אור ברסלב
ליקוטי חבר בן חיים ב שולחן ערוך אורח חיים › הלכות ראש השנה

ליקוטי חבר בן חיים ב· רבי חזקי' פייבל פלויט

שולחן ערוך אורח חיים · הלכות ראש השנה

הלכות תענית

בע"ה

סי' תקפ"א מג"א ס"ק א' מ' יום שלפני יוה"כ והא דלא תקעי' גם אחר ר"ה דנ' כמוסיף כמו הישן בשמיני בסוכה:

מ"א ס"ק ט' נהגו כלם נ' הגדולי' הנהיגוה דלא ליהוי יוהרא לדדהו:

שם טו"ז ס"ק ב' יקח טלית חבירו ע' רא"ש ה' קטנות סי' א' וב' מ"ש בזה:

שם מג"א ס"ק י"ב לטעם הלבוש צ"ע ע' אלי' רבא:

ומבואר מד' מג"א אלו דביו"ט ושבת אם טעם מידי קודם ע"ה שוב לא חשוב מתענה בשוי"ט:

סי' תקפ"ב מג"א ס"ק ד' שהשלטן כצ"ל:

סי' תקפ"ג טו"ז ס"ק א' ענין דברים אלו מבוארים ברמב"ן ר"ס לך לך דכל גזרות שנגזרו בשמים כ"ז שלא יצאו ע"י איזו פעולה למטה עדיין אינם מקויימי' וזה מבואר מד' הנביאי' אמר אלישע למלך ישראל ירה ויורה ואמר השם ליחזקאל שכב על צדך אל ישעי' והלכת ערום ויחף עיי"ש ברמב"ן ומעתה כל המעשי' האלו שמוזכרי' בסי' זה מפי גמ' דמ' כריתות ומ' הוריות הולכי' עד"ז אנו עושין המעשה ומבקשי' אם נגזר בשמים שיכרתו שונאינו יהי' הפעולת אכילת הכרתי הקיום וההעמדה לגזירה זאת וכן בכלם ואחר זמן מצאתי כדברי' האלו בס' חיי אדם בה' ר"ה ועתה דע לך:

שם מג"א ס"ק א' מהרי"ל [ד"מ ורי"ו פשטידא] כצ"ל:

ס"ק ב' לאכול תחלה והנכון לאכול תחלה תפוח בלא דבש ואח"כ יאמר היה"ר ויאכל גם דבש:

סי' תקפ"ד מג"א ס"ק ג' קרע רוע ע' טו"ז סי' תרכ"ב ס"ק ו' לא כ"כ:

סי' תקפ"ה מג"א ס"ק ג' בסוה"ד ולעיל סי' ס"ז ע' מחה"ש:

שם מג"א ס"ק ה' יהפוך פי השופר כצ"ל:

שם טו"ז ס"ק ז' שומר הפרה ע' שטה מקובצת פ' הזהב שם פי' אחר:

שם באו"ד ביו"ד סי' ע"ר:

שם בסוה"ד דס"מ עצמו מלמד צ"ע היינו ביוה"כ דלית לי' רשות לאסטוני כדאמרי' במ' יומא השטן בגי' שס"ד הוה:

סי' תקפ"ו מג"א ס"ק ג' פ' בא סי' ע' נודע ביהודה מה"ת חלק או"ח סי' ג' קו' עצומה בזה וע' לקמן באו"ד אתקש לתפלין:

באו"ד ותאו ורומא צ"ל ודישון ע' חולין פ' אותו ואת בנו:

שם טו"ז ס"ק א' וכי היכי דחשיב ע' שו"ת חכם צבי סי' ל"ד וד' הטו"ז צ"ע:

שם מחבר סעי' ב' הגוזל שופר ולעת עתה נדפס חי' ר"ן על ר"ה וחולק שם עיי"ש:

שם מג"א ס"ק ה' מקרי שלו ע' מ"ש ע"ד מג"א מרן בחתם סופר חלק יו"ד סי' קכ"ז:

שם באו"ד והראי' שמייתי ע' מחה"ש:

שם מג"א ס"ק ו' ונ"ל דד' הטור ע' מחה"ש:

שם באו"ד צמרה פסול ע' סי' תרמ"ט מג"א ס"ק י"א וצ"ע:

שם באו"ד והתם מיירי בע"א של ישראל ע' רמב"ם פ"ד מה' אי' מזבח הל' ו':

שם מג"א ס"ק ט' ע' פמ"ג ונ' לחלק דוודאי אם ע"י ההידוק פסול הו"ל מתקן מנא אבל אם גם בלא הסרת ההידוק כשר לא מקרי מתקן מנא ומותר ליטלו ביו"ט:

סי' תקפ"ח מג"א ס"ק ב' נרשם בטעות ושייך סעי' ב' ביום יצא:

שם מחבר סעי' ד' היה זה צריך ע' ירושלמי מגילה פ"ב הל' ב' ובקרבן עדה שם:

שם מג"א ס"ק ד' בסוה"ד ורפ"ב דר"ה ע' מ"ש שם בס' יום תרועה וד' מג"א צ"ע:

סי' תקפ"ט מחבר סוף סעי' ט' משליח צבור ע' מ"ש פמ"ג כאן וסי' תקפ"ז:

סי' תק"צ מג"א ס"ק א' והוי השני ואם התרועה עיקר השברי' הפסק:

שם מג"א סס"ק ה' ואם תקע קאי אד' רמ"א סוף סעי' ו':

סי' תקצ"א מג"א ס"ק ז' וצריך עיון ע' פנים יפות ר"פ תולדת:

שם מג"א ס"ק ח' ע' מ"ש מהרי"ט בשו"ת חלק ראשון סי' ו' בזה וע' חתם סופר חלק או"ח סי' קס"ה מ"ש בזה ודבריו צ"ע א"כ למה אמר הכ' לא תתעב אדומי כי אחיך הוא הרי בני עשו לאו אחינו הם לפי ד' מרן זצוק"ל יען עשו נשא גויה דלאו בת קידושין גם לא אדע מנ"ל דקודם מתן תורה שלא נצטוו עדן על מצות קידושין דאז היה ג"כ הדין כל שאין קידושין הוולד הולך אחר הנקיבה:

סי' תקצ"ב מג"א ס"ק ד' בין התקיעות דמיושב וצ"ע הא אם יצא בתשר"ת לא חל הברכה עדן ואמאי לא הוה הפסק אא"כ ק' מהך דשמע ט' תקיעות בט' שעות ביום יצא אטו מיירי שלא הפסיק בנתיים וע"כ כיון דעכ"פ מפשוטה ראשונה יצא שפיר חל הברכה:

פי' תקצ"ג מחבר סעי' א' ע' פמ"ג:

שם טו"ז בסוה"ד בנשימה אחד ויע"ל שאינו יכול להאריך בתקיעה כנגד שברים תרועה:

שם מג"א ס"ק ג' ואינו יודע צ"ע יתקע על כל אופנים דהיינו תשר"ת תרש"ת תר"ת תש"ת ואולי לא שרי' לי' לתקוע מספק כולי האי ואולי כי מטעם זה לא תקעו ספיקות עד דאתקין ר' אבהו בקסרין דלא רצו להתיר לתקוע כולי האי ספיקות עד דאתא ר' אבהו והתיר:

סי' תקצ"ה מג"א ס"ק ב' ונ"ל צ"ע הרי מותר להביא השופר ע"י עכו"ם בשביל אותו הציבור שאין להם שופר והמה ג"כ חוץ לתחום דאי בתוך התחום שופר עדיף מתפלה ועיקר הדוגמא של מג"א אפשר בלא צבור כ"א בסידור תפלה נמצא בתוך התחום ואינם רוצים לשאול ומ"מ ל' מג"א צ"ע אם לא נדחוק שאותו צבור אינם שומעים ופטורין מתקיעת שופר אמנם י"ל ג"כ דמיירי כי בתוך התחום של המקום שמתפללין יש שם שופר אבל לבא שם ממקום אחר הוא חוץ לתחום הציבור ילכו שם אחר התפלה לתקוע והוא לא יוכל לילך כ"א למקום אחר שיש שם שופר ואין צבור ושפיר כ' מג"א והנעלה ה' יעקב לוי ווייסמאן השיב דמצי מיירי ג"כ שהצבור אסרו שופר זה עליהם בקונם תקיעתו עלי דאסור לתקוע להם בו והוא לא נדר עמהם:

סי' תקצ"ו טו"ז ס"ק ב' אבל ביו"ט גרידא ע' שו"ת חכם צבי סי' ל"ה וד' הטו"ז צ"ע:

סי' תקצ"ז מג"א ריש הסי' שלא לאכול בשר צ"ע מקרא דעזרא אכלו משמנים וד' רז"ל דבר"ה היה כדמוכחי קראי שם:

שם מג"א ס"ק ג' אסור להתענות ע' חתם סופר חלק או"ח סי' קס"ח מ"ש ע"ד מג"א אלו:

שם טו"ז שאכל אצל השונמי' ע' פמ"ג וצ"ע דלמא האי ר"ה בשבת היה ויותר הו"ל להביא מקרא דעזרא דמבואר שם דמצוה לאכול בר"ה:

סי' תקצז מג"א ס"ק ג' לא הראוהו צ"ל התירו:

שם מג"א ס"ק ה' ומי שאינו ירא בתה"ד בב"י שם ל"מ כן:

שם מג"א ס"ק ז' צ"ל דס"ל למ"ש ס"ק י' דאפי' בשבת הטעם דמ"מ לי"א מצוה להתענות לא עדיף ר"ח משבת:

שם מג"א ס"ק ח' בסוה"ד וכ"ש שנשבע ע' מחה"ש:

סי' ת"ר מג"א כשגמרו צ"ל כשקנאו ע' מחה"ש:

שם טו"ז ס"ק ב' התחיל לתקוע תקיעה שלישית ע' שבת שם וע' חכם צבי סי' י"א וד' הטו"ז צ"ע:

סי' תר"ב רמ"א בכל יום שלשה פעמים נ' הטעם ע"ד דאמרי' ה' יוה"כ סי' תר"ו דג"פ חייב לבקש מחילה ואחרי דלא ידעי' אם נתכפר לנו בפ"א אנו מבקשים מחילה ג"פ שלא יהא כח הדיוט חמור מכח גבוה:

שם ברמ"א אין מקדשין הלבנה נ' הטעם מלבד מ"ש רמ"א לעיל בה' ר"ח ע"ד ד' המ' שקבע הש"י ר"ה בא' לחדש משום בכסא ליום חגינו שלא יהי' ב' עדים על חטאתינו דהיינו הלבנה והחמה ומטעם זה ג"כ אין מקדשין הלבנה עד אחר גמר הדין:

סי' תר"ג מג"א דיני תשובה ע' פנים מאירות חלק ג' סי' ט' וסי' י"ט:

שם באו"ד אשה שמצאה ילד ע' צ"צ סי' ה' וסי' ו' וסי' צ"ג:

תוכן העניינים

ליקוטי חבר בן חיים ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה