ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט
שולחן ערוך אורח חיים · הלכות תענית
מג"א ריש הסי' שאני עיולי יומא ע' רא"ש פ' במה מדליקין סי' כ' דפליגו וע' קרבן נתנאל ומ"ש שם על ד' הקרבן נתנאל:
סי' תקס"ב מג"א ריש הסי' וא"כ יחיד המתענה צ"ע מאין פשיטא לי' למג"א דתענית יחיד היוצא מפ' בפיך זו צדקה קיל מת"צ דרבנן ואדרבא מ' דיחיד שקיבל עליו להתענות לילה ויום ביה"ש אסור ככל ס' דאוריי' וע' מג"א סי' תקס"ג:
שם מג"א ס"ק ד' ומכ"ש מי שמתנה כצ"ל ור"ל שמתנה בפ"א דיו ואין זה ענין לד' רמ"א:
שם רמ"א סעי' ב' אבל אם מתנה נ' דס"ד דהוה כאהי' נזיר ע"מ שלא אשתה יין דאסור ביין וה"נ כיון דאמר הריני בתענית וכל שלא שקעה עליו חמה אינו תענית אין תנאו מועיל לו קמ"ל דמהני:
שם טו"ז ס"ק א' תענית בש"ת וע' טו"ז סס"ק ז' וצ"ע:
שם טו"ז ס"ק ג' ולפי דברי' ניחא ע' פמ"ג ודבריו תמוהים אטו יום ברית מילה בכלל מגילת תענית אמנם ק' לטו"ז אי הו"ל יום טוב גם שעות אסור להתענות בו ואמנם ע"ז קאמר דבאמת לא התענה לשם תענית ומה שסיים הטו"ז כוונתו דאין זה תלוי בבטלה ולא בטלה:
שם מג"א ס"ק ח' נרשם בטעו' ושייך בד' רמ"א סעי' ה' תעני' סתם:
שם מג"א ס"ק י"ז סוף הסי' דבזכות שהצליח אבל לפימ"ש הרמב"ן בה' נדרים בדיני אסמכתא דכל תולה בד' אחרים לא שייך אסמכתא א"צ לד' מג"א ויש ראי' מד' חז"ל גבי יאע"ה וידר יעקב נדר לאמור לאמור לדורות שיהא נודרים בעת צרה ש"מ דכה"ג לא הוי אסמכתא וכד' הרמב"ן:
סי' תקס"ה מג"א ס"ק א' שלא יהי' ח' בסוף העולם ומ"מ בשבת צ"ע דאין רשאי כל העולם להתענות:
שם מג"א ס"ק ה' להפסיק מעט ע' מחה"ש:
שם טו"ז ס"ק ו' דאמר מלתא דשקרא לדעתי נ' דלא אמר שקר כלל דהנה רשב"י שא"ל נראתה הקשת בימיך לא הי' כוונתו על ימי ילדותו טרם ידע את בוראו ומ"מ ל' ימיך כלל גם אותן הימים ועלי' כיון באמרו הן ר"ל נראתה הקשת כוון לאותן הימים ולא אמר שקר:
באו"ד בס' ר"ח כצ"ל:
סי' תקס"ו מחבר ס"ב הלכך למנהג ראשונים וע' ס' חסידים סי' רכ"ז טעם אחר למה קורין ויחל בב' וה' הללו:
שם מג"א ס"ק ט' דליכא פגם אולי יש לחלק בין תענית נדבה כגון ב' וה' לד' תעניתים הכתובים דהתם שייך יותר פגם כי לא יאמינו שאינו מתענה ויאמרו שאינו כהן:
שם מג"א ס"ק י"א וה"ה בכל תענית כצ"ל:
סי' תקס"ז מג"א ס"ק ח' ולי נ' דמותר ומרן זצוק"ל חילק דבלילה יש ברוק עוד טעם מאכל יש למנוע מלבלוע משא"כ ביום:
סי' תקס"ח מג"א ס"ק א' נרשם בטעות ושייך בריש הסי' יום זה:
שם רמ"א סעי' ב' שנוהגים להתענו' ע' פנים מאירות ח"ב סי' כ"ג:
שם טו"ז ס"ק ד' ראיתי מי שטעה כצ"ל:
מג"א ס"ק י"ט נ' לי דהמתענה ולכאור' ה"ה בר"ח כסלו ע' סי' תק"פ:
שם טו"ז ס"ק ה' נ"ל דאם אירע לו ונ' דה"ה אם האב שושבין על חתונת בנו במקום שהאב לעולם שושבין:
שם מג"א ס"ק כ' ויום נקנור יש לדחות דהתם ג"כ משום מסמך גאולה לגאולה כמ"ש מג"א בסמוך:
שם באו"ד דאין מעבירין על המצות וע' טו"ז וע' מחה"ש וטעם לד' מהרי"ל נ' דאקדומי פורעניתא לא מקדמי' כדאמרי' בט"ב שחל בשבת. ובהגהות מרן זצוק"ל הביא דמהרי"ל דחה זה דלא הוה כ"א צערא וזה לא מקרי פורענותא והק' עליו מרן הרי ט"ב ג"כ צערא ונ' ד' מהרי"ל דט"ב מאחרין דלמא עד יום א' יבא משיח והיינו אקדומי פורענותא:
שם באו"ד בס"ח ע' חתם סופר חלק או"ח סי' י"ד:
שם באו"ד ומי שמת אביו ביום ראשון ע' פנים מאירו' חלק ב' סי' פ"ג:
שם באו"ד יתענה בר"ח נ' דל"ד קאמר יתענה כ"א יאמר קדיש וינהג קצת אבילות הנהוג ביום מיתת אביו:
שם באו"ד אבל כששנה ראשונה ג"כ מלאה זה לא משכחת בכסלו דמרחשון רק מלא בשני' מלאי' אבל משכחת לה בר"ח טבת דכסלו מלא בכסדרן ובשני' מלאי':
באו"ד דה"ל כמו נדר ע' מחה"ש מ"מ צ"ע כיון דעכ"פ בר"ח אינו מתענה מאי נדר שייך:
שם באו"ד דר"ח אדר ראשון יתענה לשנה הבאה כצ"ל:
ביום ראשון דר"ח ואדר כצ"ל וראשון צריך למחוק:
שם באו"ד שרגיל כצ"ל והתעני' ב' וה' כצ"ל:
סי' תק"ע מג"א ס"ק ט' דהא ילפי' מקרא אמנם למאן דאית ליי מקרא דוענית' ילפי' תוס' יוה"כ א"כ אכילה בעיוה"כ דרבנן וצ"ע:
סי' תקע"א מג"א ס"ק ג' דאמרי' שנה או חצי שנה וצ"ע ביו"ד סי' נ"ז ובאה"ע גבי מינקת:
סי' תקע"ב מג"א ס"ק ה' לאסור בט"ו באב ע' פמ"ג:
סי' תקע"ג מג"א ס"ק א' ונ"ל דה"ה ע' אלי' רבא:
סי' תקע"ה מג"א ס"ק ג' עססי' תקע"ד ר"ל דנ"מ ג"כ לענין חשוכי בנים:
סי' תקע"ו מחבר סעי' ג' דבר בעכו"ם ע' בר"ן תעני' שם:
סי' תקע"ט מג"א ס"ק א' דלא גרע מרחוב ע' רש"י ר"פ בני העיר וצ"ע:
שם מג"א ס"ק ג' גבי חתן אמנם התם לכ"ע לא בעי' זכר לעקידת יצחק:
מי' תק"פ טו"ז ס"ק א' תימא גדולה דע דכל הסי' תק"פ הועתק מברייתא דמגילת תעני' ושם כ' כל' הזה ט' בו לא כ' רבותינו על מה והפוסקי' שינו הל' וכ' לא נודע והעיקר בזה כי שם במגילת תעני' כ' בכל התעניתי' הטעם שקיבלו עליו ועל ט' טבת לא קבלו זה הטעם שמתענין על שמת בו עזרא הסופר ואינו מוכרח שקבעו התעני' בשביל מיתת עזרא כשם שלא קבעו תעני' ביום מיתת כמה וכמה צדיקי' ומ"מ הפייטן בסליחות סיפר מה שאירע ש בט' בו לפי קבלתו ואין זה ענין לתעני':
שם מג"א ס"ק ב' וק' הא כ' ובכל בו הגי' מתו עושי העגל וצ"ל ג"כ כמ"ש המג"א:
שם מג"א ס"ק ח' שאותה שנה לא היתה מעוברת ע' סוטה סופ"ק י"א ע"ב דלחד מ"ד מרע"ה נולד בשנה מעוברת בז' אדר ראשון והנה רש"י כ' במגילה ולא ידע אותו רשע כי בז' מת משה ובז' נולד כ' רש"י וכדאי יום הלידה שיכפר על יום המיתה וא"כ מסתבר להתענות בשנה מעוברת בז' אדר ראשון: