למען לא יושלכו באתון כורא לא עלה ע"ד שיבצע מעשיהו וז"ש רשב"י מפני שהשתחוו לצלם באו לנסיון זה וכמ"ש והנה זה ענין הכ' שאמרנו כי המן חשב מן היהודים לאבדם ר"ל שם יהודי דהיינו דת תו"הק ואמנם הפיל פור הוא הגורל להומם ולאבדם כי ע"י הגזירה זו יהמו ויאבדו מעצמם ואמנם אחרי כי עכ"פ בספר הי' כ' להשמיד מה שלא צוה לו המלך ובבא אסתר לפני המלך אמר עם הספר שכ' בו מה שלא הורשה ישוב מחשבתו אשר חשב על ראשו, והנה באמת ה' מן הפלא אף כי שבעים יום עמדה גזירה זו בכל זאת לא החליף א' מהם דתו ואמר והעיר שושן צהלה ושמחה ובמה יען ליהודי' היתה אורה זו תורה ששון זו מילה שמחה זה יו"ט ויקר אלו תפילין עיקר שמחתם הי' שעמדו בנסיון ומשו"ה אחר הנס הדר קבלו בימי אחשורש ויען מאוית המן הי' להפר דת שמח כי נפל פור בירח שמת משה וסבר זה רמז שיבצע עצתו אבל באמת אדרבא במיתת משה כ' ולא קם נביא כי גדול היה במיתתו יותר מבחייו וכמ"ש משה היכן מת בחלקו של ראובן והיכן קבור בחלקו של גד רחוק ד' מילין מלמד שהי' משה מת מוטל בכנפי שכינה גם במיתתו הי' מוטל בכנפי שכינה ולכך כ' שם ולא קם נביא עוד כמשה וז"ש רז"ל ולא ידע אותו רשע כי בז' באדר מת משה ובז' באדר נולד משה הכוונה כי מיתתו לידתו האמיתית וכמ"ש:

הספד מר:

על מות רבן של ישראל הגאון אמתי בנן של קדושים מו"ה אברהם שמואל בנימן סופר אב"ד בקהל פ"ב נפטר י"ט טבת תרל"ב ועמו נספדו הגאון אב"ד באלטונא מו"ה יעקב עטלונגער ואב"ד בנאדיש הרב המה"ג מו"ה יאקב עהרליך והמה"ג מו"ה אברהם ארנשטיין אב"ד בבארטפעלד והמה"ג מו"ה אברהם צבי אבעלעס אב"ד בשאבאגארד, פ' וארא תרל"ב:

ברבה ר"פ זו וידבר אלקי' א"ל הקב"ה למשה חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה פעמים נגליתי אל אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחרי מדותי עד סוף המאמר ולא שאלוני מה שמי כשם ששאלת אתה ולבסוף אמרת ומאז באתי אל פרעה וגו' אמר הכ' גדע בחרי אף כל קרן ישראל הנה מלת קרן בלה"ק פירושיו שונים יש שהוא ל' כח כמו קרני ראם קרניו ויש שהוא ל' זהר כי קרן עור פני משה קרני' מידו לו והנה זה אם בני ישראל בארצם הי' להם תוקף קרני ראם כמ"ש הכ' א' מכם ירדוף אלף והוא מכה על שמונה מאות חלל וכן זיו והדר אשר הי' על עם ישראל בראות כל עמי הארץ כי שם ה' כקרא עליו ושופרא דבחורי ובתולות ישראל אשר אמר עלי' הכ' אדמו עצם מפניני' וביום כפלה עטרת ראשם בו ביום חשך משחור תארם בטל זיו הדרם תשימיכו לעג וקלס לסביבותינו בטל תקפם וגבורתם ורדף אותם קול עלה נדף וזה גדע בחרי אף כל קרן והנה רבינו הגאון שופרי' מעין שופרי' דאה"ר חכמתו הופיע על כל באי שעריו יד ממשלתו היתה משברת מתלעות עול וביום כפלה עטרת ראשינו נתקיים בנו גדע בחרי אף כל קרן ישראל אמר המקונן מה אעידך ומה אדמה לך בת ירושלים מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך ואז"ל במ' שם מי שעתיד לרפאות שברו של ים הוא ירפא לך הענין כי תכלית אשר בחר ה' באומה הישראלית לא להם לבדם יגיע כי אם ואתם תהי' לי ממלכת כהני' להורות לעמי הארץ דרכי ה' והלכו גוים לאורך ואמנם זה אי אפשר כ"א בעת אשר ירם ה' קרן לעמו אז תהלה לכל חסידיו ואז יבאו עמים ונספחו על בית יעקב לא כן בעת אשר יעקב למשסה וישראל לבוזזים נמצא כי חורבן ארצינו הקדושה לכל העולם נוגעת ובעת אשר יעלה הרצון לפני כסא כבודו אשר יכירו וידעו כל יושבי תבל מי בראם ומי עשאם נכון יהי' הר בית ה' בראש ההרים ונהרו אליו כל הגוים והנה ידוע כי הים גדול מיבשה אשר בארץ כפלים כמ' רז"ל העולם שני שלישי' ים ושליש א' יבשה והמשיל המקונן שבר ירושלים לים לאמור אם עלה שבר לשאר ארצות לא הי' השבר כ"א לארץ הזאת אבל שבר ירושלים יגיע שני שלישים חוצה לה ושליש א' לעצמו וז"ש הנה עם ב"י נקראו ירושלים על היראה והשלימות ונקראו ציון על ציון שערי ההלכה וז"ש מה אעידך ומה אדמה לך הבת ירושלים במה שאינה בת ירושלים מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון במה שאתה מצויין כי אינך כשאר האומות שיגיע ההיזק לך לבדך כ"א כי גדול כים שברך השבר אשר חוצה לך הוא כפלים כאשר הים כפלים כיבשה ואמר מי ירפא לך ובארו רבותינו כי הא בהא תליא כ"ז שאין עם ב"י במצב כזה שיקיימו שליחותם שיאמרו עמים רבים לכו ונעלה אל הר ה' בית אלקי יעקב אם יהי' להם כל הצלחות שבעולם לא נרפא שבכם וז"ש רז"ל מי שירפא שברו של ים הוא ירפא לך כאשר יבא שישתדל הש"י אשר כל יושבי תבל ושכני ארץ יכירו וידעו האמת אז יעלה רפואה לשבר ישראל וכן הענין בפ"ב העליזה משם יצא תורה זה ששים וששה שנים תחת ממשלת הגאונים אב ובן משפחת סופרים ולעת נפל עטרת התורה גדול כים שברם כי כפלים ירגישו השבר מקצה הארץ מאשר ירגישו אותו במקום נהיה הצרה ואמנם אם ירפא לעת עתה שברו של ים אשר האיש אשר שמו בראשם מכונן כמו כן קרן התורה אז גם שבכם ירפא אמר הכ' ויעל אלי' בסערה השמים ואלישע רואה והוא מצעק ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעי' וכבר דקדקו רז"ל פ' אלו מגלחי הל' שכי' קרעים ולמדו מכאן דקריעת רבו אינו מאחה לעולם ואמנם אלישע רמז לן בדברי' כי צדיקי הדור המה שני הפכי בנושא א' הרכב הנושא את הפרש והפרש המנהיג את הרכב:

והענין כי מאחרי אשר צדיק יסוד עולם ואברהם אבינו גרם שהאריך ה' אפי' לי' דורות עד שבא אברהם וקבל שכר כלם וכל העולם ניזון בשביל חנינא בני נמצא הצדיק נמשל לרכב הנושא בני דורו כי בזכותו הם עומדים ואחרי כי מגמת והשתדלות הצדיק להנהיג דורו על דרך הצדק והיושר הנה הוא בבחינה זו הפרש והנה האב ג"כ עושה לבניו שני דברי' אלו זנם ומדריכם וזה שהי' מצעק אבי אבי וביאר אח"כ רכב ישראל כמו רעה אבן ישראל ופרשיו מנהגו ורמז ע"ז ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעי' שלא ידמו כי רק חסרון א' חסרו בלקיחת הצדיק כ"א שנים והנה זה ג"כ ענין מ' רז"ל על ג' תשרי שבו נהרג גדלי' בן אחיקם ולמה נמנה כאן ללמדך ששקולה מיתת צדיקי' כשריפת בית אלקינו הענין כי אם גם אף אחר חורבן ביהמ"ק לא נשתכחה תורה כי החרש והמסגר אלף בכל זאת באין ארחת אב בכן בטן בנים תחסר מיום שחרב ביהמ"ק כוטל טעם הפירות ונוטל שומן הפירות חשיכה לעין משתכר ורוב עם ב"י עניים ומדולדלים וכן הוא במיתת צדיקי' כ"א גם כ' וזרח השמש ובא השמש ועד שלא שקעה שמשו של משה זרחה שמשו של יהושע בכל זאת זכות הצדיק שיצא מן הדור והרביץ תורה כל כך שנים ופעל ועשה מע"ט לאין מספר יארכו הימי' עד אשר הבא אחריו ירבה זכותו כמהו וצדיק אבד לדורו אבד כי הדור ירגיש מכל צדיק חסרון המרגלית הזאת והרי הוא כשריפת בית אלקינו ואמנם במ' איכה אמרו רז"ל קשה סילוקן של צדיקי' יותר מחורבן ביהמ"ק דבחורבן ביהמ"ק כ' ותרד פלאי' ובמיתת צדיקי' הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו הענין מיתה ענין אחר וסילוק ענין אחר כי בעת אשר יתקיים בדור וזרח השמש ובא השמש נמצא הצדיק מת כי אין גופו מתהלך בקרב החיים אבל כל אשר תיקן ופעל ודיבר חי וקים ואז נמשל רק לשריפת ביהמ"ק כמו שכ' כי זכותו נעדר אבל בעת אשר אין לצדיק ממלא מקומו וכל אשר פעל ועשה יאבד ואין זכרון ממעשיו הטובים אזי קשה סילוקו שנסתלק לגמרי יותר משריפת בית אלקינו כי אם גם ע"י שריפת ביהמ"ק אין עולה ואין זבח תורת העולה לא בטלה ולא כן ע"י סילוק הצדיק וז"ש ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר וזה ענין הקינה שקונן הש"י על האבות חבל על דאבדין ולא משתכחין כלומר שלא נתקיים בהם וזרח השמש ובא השמש ואמנם הכוונה במה שלא שאלו אחרי שם ה' הנחשב להם למעלה הוא כי הי' להם כאחד באיזו מדה הש"י יתנהג עמהם כי האמינו אשר כל מה דעביד רחמנא לטב עביד ואמנם מרע"ה שאל מה שמו הענין כי מרע"ה אמר מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל מארץ מצרים מי' רש"י באיזו זכות אוציאם והנה רצה משה לדעת אם הש"י ע"י יסורין יחזירם תחלה למוטב או יתנהג עמהם רק במה"ר והש"י השיב לו כי במה"ר יתנהג עמהם ועל תנאי זה קיבל משה השליחות וכשהרע פרעה לעם אמר מרע"ה למה הרעות לעם הזה ואם רצונך להרע למה זה שלחתני על תנאי זה לא קבלתי השליחות אבל באמת הי' קושי השעבוד למהר את הקץ והי' זה לטובה וז"ש לו הש"י האבות לא שאלו אחר שמי ולא הרהרו אחרי מדותי אפי' אחרי שהבטחתי לאברהם ביצחק יקרא לך זרע לא הרהר אחרי כשאמרתי העלתו לעולה ואתה ע"י ששאלת אחרי שמי הרהרת אחרי מדותי אבל באמת הרעה זו לטובה כי וגם ראיתי את הלחץ ועי"ז ואזכור את בריתי:

סיומא, גמ' ב"ב אותו היום שנפטר א"א ע"ה עמדו כל גדולי הדור ואמרו אי לעולם שאבד מנהיגו אוי לה לספינה שאבדה קברניטה:

כ' והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים כככבים לעולם ועד הענין אז"ל מנהיג לפי הדור לפי מה שהדור ראוי לקבל מהמנהיג תורה ככה ישפיע להם והמשל לשמש כי השמש זורח יום א' כחבירו אבל לפי שינוי זהר הרקיע ירגישו בהק אור השמש וז"ש והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע לפי זהר הרקיע והנה הככבים המה ביום במקומם כמו בלילה אבל ע"י אשר ביום השמש יפיץ אורו לא יראה אור הככבים לא כן בלילה אשר אור הלבנה קטן מאוד יראה אור הככבים וכן הוא הענין בעת שהדור זוכה למנהיג וגדול ורב אשר ממנו תצא תורה לא יחשבו שאר מצדיקי הרבים למאומה נגד האור הגדול הזה משא"כ אם מנהיג הדור לא יפיץ אורו על פני תבל כשמש הזאת גם שאר מצדיקי הרבים יקחו חשיבות וז"ש ומצדיקי שאר מצדיקי הרבים המה כככבים לעולם ועד ואם יראה אורם או לא זה תלוי בקרני אור המנהיג וזה ענין אז"ל פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה זקנים שבאותו דור אומרי' אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה הענין כל ימי משה לא היו הזקנים נחשבים למאומה כמו הככבים בפני החמה משא"כ יהושע שהי' רק למול משה כלבנה גם הזקנים שנמשלו לככבים היו נראים וז"ש אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה כי זה אשר גם לכו חשיבות מורה על העדר אור המנהיג והכה כ"ז שיש לעולם אילן גדול לתלות בו בנקל הוא למצדיקי רבים להנהיג עדתם על פיו יצאו ועל פיו יבאו כל הדבר הקשה יביאון אליו ואין התורה נראי' כשתי תוכות כי כלם בני אב אחד ומבארו ישקו כל העדרים אמנם במות המנהיג כזה כל א' בונה במה לעצמו ואשר א' יבנה השני יהרוס ונפלו שכי' יחדיו ואמנם בעיירות אשר לא יבינו ענין זה ידמו אם גם האור הגדול נכבה הלא לנו אור המאיר לנו וגלל זה צוה רבינו הקדוש אל תספדוני בעיירות כי לא יבינו גודל ההספד הנכנס עלי' במיתת רבינו הקדוש אבל ברבות הימים כאשר תאבד תורה מכהן ואין חזון נפרץ יוודע מה היה לכו והנה כמשל העולם בזה לספינה שאבד הקברניט שקורין קאפיטען ואמנם רב החובל שטייערמאנן קיים ומנהיג הספינה ואנשי הספינה לא יבינו מה היה להם באבידת קברניט אחרי כי הרב החובל מנהיג הלאה הספינה עד אשר יבאו למקום מסוכן שיני הסלעים וכיו"ב וזה ענין אמרם אותו היום שמת א"א ע"ה העולם לא הבינו מה הי' להם אמנם גדולי הדור עמדו ואמרו אוי לעולם שאבד מנהיגו ומה שאין העולם מרגיש הוא כספינה שאבדה קברניטה שאוי לה ואין אנשי הספינה מרגישין מיד בצרה זו וזה ג"כ אמרם בפ' א"מ עלי' דרבינא תמרים הכיעו ראש על צדיק כתמר כי התמרי' המה הצדיקי' העושים פירות המעמידי' תלמידים ותכלית העמדת התלמידים שילכו אח"כ למקום שמשם הוראה יוצאה ואמנם אם אבד תמר זה מה הועילו שאר התמרים ואמר נשים לילות כימים על משים לילות כימים כי כ"ז שהאילן גדול קיים כל הדבר הקשה יביאו אליו והעקוב יעשה למישור משא"כ בהעדרו כל ת"ח צריך לייגע בעצמו:

והלואי יראה אור וז"ש עכשיו נשים לילות כימים להתאבל על משים לילות כימים ואמנם לא זו בלבד כ"א האילן הגדול יסוכך על אנשי דורו שלא יריעו להם פועלי און כאשר ראינו ברבינו הגאון זצ"ל שאזר כגבר חלציו ושבר מתלעות עול אנשי הקאנגרעס הוא ההקדים רפואה למכה לייסד חברת שומרי הדת הוא שיגע וטרח לייסד השטאטוטען של הארטנואדאקסען אשר כל כתיבותי' שלום, ובזה הי' משים לילות כימים ואמנם יע"ל נשים לילות כימים ע"ד שפי' מרן הגאון ח"ס מ' רז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם אם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים כי ת"ח אפי' לעוה"ב אין להם מכוחה ילכו מחיל אל חיל ע"י התלמידים שהניחו אחריהם אמנם אם התלמידים יבטלו מלמוד התורה אזי הראשונים יהיו עומדים במדרגת מלאכים ואמנם אם ח"ו התלמידים יצאו לתרבות רעה הראשונים יענשו ע"י והיינו אם הראשונים כמלאכים הטעם משום שאנחנו כבני אדם ואם הראשונים כבני אדם הטעם אנו כחמורים ולא כחמורו של רפ"בי וז"ש על התלמידים לשום לרבם בעו"הב לילות כימים שיהי' מהלך מחיל אל חיל וזה נשים לילות כימים על משים לילות כימים ובזכות זה ימליץ טוב לפני אבינו שבשמים בעדינו, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו ובל"ג בב"א: הספד שנית:

על רבי' הגאון מו"ה אברהם ש"ב סופר זצוק"ל בעיר באדען עכ"ח אלול פ' שופטים תרל"ב:

ברבה פ' זו ע"פ שופטים ושוטרים א"ר יצחק שני דברים בימינו של הקב"ה צדקה ותורה צדקה דכ' צדק מלאה ימינך ותורה דכ' מימינו אש דת למו שני דברים בידו ואלו הנפש והדין הנפש דכ' אשר בידו נפש כל חי והדין דכ' ותאחז במשפט ידי אמר הקב"ה הנפש והדין נתונים בידי שמרו את הדין ואני אשמור לכם את הנפש הוי שופטים ושוטרים:

ויל"ד הניתרי דבימינו למאי מבעי לי' כאן לכ' יצחק הק' רז"ל למה נסמכה פ' אחרי מות לעבודת יוה"כ וי"ל דדרשי' במ' בזאת יבא אהרן בזכות התורה שנקראת זאת ועוד שאר דברים שהיה מביא אהרן עמו והנה ד' רז"ל השר רשב"י שאל לריב"ל בג"ע הנראתה הקשת בימיך א"ל אין א"כ לאו את בר ליואי הרי חזי' דצדיק שלא חטא מעולם כדאי הוא להכריע העולם בזכותו והכה אמר מרע"ה לאהרן בעת מיתת נדב ואביהו הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש וכ' רש"י סבור הייתי או בי או בך עכשיו הם גדולים ממני וממך, והנה באמת לא נתחייבו נדב ואביהו מיתה לשמים כ"א מפני קדושתם וסביביו נשערה מאוד ואמנם לולי היה נדב ואביהו חיים לא הי' צריך אהרן לזכות אחר בבאו אל הקדש כי זכות בניו לבד הי' מכריע וז"ש הכ' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו לא מתו כ"א על שהיו קרובים לפני ה' ואמנם אחרי מותם אמר ה' אל משה בזאת יבא אהרן בזכות התורה שנקראת זאת ובזכות שאר דברים שנקראו זאת:

ואמנם רז"ל פי' מה יוה"כ מכפר כך מי"צ מכפרת וי"ל הדמיון עד"ז כי לפי גודל הרגש קדושת יוה"כ איש לפי ערכו כך גדול כפרת יום הכפרים וכן הענין במי"צ לפי הבנתינו גודל ההעדר במיתת הצדיק יגדל כפרתו בעדינו ולתכלית זה אנו צריכין להבין היטב ההעדר שנתהוה במי"צ ארז"ל ברבה פ' מקץ ובירושלמי כד דמך ר' סימון פתח עלי' ההוא ספדניא כ' כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחשה ד' דברים הללו שהן תשמשו של עולם יש להם חליפה ויש להם תמורה אבל ת"ח שמת מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו תמורתו:

הכוונה כי הנה תכלית הכסף והזהב להקל אורח מקח וממכר בעולם כי לולא הכסף והזהב אשר מפאת מיעוט מציאותם נתעלה ערכם ונתנו בני אדם שיווי עלי' לולא כן הי' כל מקח וממכר רק דרך תמורה וזה דבר כמעט נמנע ואמנם בכל זאת אפשר בלעדם ויש גם עתה כמה יושבי עיירות שאין להם לממכרם רק דרך תמורה לבד ואמנם תכלית הברזל והנחשת להעמיד דבר קיים בעולם מה שזולתם לא הי' אפשר כ"א בעצים וחבלי' וכיו"ב ואמנם בכל זאת יש להם חליפה ויתייעצו בכי האדם לעשות בעולם דברי' קיימי' בלתי הברזל והנחשת וז"ש רז"ל ד' דברים האלו יש להם חליפה ויש להם תמורה אמרו חליפה על הברזל ונחשת ותמורה על הכסף והזהב, והנה הת"ח עושה שתי השליחות הנאמרי' כא' הוא האיש אשר עלי' אמר שהע"ה עץ חיים היא למחזיקי' בה וארז"ל ללומדי לא נאמר כ"א למחזיקי' בה וכל איש אשר חננו ה' עושר ונכסים ולא יוכל בעצמו לעסוק בד"ת אשר מצוה עלי' ודברת בם בשבתך בביתך וגו' אמנם ע"י הספקת ת"ח כזה אשר תחת כנפי' יסככו כמה מאות תלמידים ובאברתו יסך על מספר ת"ח ההוגים בתורה יומם ולילה הלא כל איש יזכה בו בתתו מסת ידו להספקת ת"ת דרבים והנה הוא בענין התמורה בבחינת הכסף והזהב ואמנם בהעמדת סדר העולם ילמד לעם ב"י דרך הקדש למען בכלות ימי חיי' יזכו לחיי עד המה בבחינת הברזל ונחשת וז"ש רז"ל אבל ת"ח שמת שהי' ג"כ בבחינת הכסף והזהב והברזל והנחשת מי יתן לנו תמורתו מי יתן לנו חליפתו כי לאו כל אדם זוכה ללמד לבני יהודה תורה להעמיד תלמידי' לאלפ' ורבבות ולא כל אדם זוכה שיהי' דברי' נשמעי' לבני דורו ואמר ישעי' ע"ה הנה ה' מסיר מירושלים ומיהודה כל משען לחם ומשען מים וביאר אח"כ אשר כוונתו על אבדן ת"ח הכוונה כמו כן עד"ז ארז"ל במס' ב"ב מ"ד אשריכם זורעי על כל מים אשריכם ישראל בזמן שאתם עוסקים בתורה וגמי"ח כי הגמי"ח נמשלה לזריעה כדכ' זרעו לכם לצדקה והתורה נמשלה למים ואמר ישעי' כי מי שלבו חפץ אשר אם, יזרע לצדקה שיקצר לפי חסד ישתדל להחזיק ת"ח ויתקיים בו' וכל אשר יעשה יצליח ולפי גדולת הת"ח ישפיע טובה על מחזיקי' והיינו אשריכם זורעי על כל מים ואמנם בהעדר הת"ח יעדר ג"כ כח ההשפעה ארז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינא בכי וע"ז אמר ישעי' כי בהסיר ה' מירושלים ומיהודה זקן ונשוא פנים ונבון לחש יסיר מהם כל משען לחם מטה הפרנסה ומשען מים משען התורה שנמשלה למים והנה הימין אצל הש"י כביכול דבר שהוא עיקר אצלו וכל העולם לא נברא אלא בשביל התורה שנקראת ראשית ואמנה מאחרי כי א"א לכל יושבי תבל לעסוק: בתורה הצדקה נתון בצדה כמ' הכ' עץ חיים היא למחזיקי' בה וע"ז א' ר' יצחק שני דברים בימינו של הקב"ה התורה והצדקה כי הם ענין א' ואמנם שני דברי' הם הכרחיי' לעולם והיינו אחרי כי הנפש תאוה לתענוגי עולם צריך לעמוד בדין כנגד תאות הנפש ואם ח"ו אין דין למטה יחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח וז"ש הדין והנפש בידו של הקב"ה אבל אי' זאת הימין כי המה רק הכרחיים לקיום התורה אם אתם משמרין את הדין אין דין למעלה אדרבה הקב"ה משמר את הנפש ולזה הציע הימין תחלה לעורר כי אין מגמת הש"י למדת משפט רק אם ההכרח יבוא לידי כך והנה אה נשיג תכלית שיאחזו המנהיגים במדת משפט להקים עולה של תורה צריכין להיות שופטי' ושוטרי' העושי' על פי ציווי השופטי' וצריכין להיות בכל שעריך ואז ושפטו את העם משפט צדק ר"ל משפט שיש בו צדקה כי עי"ז הקב"ה משמר את נפשינו:

ארז"ל פ' הנושא בשעה שהצדיק נפטר מן העולם ג' כתות מה"ש יוצאות לקראתו א' אומרת שלם וא' אומרת יבא שלם ינוחו על משכבותם וא' אומרת יבא שלם ינוחו על משכבותם הולך ככוחו:

ב' לבאר ארז"ל בפ' אלו מגלחין א"ל רב אשי לבר קיפוק ההוא יומא מאי קאמרת אמר אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק א"ל בר אבין שלהבת וחכה בצדיקי' מי איכא אלא בכו לאובדי' ולא לאבידה חלש דעתי' דרב אשי אבידה קרי לי' ואיענשו תרוויי' הענין עד"ז הצדיק נקרא ארז כדכ' כארז בלבנון ישגה יען בצילו יסוכך על אנשי דורו ואמנם נקרא כמו כן לויתן וזה ע"ד ארז"ל פ"ק דע"א הכי י"ב שעי דיממא מאי עביד קב"ה שלש ראשונות עוסק בתורה שניות יושב ודן ויש אומרים אפכא שלישיות יושב וזן מקרני ראמי' עד ביצי כנים רביעיות יושב ומשחק עם לויתן שנא' לויתן זה יצרת לשחק בו הענין כי כוונו רז"ל אשר הש"י יושב ופוסק מזונות בכל יום לאנשי רשע וחמס שנמשלו לחיתו יער והמה הקרני ראמים וגם לצדיקי' אשר אפי' לתולעת לא יחשבו נפשם וכמ"ש מרע"ה וכחכו מה והנה פחות מהתולעת הוא ענין ביצי כנים שהוא דבר המעותד לצאת ממנו דבר שלא נחשב כן מדת הצדיקי' בערך שיווי נפשם בעיני' ואמנם הש"י פוסק מזון לאנשי רשע מלא חפנים ולצדיקי' בצמצום גדול וזה לנסות את הצדיק אם אהבתו את ה' תלוי' בדבר יתרעם כלפי מעלה אבל אם לא כן יאמר כמ"ש ישעי' אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ושכרך תאות נפש ועוד יגדל אהבתו מול ה' בכל עז לאמור כי את אשר יאהב ה' יוכיח והנה בעלי הלשון הסכימו כי תיבת לויתן הוא מל' כמער איש ולויות דבר שמחשבתו ביוצר הכל קשורה והנה אחר שפסק הש"י בשלישיות לרשעי' מזון בריוח ולצדיקי' בצמצום יושב ברביעות ומשחק עם לויתן כי רוב אהבתו את ה' ודביקתו בה' כמער איש ולויות לא ישתער מפני כל אף מאומה וז"ש לויתן זה יצרת לשחק בו כביכול ברא הצדיקי' לנסותם בעולם בכמה נסיונות להראות מול יושבי מעלה תמימותם והנה באמת רוב הצדיקי' נתקיים בהם את מספר ימיך אמלא אבל סי' הכ' הזה צריך להבין תחלה ימי הצדיק נקראו הימים אשר בהם עמד לנס בני דורו וכל הדור נקרא על שמו ויהי בימי דוד בימי יושע בן נון ואמנם כל צדיק קצוב לו מספר הימי' אשר נתן הממשלה בידו וארז"ל בפ"ד דמגלה כי ריב"ק בירך את רבי' הקדוש יה"ר שתגיע לחצי ימי וא"ל ולכולהו לא א"ל הבאים אחריך בהמות ירעו ר"ל בזה כי ריב"ק לא הי' נשיא בישראל ואין הדור נקרא על שמו והי' יכול לחיות עד כמה אבל רבי' הקדוש שהוא ר"י הנשיא כיון שמימות אדה"ר כבר הוקמו המנהיגי' הבאים אחרי' א"ל ריב"ק הבאי' אחרי' לבהמות יהי' מנהיגי' בהמות ירעו וזה ענין את מספר ימיך אמלא והנה בר קיפוק הוה סבר דגם מיתת הצדיקי' נתהוה ע"י חטא ואשמה וז"ש אם בארזי' כפלה שלהבת ואם לויתן בחכה הועלה והוכיח אותו בר אבין וא"ל שלהבת וחכה בצדיקי' מי איכא ואמר הוא כי צדיק אבד לדורו אבד ובכו לאובדי' ולא לאבידה ובדברי' אלו גם הוא כפל ברשת הטעות כי אם הצדיק נתבקש למעלה למען יבא המנהיג הבא אחריו על מקומו עד"ז הצדיק הזה עדן חי וקים בתוך עדתו ועמו והמנהיג הבא אחריו ישמור משמרתו ולא יסור מני הדרך אשר דרך בה המנהיג הראשון וא"כ אין לקרות לצדיק אבידה והיינו דחלש דעתי' דרב אשי על שפתח פיו לשטן כי ח"ו יבא אחריו מנהיג אשר ישכיח שמו מתוך עם ישראל והנה הסימן אשר נתמלאו ימי המנהיג יתראה כי כ"ז שהם ימיו המנהיג עם הדור כנפש עם הגוף כל דבריו מתקבלין אמנם ככלות ימיו ישונה דעת אנשי הדור וידמה הרב בעיני' למלאך ה' צבאות ויאמרו וכי דרך מלאך נלך ואולי כוון לזה הכ' ויהיו מלעיבי' במלאכי אלקים אמרו כי הנביאים נדמו למלאכים ועי"ז בוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו ובקחת ה' צבאות את נפש הצדיק הזה אליו ויקים המנהיג החדש מתוך העם על מקומו ואחרי כי עד היום המנהיג הזה היה מתהלך בתוכם לא יוכלו לשית עליו הוד מלאכות ועי"ז יתקרבו הנפשות אליו ואמנם כל זה אם המנהיג השני בדמות וצלם של המנהיג הראשון ועי"ז המנהיג הראשון דבריו חיים וקיימים והרי הוא כאילו עודנו בחיים חיותו ושלם למטה בתוך העדה והצדיק ינוח בשלם משא"כ אם ח"ו המנהיג השני יהרס מה שבנה המנהיג הראשון אדרבה יכבו מחלקת בישראל כי ישראל קדושים הם ולא יתנו כרם ה' צבאות למרמס והנה עד"ז אין הצדיק הראשון נפטר מן העולם כי באמת לא הגיע זמנו למות עדן כ"א בעו"ה העון גרם שלא ימלא מספר ימיו ואמנם בשעה שהצדיק נפטר מן העולם כי השלים חקו כל מה שהי' עליו לעשות ורק ע"י שהגיע הזמן של הבא אחריו עזב את הארץ אזי ג' כיתות של מה"ש יוצאות לקראתו א' אומרת שלם לא יבא על עדתיך פורץ גדרים ורק שלם יהי' בעירך וא' אומרת יבא שלם אחרי כי יהיה שלם אחרי פטירת הצדיק המופת כי השלים חקו ורק הגיע הזמן של הבא אחרי' א"כ הצדיק ינוחו על משכבותם כי חף הוא מעון וא' אומרת יבא שלם ינוחו על משכבותם ובכל זאת הולך נכוחו דמותו וצלמו יתהלך עוד בתוך עדתו לטוב להם:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה